• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
ורד הלבנון

ורד הלבנון

מאת לאה איני

הביקורת של יפה

תמונה של יפה
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
4.0
ורד הלבנון

ורד הלבנון

מאת לאה איני

הביקורת של יפה

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של יפה
הוצאה לאור:כנרת זמורה ביתן
שנת הוצאה:2009
קטגוריה:ספרות מקורית
הקודמת
סול.
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
2.0
לפני 12 שנים

“את הספר הזה חיפשתי בנרות. הפכתי עולמות עד שהוא הגיע אלי וכל הספרים שמחכים לי נדחקו הצידה כשהוא סוף ס”

5/12
ביקורות על ורד הלבנון
הבאה
דידי
לפני 13 שנים

“עם חיים כאלה איך אפשר לבחור מקצוע אחר חוץ מלהיות סופרת , אין ספק שזה נכתב לה מלמעלה . כתיבה עוצמתית”

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 10 שנים•3 דקות קריאה

ספר מאד מאד ישראלי. אולי הכי ישראלי.
אוטוביוגרפיה של ישראלית מיום לידתה בשנות השישים ועד למלחמת לבנון הראשונה.
כתוב בהמון אומץ,לחשוף בצורה ישירה זכרונות קשים בלי לעטוף אותם ובלי לרחם על אף דמות.
ספר שטומן בתוכו המון כח פרטי וששואב את הקורא כמו מגנט.
לאה בת לניצול שואה ולאם אדישה מעדת דוברי הארמית מתחילה את חייה מנקודת פתיחה דלה ביותר.
סיפור המסגרת של הספר שהינו בעיני מיוחד מאד - בזמן מלחמת לבנון הראשונה מגיעה חיילת למחלקת השיקום בתל השומר
ומבקשת כצעד מחאתי להתנדב וללוות פצוע מלחמה.
צריך לזכור שלפני שלשים שנה זה היה חריג (היום בכל מקום ובכל פינה כמעט יש מתנדבים רבים - וזה כשלעצמו מבורך).
צוות בית החולים לא יודע איך "לאכול" אותה לכן "משדכים" לה חייל שניסה להתאבד מספר שעות לפני הפלישה ללבנון ונותר
פגוע מוחית ושבר כלי.
לאה שבוחרת בשם ורד (שם מאד סמלי. ורד זה סוג של פרח קוצני שיש כמותו מאתיים מינים נפוץ בעשרות צבעים וגוונים, הורד הוא סמל הסוציאליזם/מאבק. מפיקים ממנו מי ורדים, משמש כצמח מרפא\ חליטת תה וריפוי כל מיני תחלואים. - בקיצור שם שמתמצת את כל תחלואיה שיבואו בהמשך) מבקרת את יונתן באדיקות ובמסירות שבועית ובסוג של מונולוג מספרת לו את סיפור חייה.
הדמות המרכזית בספר היא האבא. ניצול שואה מקהילת יהדות יוון ששנים רבות שהממסד הישראלי הדחיק אותה הצידה (אני שמעתי עליה מהראיונות של פוליקר כשהוציא את תקליטו "אפר ואבק" לפני עשרים ושבע שנים) האב שאותו מכנה "שטן" מסמן אותה לזו שתספר את סיפורה של קהילה מפוארת זו שהיתה ממגורשי ספרד ושרדה מאות שנים והיתה מעמודי התווך בסלוניקי, כמעט ונכחדה כולה בשואה.
האב שבמקום לקרוא לילדתו סיפורי ילדים שמתאימים לגיל ארבע מספר לה ומשתף אותה בסיפורי הזוועות מהמחנות אותם שרד וסיוטיו הליליים משפיעים על כל המשפחה והופכים את הבית למיני מחנה ריכוז (עם המון ציפורי שיר בכלובים).
האב הזה שבנוסף גם נמשך גופנית לילדה הזו שמשום מה כבר מגיל ארבע היו לה תובנות שהליטופים והחיבוקים של אבא הם כבר מעבר וזה כבר לא בסדר. מכאן ואילך לכל אורך ילדותה ונעוריה מתגוננת בפחד מפני ומידיו. היא שונאת אותו אך גם אוהבת אותו. לא מייפה את המציאות, מתארת אותו כמו שהוא - אנאלפבית וחכם מאד.
האם "הלוח" כפי שהיא מכנה אותה, אדישה כלפיה ולא מסתירה כלל את העובדה שהיא מיותרת בעיניה וכי נולדה בטעות, מתעללת בה, נוטשת אותה בכל מקום אפשרי (בגן, בבית חולים) פשות מתה "להפטר" ממנה.
יונתן החייל שלו היא מספרת את הסיפור מייצג בעיני את ישראל האחרת, החזקה, המשכילה והעשירה. ילד שמנת שהיה לו הכל בחיים אבל מאס בהם ונטל את נפשו בכפו. (כמעט).
המספרת ויונתן הם שני קצוות ושניהם קורבנות. הוא בן 18 שהמדינה שולחת לצבא ולמלחמה והיא שורדת התעללויות, דחויה ולכן היא מתחברת אליו מכח היותה שונה ודחויה.
זה כוחו של הספר שהוא שלל סיפורים, שכונתיים. סיפור שכונת שפירא ותושביה השקופים והמצולקים כמו חייה של הסופרת, מאבקם וחייהם היומיומיים.
ספר מטלטל ורציני שיש בו הכל וגם המון תקוה ונקודות אור בדמותם של הסבתא והכלב שמהם היא מקבלת המון אהבה, והחיבור ביניהם נותנים לה כח שהופך אותה מברווזון מכוער לברבור ובמקרה הזה ילדה ללא ספרים כלל בביתה אך עם רצון ויכולת ברזל והופכת ברבות הזמן לסופרת של אותם ספרים שערגה ורצתה בהם.
לאה איני- היה לי העונג לקרוא את ספרך זה ובטח ובטח אמשיך לקרוא את שאר ספרייך.
ממליצה בחום .

