שרית ישי לוי יודעת לכתוב והיא סוחפת בכתיבתה. לא רוצה להשוות ספר זה לקודמיה שכן כל ספר הוא בפני עצמו.
נטע עיתונאית נשואה למיכאל איש תקשורת מצליח מאד כ-25 שנה אמא ליולי והמשפחה מתגוררת בתל-אביב.
משבר אמצע החיים תופס אותה מנהלת רומן מחוץ לנישואיה דבר המתגלה לבעלה והוא מחליט לפרק את הנישואים. הבן יולי שכלל אינו
יודע על בגידותיו של אביו מאשים את אמו בהרס המשפחה.
נטע שנהנתה ממנעמי החיים מאבדת את עבודתה העיתונאית, את בעלה ובנה מחליטה להתרחק מהכל ויוצאת למסע חיפוש אחר בנה שנעלם ובעצם גם חיפוש עצמי.
המסע שלה מתחיל בפאריז בדירתו של חברה ז'אן בטיסט שהיה בחייו הנפש התאומה שלה עד למותו בגיל צעיר. בצעירותם חיו חיים פרועים עד לנישואיה למיכאל. גם בפאריז אליה ברחה הבדידות חנקה אותה היא חזרה ונסעה עם איש מוסד לקהיר לחפש את בנה, שם כמעט ועלה בחייהם. פיסת מידע אודות בנה ששהה באי יווני מזניקה אותה לאי שם היא תוקעת יתד למשך שנה. כאן היא מתקלפת לגמרי ועושה חשבון נפש לגבי חיי הנוחות שחיה, הזיוף שבהם ומערכות היחסים, אם זה מערכת היחסים עם הוריה, אחיותיה סיגל וגליה שהן העוגן שלה, בני זוגה, ובינה לבין בנה יחידה יולי.
כאן באי היא חווה במלוא העוצמה את הבדידות הקשה אליה נקלעה ומתוך כך גם מתאהבת בניקו המקומי והעניינים לאט לאט מתבהרים לה.
אחרי שאוגרת כוחות חוזרת לארץ ומתעמתת עם מיכאל ועם הסביבה על כל מה שניגזל ממנה.
הכתיבה עצמה יפה ומותחת אם כי הרגשתי שיש חזרה על דברים וכמובן הסוף המפתיע.
בסך הכל הספר הוא כמו חץ בלב. בימים טרופים אלו עם חדשות רציניות וכבדות היה לי כייף להתרגש מהמסע והפכחון.
"יש אנשים שנרטבים מהגשם
ויש אנשים שמרגישים את הגשם" ניקו לנטע כתפס אותם הגשם באי.
ממליצה
















