• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
הילד של המכשפה

הילד של המכשפה

מאת מייקל גרובר

הביקורת של הלוחשת לספרים

תמונה של הלוחשת לספרים
הילד של המכשפה

הילד של המכשפה

מאת מייקל גרובר

הביקורת של הלוחשת לספרים

תמונה של הלוחשת לספרים
הוצאה לאור:מטר
שנת הוצאה:2010
קטגוריה:מדע בדיוני ופנטזיה
הקודמת
fairy tale
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 13 שנים

“אלוהים אדירים שלי. מאיפה זה צנח עלי? אני הסתכלתי לתומי באינטרנט בחיפוש ספרים חדשים שיצאו לחנויות.”

5/17
ביקורות על הילד של המכשפה
הבאה
טל
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 12 שנים•1 דקות קריאה

הספר מומלץ! מומלץ! מומלץ! מומלץ!!!!!!!!!
אחד הספרים המדהימים שאני ממש ממש אבל ממש אוהבת!!!
לכל אחד יש את רשימת הספרים הייחודים ביותר שנמצאים לו בראש, ספרים שעליהם לא יוותר לעולם. אז זהו, שהספר הזה נמצא ברשימה הזאת.
אי אפשר לשים אצבע על מה שמושך כל כך בספר הזה, האווירה אולי, המילים המדהימות שסובבות את העלילה, העלילה עצמה: הכול בנוי בצורה כזאת, שכשמניחים את הספר מהיד כשמסיימים אותו - רוצים רק לאחוז את הספר ולא לזוז ממנו לעולם.
היה לי עצוב שסיימתי את הספר, רציתי שהוא אף פעם לא יגמר.
ספרים כאלו הם נכס. מומלץ לכל מי שאוהב פנטזיה, עצב, וסוף טוב למרות הכול. :)

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של שין שין
שין שין
ג
ג'ורג'
תמונה של cujo
cujo
תמונה של עומר ציוני
עומר ציוני
תמונה של Mira
Mira
תמונה של מלכי
מלכי
תמונה של אבק ספרים
אבק ספרים
תמונה של Leilany
Leilany
8קוראים|גיל ממוצע56|50%נשים

על המבקרת

תמונה של הלוחשת לספרים

הלוחשת לספרים

חברה מזה 12 שנים
24 ביקורות•101 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
תרגום (נוער)•ספרות מתורגמת•מדע בדיוני ופנטזיה
תמונה של הלוחשת לספרים
הלוחשת לספרים
חברה באתר מזה 12 שנים
ביקורות24
לייקים שקיבלה101
דירוג ממוצע4.2 ⭐
ז'אנרים מועדפים
תרגום (נוער)7ספרות מתורגמת6מדע בדיוני ופנטזיה3

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של הלוחשת לספרים

חידת סמירנוב

חידת סמירנוב

ספי אקוניס

אהבתי את הספר. הוא מאוד אותנטי בתור אחת שגרה בקהילה כזאת. אין לעג או בדיחות סמויות על החרדים, הספר פשוט מביא מצב מסוים שקורה בקהילת החסידים הזאת.
אני אוהבת את השנינות של הסופר, ההומור הפנימי שרק אם אתה נמצא בפנים, אתה מבין מה הכוונה. הסיפור עסיסי.
הרבה זמן לא קראתי מהז'אנר הזה ואת האמת - אהבתי. פשוט עלילה קלילה, מבלי הרבה בעיות ודאגות, הרבה חוש הומור שנון ואין מתח.
ספר טוב, בקצרה.

^^^

בעמוד 44, תנו לי לצטט לכם ציטוט קצר, המביא את הרעיון עד כמה הסופר הוא שנון:
''ההצעה התקבלה פה אחד על ידי כבוד השופטות דבורה לפידות ויעל חבר והשופטים אהוד גרא, ושמשון שטארק''.
תנו לי להבהיר עד כמה זה שנון וחכם.
1. דבורה לפידות - הייתה שופטת בתקופת השופטים, היא הייתה דבורה אשת לפידות - בעלה נקרא כך מכיוון שהוא היה עם הארץ והיא הייתה שולחת אותו עם לפידות, פתיליות לבית המקדש, כדי שיספוג את אווירת הטוהר.
2. יעל חבר - יעל הרגה את סיסרא במלחמתו נגד ברק. ברק נמלט מהמלחמה נגד ישראל כשראה שהסיכויים לא נוטים לכיוונו ופנה לאוהלה של יעל שהייתה אשתו של חברו. אשת חבר.
3. אוהד גרא - היה שופט בעם ישראל. אהוד בן גרא, איטר יד ימינו. (אין על השמאלים)
4. שמשון שטארק - טוב, האחד הזה מאוד שנון. שטארק באידיש זה 'חזק'. שמשון הגיבור היה כמובן... חזק.
טוב, זה פשוט גדול!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•הלוחשת לספרים
הבריון של ארצ'ר

