• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
מעוף המלאכים

מעוף המלאכים

מאת מייקל קונלי

הביקורת של רוני

תמונה של רוני
דירוגדירוג
הוצאה לאור:מודן
שנת הוצאה:2000
סדרה:הארי בוש #6
קטגוריה:מתח ריגול והרפתקאות
הקודמת
פרל
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 12 שנים•1 דקות קריאה

יופי של ספר. אוהב את הבלש הארי בוש. שוב חוזר הז'אנר של הבלש עם הבעיות בבית, אשתו עוזבת, הוא מסוכסך עם חצי מהמפקדים שלו, לא זוכה לגיבוי וכו'. הפעם לשם שינוי העלילה לא מתרחשת בשבדיה אלא בלוס אנג'לס. עלילה סוחפת, אמינה מאוד, הפתעות ומתח טוב. כיף של ספר בלש.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של פשוט
פשוט
תמונה של גלית
גלית
2קוראים|גיל ממוצע54|50%נשים

על המבקר

תמונה של רוני

רוני

ותיק
חבר מזה 18 שנים
687 ביקורות•1 נבחרות•3,531 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מקורית
תמונה של רוני
רוני
ותיק
חבר באתר מזה 18 שנים
ביקורות687
ביקורות נבחרות1
לייקים שקיבל3,531
דירוג ממוצע4.0 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת290מתח ריגול והרפתקאות201ספרות מקורית69

דיון על הביקורת

1 תגובה
נצחיה
נצחיה•לפני 12 שנים

אתמול לקחתי אותו בספריה,

והמחשב הודיע לי שכבר קראתי אותו ב-2006. אין לי מושג. לא זוכרת כלום. חלף כלא היה.
1 תגובה בסך הכל

ביקורות נוספות של רוני

החזאי

החזאי

סטיב תאייר

ספר בלש אמריקאי לא רע. במרכז הסיפור פרשיית רציחות שמתרחשות במדינת מינסוטה בחילופי עונות השנה. כל הנרצחות הן נשים אך ללא מרכיב של תקיפה מינית. הדמויות המרכזיות בסיפור הן החזאי דיקסון בל שמפליא בתחזיות המדויקות שלו לגבי מזג האוויר בתחנת הטלביזיה המקומית, מפיק החדשות ריק בינבוסולום - פצוע קשה ממלחמת וייטנאם שפרצופו נשרף והוא עוטה באופן קבוע מסכה, ושדרנית הטלביזה אנדריאה לאבור. הספר מתאר את חקירת המשטרה לגבי ניסיון איתור הרוצח תוך תיאור הקורה בתחנת הטלביזיה ערוץ 7 ובמקביל תיאור של ההוייה הפוליטית במדינה - בחירות למשרת המושל. לאחר שהמשטרה עוצרת חשוד ברציחות (לא אגלה לכם מי) בנסיבות די בעייתיות וללא ראיות ברורות לגמרי, יש תיאור לגמרי לא פשוט של שלב המשפט, גזר הדין וההוצאה לפועל של גזר הדין. בהחלט קריא.

לפני שבוע•
★★★★★
•רוני
מים, שאו אותי

מים, שאו אותי

תומס מורן

ספר טוב ומעניין. ספר "חובה" לבקרי גבול וסלקטורים. עד כאן ולא אגלה למה. סיפורה הטרגי של אונה מוס, סטודנטית לרפואה באוניברסיטת קורק שבאירלנד, המתגוררת מאז נהרגו הוריה בתאונת דרכים? או שמא בהתנקשות, אצל סבא שלה שגם הוא דמות לא קלה כמי שבתור נהג ברכבת נהג להעביר מטענים וחבילות עבור המחתרת האירית וחבריו הקרובים שגם הם שייכים למחתרת האירית. יש בספר הזה סיפור אהבה יפיפייה בין אונה לבין אידן פרל שמסתיים בצורה טרגית. הספר משופע בסצינות של חיי הסטודנטים העליזים בקורק, החברות של אונה מאז בית הספר ואחר כך באוניברסיטה, דיוקנו של הסבא ראוני מוס ועוזרת הבית שלו גב' שונסי. ספר יפה שבצד סיפור האהבה והחיים באירלנד בצל המטענים והפיגועים בהחלט שווה קריאה והנאה מהסיפור עצמו והכתיבה המשכנעת (לפחות אותי - כחובב מושבע של ספרות אירית).

