לפני שנים למדתי בפריז, הייתי לבד , בזמן הפנוי שוטטתי בסמטאות פריז , ישבתי בבתי קפה קטנים והגעתי לסמטאות עתיקות, מודיאנו זוכה פרס נובל לספרות זרק אותי באחת לאותה תקופה של פריז לבתי קפה האפלים לטיפוסים המוזרים הזרוקים משהו , שני סיפורים מכיל הספר , כתיבה מיוחדת ומקסימה , הסיפור הראשון על לוקי המסתורית שמופיע יום אחד בבית קפה מוצלח יותר מהסיפור על דני האווירה אותה אוירה קצת פריזאים קצת מהגרים והרבה שיחות תוך כדי שוטטות , כי מה יש לעשות בפריז אם לא למדוד אותה ברגליים ?? ספר מיוחד , ספר יוצר אווירה פחות עלילה.
