הבריון של ארצ'ר

דיאנה ווין ג'ונס

זה פשוט לא נורמלי!!! ספר לא נורמלי ביותר!!!!!!!!!!
אין על דיאנה ווין ג'ונס, אפשר לראות את הביקורת שלי על חיי קסם והמהלכים בקצוות, אין לי כח לכתוב את כל מעלותיה של ווין ג'ונס שוב באריכות.
שורה תחתונה - אין שורה תחתונה לגבי דיאנה! כל מה שכתבה אי פעם, זה נכס לכל הדורות, בין מבוגרים, ילדים, נשים או גברים.
הבריון של ארצ'ר מאופיין בהומור מדהים, הרבה דברים רציניים ובלאגן שהולך ומסתבך עד שאתה לא מבין מה קורה פה בכלל, אך בסופו של הספר, כשהבלאגן הולך וגובר - התוהו ובוהו הוא זה שמסביר ומסדר את כל העניינים.
כשהגעתי לסיומו וכל הבעיות הובהרו לי בפשטות גאונית מדהימה - ה''יואווווווווווווווו'' היה עצום. מכירים את התחושה הזו שיש אחרי ספר טוב? אתם מצמידים את ידיכם למצח או לפה, צועקים קריאת ''יואווווו'' וחושבים לעצמכם תוך כדי חיוך מטופש - איך לעזאזל לא חשבתי על זה!!!
אז זהו, שהספר הזה מאופיין בגאונות פשוטה למדיי.
עיר מסוימת שבה הווארד בן ה12 גר, נשלטת ע''י שבעה אחים, כל אח אחראי על מקור כח אחר. לדוגמא, דילן אחראית על המשטרה, ארסקין על הביוב וארצ'ר על החשמל והגז... סביר להניח שלא הבנתם מזה הרבה, אך ברגע שתקראו ותבינו - קריאת ההתפעלות תהיה עצומה וחובקת עולם.
זה פשוט מדהים. הגאונות הזאת שיש לווין ג'ונס!
ספר מדהים, פשוט ואנושי כמו כל אחד מאיתנו, אנושי לחלוטין שתוכלו להזדהות במיידי עם הווארד, אחותו איומה (זה רק כינוי) והוריהם. אה כן, שכחתי להזכיר את הבריון (זה הכינוי שהם הדביקו לו) שמתנחל במטבחם בעקבות הסתבכות קטנה...
מומלץ! מומלץ! מומלץ!!!!!!!! לעזאזל, מומלץ!!!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•הלוחשת לספרים
המהלכים בקצוות

המהלכים בקצוות

דיאנה ווין ג'ונס

תמיד רציתי לחיות בתוך איזה ספר. כשהייתי קטנה, קראתי את ספריו של ק''ס לואיס - סיפורי נרניה, עוד לפני שראיתי את הסרטים. ומיד התאהבתי בילדי פבנסי. לאחר מכן קראתי גם את הטרילוגיה לב של דיו שנכתבה ע''י קורנליה פונקה, רציתי לפגוש את מגי ואת אביה מו אישית, מיותר לציון שהתאהבתי בפאריד הנער מאחד הסיפורים של אלף לילה ולילה, עלי באבא וארבעים השודדים. דמות כמו אלאדין שתמיד אהבתי ותמיד אוהב.
וכן, אי אפשר שלא להזכיר עולם דמיוני שרוצים להכנס אליו ולחיות בו - הארי פוטר. כל כך רציתי לקבל את המכתב ההוא בגיל 11! רציתי לשחק קווידיץ' ולהיות מחפשת, רציתי לנחם את הארי בשעותיו הקשות ולהיות חברתה הטובה של הרמיוני - מסתבר שהיא לא מצאה אחת כזו.
כשהייתי קטנה, היה לי טקס לפני השינה שאותו המצאתי; שכבתי כשהשמיכה מעל לראשי ונתתי לדמיונות להוביל אותי לעולמות שרציתי להיות בהם. העולם של אצבע אבק בלב של דיו, נרניה בתור הנסיכה של כספיאן... בתור ילדה, הדמיונות האלו הובילו אותי מעבר למציאות, שלפעמים הייתה בלתי נסבלת בעבורי. הגיחות האלו אל מחוזות הדמיון מידי לילה, כשאני נרדמת ובמוחי הפנטזיה נימוחה בחיוך, אלו היו פיסות האושר שלי. הספרים, הפנטזיות, הגיבורים שבעצמם היו אנשים אבודים שחיפשו רק חבר טוב, או אוזן קשבת.
טוב, הביקורת הזו אמורה להיות על ספרה של דיאנה ווין ג'ונס, המהלכים בקצוות.
אז זהו, רציתי לדבר קצת על דיאנה.