לפני שבוע•
★★★★★
•רוני
האונייה

האונייה

דייוויד גראן

ספר מצויין. קורותיה של האונייה וייג'ר שנטרפה וכל צוותה שנותר הגיע לחוף שומם ושם התחילה סאגה של הישרדות בתנאים לא אנושיים, תוך מאבק של מפקד האנייה קפטן דיויד צ'יפ לנסות לשמור על מנהיגות ועל החוקים הקפדניים של הצי הבריטי, תוך שהוא נתקל בגילויים של מרדנות מצד חלק מאנשי הצוות ומאידך חלק אחר שמר לו אמונים. יש בספר תיאורים אותנטיים של החיים בספינה - מדובר על המאה ה-17 וה-18 והסופר מסתמך על חומר כתוב, יומנים שאנשים כתבו. המורדים בקפטן זנחו אותו וחלק מאנשיו על האי השומם ובעזרת סירות שהם בנו עזבו והפליגו כאשר הם יודעים היטב כי כאשר יגיעו לאנגליה צפוי להם משפט צבאי על מרד והעונש הצפוי הוא תלייה. המורדים מתעדים את מה שקרה מנקודת מבטם כדי לנסות ולהשפיע כאשר יגיעו לאנגליה, תוך אמירה שקפטן צ'יפ כשל ולא רק שכשל הוא גם ירה והרג אחד מאנשיהם, כך שגם הוא צפוי לעונש קשה. התיאורים של חייהם באי השומם, מסעם הסיזיפי והלא יתואר בכלי שייט קטנים בים סוער נגד כל הסיכויים הוא מרשים. ספר מרתק ומעניין מאוד.

לפני שבועיים•
★★★★★
•רוני
עד קצה הגבול

עד קצה הגבול

עודד ליפשיץ

מבין כל הספרים הרבים שיצאו אחרי ה-7 באוקטובר בחרתי לקרוא רק אחד - את אסופת המאמרים והחומרים שכתב עודד ליפשיץ שנרצח בשבי. לא חושב להעביר ביקורת ספרותית על הספר - זהו ספר שנועד להציג דמות - לדעתי דמות מופת - של אדם שהאמין בכל רמ"ח אבריו ובאמונה שלמה - בצדקת הדרך שהוא בחר בה - עמדת שמאל ברורה ובלתי מתפשרת. זה עולה מכל המאמרים שהוא כתב במסגרות השונות - כעיתונאי ב"על המשמר", ככותב ב"חותם" ובטורים שכתב בעיתון "הארץ". דמות של לוחם אמיץ ובלתי מתפשר. הוא דמות מייצגת לדעתי של דור המתיישבים הראשונים של הנגב המערבי - אלו שבחרו אידיאולוגית להתיישב בקיבוצי הספר על גבול עזה ואשר למרות מערכת היחסים רצופת האש וההפגזות - ידע לשים את הלב (התמים והאנושי) שלו במקום הנכון. העובדה שהוא היה בין אלו שהסיע חולים פלשתינאים מעזה לבתי חולים ולבסוף נרצח על ידם - היא יותר מטרגדיה שמסמלת את הקושי והמורכבות של אותם מאמינים מסוגו של עודד ליפשיץ- דמות ראייה להערצה לטעמי.