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של זה שאין לנקוב בשמו
זה שאין לנקוב בשמו
תמונה של צילה
צילה
תמונה של חמדת
חמדת
תמונה של cujo
cujo
4קוראים|גיל ממוצע71|50%נשים

על המבקרת

תמונה של יפה

יפה

ותיקה
חברה מזה 17 שנים
207 ביקורות•4 נבחרות•805 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מקורית•ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות
תמונה של יפה
יפה
ותיקה
חברה באתר מזה 17 שנים
ביקורות207
ביקורות נבחרות4
לייקים שקיבלה805
דירוג ממוצע4.2 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מקורית97ספרות מתורגמת80מתח ריגול והרפתקאות6

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של יפה

שמור אותי בלב שלך

שמור אותי בלב שלך

שרית ישי-לוי

שרית ישי לוי יודעת לכתוב והיא סוחפת בכתיבתה. לא רוצה להשוות ספר זה לקודמיה שכן כל ספר הוא בפני עצמו.
נטע עיתונאית נשואה למיכאל איש תקשורת מצליח מאד כ-25 שנה אמא ליולי והמשפחה מתגוררת בתל-אביב.
משבר אמצע החיים תופס אותה מנהלת רומן מחוץ לנישואיה דבר המתגלה לבעלה והוא מחליט לפרק את הנישואים. הבן יולי שכלל אינו
יודע על בגידותיו של אביו מאשים את אמו בהרס המשפחה.
נטע שנהנתה ממנעמי החיים מאבדת את עבודתה העיתונאית, את בעלה ובנה מחליטה להתרחק מהכל ויוצאת למסע חיפוש אחר בנה שנעלם ובעצם גם חיפוש עצמי.
המסע שלה מתחיל בפאריז בדירתו של חברה ז'אן בטיסט שהיה בחייו הנפש התאומה שלה עד למותו בגיל צעיר. בצעירותם חיו חיים פרועים עד לנישואיה למיכאל. גם בפאריז אליה ברחה הבדידות חנקה אותה היא חזרה ונסעה עם איש מוסד לקהיר לחפש את בנה, שם כמעט ועלה בחייהם. פיסת מידע אודות בנה ששהה באי יווני מזניקה אותה לאי שם היא תוקעת יתד למשך שנה. כאן היא מתקלפת לגמרי ועושה חשבון נפש לגבי חיי הנוחות שחיה, הזיוף שבהם ומערכות היחסים, אם זה מערכת היחסים עם הוריה, אחיותיה סיגל וגליה שהן העוגן שלה, בני זוגה, ובינה לבין בנה יחידה יולי.
כאן באי היא חווה במלוא העוצמה את הבדידות הקשה אליה נקלעה ומתוך כך גם מתאהבת בניקו המקומי והעניינים לאט לאט מתבהרים לה.
אחרי שאוגרת כוחות חוזרת לארץ ומתעמתת עם מיכאל ועם הסביבה על כל מה שניגזל ממנה.
הכתיבה עצמה יפה ומותחת אם כי הרגשתי שיש חזרה על דברים וכמובן הסוף המפתיע.
בסך הכל הספר הוא כמו חץ בלב. בימים טרופים אלו עם חדשות רציניות וכבדות היה לי כייף להתרגש מהמסע והפכחון.
"יש אנשים שנרטבים מהגשם
ויש אנשים שמרגישים את הגשם" ניקו לנטע כתפס אותם הגשם באי.
ממליצה