^^^ חפירה לפניכם ^^^

כל כך קשה לכתוב את מה שמתחולל בראש ובלב שלי, קשה להעלות על הנייר את האהבה, תחושת ההערצה ואת כל התחושות שאני חשה כלפי ספריה של דיאנה ווין ג'ונס.
לפני חמש שנים בערך קראתי לראשונה את ספרה - חיי קסם. לקח לי לקרוא את הספר הזה שלוש פעמים לפחות עד שהבנתי את מלוא מורכבותו המדהימה והגאונית של הספר.
היא חכמה, דיאנה. היא כותבת את הסיפורים שלה בדרך כלל מהסוף להתחלה. רק בסיום הספר, כל התחלתו מובהרת לך בצורה מדהימה ומופלאה! וכך כל ספריה שקראתי עד כה: חיי קסם, תשע הנשמות של כריסטופר צ'אנט, שבוע המכשפות, מגדלים פורחים באוויר והטירה הנעה.
שבוע שעבר ביקרתי בספריה. כמתנת סיום לימודים, ביקור בספריה ולקיחה הביתה ערימת ספרים - נראתה לי הדרך הנכונה להיכנס לחופש ברגל ימין ובדרך הכי נכונה. חלק מהספרים, רציתי לקחת את שני הספרים המתורגמים האחרונים של ווין ג'ונס שעוד לא קראתי: הבריון של ארצ'ר והמהלכים בקצוות.
חבל שאני לא יכולה לכתוב ביקורת על שני הספרים ביחד.
קודם כל, הגיבורים של ווין ג'ונס מאופיינים באנושיות אמתית ומחרידה, כולל בעיות בכל מיני תחומים וחולשה אנושית לחלוטין - מה שמאפשר את ההזדהות אתם. הספר מתחיל ברצף של בעיות, אך הן אינן נפתרות לקראת סוף הספר כמו קו עלילה נפוץ ונורמלי שלומדים עליו בשיעור ספרות, הפתרון הוא בדרך כלל מהול בסוף שעדיין אינו פתור (-מה שמביא שוב, להזדהות עמוקה עם הספר ושלל הדמויות שבו, כי הרי אין אדם שיש לו סופים פתורים לחלוטין לכל בעיה!). כמו כן, לקראת סוף הספר, הבלאגן וחוסר הידיעה מה הולך כאן - גובר, הבעיות מסתבכות עד כדי תוהו ובוהו. אבל מה שמדהים ומושך כל כך בספריה של ווין ג'ונס, שהתוהו ובוהו - מביא לסדר.
אין לי מושג איך מסבירים את זה, או איך אפשר להבין את הענין. אבל מי שקורא את הספרים האלו, מבין על מה אני מדברת. ואלו שעדיין לא קראו - תעשו טובה לעצמכם, טובה עצומה שעליה תודו לי כל חייכם - לכו לספריה\חנות הספרים הקרובה והשאילו את ספריה.
לא תתחרטו על כך.
וזה לא מסע קמפיין לספריה, זה... אני רוצה שכולם יבינו את הקסם הרווי בספרים האלו, את האהבה העצומה שאני רוחשת כלפיהם.
מומלץ ביתר!!!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•הלוחשת לספרים
המעבר

המעבר

ג'סטין קרונין

טוב, התייאשתי מלקרוא את הספר, הוא פשוט ארוך מידי. הספקתי לסיים שלושה ספרים תוך כדי קריאתו. ואם אתה הולך לקרוא ספר אחר כשאתה באמצע הספר הראשון - סימן שזה לא מעניין אותך.
בכל מקרה, אף פעם לא אהבתי אפוקליפסות. אני מעדיפה סיפור רומנטי שאחד מהנאהבים מת. (כמו הטיטניק - טוב זה סרט - ואשמת הכוכבים)

לפני 12 שנים•
★★★★★
•הלוחשת לספרים
לקסיקון השדים

לקסיקון השדים

שרה ריס ברנן

א-ח-ד ה-ס-פ-ר-י-ם ה-כ-י ט-ו-ב-י-ם ש-א-י פ-ע-ם נ-כ-ת-ב-ו!!!!!!
אם רק אתחיל לכתוב ביקורת על הספר, בטוח שאהרוס אותו.
כל מה שאני יודעת, זה שזה הספר הראשון בכל הרשימות שלי, הכתובות והלא כתובות. אם אתה רוצה ספר איכותי ומדהים כמו שלא קראת בכלל אי פעם בחייך - המלצה חמה ודחופה לקרוא את לקסיקון השדים!!!!!!!!!
כבר מזמן רציתי לכתוב עליו משהו, קראתי אותו כל כך הרבה פעמים שאני לא זוכרת כמה...
בעזרת השם ביום חמישי אגיע לספריה ואשאיל את הספר. הספר הזה כל כך מדהים שאפשר לקרוא אותו שוב ושוב ללא הפסקות! הוא אף פעם לא נמאס או משעמם!
אוי, איך שאני אוהבת את הספר! בהזדמנות שיהיה לי, אקנה אותו וכך אהיה רגועה שהספר איתי. אולי אפילו אניח אותו מתחת לכרית...
אוי, אהוב שלי...
ממליצה עם הרבה אהבה!!!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•הלוחשת לספרים
חיי קסם