לפני 4 שבועות•
★★★★★
•רוני
זוּלֵיכָה פוקחת עיניים

זוּלֵיכָה פוקחת עיניים

גוזל יכינה

ספר מעולה. מהטובים ביותר שקראתי - אמנם באיחור - אבל מוטב מאוחר.. קורותיה של זוליכה שנישאה בגיל 14 לגבר מבוגר ממנה ב-30 שנה ומשועבדת לו ולחמותה שרודה בה. נוסף לכל יולדת 4 בנות שכולן נפטרות מייד עם לידתן. חווית "השעבוד" לגבר ולחמותה מתוארים בצורה כל כך ריאליסטית וקשה ומדגימה את קשיי החיים בכפרים הטטריים באיזור קזן ברוסיה. מדובר על שנות ה-30 של המאה העשרים. בעלה נהרג/נרצח במהלך פשיטה של כוחות הצבא האדום על הקולאקים - אותם איכרים שנחשבו ליסודות עויינים למשטר הקומוניסטי דאז והיא מתחילה שרשרת של יסורי מעבר ברכבות משא יחד עם עוד שכמותה להגלייה לסיביר. ברקע דמותו של איוון איגנטוב שמפקד על מבצע העברת הקולאקים והוא גם זה שירה בבעלה. לאחר תלאות המסע הם מגיעים לטייגה הסיבירית שם הם מתחילים לנסות להתחיל חיים חדשים - קשוחים ביותר ללא תנאי מחייה נורמליים. איגנטוב שמייחל לחזור הביתה מוצא עצמו נשאר לפקד על חיי המתיישבים בטייגה הסיבירית ומקשיח עליהם את החיים. זוליכה, בהריון, יולדת בן - יוסוף ומגדלת אותו בתנאים-לא תנאים. היא הופכת לציידת מוכשרת שדואגת להביא בשר צייד למטבח המשותף. יוסוף עם הזמן מגלה כישורי ציור יוצאים מן הכלל בהדרכת צייר מפורסם שגם הוא חלק ממגוורשים לסיביר - הספר כתוב בצורה מרשימה - יצירה ספרותית מעולה ומרגשת. שם הספר הוא גם 2 המילים הראשונות בספר "זוליכה פוקחת עיניים.." - מומלץ ביותר.

לפני חודש•
★★★★★
•רוני
חוף המרגלים

חוף המרגלים

טס גריטסן

ספר טוב. עלילה מעניינת אם כי לעיתים קצת מופרכת - בכל זאת לסופר מותר להשתולל עם הדמיון וזה בסדר גמור. הדמויות "הטובות" בסיפור הם באמת טובות ומעוררות אמפתיה. "הרעים" הם באמת רעים למהדרין. עלילה בלשית בהחלט מהוקצעת, מעניינת, קולחת ונותנת בהחלט "פייט" טוב לספרים בז'אנר הזה. יש כאן בסיס מצוין לתסריט של סרט מתח טוב. מעניין אם זה יקרה. הנושא של סוכני סי.איי, אי פורשים שחוזרים לפעולה מפרישתם עקב אירוע בעברם - הוא נושא לא חדש, אבל כשזה כתוב היטב - אז למרות אי החידוש של הנושא זה עדיין כיפי להעביר שבוע של קריאה. מגי בירד גיבורת הסיפור וחבורת הפורשים שלצידה - הם חבר'ה שהייתי שמח להכיר!! החברות, העמידה ללא סייג לצידה בעת צרה, החוויות לאורך שנים של פעילות חשאית לצד הצלחות וכשלונות וחוסר האפשרות לשתף את סביבתם הטבעית - יוצרת חבורה סגורה, איכותית שחבריה יודעים שתמיד יהיה מישהו לצידם בעת צרה. סך הכל ספר טוב, קריא מאוד.

לפני חודשיים•רוני
נתן ועמוס

נתן ועמוס

אסף ענברי

לא נעים אבל... לא יותר מאשר "בסדר". למה? בארבע מלים "מהנה מאוד - שטחי מאוד". אי אפשר לומר על אסף ענברי שכתיבתו לא טובה. זו כתיבה מהנה, מאוד קריאה, אבל הספר הזה חוטא בשטחיות כזו שרוב יתרונותיו בטלים לעומת השטחיות והתיאורים שמנסים מצד אחד להיות תיאורים היסטוריים לכאורה, שלא לדבר על הציטוטים שהוא מביא ובהרבה מקרים הם פשוט לא היו והם פרי דמיונו של המחבר. נכון שאסף ענברי "המציא" סוג חדש ואפילו מעניין ומקורי שבו הוא מרשה לעצמו להמציא אירועים וציטוטים שמלווים את הפרקים האמיתיים -ראו למשל "הספר האדום" שם זה הרבה יותר מוצלח. במקרה שלפנינו 2 הדמויות הן של אלתרמן והן של עמוס עוז ראויות להרבה יותר מאשר כאן. הניסיון להציג דיכוטומיה בין שניהם יש לה בסיס מסוים, אבל לא כזה שמצדיק את המתואר בספר. רוצה להכיר את עמוס עוז קרא את "סיפור על אהבה וחושך". רוצה להכיר את אלתרמן קרא את כרכי "הטור השביעי". אני, הקטון, נעלב בשם שניהם. בכל זאת מילה אחת טובה - מאוד קריא, שוטף ומי שלא הכיר את שניהם מקבל תמונה אמנם שטחית ולקויה, אבל יתכן שתמשוך את הקורא להכיר אותם באופן ראוי יותר

