ביקורת ספרותית על עשב מאת שרי טפר
ספר טוב דירוג של ארבעה כוכבים
הביקורת נכתבה ביום שלישי, 5 בינואר, 2016
ע"י נצחיה


"אני מנסה להבהיר לעצמי משהו," היא אמרה, "אני מנסה להחליט האם אנו יכולים להרשות לעצמנו להיות רחמנים. הארביי היו רחמנים, אבל כשהם התעמתו עם הזדון, נהפכו הרחמים לזדון. זה הביא לקטל של הארביי, וזה עלול לגרום לזה שאנחנו ניהרג - מפני ששניים אלה פשוט עלולים לחזור ולרצוח אותנו. השאלה היא האם הם זדוניים? אם הם זדוניים, לא חשוב כיצד נהפכו להיות מה שהם. אפשר לגרום זדון אך אי אפשר להשיבו..."

"סליחה היא מידה טובה," אמר האב ג'יימס, ובעודו אומר את הדברים עלה בדעתו כי עצם הקביעה נבעה מהרגל.

"לא. זה קל מדי. אם נסלח לשני אלה, אנו עלולים למעשה לגרום רצח נוסף." היא חפנה את ראשה בין שתי ידיה וחשבה, "האם יש לנו זכות להיות טפשים, אם אנו רוצים להיות טפשים? לא. לא על חשבון הזולת".

===
הספר הזה איתגר את יכולות הקריאה שלי. בראש ובראשונה בגלל עניינים טכניים. הוא מודפס בגופן קטן, לדעתי גודל עשר נקודות לכל היותר, ובפורמט צפוף המקשה על עיני העששות את הקריאה, אלא אם אני יושבת בחדר מואר באור חזק. כך שקריאה במיטה לפני השינה או קריאה בשירותים לא באו בחשבון בכלל. מעבר לכך, בהיותו ספר מדע בידיוני, לוקח הרבה זמן ליישב את הזרויות הרבות שמופיעות בו וליצור מהן תמונה לכידה כדי להנות מהקריאה. ואף על פי כן.

בעתיד מעורפל כלשהו חיים אנשים במאה פלנטות שונות. כדור הארץ נקרא "טרה" והוא מקום מושבו של "קודש" - שלטון דתי דיקטטורי שהתפתח מתוך הנצרות הקתולית ומבוסס כולו על שאיפה לחיי נצח. שאר הכוכבים המיושבים באנשים, מלבד אחד, נתונים למרותה של קודש. בכל העולמות כולם, מלבד הפלנטה המוזרה הנקראת "עשב" והמבודדת את עצמה מכל שאר הפלנטה יש מגפה קטלנית מוזרה. שלטונות קודש מסתירים את עצם קיום המגפה ומכחישים אותו. ועם זאת מנסים גם למצוא את התרופה. בכל העולמות נמצאים שרידיו של גזע חוצני עתיק הנקרא "ארביי" ומנחשים שהוא הוכחד בעקבות מגפה דומה לזו שתוקפת עכשיו את בני האדם, ומאיימת להשמידם.

הספר עוסק במשפחת אירארייה: מרג'ורי ורודריגו בעלה, ושני ילדיהם המתבגרים אנתוני וסטלה. המשפחה מגיעה בשליחות סודית אל עשב, כדי לגלות מה הסיבות לכך שבעשב אין נפגעים מהמגפה, והאם על הכוכב נמצא הסוד שיביא לריפוי האנושות. מעבר לכך שמשפחת אירארייה היא קרובת משפחה של השליט העליון בקודש, היתה סיבה נוספת לכך שהם נשלחו. עשב בודדה את עצמה מכלל העולם. לא רבים מכירים את מנהגיה, שפתם של אנשיה או במה הם עוסקים. השמועה אומרת שאציליה של עשב חובבים רכיבה. ובכן מרג'ורי היא אלופה ברכיבה על סוסים, והתקווה היתה שיוכלו ליצור קשר עם תושבי הפלנטה דרך התחביב הזה.

בהגיעם לעשב מגלים בני המשפחה עד כמה הכל זר ומוזר. הנופים בצבעים הלא נכונים, הצמחייה היא עשב, אבל מפלצתי וגדול, הבתים מרוחקים זה מזה, והאצילים לא מתיידדים בקלות. בנוסף הם מגלים לזוועתם שמה שבני עשב קוראים רכיבה, ומה שהם קוראים ציד, הוא פולחן שונה מאוד ומפחד מאוד, וזר לכל מה שהכירו קודם. מרג'ורי העשוייה ללא חת נחלצת לעזרה, הסיפור מרתק, מעלה שאלות אתיות ותיאולוגיות רבות, והוא מהנה. לפחות עד האמצע, או קצת אחרי האמצע. קצת הפריע לי שמרג'ורי מצטיירת כדמות גיבורה מדהימה, וחסרת חולשות. זה הופך אותה ללא אנושית, ומקשה על ההזדהות איתה. סיום הספר מנפהף קצת את הקשיים המוסריים והאתיים, וזולג לכיוונים מוזרים. קצת כמו מה שקרה לאינסוף ההמשכים של המשחק של אנדר. קצת יותר מדי לעשות-שלו-עם-כל-היצורים-התבוניים-באשר-הם שזה מסר די שטוח ומשעמם. אף על פי כן, הספר מומלץ לקריאה. לחובבי הז'אנר, כמובן. ולבעלי משקפי קריאה.
15 קוראים אהבו את הביקורת
אהבת? לחץ לסמן שאהבת




טוקבקים
+ הוסף תגובה
חני (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
ניצחיה אהבתי מאוד את הביקורת השנונה כהרגלך,אחפש אותו.
נצחיה (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
יעל - אני בטוחה שתהני.
ואולי העיניים שלך פחות עששות משלי, ותצליחי להסתדר.
נצחיה (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
פפריקה - אני ממליצה על הספר,
אבל חשוב לקחת נשימה עמוקה בקריאה. בטח אם את לא מורגלת במדע בדיוני.
נצחיה (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
לי - תודה רבה לך.
yaelhar (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
מסקרן. אחפש אותו.
זכוכית מגדלת גם טוב? אין לי משקפי קריאה...
פַּפְּרִיקָה (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
מעורר סקרנות. אני בפירוש לא חובבת הז'אנר, אבל אנסה.
לי יניני (לפני 3 שנים ו-5 חודשים)
תודה אסתפק בסקירתך המקסימה





©2006-2019 לה"ו בחזקת חברת סימניה - המלצות ספרים אישיות בע"מ