חיי קסם

דיאנה ווין ג'ונס

לפני שלוש שנים במאי 2011, שמעתי שדיאנה ווין ג'ונס מתה באנגליה ממחלת סרטן בריאות. הייתי מאוד עצובה ואף כתבתי את התאריך בו היא מתה, כדי לזכור לה זאת.
הספרים שהיא כתבה הם מעולם אחר לגמרי, לא אותה כתיבה שאנחנו רגילים לקרוא, אלא משהו שונה, משהו אחר. אני מעריצה גדולה שלה והייתה לי תחושת החמצה על כך, שלא אוכל לדבר איתה, לפגוש אותה ולומר לה כמה היא מדהימה, כמה אהבתי את ספריה אהבה עצומה.
הספר חיי קסם מגולל את סיפוריהם של שני יתומים: גוונדלין ואחיה הקטן אריק המכונה בשם 'חתול', הם עוברים לגור בטירת קרסטומנסי - רב מג הגדול בכל קישורי העולמות, כחלק מתפקידיו, שלא ישתמשו בקסם לרעה בכל עולם שהוא.
העלילה מפתיעה ביותר והסוף כפליים. זהו אינו ספר של מדע בדיוני מופרך, מדובר על אנשים שהם כמונו - חלשים, אנושיים ביותר ומושפעי רגשות כשאר בני האדם.
שבוע שעבר סיימתי את הספר, אינני זוכרת כמה פעמים קראתי אותו, אני בטוחה שמעל מה שעשרת אצבעות ידיי מסוגלות למנות.
ספר שהוא רווי בקסם של ווין ג'ונס הנערצת, המילים, העלילה, המנגינה... יחד חוברים לספר (ועוד ספרים) מדהימים, אשר דיאנה האהובה השכילה ליצור.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•הלוחשת לספרים
חשוב על מספר

חשוב על מספר

ג'ון ורדון

אחד המותחנים המוצלחים ביותר!
ג'ון ורדון הוא סופר מדהים שכותב ברמה אחרת משל שאר הספרים.
חשוב על מספר עוסק בבלש - דיוויד גרני - אשר יוצא לפנסיה בביתו המבודד יחד עם אשתו, יום אחד תעלומת רצח לא פתורה ומשונה ביותר, מחזירה אותו למקצוע אותו עזב.
מדובר בפושע פסיכולוגי שיודע מה הוא עושה.
ספר מומלץ ביותר לאוהבי הז'אנר הזה, ספר מאוד מוצלח!!

לפני 12 שנים•
★★★★★
•הלוחשת לספרים
אנה פרנק-יומן [כריכה רכה]

אנה פרנק-יומן [כריכה רכה]

אנה פראנק

''... מה אתה עושה אם אתה הוא זה שחווה את הסבל? הרי אתה אבוד. אני, לעומת זאת, סבורה שגם אם אתה שרוי במצוקה, עדיין נותרים בעולם דברים יפים, אם תתבונן בהם תמצא יותר ויותר שמחה ואיתה גם את האיזון בנפשך, ומי שמאושר, מעניק אושר לאחרים; מי שיש בו אומץ ואמון, הסבל לא יכריע אותו לעולם!''
כתבה אנה פרנק, ביום שלישי, 7 במרס 1944
זו שנה של פחדים. בני משפחת פרנק: אוטו, אידית ושתי בנותיהם: מרגוט ואנה הקטנה, מתחבאים במסתור זה כמעט שנתיים. רעם הפצצות הבריטים ואת הגרמנים משיבים מלחמה - מרעימים מידי פעם ואינם תורמים כלל למצב.
במחבוא בחלק הבניין המסתורי, מסתתרים בני משפחת פרנק, פריץ פפר - דוקטור זקן נרגן ובני משפחת ואן פלס - אשר אנה מכנה אותם 'ואן דאן', אשר מכילים את האם, האב (אותם היא מכנה ''גברת'' ו''אדון'') ובנם פטר הגדול מאנה בשנה וחצי וכי, היא מגלה שהיא מאוהבת בו מעל לראש.
אנה היא נערה מלאת אנרגיות ואופטימיות. קרע אותי כל פעם שקראתי את הליכי מחשבותיה, כל הזמן היא חושבת על 'אחרי המלחמה' ומה היא תעסוק לאחריה ומי תהיה משפחתה. אנה נמצאת באמצע התהליך המקודש שבו נערות הופכות לנשים ונערים לגברים: גיל הבגרות. היא מלאה בדעות נחרצות על כולם, אהבתה לאביה, אדישותה לאמה, היחסים המתפתחים בינה לבין אחותה מרגוט ולפטר ואן פלס. היא מלאת רוח ואפילו כשרוחה נופלת מידי פעם - ישר היא מעלה את עצמה על ידי מחשבות חיוביות ומעשי שובבות, אשר מעלים את חמתם של בעלי המסתור עליה.
קראתי את הספר ללא הפסקה ולמרות שידעתי את הסוף המר, רציתי להאמין בכל ליבי שהיא תחיה לבסוף, שהיא תמצא את דרכה לחיים המלאים שאותם היא התקשתה לעזוב כל כך.
היא הייתה נערה אמיתית לחלוטין, קטנה ממני במותה רק בשנתיים וחצי. היא יכלה להיות אחותי הקטנה.
במסתור באותן שנתיים היא לא הזניחה את אהבתה לכתיבה. ביום רביעי 5 באפריל 1944 היא כותבת:
''... אני צריכה שיהיה לי עוד משהו, חוץ מבעל וילדים, שאוכל להתמסר לו! בשום אופן לא ארצה לחיות סתם, כמו רוב האנשים, אני רוצה להביא תועלת או הנאה לאנשים החיים סביבי אף שאינם מכירים אותי, אני רוצה להמשיך לחיות גם אחרי מותי!''
וברצון הזה היא נותנת לי כח ועוצמות רבות שלא ידעתי על קיומן זה הרבה זמן. בתור נערה נשכחת וקצת ''שקופה'' - תמיד רציתי להחיות אחרי זכר לאחר מותי ולא להיות סתם עוד אחת.
ועוד היא כותבת:
''... תוך כדי כתיבה אני ממשתחררת מהכול, העצב שלי נעלם, כוחותי שבים אלי! אבל, וזו השאלה הגדולה, האם אוכל אי פעם לכתוב יצירה גדולה באמת, האם אי פעם אהיה עיתונאית וסופרת?''
כך בפשטות, באופטימיות מלאה, למרות הימים הארוכים במסתור, שלעיתים נדמו עד לאין קץ.
אוי אנה, הלוואי שיכולתי לשלוח את זרועותיי ולחבק אותך ולא להרפות. את נתת לי תקווה וחיזוק להבא ולעולם לא להתייאש גם כשקשה.
לעומת מה שאת עברת, מי אני שאתלונן על חיי? עלי להיות אסירת תודה לאלוקים על חיי ועל ההזדמנויות שצפן לי בהם.
באהבה, הני.