לפני חודשיים•
★★★★★
•רוני
רקוויאם רוסי

רקוויאם רוסי

ויליאם ראיין

ספר שלא הכרתי בכלל. הפתיע לטובה. עצם העובדה שמדובר בסדרת בלש רוסי משנת 1936 כבר יצר עניין אחר. בלש רוסי בשנים האלו לא יכול להיות דומה בשום אופן לבלשים העכשוויים בכל מדינה - העדר אמצעים טכנולוגיים, אמצעי תקשורת ועוד. המחויבות למפלגה ולסוציאליזם מול שגרת החיים האפורה והענייה רוסיה בשנת 1936. מערכת היחסים בין המשטרה/מיליציה לבין כוחות הבטחון הפנימי/נ.ק.ו.ד (קג"ב לימים). גיבור העלילה אלכסיי קורולוב הוא קצין מיליציה, נאמן למפלגה(מצטלב בסתר) שמוצא עצמו בחקירה בה הוא משמש בלי ידיעתו ככלי בידי הבטחון הפנימי עד כדי סיכון חייו ותוך התנגשויות אלימות עם מבקשי נפשו. הרקע והעלילה בהחלט מסופרים היטב וספר זה הוא נוף אחר בשדה הסיפור הבלשי. בהחלט - לטעמי - משכנע יותר מטום רוב סמית ו"לד44" שהוזכר עי קוראים אחרים.

לפני 3 חודשים•
★★★★★
•רוני
פרשת סטלין

פרשת סטלין

ג'יילס מילטון

פרשת פגישותיהם של "שלושת הגדולים" סטלין, צ'רצ'יל ורוזבלט בניסיון לתאם מדיניות משותפת כנגד גרמניה הנאצית עם פלישת גרמניה לרוסי (מבצע "ברברוסה) - מתוארת באופן מבריק ומעניין. מעבר לאפיון הדמויות של המנהיגים, הספר עוסק בעוד כמה דמויות שנמצאות לכאורה מאחורי הקלעים - אווריל הארימן האמריקאי - שליחו המיוחד של רוזבלט לצ'רצ'יל ואחר כך כשגריר ארה"ב במוסקבה, וארצ'י קלרק קר - שליחו של צ'רצ'יל לסטלין ואחר כך השגריר הבריטי במוסקבה. שניהם פעלו בצורה יוצאת דופן בעיצוב הקשר בין המנהיגים, כמו גם בעיצוב תוכניות ומעשים בפועל כדי לברום להצלחת הקשרים החשובים האלו לכל האנושות. הספר מלא פיקנטריה מעבר לתיאור המהלכים המדיניים והצבאיים ובזה עיקר כוחו. תמונה מרשימה של היסטוריה שמתוארת באופן נגיש, מעניין ורב קסם. מומלץ מאוד. מי שיוצא הכי טוב מבין המנהיגים למרבה הפליאה הוא דווקא הדוד ג'ו - סטלין שמתואר כמי שהצליח יותר מכולם לכפות את דעתו ואת רצונותיו.

