הדעות ששמעתי על הספר היו נורא חלוקות. חלק אמרו שהוא מדהים וטוב וחלק אמרו שהוא סביר, לא משהו.
ובגלל זה ניגשתי לספר עם ציפיות יחסית נמוכות ולא ביותר מדי התלהבות.
הספר הוא סוג של גרסה עדכנית ל'סינדרלה' (ומכאן השם סינדר), שבה סינדר היא מכונאית בלב עיר עתידנית ומסוכנת.
כשאתם קוראים את זה אתם בטח מצפים לספר מקורי ופורץ גבולות,
ובכן, התכוננו להתאכזב.
הספר לא מקורי בכמעט שום צורה. לא מצאתי כמעט שום פרט שהסופרת חידשה או הביאה בצורה מקורית, הסיפור עצמו מבוסס על סינדרלה, הקטע השל עיר עתידנית ונערה בת 16 ממוחזר כל כך, המגיפה מזכירה לי את הרץ במבוך, בני הלבנה את הגל החמישי, והממלכה שולטת על 12 ערים, או כמו שהם קראו לזה בספר 'מחוזות' ואני לגמרי לא צריכה להגיד מה זה מזכיר לי.
אני חושבת שהבנתם את העניין.
והיו עוד כמה דברים שהפריעו לי:
עשו שם ניסויים בבני אדם
ברצינות, אתם חיים איזה מיליון שנה אחרינו, יש רחפות משוכללות, רובוטים, יישבתם את הירח!
אבל עדיין עושים ניסויים בבני אדם
אפילו בימינו לא עושים ניסויים בבני אדם! יש מיליון דרכים אחרות לעשות את זה!
למה?
כי זה מקדם את העלילה של סינדר.
ברצינות, היו אלף אפשרויות אמינות הרבה יותר שהיו מובילות לאותו מצב!
ובנוסף לזה, הספר מאוד מאוד צפוי,
כבר מהפרק השני הבנתי מה הולך לקרות בסוף, מה שהסופרת ניסתה לעשות כטוויסט מפתיע התגלה כבר בפרק השני, ורק הפך את עצמו ליותר ויותר צפוי.
אז אלו כל הדברים שלא אהבתי בספר, שלא תטעו, אני לא קוטלת את הספר, למרות שזה כנראה נראה ככה.
נעבור לדברים שאהבתי
אהבתי את הכתיבה, היא זורמת, היא קלילה, הסופרת לא מגזימה בתיאורים וגם לא ממעטת בהן, כיף לקרוא.
וגם אהבתי את הדמויות, הן לא היו שטחיות, היה קל להתחבר אליהן, הן עשויות היטב ושונות ומגוונות ולכל אחת מהן היו אופי שונה וראו את זה בבירור.
והחידוש עצמו לאגדה הנודעת היה נחמד, גם אם לא מקורי. אהבתי את הקטע של הרובוטים והחייזרים, שהשתלבו מצוין בסיפור, באופן מפתיע.
והסיום, זה היה הסיום הכי טוב שהיה יכול להיות לספר הזה. והמשפט האחרון עדיין תקוע לי בראש, הוא כזה מצמרר ומדהים.
לא סבלתי מהקריאה של הספר, והוא גם לא ספר רע, הוא משהו קליל להעביר איתו את הזמן, והדירוג שמגיע לו הוא 3 וחצי כוכבים, אבל עיגלתי לארבע כי אני נחמדה D:
אני בהחלט אקרא את הספר ההמשך שלו כי אני סקרנית מאוד, ומי יודע, אולי זה ישתפר בהבא.


















