מאז "חייו והרפתקאותיו המופלאות והמפתיעות של רובינזון קרוזו מיורק, מלח שחי 28 שנים לבדו על אי בודד לחופי יבשת אמריקה" לא זכינו לספר עם שם כה בלתי סביר ובלתי זכיר כמו ספרו החדש של <mark>שלום בוגוסלבסקי</mark>. ואף על פי כן אני מוכן להמליץ בכל פה: רוצו לקרוא!
אספר לכם קודם מה משך אותי לספר. בתור חובב הז'אנר, אני מנוי כבר מספר שנים למגזין 'סגולה' להיסטוריה יהודית. אם יצא ומצאתי במגזין כתבה הנוגעת למזרח אירופה, ה

ספר נהדר. כבוד ענק למחבר <mark>שלום בוגוסלבסקי</mark>.
לעניות דעתי חובה לקרוא מכל הסיבות שכבר הוזכרו בביקורות הקודמות שכתבו טובים ממני. רק להוסיף להם, מצאתי לצערי לא מעט נחמה בספר, דוקא בימים טרופים אלה של "מלחמה" באירן וכמה שנים שקדמו לה, של כאוס וכאילו אין תקוה ואין מחר. מסתבר שחשדנות ואיבה בעיקר דתית אבל לא רק, מלחמות אחים, סחר עבדים יהודים/נשים למטרות זנות (ע"י יהודים), חטיפת ילדים לשרות צבאי(חאפערים),הלש

<mark>שלום</mark> בוגסלבסקי מוכר בשנתיים האחרונות בעיקר הודות לפרשנות הידענית שלו ברשתות החברתיות על המלחמה באוקראינה. פה הוא לקח על עצמו משימת ענקים, לתמצת ב- 400 עמ' לערך, את הפנומן ההיסטורי של יהדות מזרח אירופה מנוחתה עדן. הזכרון האישי שלנו אולי מכיל תמונות משפחתיות ישנות בשחור לבן מ"ארץ שם" ("עיין ערך אהבה"), שברי ביטויים ביידיש והרבה ימי שואה, אבל בוגוסלבסקי מקים לתחייה את הציביליזציה היהודית הגדולה שהתקי

האם אלה חמישים הגוונים של סיפור יהדות אירופה? מהי אותה אירופה? אם נתייחס לאירופה הקלאסית מהעבר (לפני הפיכתה לאירופה המוסלמית), הרי מדובר בפריז, רומא ולונדון. אבל שלוש אלה הם רק הד רחוק במקום בו עוסק הספר, שמחברו המוכשר <mark>בוגוסלבסקי</mark> הוא אדם עם ידע אינסופי. זה טוב וזה גם רע.
הספר גולש מעבר לעמוד 400, שופע מידע בכתב צפוף, ואף כי בעמוד כז' מופיעות מפות, הן מוגדלות כך, או מוצגות כך, שלא ממש ניתן לראות ה

ספר מעולה שהייתי ממליץ בחום לחובבי האיזור וההיסטוריה היהודית בו (כמו מורי למשל), לקרוא.
<mark>בוגוסלבסקי</mark> מתחיל בלקיחת אחריות ובפטור מאחריות. הוא מצהיר שאיינו היסטוריון ובכך משחרר את עצמו מחובת הדיוק ההיסטורי המוקפד. מצד שני הוא מעיד על עצמו שהוא מורה דרך שמסתובב באזורים של מזרח אירופה ובהיותו כזה הוא חייב לדעת הכל - החל מההיסטוריה, דרך השפות והביטויים, כלכלת המקום, חקלאות ועוד... אז עם התחלה כזו נשאר ר

אני אוהב היסטוריה, אבל ממש ספציפית. כלומר, נחלת העבר בכללותה לא מעניינת אותי לרוב כבפני עצמה או כמשהו סיפורי, אלא כנתחי עובדות. לגבי היסטוריית יהדות מזרח אירופה, זה מורכב משני הצדדים. גם מצד זה שצריך ידע מאוד רחב על לא קצת דברים מאותו זמן כי לקבל זווית נורמלית כי ובכן, זה מורכב, וגם מצד זה שלי באופן אישי יש יחסים לא פשוטים איתה.

אני אוהב את הספרות של יהדות מזרח אירופה מכל מיני סיבות, וגם כדי ל

זהו ספר היסטורי, קולח, מעניין, מהנה מאוד.
כפי שכתוב בכותרת, הנושא הוא מזרח אירופה היהודית. מה עוד כתוב בכורת? "הלא מספיק זכור" – זאת אומרת, אותם חלקים בהיסטוריה היהודית הפחות מוכרים, לא רק מבחינת ההיסטוריה עצמה, אלא גם על אותם חלקים שאנחנו כן מכירים אבל לא תמיד יודעים את ההקשר שבו הדברים התרחשו.
ועוד משהו.....הבנתי שהמציאות הייתה מורכבת, הרבה יותר ממה שסיפרו לנו. בהיסטוריה, כמו במציאות שאנו חי

פעם ראשונה שהשתתפתי בפרויקט מימון המונים- ועוד לספר מצויין מאת <mark>שלום</mark> בוגוסלבקי, אותו הכרתי בזכות הכתיבה המרתקת שלו בטווייטר על מלחמת רוסיה-אוקראינה. המסקנה העיקרית שלי מהקריאה היא שאנחנו כמעט ולא יודעים דבר על ההיסטוריה היהודית, וזאת באופן מכוון על ידי היהודים עצמם, בין אם מדובר בתנועה הציונית שרצתה להציג רק את ההיסטוריה המתאימה לגישת "היהודי החדש" של ארץ ישראל ובין אם זה בקהילות הדתיות, שלדעת רבים

בתור חובב פולין בפרט והיסטוריה יהודית של מזרח אירופה מאוד נהניתי לקרוא. ספר קולח ומעשיר, בוגרי מערכת החינוך הישראלית יקבלו כמה ניפוצי מיתוסים