תמיד רציתי לחיות בתוך איזה ספר. כשהייתי קטנה, קראתי את ספריו של ק''ס לואיס - סיפורי נרניה, עוד לפני שראיתי את הסרטים. ומיד התאהבתי בילדי פבנסי. לאחר מכן קראתי גם את הטרילוגיה לב של דיו שנכתבה ע''י קורנליה פונקה, רציתי לפגוש את מגי ואת אביה מו אישית, מיותר לציון שהתאהבתי בפאריד הנער מאחד הסיפורים של אלף לילה ולילה, עלי באבא וארבעים השודדים. דמות כמו אלאדין שתמיד אהבתי ותמיד אוהב.
וכן, אי אפשר שלא להזכיר עולם דמיוני שרוצים להכנס אליו ולחיות בו - הארי פוטר. כל כך רציתי לקבל את המכתב ההוא בגיל 11! רציתי לשחק קווידיץ' ולהיות מחפשת, רציתי לנחם את הארי בשעותיו הקשות ולהיות חברתה הטובה של הרמיוני - מסתבר שהיא לא מצאה אחת כזו.
כשהייתי קטנה, היה לי טקס לפני השינה שאותו המצאתי; שכבתי כשהשמיכה מעל לראשי ונתתי לדמיונות להוביל אותי לעולמות שרציתי להיות בהם. העולם של אצבע אבק בלב של דיו, נרניה בתור הנסיכה של כספיאן... בתור ילדה, הדמיונות האלו הובילו אותי מעבר למציאות, שלפעמים הייתה בלתי נסבלת בעבורי. הגיחות האלו אל מחוזות הדמיון מידי לילה, כשאני נרדמת ובמוחי הפנטזיה נימוחה בחיוך, אלו היו פיסות האושר שלי. הספרים, הפנטזיות, הגיבורים שבעצמם היו אנשים אבודים שחיפשו רק חבר טוב, או אוזן קשבת.
טוב, הביקורת הזו אמורה להיות על ספרה של דיאנה ווין ג'ונס, המהלכים בקצוות.
אז זהו, רציתי לדבר קצת על דיאנה.
^^^ חפירה לפניכם ^^^
כל כך קשה לכתוב את מה שמתחולל בראש ובלב שלי, קשה להעלות על הנייר את האהבה, תחושת ההערצה ואת כל התחושות שאני חשה כלפי ספריה של דיאנה ווין ג'ונס.
לפני חמש שנים בערך קראתי לראשונה את ספרה - חיי קסם. לקח לי לקרוא את הספר הזה שלוש פעמים לפחות עד שהבנתי את מלוא מורכבותו המדהימה והגאונית של הספר.
היא חכמה, דיאנה. היא כותבת את הסיפורים שלה בדרך כלל מהסוף להתחלה. רק בסיום הספר, כל התחלתו מובהרת לך בצורה מדהימה ומופלאה! וכך כל ספריה שקראתי עד כה: חיי קסם, תשע הנשמות של כריסטופר צ'אנט, שבוע המכשפות, מגדלים פורחים באוויר והטירה הנעה.
שבוע שעבר ביקרתי בספריה. כמתנת סיום לימודים, ביקור בספריה ולקיחה הביתה ערימת ספרים - נראתה לי הדרך הנכונה להיכנס לחופש ברגל ימין ובדרך הכי נכונה. חלק מהספרים, רציתי לקחת את שני הספרים המתורגמים האחרונים של ווין ג'ונס שעוד לא קראתי: הבריון של ארצ'ר והמהלכים בקצוות.
חבל שאני לא יכולה לכתוב ביקורת על שני הספרים ביחד.
קודם כל, הגיבורים של ווין ג'ונס מאופיינים באנושיות אמתית ומחרידה, כולל בעיות בכל מיני תחומים וחולשה אנושית לחלוטין - מה שמאפשר את ההזדהות אתם. הספר מתחיל ברצף של בעיות, אך הן אינן נפתרות לקראת סוף הספר כמו קו עלילה נפוץ ונורמלי שלומדים עליו בשיעור ספרות, הפתרון הוא בדרך כלל מהול בסוף שעדיין אינו פתור (-מה שמביא שוב, להזדהות עמוקה עם הספר ושלל הדמויות שבו, כי הרי אין אדם שיש לו סופים פתורים לחלוטין לכל בעיה!). כמו כן, לקראת סוף הספר, הבלאגן וחוסר הידיעה מה הולך כאן - גובר, הבעיות מסתבכות עד כדי תוהו ובוהו. אבל מה שמדהים ומושך כל כך בספריה של ווין ג'ונס, שהתוהו ובוהו - מביא לסדר.
אין לי מושג איך מסבירים את זה, או איך אפשר להבין את הענין. אבל מי שקורא את הספרים האלו, מבין על מה אני מדברת. ואלו שעדיין לא קראו - תעשו טובה לעצמכם, טובה עצומה שעליה תודו לי כל חייכם - לכו לספריה\חנות הספרים הקרובה והשאילו את ספריה.
לא תתחרטו על כך.
וזה לא מסע קמפיין לספריה, זה... אני רוצה שכולם יבינו את הקסם הרווי בספרים האלו, את האהבה העצומה שאני רוחשת כלפיהם.
מומלץ ביתר!!!
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
![אנה פרנק-יומן [כריכה רכה]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers21/219037.jpg)