לפני 4 חודשים•
★★★★★
•יפה
הילדה האנגלייה האבודה

הילדה האנגלייה האבודה

ג'וליה קלי

אוהבת ספרים שמביאים הסטוריה דרך סיפור. זהו סיפור כואב על נשים חזקות, אמיצות וגיבורות שהתגייסו לטובת העורף ואף נאלצו להחליטה החלטות הרות גורל.
סיפור על הורות, דיעות קדומות ושיפוטיות בתקופה לא פשוטה כלל. טעויות הרות גורל עם כל ההשלכות ופצעי הילדות של אותם ילדים שנשלחו מהוריהם למשפחות אחרות ולמקומות רחוקים עקב ההפצצות הגרמניות בבריטנה במלחמת העולם השניה.
בספר יש גם אהבה גדולה, אמפתיה והכלה.
כתוב בגוף שלישי מפי הגיבורים בכתיבה סוחפת ומרגשת אם כי ההתחלה היתה נורא איטית ובהמשך הסיפור קיבל תאוצה ואי אפשר היה להורידןו מהיד.
ויו נערה קתולית מליברפול פוגשת בחור בשם ג'ושוע שהוא יהודי ואחרי שתי פגישות מגלה שהיא בהריון. זו תקופה שהיתה בושה גדולה ולכן ההורים מחתנים אותם בחופזה.
ביום החתונה החתן שלא רצה ולא היה מוכן כלל להיות אבא מקבל הצעה להגשים את חלומו כנגן ג'אז ולמרות התנגדות הוריו הוא פשוט נעלם ונוסע מעבר לים.
ויו נאלצת להמשיך ולגור בבית הוריה, לסבול את אימה האיומה ויולדת את בתה מגי לה מקדישה את כל כולה.
הכומר מציע להעביר את מגי למקום בטוח ולמשפחה אמידה שתאמץ אותה לתקופת המלחמה, ויו מתנגדת בתחילה אך עם הזמן מסכימה ומגי נשלחת למשפחה תומפסון העשירה.
בינתיים גם ג'ושוע חוזר לבריטניה ומתגייס לחיל האויר המלכותי ומנסה אט אט לחזור ולחדש את קשריו עם משפחתו. ויו ממשיכה את חייה ללא בתה אך מקפידה כל חודש בחודשו לנסוע ולבקר אותה עד שההפצצה מגיעה גם למקום מגוריה של מגי. עוד טרגדיה שנופלת על ויו שגם לא מוצאים כלל את גופות המשפחה בכלל וגופת ביתה בפרט.
היא מוצאת עבודה כדוורית ובאחד הימים בתוקף עבודתה היא נתקלת במשפחת לווינסון משפחתו של בעלה הנוטש וסביה של בתה מגי. מכאן מתחיל קשר אמיץ של חיבור למשפחה הזו ואף חיבה גדולה.
עם מותו של הכומר חלה תפנית בעלילה. ויו הולכת ללוויה ושם פוגשת אשה המקורבת לכומר ונחשפת לסוד שישנה את חייה.
ספר נפלא ומרגש.
ממליצה בחום.

לפני שנה•
★★★★★
•יפה
החנות למכשירי כתיבה בטהראן

החנות למכשירי כתיבה בטהראן

מרג׳אן כמאלי

ספר מדהים!
רומן הסטורי משובח על ימי המהפכה של אירן ב-1953 עת היתה דמוקרטית ועד לארה"ב בימינו.
ספר שנותן לך הזדמנות לקבל את הניחוחות של האימפריה בת 6000 שנה,מאפייני המקום המרתק עם ניחוחות ומאכלים מהמטבח הפרסי המיוחד.
ספר המלמד על פוליטיקה, יריבות בין השאה ומשטרת הצללים שלו ועד ההפיכה הדתית וחזרתה של אירן לתקופת האבן.
האהבה בספר היא אהבת אמת והגורל האכזר שהתערב והפריד בין האוהבים ל-60 שנות ניתוק.
אהבתי ונהניתי מכל רגע ורגע. החנות למכשירי הכתיבה שם קורה הרבה והיא חלק מכריע בגורל הדמויות.
רויה אוהבת מאד ספרים, נערה חולמנית שמבלה המון בחנותו של מר פח'רי האדיב והשקט. הוא בוחר לה ספרי שירה בעיקר של המשורר הפרסי רומי מהמאה ה-13 והוא גם עוקב אחר הניצוץ בעיניה כשנכס לחנותו עוד לקוח אהוב עליו, בהמן שגם הוא אוהב שירה וגם פעיל פוליטי. הוא עושה ביניהם הכרה ואף עד לניצוץ האהבה ביניהם.
הם מבלים וחולמים על עתיד משותף למרות התנגדות אימו של בהמן. היא לועגת לה בכל הזדמנות ולמרות הכל בהמן לא מוותר והם מתארסים.
ביום שהם קובעים מקום מפגש כדי לערוך את טקס החתונה פורצת המהפכה באירן ומתחילות מהומות בכיכר.
רויא מחפשת אותו ולא מוצאת במקום המפגש ומאותו יום הוא נעלם מחייה.
שבורת לב מחליטה לעזוב לקליפורניהל ללמוד ושם היא ממשיכה את חייה ומוצאת אף אהבה.
באופן מפתיע ולא צפוי פוגשת לאחר שישים שנה אדם שמפגיש אותה עם בהמן שגם נמצא בארה"ב. מכאן הסיפור מתחיל ועובר מהעבר ולהווה עד לסופו המרגש.
לרויא שחייתה עם שאלות רבות יש סוף סוף הזדמנות לשאול את אהובה מהעבר מה קרה בדיוק ביום המפגש? שאלות ששאלה את עצמה תקופה ארוכה כדי שתוכל לסגור מעגל. הרי במשך כל חייה חשבה עליו יום יום ולא שכחה אותו אף לרגע ועדיין אהבה אותו. האם גם הוא חשב עליה?
סיפור בלתי נשכח שכדאי לקרוא ולהכנס למדינה שנפלה בידי משטר חשוך ואפל שבימים אלו במלחמה עם מדינתינו האהובה.