לפני 3 חודשים•
★★★★★
•רוני

ביקורות נוספות על "מעוף המלאכים"

מעוף המלאכים

מעוף המלאכים

מייקל קונלי

ספרי מתח מסוף שנות התשעים, סוף המאה העשרים, מרגישים לפעמים כל כך מיושנים.
זה לא כמו לקרוא, נאמר, אגתה כריסטי או שרלוק הולמס. לא, הם כבר ישנים מספיק. הם וינטג'. הם זכו למעמד על זמני: ההתיישנות שלהם היא חלק מהקסם שלהם.
ספרים משנות התשעים לעומת זאת הם לא ישנים מספיק אבל בו בזמן הם כל כך ישנים.
נגיד, הרגע בו הגיבור מבקש מכל אנשי הצוות המאולתר שלו לתת לו מספרי טלפונים ניידים, אם יש להם טלפון נייד. אני קוראת את המשפט, נתקעת לרגע, חוזרת לקרוא שוב, מה זאת אומרת למי שיש…? בודקת מתי יצא הספר לאור. יצא ב-99. נו, זה לא עד כדי כך מזמן, אני זוכרת את 99, נכון? ממש זוכרת, כמה מזמן זה יכול להיות? ו…
כן, נכון, לא היה לי אז פלאפון, את הראשון שלי קיבלתי רק שנתיים אחר כך.
הגיבור אוהב להקליד במכונת כתיבה. במכונת כתיבה!!
הקולגה הצעירה והמעודכנת של הגיבור מסבירה לו מה זה אינטרנט. הכל חדש, זר. פורנוגרפיה ברשת? פדופיליה ברשת? רעיונות חדשניים ולא מוכרים!

***

אז כן, החלטתי לתת עוד צ'אנס לקונלי וחשבתי שאני עושה את זה כמו שצריך, עם ספר ראשון בסדרה, להכיר את הגיבור מאפס.
הקריאה לא זרמה לי בהתחלה. הוא מתקדם באיטיות, זורק פנימה המון בעלי תפקידים במשטרת לוס אנג'לס, צריך להבין את המבנה של מוסדות החוק ואת הפוליטיקה הפנימית כדי לעקוב. או להחליט שזה בסדר לא להבין עד הסוף ולהתקדם כדי להגיע כבר לחקירה.
והתחושה הזאת, שהספר מיושן כל כך, למרות שבסך הכל חלפו 25 שנה מאז שיצא לאור, גם היא לא מקלה.
באיזשהו שלב העלילה העלתה הילוך, החקירה התקדמה, דברים זזו, כיוונים הסתמנו ואז הספר כן תפס אותי והצלחתי לקרוא ברצף עד הסוף, רק כדי להגיע למסקנה שאחרי הכל… הוא לא משהו.
וכבר כתבתי ביקורת שבה האשמתי אותו ביצירת דמות של גיבור בקווים כלליים מדי ולא משכנעים, גיבור פרווה - לא לוחם צדק שנלחם בממסד המושחת ולא הממסד המושחת בעצמו, עם סיפור רקע של אהבה נכזבת - אשתו האהובה נוטשת אותו כבר בתחילת הספר, והכל כתוב בנקודות כלליות כאלה, בלי להשקיע בסיפור הצדדי הזה ובלי שהוא יתקשר לעלילה. כאילו מישהו אמר לו שבלש טוב צריך חיי פרטיים דפוקים ומשבר או שניים בעבר.
רק שאז המשכתי לעוד ספר בסדרה ומשהו לא הסתדר לי בסיפור הזה. הלכה והתגברה אצלי התחושה שהתחלתי מהאמצע. פתחתי ויקיפדיה, וגיליתי שאכן. התחלתי מהאמצע.
יש מספר מכובד של ספרים בסדרת הארי בוש שלא תורגמו לעברית וקודמים לספר הזה, ואם כל אחד מהם מכיל כמה נגיעות של חייו הפרטיים של בוש וסיפור הרקע שלו - אולי ביחד הם מצטברים למשהו יותר משכנע שלא נראה כאילו הוסיפו אותו כבדרך אגב כדי להתאים את הבלש לתבנית מוכרת.
ולמרות זאת, ואחרי שהתקדמתי עוד קצת בסדרה, מדובר בבלש סביר לכל היותר. מיושן, אבל כזה שנראה לי שאפילו בזמן אמת לא חידש שום דבר מעניין בז'אנר.
אם אתם חובבים נלהבים של ז'אנר הבלש, אולי תאהבו. כל השאר יכולים לוותר, וזה כנראה כולל אותי.

