אחרי שקראתי שני ספרים שעסקו בדוקו-פשע ורצח, לא יכולתי לבקש לעצמי ספר יותר טוב מזה.

הספר "מחברת הלב" הוא מסוג הספרים שעושים עיסוי לתאי המוח. הוא מהנה, סוחף והדפים עוברים מצד לצד מבלי להרגיש.

אני לא מופתעת על כך שספריה של <mark>לורי נלסון ספילמן</mark> הופכים לרבי מכר. ספריה: "רשימת המשאלות" ו"אבני הסליחה", אנושיים, וחודרים ללב ההקורא גם אם הם סובבים סביב גרעין בדיוני.

הפעם העלילה מגוללת על אריקה בליי

יום אחד עליתי על איזה טרמפ בחזרה הביתה, וביני לבין הנהגת שעד אז לא היתה מוכרת לי התנהלה שיחה זורמת, חמה וידידותית. במהלך השיחה היא סיפרה על העבודה הנוכחית שלה, ליצנית רפואית, ועל איך התגלגלה אליה, אחרי שפוטרה מעבודתה כגננת. יום אחד, כך היא הבטיחה לי, אני אכנס אל המפקחת שפיטרה אותי ואני אביא לה קקטוס במתנה. קקטוס? כן, בטח קקטוס. כי היא עשתה דבר רע מאוד מבחינתה, אבל לי זו היתה מתנה גדולה.

הנה משה

על טעויות בחיים משלמים!

את רומן הביכורים הראשון, "רשימת המשאלות" של <mark>לורי נלסון ספילמן</mark> מאוד אהבתי, ובמיוחד את הרעיון המרכזי שהיה בו. בספר הנוכחי הרעיון המרכזי מגולם בעזרת "אבני סליחה".

אני מסכימה עם פיונה נולס שאחד הצעדים להשגת שלוות נפש, היא תיקון עוולות שגרמנו בעבר. לפני שנתיים פיונה כתבה 35 מכתבי התנצלות, וצירפה לכל מכתב שתי אבנים-"אבני הסליחה". כל מכתב כלל שתי בקשות:

1. לסלוח לה.
2.

ספר חמוד וקליל. לפעמים זה בדיוק מה שאני מחפשת לקרוא, משהו זורם, קצת קיטשי ודי צפוי בדומה לרשימת המשאלות, ספרה הקודם של <mark>לורי נלסון ספילמן</mark>.
יש בספר סיפור אהבה, יחסי משפחה, מריבות, בעיות זוגיות, בקיצור מכל וכל.
מסופר על האנה, מנחת טלוויזיה יפהפיה מצליחה, בת הזוג של ראש העיר החתיך והמוצלח. לכאורה הכל טוב בחייה אבל היא מסתירה סוד אפל מעברה שעדיין לא פתור ושהכאיב וגרם סבל לכמה משפחות.
באותה תקופה, בת

רשימת המשאלות\<mark>לורי נלסון ספילמן</mark>

אמה של ברט מתה לאחר מאבק במחלה קשה ובמקום להשאיר לה ירושה מכובדת וניהול חברה- מצווה עליה להגשים רשימת משאלות שברט בעצמה כתבה כשהייתה ילדה.
הספר נכתב בגוף ראשון, ברט בעצם מספרת את סיפורה- הדרך להגשמת המשאלות.

ספר נחמד מאוד, מעניין ומושך. לא היה רגע אחד שהשתעממתי. ספר טיסה מושלם!

ועם זאת, מזווית איכותית יותר, הספר מזכיר סרט רומנטי אמריקאי: קיטשי, פשטני, צפוי

כשקראתי את התקציר, הייתה לי תחושה שהספר הולך להיות מאוד צפוי.
לא מסובך מדיי, פשטני וקליל. כך עלה מהתקציר.
אני, אגב, מתה על ספרי התחלה מחדש - חיים שנחשבים מושלמים מתפרקים ומתאחים לחיים טובים יותר.
אבל הייתי לי תחושה של<mark>לורי נלסון ספילמן</mark> לא יהיה מה לחדש לי.
טעיתי.
היו בספר סיבוכים, קונפליקטים, מחשבות שכאילו נלקחו ישירות מהמוח שלי.
פיתולים ופניות חדות שגרמו לנשימה שלי לשנייה להיעצר.
היו שם דילמ

"הורות הליקופטר" קוראים לזה היום. אותם הורים שמחזיקים לילד את היד בגיל ההתבגרות, וממשיכים לעשות זאת גם אחר כך. אותם הורים שהולכים עם הילד לריאיונות קבלה לאוניברסיטאות, ומאוחר יותר לריאיונות עבודה. שנכנסים איתו לשיחת שכר, ומסייעים לו במימון קבוע, וגם בהוצאת הילדים מהגן. תופעה ידועה. אפילו אהוד בנאי שר עליה:

הילד בן שלושים, יש לו חום גבוה
הוא מובטל מעבודה ואהבה
כן, הוא בן שלושים אבל עדיין לא

יש ספרים שאני קוראת, ומוצאת בהם משפטים שמבחינתי נכתבו עבורי בלבד, ומסר סמוי מחכה (רק) לי .

האנה, מנחת תוכנית טלוויזיה מצליחה, נושאת עימה סוד. ספקות נערמים בליבה ומעלים בה תהיה שמא מדובר בדבר שקרה באמת או סיפור שבדתה וכל זאת כדי לקבל תשומת לב מהוריה.
בהחלטה כבדת משקל וכשהזוגיות שלה לא יציבה מחליטה האנה לצאת למסע.
מסע שבו תגלה את האמת, תניח את האבן תבקש סליחה ובכך סוף סוף תוכל לנקות את מצפונ

רשימת המשאלות במאה שלנו מורכבת פחות או יותר אותו הדבר, או לפי מה שמצפים מאיתנו: לסיים לימודים בהצטיינות,צבא,טיול,
אוניברסיטה, להתאהב להתחתן וילדים. וגם שם זה לא נגמר, עדיין יש שאלות חטטניות, נו, מתי הוא מתגייס? מתחתן עם מי? את מאושרת, מאוהבת?
אם בכורי היה נולד במאות שעברו או יותר אחורה, הוא היה נחשב לצייד "מצטיין". עם חושים כמו שלו שהתברך בשמיעה על חושית של קולות ורעשים הוא היה נותן נחת לאמו ולש