לפני שנה•
★★★★★
•יפה
אוספת הצדפות

אוספת הצדפות

קרסטי וויט

קטרינה נולדה בכפר קטן בסקוטלנד למשפחה עניה שעיקר פרנסתה היא איסוף צדפות.
האם נפטרת בלידה ועיקר העול נופל על קטרינה. האב מתחתן בשנית, וקטרינה מחליטה לעזוב את הבית ולעבור לעיר הגדולה גלזגו.
בעיר הגדולה היא מתחזה לנערה בת שש עשרה שבפועל היא צעירה בשנתיים. מוצאת עבודה במשרד עורכי דין ואת שכרה היא שלחת לאביה ומשפחתה בכפר.
התקופה היא ערב מלחמת העולם הראשונה כאשר כל הצעירים והגברים הכשירים מגוייסים, תקופה קשה של אובדן ועוני. היא עוזבת את מקום העבודה ומתגלגלת עם
אפיית פשטידות וניהול דוכן אוכל אשר בעקבות הצלחה גדולה בנושא היא פותחת מסעדה מצליחה. בנוסף מגדלת את בנה של אחותה ולאחר תלאות ובגידות גם מוצאת אהבה.
בסך הכל ספר נחמד וזורם.
ממליצה

לפני שנה•
★★★★★
•יפה
עד שהגשם יחזור

עד שהגשם יחזור

סלעית שחף פולג

סיפור שנפרש על פני שלושה חודשים בלוח השנה העברי, שלושה חודשים קריטיים אלול חודש הסליחות, תשרי שנה חדשה עם התחלה ותקוה, חשוון חודש גשום שמנקה את כל הלכלוך שהצטבר במהלך השנה.
בכפר קטן בעמק יזרעאל מחכים לגשם כבר המון זמן. ישנה בצורת ארוכת שנים. משבושש הגשם להגיע הכפר שינה את פניו ובאין מים הדבר פוגע בחקלאות, אז נפתחו הרחבות שמשכו אליהם תושבי חוץ.
אנשי הכפר הוותיקים מזלזלים בהם וקוראים להם בהתנשאות "עירוניים".
האחיות גלי ויעלי בנשות משפחת שטיימן משפחה שורשית וותיקה עוזבות את הכפר שלא לחזור אך נסיבות חייהן מחזירות אותן חזרה וכל אחת מסיבותיה היא.
זהו סיפור ישראלי נחמד על שתי אחיות שחלמו בגדול שהן הולכות לכבוש את העולם, אך הן מובסות וחוזרות בתחושת כשלון ומעלות סודות וטינות ישנות.
ככל שהסיפור נמשך ישנו רמז על סוד אפל בקרב תושבי הכפר בדמות צללים. כל הרוע של האנשים יוצא החוצה. בגלל הסוד הכפר נענש.
מבנה הספר הוא שכל פרק מובא מנקודת מבט של אחת מהדמויות העיקריות ומציג נקודת מבטו מעניינת.
העלילה נעה קדימה ואחורה בזזמן ונעה בין הדור הצעיר (האחיות) לדור המבוגר סבא יוסקה וסבתא סופי עם הבלחות לדור ההורים שהוא די מנותק (ענתי ובנצי).
העלילה מתוחכמת, יש המון מצוקות וצרות על הגיבורים שבלאו הכי אומללים ולהעמיס עליהם עוד ועוד סבל עד לנקודת הזבירה.
הדמות שאהבתי זו הדודה שובת הלב שיוצרת עגורים מנייר אוריגמי.
נראה שהסופרת מושפעת ממאיר שלו וכאן שוחטת פרה קדושה (חלום ההתיישבות) שאט אט הולך וננטש בתהליך מייאש.
הספר סחף אותי ומעורר מחשבה אם כי טורדנית מאד.
ממליצה.

לפני שנה•
★★★★★
•יפה
הלבד הגדול

הלבד הגדול

כריסטין האנה

ספר מטלטל שעוסק בנושאים רבים. ארנט אולברייט נלחם בויאטנם ואף נפל בשבי. חזר הביתה מצולק נפשית. שירתתי במרפאה שטיפלה בהלומי קרב והנושא
הזה קרוב לליבי. המשפחה לא מתפקדת ויום אחד מקבל בשורה שחברו לקרב שמת הוריש לו חלקת אדמה באלסקה הרחוקה. האיש היה חולה בפוסט טראומה שבשנות
השבעים לא ידעו לטפל בה ולעבור לחבל ארץ שרוב חודשי השנה הוא חורף (תשעה חודשים) וחושך במשך 18 שעות ביום לא מיטיב עם חולים אלו. אבל מי ידע.
הסופרת ביד אומן מתארת את הטבע היפה ששלח אותי לראות את כל סרטי הטבע על אלסקה שנהניתי בנוסף לספר. המשפחה מתחילה חיים חדשים באלסקה עם ביתם בת
השלוש עשרה. לני משתלבת בבית הספר, אמה מתחילה להשתלב בעזרת חברותיה ולומדת לבשל, לשמור מאכלים לקראת החורף הקשה ומגדלת גינת ירק ומשק חי כמו
שאר המתיישבים האחרים. ארנט פורח, בונה את ביתם וככל שהחורף מתקרב הזאב שבתוכו יוצא החוצה ומתחילה מסכת של אלימות קשה כלפי אשתו ובתו ובהמשך מסתכסך
גם עם שאר הנפשות בקהילה.
בספר ישנן סצינות אלימות קשות אך יחד עם זאת הקהילה באה לעזרת האם והילדה שאף מוצאת אהבה.
ממליצה לקרוא ולהנות ממקום שלא כולם מבקרים בו.