לפני 12 שנים•הלוחשת לספרים
רשימת המשאלות

רשימת המשאלות

לורי נלסון ספילמן

ספר מעולה, משאיר טעם של עוד.
כשסיימתי את הספר, הנחתי אותו מידי וחיוך מטופש לא ירד משפתיי במשך כל אותו היום. חיוך מטופש כזה שעולה בנו אחרי ספר טוב ומרתק.
ברט (עם סגול מתחת ל-ר'), היא אישה בגיל 38, מוחצנית, עשירה. יש לה כל מה שהיא צריכה: כסף, עבודה ואהוב. אך לאחר שאמה נפטרה ואינה מורישה לה מאומה חוץ מרשימת משאלות.
רשימת משאלות מקומטת אשר ברט כתבה בגיל 14 בלבד נשמר על ידי אמה וניתן לברט בחזרה בתור הירושה היחידה.
ברט המאוכזבת והכואבת נאלצת לעבור דרך ארוכה כדי להבין מה היא באמת רוצה. היא מבינה עד כמה הייתה שרויה בחשכה. חשכת החומרניות.
לדעתי, הספר הזה יכול להעניק לנו שיעור רב חשיבות ולקח מיוחד ביותר - מה אני רוצה בעצם.
האם אני רוצה כסף כדי שאוכל לספק את צרכיי בהרחבה?
האם אני רוצה להעניק מפני הכבוד?
האם אני בכלל מעניק, נותן, משקיע מכספי וזמני לאחר, לשונה??
האם אני לא שקוע בעצמי ורואה רק את עצמי מכולם?
לכל אחד יש רשימת משאלות, היא אינה מוחשית כלל ומשתנה לעיתים תכופות ביותר.
אך השאלה היא - האם אתם מקיימים את מה שאתם רוצים באמת???
הספר מומלץ ביותר. הכתיבה זורמת ויפה ועלילה מתמתחת ומספרת לנו דברים שקשה לנו לראות. מומלץ.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•הלוחשת לספרים

ביקורות נוספות על "הילד של המכשפה "

הילד של המכשפה

הילד של המכשפה

מייקל גרובר

הספר הזה, אותו הקדיש הסופר "לאמהות-מכשפות בכל מקום" עושה לך "תרגיל": "מכשפה" בשם הספר מרמז על אגדה, כלומר סיפור לילדים או לנוער. אתה חושב על ספר פנטזיה ומחליט לפי יחסך לז'אנר האם תקרב או תדחה. זו עוד אחת מהדרכים שחשיבה סטיריאוטיפית יכולה להזיק לך: כי אם את/ה בין הרבים המתעבים פנטזיה, תחמיץ את הספר הנפלא הזה.

יום אחד הסתובבה לה מכשפה במעבה היער, ועסקה במה שמכשפות עוסקות: זה לא, מסתבר, הטלת כישופים, הרעלת תפוחים אדומים, הפיכת נסיכים לצפרדעים. מכשפות, יש לדעת, עוסקות בשמירה על היקום שימשיך להתנהל. הן גם מספקות ליצורים החיים בעולם - בעלי חיים, אנשים וגם שרצים - את ההגנה הדרושה ושומרות על מארג החיים שבעלי החשיבה הרציונלית המטילים ספק בקיומן של מכשפות סבורים שמי שעושה זאת הוא "הטבע". תוך כדי שוטטות היא נתקלה בסל ובתוכו תינוק כל כך מכוער, שאי אפשר לתאר, ובהחלטה של רגע (מסתבר שגם מהכשפות יכולות להחליט החלטות שאינן לטובתן) היא אוספת אליה את התינוק המכוער והופכת באופן מיידי לאם.