לפני שנה•רויטל ק.
מעוף המלאכים

מעוף המלאכים

מייקל קונלי

"מעוף המלאכים" מאת מייקל קונלי (הוצאת מודן, 2000) הוא ספר נוסף אודות גיבורו הקבוע (אם כי לא היחיד) הארי בוש, בלש במחלק השוד והרצח של משטרת לוס אנג'לס. בוש שירת בצבא היבשה האמריקני ביחידה מובחרת, "עכברושי המנהרות", ולחם במלחמת וייטנאם. בוש וחבריו ליחידה אומנו ללחום במנהרות שחפרו ווייטקונג ובחיילי צבא צפון וייטנאם, לאתר בהן את האויב ולהורגו, בדרך כלל באפילה ומטווח קרוב. לכן, כשנזכר "באותה פעם שנחלץ בלא פגע מהתעלות בווייטנאם" (עמוד 331), הדבר נדמה לא כלא פחות מנס. 

עם שובו מן המלחמה, מריר וציני כשם שרק חוויות הלחימה הופכות אדם, התגייס למשטרה והפך לבלש. בוש חי ונושם את לוס אנג'לס, חיית רחוב שמכיר כל רובע וכל שכונה. הוא מהאנשים האלה שמעולם לא יצא לקמפינג (מחנאות) ולא טיילו בטבע. בעיני בוש, כפי שהסביר לאשתו אלינור (בעצמה סוכנת הבולשת לשעבר המכורה להימורים) "כל תיק קובע, אלינור. כל אדם" (עמוד 147). הוא ילך אחרי הראיות בתיק בלי להתחשב לאן הן ייקחו אותו, ורק בלש ישר כמותו, לא נגוע במשחק הפוליטי שבין מועצת העיר, התובע המחוזי, התקשורת והמשטרה עשוי להגיע לאמת. זה לא מזיק גם שבוש הוא מן הקשוחים, אלו שיודעים לקלוע באקדח אל חוט השערה ולהם זוג אגרופי פלדה. כך למשל, באחד מרגעי השיא בספר, "בוש הושיט ידו במהירות אל כיס מעילו ושלף את אקדחו מנרתיקו" (עמוד 326). הפושע אפילו לא הספיק למצמץ וכבר נאלץ להיכנע.

בספר זה נדרשים בוש וצוותו לפענח את פרשת הרצח של עורך הדין האוורד אליאס, פרקליט תאב פרסום שעשה את שמו מתביעות אזרחיות כנגד משטרת לוס אנג'לס. פעם זה על שימוש מוגזם בכוח, פעם על מעצר על רקע גזעני, פעם על הפרת זכויות האזרח ופעם סתם כדי להטריד. והנה נמצאה גופתו ירויה לצד גופת אישה צעירה. בוש נאלץ לתמרן בין האינטרסים של הפיקוד הבכיר של המשטרה, הזעם הציבורי (הספר נכתב על רקע מהומות רודני קינג, צעיר שחור שהוכה למוות בידי שוטרים בלוס אנג'לס) ומשפחתו של איל ממון מקומי שבוחש בקדרה. במקביל (כמקובל בספרים אלו) מנהל בוש חקירה אחר רציחתה של ילדה צעירה, ושתי החקירות הופכות עד מהרה קשורות זו בזו.

קונלי, כתב הפלילים לשעבר של הלוס אנג'לס טיימס, תיאר במיומנות את מסעותיו של בוש המתמודד עם פשעים שהם תמצית הרוע שמסוגל לחולל האדם, מה שקונלי מכנה "החשכה הכהה מליל". בוש הוא אמנם לא פיליפ מארלו, אך ניכר כי קונלי שאב רבים מהמוטיבים מספריו של צ'אנדלר אודות הבלש הפרטי הגדול מכולם. גם לג'אז, המוזיקה החביבה על בוש, יש מקום בספר (במיוחד למיילס דיוויס) והיא מלווה את הספר, קובעת את הקצב. האמת, לא רע בכלל הקונלי הזה. בוש הוא אחלה בלש שבעולם: קשוח, אמיץ, ישר ונחוש. לא שנון מי יודע מה אבל עושה את העבודה, כמו דרינק של בורבון "Maker's Mark" שיורד בגרון. לא חלק כמו "Macallan" סינגל-מאלט, אבל מפזר את אותה חמימות מרגיעה ומנחמת. כמו עם הדרינק הספציפי הזה, אתה פשוט יודע שבוש לא יעצור עד לפתרון. ספר בלשי מהנה.