לפני שנה•
★★★★★
•יפה
הצמה

הצמה

לטישיה קולומבני

ספר מתוק וקצר על שלש נשים משלש יבשות.
שלש נשים- שלושה עולמות
שלש נשים - שלשה מעמדות
שלש נשים - מנטליות שונה
שלש נשים - שלושה גורלות.
הסופרת עשתה עבודת מחקר מדהימה וכותבת על שלש נשים מרקע שונה ומה שמאחד ומקשר ביניהן הוא הנחישות, האומץ ודבקות במטרה.
סמיטה ההודית - גרה בכפר הודי ממעמד הכי נמוך בהודו, חיה מחוץ למערכת. נולדה לחיי אומללות כמו אמה, סבתה. היא מנקה שירותים בחצרות הבתים בידיים חשופות וחולמת על עתיד אחר לבתה. היא שולחת אותה לבית ספר שם הילדה חווה אלימות ולכן היא מחליטה לקחת את גורלה בידיה ובורחת עם הילדה (משאירה את בעלה בכפר) למקום אחר בו חייה יהיו משופרים יותר.
ג'וליה - חיה בסיציליה ועובדת מגיל שש עשרה במפעל לפיאות של אביה. האב עובר תאונה קשה, ג'וליה מגלה שבית המלאכה נמצא בפשיטת רגל ולכן עושה הכל לשקמו למרות הקשיים שמציבה משפחתה.
שרה - עורכת דין מצליחה מקנדה, אמא לשלשה ילדים. קרייריסטית שמשקיעה בעבודתה ומסתירה מחבריה לעבודה את חייה האישיים. חווה אפליה במשרד על רקע מחלתה (סרטן) ועוזבת כדי להבריא.
שלש נשים הקשורות אחת בשניה מבלי דעת כמו צמה שתעבור דרך שלושתן ותסגור מעגל שיתגלה בסוף.
ספר שריגש אותי במיוחד. כל פרק מוקדש ומסופר ע"י אחת הנשים.
ספר קצרביותר וחבל...הכתיבה מושלמת, כתובה ברגישות רבה, סיפורי החיים מרתקים.
מעורר השראה שכמה שהחיים קשים אסור לאבד תקוה לעולם.
ממליצה בחום רב.

לפני שנה•
★★★★★
•יפה
אחותי והים

אחותי והים

דונטלה די פייטרנטוניו

ספר המשך לספר "אמא של הים". אותן דמויות מהספר הקודם שכבר בוגרות. הגיבורה היא מרצה לספרות באוניברסיטה. עזבה את משפחתה ואת עיירת הולדתה שהכילו זכרונות לא מאושרים. בעקבות אסון חוזרת לעיירה אל אחותה אנדריאה ואל הסודות האפלים של משפחתה.
הספר נע בין עבר והווה.
ספר על שתי אחיות שהן הפכים גמורים. אחת שמצאה מזור בלימודים והתפתחה למרצה לספרות ואילו אחותה שצעירה ממנה לא למדה ולא מימשה את עצמה. אחיות ששונות אחת מהשניה אך משלימות אחת את השניה. אחת חופשית ונוטה להסתכן והשניה שקולה ויציבה.
אנדריאה יולדת בן וקוראת לו בשמו של אחיה המת.
ספר קריאה ומדכא .
אישית אהבתי את הספר הקודם "אמא של הים" שגם הוא לא קל.

לפני שנה•יפה
אמא של הים

אמא של הים

דונטלה די פייטרנטוניו

ספר שהוא פנינה ומנגד נותן בוקס בבטן.
ילדה בת 13 מוחזרת להוריה עם מזוודה ובה ארוזים כל חייה הקצרים. מרגע שמצטרפת למשפחתה הביולוגית שהיא עניה מרודה נקלעת לחיים שונים מאלה שחיה עד כה.
בביתה הקודם היה לה חדר משלה, חיי שפע וכאן בבית הדל אפילו אין לה מיטה משלה ולכן חולקת אותה עם אחותה שעדיין מרטיבה במיטה. אין לה שם. במשפחה מכנים אותה "זאתי". צוחקים עליה. על מנת לקבל פת לחם חייבת לעזור בתחזוקת הבית ולטפל באחיה התינוק ועוד. היא נכספת לחברתה פטריציה, ומתחננת לחזור לביתה הקודם ולאמה המאמת שכביכול חולה ואולי כדאי לה לחזור ולטפל בה. היחידה שרגישה אליה היא אנדריאה שחולקת איתה מיטה והן נקשרות אחת בשניה.
היא מצטיינת בלימודה וזוכה לפרסים ולהכרה.
העלילה מרתקת ומכאיבה מאד. ספר שיש בו נושאים רבים כמו אמהות , חברות, בגידה, השרדות, נטישה ונפש מעורערת ומצולקת מכך.
ילד זה לא חבילה עוברת. ילד זקוק לאהבה ולסביבה תומכת.
ספר מרתק, עשיר בתובנות ומעורר מחשבות אם כי לדעתי קצר ביותר.