הסיפור בוחן אמהות והקרבה. הוא בודק את הקשר בין דרשנות אינסופית של ילד, הרואה את העולם כמסתובב סביבו, לבין הצורך העמוק של האם לספק לו את צרכיו ולהגן עליו. הוא בוחן את הקשר בין יופי לאהבה, בין חוכמה (ובעיקר טפשות...) לאהבה וגם בין אנוכיות לאהבה. הוא מוצא שאין קשר: הילד שלנו יכול להיות מכוער, טיפש, אנוכי וכפוי טובה, ועדיין נאהב אותו. לעתים נכחיש את חסרונותיו ונשכנע את עצמינו שהן מעלות, ולעתים נאהב אותו למרות, לעתים בגלל, חסרונותיו הגלויים לעינינו. כי כך יצר הטבע את המערכת של ילדים והורים.

הסיפור כתוב כל כך חכם. יש בו רבדים רבים, שיאפשרו לקוראים רבים ושונים לקרוא אותו ולהנות ממנו. גרובר עושה פה מעשה וינטג' לאגדות הישנות: הוא פורם אותן, מוסיף להן חלקים המאירים אותן באור חדש, ומשנה את הדרך שהתרגלנו לחשוב עליהן. הסיפור כתוב עם הרבה הומור ואירוניה, ואינו מזלזל באינטליגנציה של הקורא. רק כשקראתי את הספר נזכרתי שקראתי את "ספר האוויר והצללים" שלו, שהיה ספר מתח אינטליגנטי ביותר. גרובר, בשונה מסופרים אחרים, מצליח לכתוב סוגים שונים של סיפורים, שלמרות הסוגות השונות חולקים את הכתיבה הטובה, העלילה הקולחת ובעיקר את החוכמה וההומור.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•yaelhar
הילד של המכשפה

הילד של המכשפה

מייקל גרובר

יש ספרים שנמצאים כבר שנים ברשימת ה"רוצה לקרוא" שלי.
אני כבר לא זוכרת מתי נכנסו לשם (אם כי לאחרונה, בעצתה של yaelhar, התחלתי לתעד את המקור להמלצה), אבל הם שם.
כנראה שחיפשתי אותם פעמיים-שלוש בספריה לשוא. לפעמים אפילו וידאתי עם הספרנית שהם אינם.
והם נשארים ברשימה כי אולי פעם אגיע לחנות יד שניה או אמצא אותם על ספסל ברחוב (לא קורה ברחובות בהם אני עוברת... אבל מי יודע).
ואז עברנו דירה ובבת אחת מחקתי שלושה ספרים מהרשימה. הידד לספריה החדשה שלי.
הילד של המכשפה הוא ספר פנטזיה, שכדרכם של ספרי פנטזיה טובים אומר גם משהו על המציאות שלנו.
על אמהות, במקרה הזה.
לא בטוחה שגרבר, מחבר הספר, מאמין בתאוריית האם הטובה דיה, שכן הוא נוטה להאשים את המכשפה בחוסר תשומת לב אמהית מספקת לבנה המאומץ, אם כי הוא מעריך את מאמצי הכפרה שלה ואני מקווה שלא אחטא בספוילר אם אומר שהם בסוף גם ישאו פרי.
כדרכם של הרבה ספרי פנטזיה בשנים האחרונות, גם כאן משולבים סיפורי אגדות מוכרים עם טוויסטים כאלה ואחרים, ובפרט סיפור אחד שעומד במרכז סיפורו של הילד של המכשפה (ומעניק לו סוף ראוי בהרבה מהמקור).
לטעמי הוא נוטה מעט לפרשנות יתר והאכלה בכפית, מה שהופך אותו אולי לספר ילדים יותר מאשר מבוגרים, ובכל זאת משום מה נרתעתי מלהעביר אותו הלאה לילדים והוא חזר לספריה בלי עצירה אצלם.
בסך הכל ספר כיפי ומהנה לחובבי הז'אנר.

לפני 7 שנים•רויטל ק.
הילד של המכשפה

הילד של המכשפה

מייקל גרובר

כשהתעוררתי בבוקר מצאתי את הספר על המיטה בעטיפת "סטימצקי" ירוקה.
כשהלכתי לישן בלילה, הראש שלי היה מלא אך ורק בספר הזה.

זה ספר עמוק, מרתק וחכם.
הדמויות אנושיות ברמה מדהימה, העלילה סוחפת וקצבית וכל הסיפור מתרכז לסוף המרגש.

זה ספר שמספר אגדות ילדים בצורה קצת שונה, מציג דמויות מוכרות בצורה כל כך הרבה יותר נכונה. ספר שאפשר להתכרבל איתו בלילה ולהשאב בשניה לעולם הרבה יותר מענין.
ממליצה בחום של הלהבה הכי חמה.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•הלוחמת
הילד של המכשפה

הילד של המכשפה

מייקל גרובר

אלוהים אדירים שלי. מאיפה זה צנח עלי?

