ביקורת ספרותית על החיוך האטרוסקי מאת חוסה לואיס סמפדרו
ספר בסדר דירוג של שלושה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום ראשון, 22 במאי, 2016
ע"י אור


סיפורו של פרטיזן זקן וקשוח אשר נמצא בסוף חייו, לאחר הולדת נכדו עובר מכפר רחוק ונידח למילאנו, שם הוא מגלה את רגשותיו, מקבל הבנה על החיים ומבין מה היא אהבה.
התעוררות קצת מוזרה בהתחשב בעובדה שהייתה לו אישה ויש לו שלושה ילדים והוא בהחלט לא בחור צעיר.
לאורך כל הספר ישנה הקבלה בין חייו במלחמה - תקופה שבה בעצם הראש שלו מצוי עד עצם היום בזה - לבין החיים עם הנכד החדש
כתיבה איטית ויפה, אך די חוזרת על עצמה.
6 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני (לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
ספר רגיש מקסים ואיטי נכון כי ככה הוא בנוי..
מחשבות (לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
זבלון. קבעתי ואני כבר לא יכול לחזור בי. חתום.
//// /// (לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
מלחמה? מלחמה בזקנה, במחלת הסרטן, בשיכחה, בזכרונות.
נחמה בילד שעדיין לא אכזב אותו.
ממש לא זבלון לא "מריחה" ספור מהחיים.
ספור האהבה בדוי מעט-כנראה צורך "לתבלן" במשהו אבל באמת לא "מתישב" טוב.
מחשבות (לפני 3 שנים ו-1 חודשים)
לא, זה בעצם זבלון לפני שמויס, פיקו, מוסו או דה רוניי כתבו.



6 הקוראים שאהבו את הביקורת




©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