לפני שנה•יפה

ביקורות נוספות על "ורד הלבנון"

ורד הלבנון

ורד הלבנון

לאה איני

לאה איני עטופה בחלוק עליו רקומות המילים ורד הלבנון מספרת את סיפורה של חיילת בשם ורד שמחליטה לעשות מעשה בימיה הראשונים של מלחמת לבנון הראשונה ומתייצבת במחלקת השיקום בבית החולים תל השומר ומבקשת להתנדב ולסייע לחייל.
מנהל המחלקה שלא מבין מהיכן "נפלה" עליו החיילת מעניש אותה בכך שהוא מפנה אותה לחייל היחיד שבגד בעקרונות המלחמה ופגע ברכושה על יד כך שניסה להתאבד בירי כדור בראש ונשאר פגוע מוחין על סף צמח. משם נפתח הסיפור. ורד החיילת מתחילה לספר לחייל מבלי לדעת אם הוא מבין או מקשיב לה את סיפור חייה.
ואז בערך בעמוד שבעים מסירה לאה איני את החלוק הדק המפריד בינה ובין החיילת ונעמדת עירומה מול עיניי הקורא. חשופה בגופה ובנימי נשמתה. בהרבה אומץ וביד בטוחה היא מספרת על ילדותה ובגרותה במקביל להווה של ימי מלחמת לבנון הראשונה.
ספרים מסוג ביוגרפיות ואוטוביוגרפיות הם לא כוס התה שלי בלשון המעטה, גם מספרים שכתוב עליהם 'מבוסס על סיפור אמיתי' אני משתדל להתרחק. משהו במציאות של ספרים כאלו מגביל לי את חופש האפשרויות שאני מחפש בסיפורת. למרות שידעתי שהספר הוא אוטוביוגרפי גם לפני שהסופרת הסירה את החלוק אהבתי אותו מתחילתו. יתכן שהדבר נעוץ בכתיבה של לאה איני ובעובדה שאם לא הייתי יודע שזה סיפור אוטוביוגרפי הייתי "קונה" אותו כבדיה.

זה לא ספר קל, איני מתארת ילדות עם אימא מתעללת ואב ניצול שואה שבחר בבת הזקונים שלו להיות המועדפת. זאת שלה יכל לספר את כל סיפורי הזוועה , זאת שליטף בחיבה שגלשה מעבר למה שמותר, אבל הספר לא כתוב בכבדות. איני מדלגת בקלילות מילדה בת חמש לחיילת צעירה לילדה בת תשע לנערה. מדור שני לשואה לדור שני לעולים לבת ים של שנות השבעים ולתל השומר.
אחד הדברים שאהבתי בספר זה המבט של הסופרת על הילדה שהייתה. מבט אוהב ומפרגן גם במקומות שהייתה יכולה להסתכל על עצמה ולשפוט, כאילו היא נותנת לאותה ילדה את הפרגון שמשפחתה סירבה לתת לה. אחד הקטעים שאיהבתי ( ואני לא מצליח לאתר אותו בספר) מתאר אותה כילדה סקרנית בת תשע שנעמדת בין שני בעלי חנויות לשמלות כלות. שניהם ממורמרים ורוטנים והיא מקפצת בין שניהם לאזן עד ששניהם חוברים לסלק אותה.

לאה איני לא הייתה ברשימת הקריאה שלי עד שראיתי אותה בשיח סופרים בפסטיבל הסופרים האחרון בירושלים. ידעתי שיש סופרת כזאת אבל שיערתי שהיא שייכת לספרות הישראלית הכבדה ומלאת המטפורות. היא הרשימה אותי באותו מפגש וסיקרנה. בקול כמעט אדיש היא עקצה והשתובבה ואז סיפרה שאחותה קנאה בה על כך שהיתה הילדה המיוחדת של אבא מבלי להבין את המשמעויות של אותה "מיוחדות". לאחר מכן קראתי רעיון איתה ומשם הדרך לורד הלבנון הייתה קצרה.
הכתיבה של איני היא מדויקת ומתנגנת ואינה , לשמחתי, עמוסה בדימויים ומטאפורות. זה ספר עבה ואוטוביוגרפי ועדיין רובו קולח. הביקורת היחידה שיש לי עליו היא שבשליש האחרון מספרת איני על עלבונות כגון השיעורים הפרטיים , הדברים הללו לאור הסיפורים היותר גדולים מתגמדים וקצת מרגישים שאם נפתחה תיבת הפנדורה החליטה הסופרת לספר כל דבר שעבר עליה ושם היה מקום לצמצם.

העטיפה של הספר יפיפיה ומחמיאה לו.
זה ספר מצוין ואני מאוד ממליץ עליו. בת המקום של הסופרת כבר מחכה לי על המדף.

ציטוט:
"אבא סוחט את רגשותיי מילדות. מפעיל עלי את כל התנורים של אושוויץ כדי שאכתוב את הסיפור שלו ושל משפחתו המושמדת למען הדורות הבאים, למען כל אלו שלא מכירים בכך שיהודי יוון היו בשואה...
בבית אני אומרת לאבא לא, בלי פרפור של היסוס, ואחר מוכשת מנחש המספרים שעל זרועו, ממועקת עיניו. אין כוח ככוחו של הקורבן. אבל יותר מכל אני נצלבת מהחרטות. כי כל עוד אצבעותיו של אבא לא נגעו, אני מאשימה את עצמי שאולי אני אכזרית כמוהו, מנגלה קטנה עם סולם ציפיות. אבל רגע אחרי פלישת אצבעותיו..."