אני הסתכלתי לתומי באינטרנט בחיפוש ספרים חדשים שיצאו לחנויות. כן, אני משתמשת באינטרנט בשביל לחפש ספרים. כן, אני מכורה. כן, אני יודעת שאני תולעת ספרים.

אבל אני תולעת ספרים ג-א-ה. מי שמזדהה איתי שירים יד. אה, שכחתי שאני מול המחשב. אופסי דייזי =)

אל תדאגו, זמני להתחרפן עוד לא הגיע.


נראה לי כדאי שאני אדבר על הספר במקום להמשיך את מסע ההשפלות.

אז ככה, ספרים מקוריים ושונים אחד מהשני- טוב, לא ממש טרחתי לקרוא לאחרונה. אבל זה סיפור אחר לגמרי.
כאילו, ברצינות, מי חשב לקחת את כל האגדות שגדלתי עליהן בילדות ולהשחית אותן, וגם לשדרג אותן בשורה וחצי?
קצת השתגעתי, מודה. בת הטוחן? רפונזל? סינדרלה? אני לא מאמינה עליכן. שברתן את לבי! (מוזיקה דרמטית)

לכן אני פשוט אצא מנקודת הנחה שזו תיאוריה נוספת ואחזור לדעה שלי.

שלא תחשבו לא נכון, זה ספר מדהים. פשוט נקודת מבט שונה לגמרי. הגיבורות/ גיבורים שאני קוראת עליהם תמיד יפים, או חתיכים. אבל לא פה. פה הגיבור דווקא מכוער. ובמקום שזה יכער את הסיפור זה רק מיפה אותו. אני כושפתי מהרגע הראשון. אולי המכשפה יצאה מהספר, כישפה אותי, וחזרה בחזרה כדי להספיק לאמץ את הילד. אבל מה שאני יודעת הוא שהספר הזה פשוט מדהים, מקורי והנאה צרופה לכל אוהבי הפנטזיה למיניהם. הדמויות מעניינות, לחלקן אתה רוצה לתת סטירה (לגיבור הראשי רציתי לתת סטירה גם בחלומות ולא רק בספר לפעמים), ולחלק אתה רוצה לתת חיבוק גדול ולהגיד להם שאין כמוהן, אבל הכל פשוט בנוי בצורה מושלמת.

אז מי שרואה אותו בספרייה/ בחנויות ולא משתין במכנסיים כמוני רק מלראות את הכובע המחודד של המכשפה (למרות שאהבתי אותו בכל מקרה אז מה זה משנה??) שיקח. אני מ-מ-ל-י-צ-ה.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•fairy tale
הילד של המכשפה

הילד של המכשפה

מייקל גרובר

אח אח נוסטלגיה, טוב אולי לא נוסטלגיה .
איך אני יכולה להגדיר את כיתה ח'?
אחרי השורה הראשונה בביקורת הזאת יש שאלה מתבקשת, את עוד מעט בת 16 מה נזכרת לכתוב ביקורת עליו רק עכשיו?
טוב התשובה היא שעכשיו מתחשק לי לכתוב ביקורת.

הילד של המכשפה ממש כמו נפל עליי משמיים יום אחד - אבל באמת.
הייתי הילדה המשועממת הזאת שאפשר לראות בכל פעם שהולכים לספרייה שמחפשת נואשות אחרי ספר לחופש (אני כבר לא זוכרת אם זה היה פסח או סוכות או אולי חנוכה בכלל?) .
חיפשתי\גרפתי לי ספרי צמרמורת בחיפוש אם היה אולי אחד אפילו אחד שלא קראתי כבר. חיפשתי במדפי הפנטזיה שנקראים בפי "ספרים שקראתי" כשקיבלתי מכה בראש. אתם חושבים שזה היה הספר אז לא זה לא היה הוא. ילד מופרע שהוציאו אותו מהמחשבים כי הוא היה שם כבר הרבה יותר משעה דחף אותי על ארון הספרים וגרם לראש שלי להתנגש במדף.
אז נפל עליי הספר, גורל לא? טוב אז מה אם הוא נפל עליי עם רוב הספרים בארון הספרים הזה והילד ברח וביקשו ממני לסדר את הספרים אז סידרתי (מישהו צריך להתחשב בספרנית בת השמונים שצריכה לסדר אותם במדפים כל הזמן...) .
כשראיתי את הכותרת אמרתי שהוא צודק- הילד ההוא שדחף באמת היה ילד של מכשפה .

