טוב, אז עשיתי את הדבר הצפוי וקראתי את שתי הנובלות של זוכה פרס הנובל הטרי, פטריק מודיאנו, עליו לא שמעתי מעודי קודם לכן. (ועוד בחור טוב ממוצא יהודי, איך אפשר שלא לקרוא ולהתבשם בגדולתו הרוחנית של העם היהודי, בלה, בלה, בלה...)
ולהלן מסקנותיי המלומדות. שתי הנובלות דומות למדי ולא בכדי צורפו יחדיו ע"י ההוצאה. שתיהן מהוות מעין וריאציה על נושא דומה, נושא הזיכרון, פרשנותו והיכולת או חוסר היכולת לזכור או להבין ממרחק זמן. למי שהנושא נשמע לו מאוד פול אוסטרי, אינו טועה. למעשה בן דודי, ישראל, שכבר הוזכר כאן בעבר, טוען שפול אוסטר הוא "מעתיקן" של מודיאנו והוא גנב את עלילת "רחוב החנויות האפלות". אני עוד צריכה לקרוא את הספר הזה בשביל לבדוק את הטענה החמורה הזו, אבל אין ספק לדעתי שאוסטר קרא והושפע ורוחו של מודיאנו מרחפת על פני היצירה של אוסטר.
הנובלות מאוד מלנכוליות ומהורהרות. הגיבורים תלושים, משוטטים ללא הרף ברחובות פריס ובבתי הקפה שלה בחיפוש אחרי משמעות, הבנה או נקודת אחיזה. החיפוש מתמקד בדמות אישה מסתורית (פאם פאטאל?). הגיבור מנסה לפענח את חידת האישה ודרכה להבין את עצמו ואת עברו. (קצת מיושן הסיפור הזה של האישה כחידה, לא? נדמה לי שהבנו כבר שנשים הם בני אדם ולא חידה שעל הגבר לפענח אותה...)
בכל מקרה אהבתי ונהניתי מן הסגנון הפילוסופי, הקסום והמהורהר הזה. אלו סיפורים ללא עלילה ממש אלא יותר הרהור תוך כדי שיטוט בפריז שמצטיירת כעיר מנוכרת למדי, עגמומית וכלל לא רומנטית. מן ההרהור הזה עולות תובנות שחלקן מעניינות, חלקן מוכרות וחלקן מדכאות למדי. אלו הם גם סיפורים על כתיבה ועל האפשרות של הסופר לאחוז בעולם באמצעות מילותיו. זוהי בהחלט קריאה חורפית. מומלץ תחת שמיכת פוך.
נב אחרית הדבר הבלתי נמנעת מספקת מעט מידע נוסף על מודיאנו ויצירתו אך היא בהחלט לא הכרחית. משעשעת למדי הצעתו של המתרגם וכותב האחרית לשוטט בעקבות מודיאנו בעזרת גוגל ארת' ולשם כך הוא אפילו מצרף נספח עם שמות הרחובות והמקומות המדוייקים בצרפתית. אני לא התפתיתי להצעה. אך אם מישהו מכם מתכוון לעשות זאת אשמח לשמוע את התרשמותכם מהסיור.Bon Voyage!

