ראיון עם לאה איני על ספרה "בת המקום" שמדבר יותר על ורד הלבנון והמניעים לכתיבתו:
http://www.haaretz.co.il/magazine/ayelet-shani/.premium-1.2328923

לפני 11 שנים•
★★★★★
•cujo
ורד הלבנון

ורד הלבנון

לאה איני

את ורד הלבנון כבר הכרתי מזמן, כאשר נכנסתי ללימודי הכתיבה עם לאה איני ובעקבות לימודי הלאדינו שלי שמעתי עליו. אז בתחילת הסמסטר האחרון שלי באונברסיטה 4 חודשים לפני הקורונה לקחתי מהספריה, והתחלתי לקרוא אותו רק מלפני חודש וחצי. הסיפור מגולל את סיפורה של לאה שקוראת בשם בדוי ורד, חיילת שעומדת להשתחרר מגוללת על חייה לחייל פצוע מחוסר הכרה והיא מספרת לו על כל סיפורי חייה, ועל יחסיה עם הוריו והתאהבות שלה בו. מספרת על האב ניצול השואה שאיבד את משפחתו בסלוניקי ושמכה בה, והניצול המיני שעברה מהרס''ר והביטחון העצמי הנמוך שלה כלפי סובביה. חשתי שהספר הזה כבד לי מדי, לא שהוא לא כתוב טוב, אני רואה כאן הרבה זיכרונות, והרבה חזרות. אין ספק שאיני כותבת מדהים ופרס עגנון שהעניקו לה השנה ללא ספק הגיע לה, אך הספר הזה הרגשתי שהוא מן אוטובגיורפיה על חיה, איזה שפיכה נפשית, ספר טיפולי, היה לי לעיתים קשה לעקוב אחר הספר, למרות הכתיבה המרשימה שלה וקטעים מרגשים עם בני משפחתה.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•אורי החמודה
ורד הלבנון

ורד הלבנון

לאה איני

כתבה: פרופ. עמיה ליבליך

זהו ספר כמו שירה. שירה של 543 עמודים. קראתי אותו לאט, כמעט כחודש, בכל פעם עמודים אחדים, ולא יכולתי יותר. אי אפשר לחלוף על סיפור זה ביעף. כל שורה מלאה ציורים וצלילים, מפעימה בהמון הפתעות ושפות דיבור, מקפיצה מתקופה לתקופה, מהקשר להקשר, מבקשת את הקורא לעצור, להרגיש ולהרהר על הכתוב.
שני סיפורי נטישה שוברי לב נפגשים בסיפור זה: המספרת, ורד, היא לאה, חיילת צעירה, חוותה נטישה חוזרת בילדותה. בת לאם קרה ואדישה, שהקשיחה את ליבה לעומתה בבית, התעלמה ממנה, ושכחה על קיומה כשאשפזה אותה בבית החולים או שלחה אותו לגן הילדים. אל הדחייה האימהית הממשית והמדומיינת התלוותה התעללות מינית מצידו של האב, אותו היא מכנה השטן, אך גם מגוננת עליו בכל ליבה. אם כי לא קיים עם בתו יחסי מין של ממש, הרי מאז ילדותה המוקדמת הדגיש וביטא את משיכתו הפיזית כלפיה בכל דרך אפשרית, והיווה סכנה לשהותה בבית ביום או בלילה. היותו של האב יווני ניצול שואה, ששרד את אושוויץ יחידי ממשפחתו, מוסיפה ממד מסוייט להתעללותו בבתו האהובה. ומנגד, סיפור הנטישה של יונתן, חייל צעיר במצב 'צמח' לאחר ניסיון התאבדות כושל במהלך שירותו ערב מלחמת לבנון הראשונה. דומה שכבר קודם לפציעתו האנושה ננטש על ידי משפחתו וחבריו ליחידה, נטש את החיים מרצונו, וגם עתה, כצל חסר קיום או זהות, הוא חווה התעללות על ידי הפצועים המשתקמים כמוהו בבית החולים.

הסקירה המלאה באתר פסיכולוגיה עברית: http://www.hebpsy.net/blog_post.asp?id=78

לפני 16 שנים•פסיכולוגיה עברית
ורד הלבנון

ורד הלבנון

לאה איני

עם חיים כאלה איך אפשר לבחור מקצוע אחר חוץ מלהיות סופרת , אין ספק שזה נכתב לה מלמעלה . כתיבה עוצמתית , חודרת וביקורתית , על הממשלה , המערכת הצבאית , והמדינה ועל מהלכי מבצע שלום גליל , תוך שילוב עם תיאורים מרהיבים אותם ניתן כמעט לחוש , להרגיש , להריח ולטעום , של השכונות הדרומיות של ת"א ובת ים . ספר אוטוביוגרפי משובח . ממליצה בחום