לפני שנה•
★★★★★
•פרל
מעוף המלאכים

מעוף המלאכים

מייקל קונלי

אני אוהב לקרוא ספרי מתח.
למה? אולי כי זה מותח, אולי כי זה גורם לגלגלי השיניים שבראש שלי קצת להסתובב (עם לא מעט חריקות, אבל עדיין) ואולי סתם כי זה נחמד.
את מייקל קונלי אני אוהב לקרוא בדרך כלל. את אקו פארק, המפענחים, המשורר מאוד אהבתי. אבל בספר הזה משהו לא לגמרי עובד.
חקירת רצח שמסתעפת לחקירת רצח שמסתעפת לחקירת רצח ש... לא תאמינו אבל גם היא מסתעפת לחקירת רצח.
שוטרים שחוקרים שוטרים שחקרו שוטרים, שלא תאמינו אבל... חוקרים שוטרים.
קצת יותר מדיי מבלבל בשבילי. באמת.
אני עדיין מסתבך עם שרה שרה סיר שמח.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•גל
מעוף המלאכים

מעוף המלאכים

מייקל קונלי

הארי בוש בסיפור חקירת פשע משטרתי נוסף, רצח לילי בלוס אנגלס מתגלה כבעל פוטנציאל להבערת העיר במהומות, כאשר מתברר שהנרצח הוא עו"ד תקשורתי שייצג תביעות נגד אלימות משטרה. הארי וצצותו נקראים לחקירה לאחר שבלשי מחלק הרצח, רובם ככולם, היו בעבר או בהווה תחת תביעת העו"ד ולפחות בפוטנציאל הם חשודים. הפרשה מסתעפת כשמצד אחד הפוליטיקה מפריעה לחקירת המשטרה וגם סגן מפקד המשטרה לא נמנע מלבחוש בקלחת מסיבות פוליטיות. מצד שני, שותפו לשעבר של הארי, בלש מחלק רצח וותיק בשנתו האחרונה לפני פרישה, מעורב הן בתיק האחרון של עורך הדין שעומד להתחיל בימים הקרובים והן כחשוד ברצח העו"ד, ומצד שלישי פרשייה קודמת המחברת את השותף לשעבר שחקר אותה ואת התובע במשפט שעומד להתחיל, מתבררת כרלוונטית ואולי אף כשגויה בפיענוחה לכאורה ע"י המשטרה. מבולבלים - אכן ספר רב תפניות, חשודים, וכיוונים, עד שהארי בוש מציח לברור את המוץ מהתבן ולגלות מה אכן קרה באמת.
ספר טוב גם אם לא המבריק או המושך ביותר מספריו של הכותב מייק קונלי וגיבורו הספרותי הבלש הארי בוש.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•אבי
מעוף המלאכים

מעוף המלאכים

מייקל קונלי

ההתחלה היתה מבטיחה אך באמצע הספר כבר התחלתי להשתעמם ולא סיימתי

לפני 14 שנים•רות
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
מעוף המלאכים

מעוף המלאכים

מאת מייקל קונלי

הביקורת של רוני

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של רוני
דירוג
3.0
לפני שנה

“"מעוף המלאכים" מאת מייקל קונלי (הוצאת מודן, 2000) הוא ספר נוסף אודות גיבורו הקבוע (אם כי לא היחיד) ה”

4/6
ביקורות על מעוף המלאכים
הבאה
אבי
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
3.0
לפני 12 שנים

“הארי בוש בסיפור חקירת פשע משטרתי נוסף, רצח לילי בלוס אנגלס מתגלה כבעל פוטנציאל להבערת העיר במהומות,”