אז אני זוכרת שחזרתי הביתה וקראתי אותו בלי-הפסקה. באמת שדילגתי על ארוחת צהריים בשביל להמשיך לקרוא.
הוא ספר מצחיק ומרתק. חוץ מזה שלדמות הראשית קוראים גוּש, הוא בעצם צוחק על אגדות רבות שגדלתי עליהן .
מי שלא קראו אני מקווה שאתם אוהבים את הסיפורים של עוץ לי גוץ לי וזהבה ושלושת הדובים ולכל אוהבות הסינדרלה למינהן אני ממש לא בטוחה מה תהיה דעתכם על זה אבל זה הרבה יותר הגיוני :-)

טוב , הגעתי לסוף הביקורת ,
אז בקיצור- ממליצה על הספר בחום. אחד הספרים המצחיקים שיצא לי לא להוריד מהידיים.
לא קראתם? למה אתה מחכים? להזמנה אישית? רוצו! חחחח

לפני 13 שנים•
★★★★★
•טל
הילד של המכשפה

הילד של המכשפה

מייקל גרובר

אם אתם מכירים סיפורי עם ואגדות ילדים זה הספר בשבילכם! הסיפור הנפלא והקסום הזה מסר את סיפורו של ילד בשם "גוש", שנולד מכוער עד כדי כך שההורים שלו השאירו אותו מתנה למכשפת היער כדי שתאכל אותו. כמובן שעם התחלה שכזו לילד יש המון צרות בחיים. גוש מוצא את עצמו כילד אנושי בבית של מכשפה עם כוחות קסם אדירים, עוזרים בעלי חיים שגם מגדלים אותו, ושד מכושף שאחראי על החינוך שהוא מקבל. גוש נולד בעולם של קסם וכשף מהמעלה העליונה ובשבילו הכל מצליח בחיים, חוץ מאשר קרבתו לבני אדם אחרים.
גרובר לוקח את סיפור האגדה הזה, ומכניס בתוכו מכל הבא ליד של סיפורי עם ואגדות ילדים שמוכרים לנו מכל מיני מקומות. עם קריצות הומור, שפה גבוהה, תיאורים יפיפיים, וקסם שנשפך מכל דף וחודר היישר אל ליבו של הקורא.
תענוג צרוף של קריאה, הנאה נפלאה לכל חובבי הפנטזיה באשר הם. ולרומנטיקנים שבנינו יש גם סיפור אהבה נוגע ללב ומקסים.
כיף לשקוע בספר וכיף לסיים אותו בשבת, ברגיעה, במנוחה, פשוט כיף של חוויה.
תהנו...

לפני 11 שנים•
★★★★★
•Braveheart
הילד של המכשפה

הילד של המכשפה

מייקל גרובר

ספר מקסים.
נכון שהספר הוא ספר ילדים ופנטזיה, אז מה, הוא עדיין מקסים.
הספר מורכב מסיפור עלילה ששזורים בו מעט אגדות, כמו הנזל וגרטל, בת הטוחן, פיות ועוד.
הספר מספר על מכשפה שהיא בעצם מכשפה טובה, שחיה ביער בביקתה ביחד עם החתול שלה פלקס.
יום אחד משאירים לה תינוק במקום שבדרך-כלל משאירים לה מעט אוכל. התינוק מאוד מכוער, אף כמו חזיר אוזניים מחודדות כמו עטלף, ורק העיניים מאוד יפות.
היא בסוף מחליטה לקחת אותו למרות שהחתול שלה אומר לה שהיא לא מתאימה. היא לוקחת דובה עמ"נ שתהיה לו אומנת וג'יני שבונה לה את החדר שלו. וזה רק בפרק הראשון. מכאן העלילה נהפכת פתלתלה ולא אספר עמ"נ לאלה שירצו לקרוא אותו. ספר עם הרבה מוסרי השכל. ספר ששם לנו מראה לפנים על דברים שאנו החברה עושים במיוחד לטבע או לאנשים שהם חריגים או שונים. דעות קדומות וכו.
אז לסיכום אני ממליצה לפעמים לקרוא גם ספרים כאלה. מירה

לפני 13 שנים•
★★★★★
•Mira
הילד של המכשפה

הילד של המכשפה

מייקל גרובר

ספר מהמם!! זה פשוט מגיב איך שהוא שלב את כל האגדות ביחד עוץ לי גוץ לי היפיפיה הנרדמת שלגיה כיפה אדומה ועוד כמה. ספר מהמם!!!

לפני 15 שנים•
★★★★★
•אליס קאלן
הילד של המכשפה

הילד של המכשפה

מייקל גרובר

לא התלהבתי.
במשך כל הקריאה האמת היא שהספר פשוט הרגיז אותי, אני לא בטוחה מה כל כך הרגיז אותי אבל יכול להיות שזאת פשוט כפיות הטובה של גוש כלפי כולם הדמות שלו היא הדמות הכי כפוית טובה שנתקלתי בה אי פעם בספרים.
פשוט מרחתי את הקריאה וחיכיתי לרגע שאני אהיה רגועה ולא עצבנית.
הסוף הציל את הספר בזכות השינוי של גוש.
אני חושבת שלעשות דמות כזאת רעה זה עוול לספר עצמו, אפילו אם רוצים להקצין דמות.
זה פשוט הרס הכל.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•אהבה עזה (פוטריבלבובנשמה)
דירוג
5.0
לפני 13 שנים

“אח אח נוסטלגיה, טוב אולי לא נוסטלגיה . איך אני יכולה להגדיר את כיתה ח'? אחרי השורה הראשונה בביקורת”