לפני 13 שנים•דידי
ורד הלבנון

ורד הלבנון

לאה איני

הרומן "ורד הלבנון" מספר על ורד שהיא גם המחברת, כי זהו רומן אוטוביוגרפי שמתנדבת לעזור לפצוע במלחמת לבנון הראשונה, אבל הרופאים מכירים אותה ליונתן שהוא חייל שניסה להתאבד לפני שהיה צריך לצאת למלחמה. זוהי נקודת פתיחה מאוד דרמתית והרומן לא מחמיץ אותה כשורד מבקרת אותו לספר לו סיפורים ובעצם בזה משלבת את חייה המרתקים בחייו או במה שנשאר מהם.
הגיבורה היא בת לניצול שואה מסלוניק, אבל בזמנים שהרומן מדבר עליהם שנות שבעים-שמונים השואה הזאת לא מוכרת (תחשבו על פוליקר ואפר ואבק), והמורה בכיתה אלף שמה לה יד על הפה, כשהילדה משחררת את כל הסיפורים האיומים של האבא הניצול. האבא הזה הוא דמות מאיימת וגם האימא לה בדיוק מקור נחמה, אבל בבית הקר הזה שהוא מלא ציפורי שיר שהאבא מגדל (תמונה חזקה מאוד של בית כלא) ורד נלחמת להיות סופרת, אפילו שההורים לא משכילים ואין אפילו ספר אחד בבית... כל המראות והצבעים ובעיקר הקולות של שכונת שפירא ואח"כ בת-ים של השנים ההם ממוןחשים יפה מאוד וחזק מאוד, וגם העצב חזק והשמחה.
בעיני אחד ההישגים המשמעותיים ברומן הוא הלשון המקורית שלו שמדויקת כמו סכין והאופן שבו הוא מסופר. כל אירוע או סיפור מעביר את הכדור לסיפור אחר. זה קצת כמו סרט שערוך בצורה מודרנית, אבל נורא כיף ומעניין לקרוא ככה את הספר כי העושר גדול והחוויה מאוד מוחשית.
הספר מחטט גם בכל חולי ובעיה של החברה הישראלית, מעמיד את הדברים זה מול זה, כמו למשל החיים של ורד מול החיים של יונתן מרחביה על רקע המלחמות, והתמונה הכללית מאוד ישראלית ואמינה.
למרות החומרים הקשיםיש לספר גם רגעים של חיוך שבאים לו מסיפור החניכה שהתוך הרומן וההקרבה של ורד לחייל האומלל שהוא סמל חזק ברומן. הספר מאוד מאוד מרגש ויוצר הזדהות עם הגיבורים. אני חושב שזה ספר מופתי שעוד ידברו עליו הרבה כי הוא ממש יוצא מתוך החומרים הישראלים העמוקים וחושף אותם ומתמודד איתם באומץ גדול.
היו לי הרבה פעמים שהספר כמעט גרם לי לבכות, והתובנות העמוקות שלו גרמו לי לחוויה של קריאה בלתי נשכחת. אחד מהספרים הכי טובים שקרטאתי בשנים האחרונות.

לפני 17 שנים•
★★★★★
•ארי-אל
ורד הלבנון

ורד הלבנון

לאה איני

את הספר הזה חיפשתי בנרות. הפכתי עולמות עד שהוא הגיע אלי וכל הספרים שמחכים לי נדחקו הצידה כשהוא סוף סוף היה אצלי.
איזה תקציר... כבש לי את הלב.
אבל כגודל הציפייה לצערי גם גודל האכזבה, וכמה שניסיתי לשכנע את עצמי להמשיך ולהמשיך כי אולי זה משתפר- אוקיי, זה לא.
הכתיבה נורא קשה לקריאה. מעייף לקרוא אוסף של מחשבות עמוסות ומבולבלות ולמצוא את עצמך בתוך הבלאגן.
אז אחרי הכל זה באמת הדבר היחיד שמצאתי בספר- בלאגן :(

לפני 12 שנים•
★★★★★
•סול.
ורד הלבנון

ורד הלבנון

לאה איני

אכן ספר ספר, כתוב טוב, כנה ולעתים מזעזע. לא כל לך אהבתי את הקפיצות קדימה ואחורה כל הזמן, ולעתים הפניה התמידית אל החייל הפצוע מאולצת. עם זאת, זהו ספר ראוי להערכה וקריא מאד.

לפני 14 שנים•אריגה
ורד הלבנון

ורד הלבנון

לאה איני

התחלתי לפני שלושה שבועות. אני נאבקת בספר ולא מצליחה להחזיק מעמד יותר משעה רצוף.
זה ספר נורא מיגע. ספורים בפרטי פרטים על כמה מתיחסים אליה או בזלזול או פשוט לא סופרים אותה(בשמה האמיתי של הסופרת). הגיבורה - האם זה באמת ספר אוטוביוגרפי?? = מצליחה להגיע להשגים ברמה גבוהה, אבל לא מסופר איך היא עושה זאת: איך יש לה ציונים כה גבוהים כשהיא לא מגיעה לבית הסםר. איך היא מתקבלת למקום יוקרתי בצבא אחרי שאת כל הטירונות כמעט עברה בשינה במיטה האחורית בצריף הטירוניות? וכו...
בקיצור ספר מנדנד. אחרי 350 עמודים מתוך כמעט 600 כבר ממש לא אבפת לי מה קורה לה ולמה.
אמנם נכר כאן כשרון כתיבה אבל אולי אם היתה לה יכולת צמצום

לפני 15 שנים•
★★★★★
•דולדול
ורד הלבנון

ורד הלבנון

לאה איני

אחרי כל כך הרבה סופרלטיווים ששמעתי על הספר הזה פשוט אכזבה נוראית.. לא יכולתי להתמיד בקריאה המון מילים ללא מילים . לא יכולתי כל הזמן שלא להזכר במערכון של רבקה מיכאלי ויוסי בנאי ז"ל "משה אתה ישן??! תישן ! תישן!"
וככה במשך שעות היא "דואגת אם הוא ישן" ככה הספר הזה
חיילת מתנדבת שמברברת את סיפור חייה ומשפחתה בפני החייל האומלל (בטח לא הצליח להירדם)לא הצלחתי להתמיד יותר מ50 עמודים אולי הייתי צריכה..

לפני 15 שנים•
★★★★★
•Hope