בעקבות ספר זה ותחושותי מקריאת ספרים אחרים, אני מתכבד להציג כללי יסוד לבחינת ספר כבר בדיפדוף ראשון בו.
- לקחת את הספר.
-לבחור עמוד אקראי בו.
- לבחון את אורך המישפטים.
במידה ואורך משפט עולה על חצי עמוד לחזור על דגימה זאת בכמה עמודים אחרים.
אם התופעה חוזרת , נא לחשוב על העומס שמטיל הכותב/ת על הקורא.
בחינה נוספת היא ספירה כמעט טכנית של הדמויות המופיעות בדף כפול, אם בדף כפול מופיעות יותר מארבע דמויות מרכזיות , יש לחזור על הבדיקה בעוד מספר חלקים בספר.
משמעות הדבר הכפלת העומס על הקורא.
הבעיה שנשארת היא שאלת עלות/תועלת בקריאה.
לשם כך, אין ברירה אלא לקרוא פרק ראשון.
על הקורא לבחון את תחושתו. בילבול, סתמיות או הרגשה של חוסר תובנה יכולים להצביע על המשכו.
אם התופעה נמשכת גם בפרק השני והשלישי, צריך להיות אופטימיסט מושבע או חסיד מיוחד של הכותב/ת.
נושא הסיפור מיפגש והגיגים של הרבה דמויות. מהם חיות וכאלו הקבורות בבית עלמין תחת מצבות אבן.
אין התקשרות ממשית בין שוכני דומה ושוכני הארץ, אבל בהחלט יש התיחסות, של חשבונאות, טרוניות , קטנוניות וניתוח נוקדני של התנהגות היושבים על פני האדמה וחלק גם מאלו שירדו מטה.
שום ניסיון להבין או להתפייס.
כל הסלט הזה מוצג במונולוגים רבי שורות ולפעמים עמודים.
משמסתיים מונולוג אחד מופיעה דמות אחרת, המלווה גם היא בדמויות אחרות או משותפות וגם היא שופכת מררתה באותו נוסח.
כשמגיעים לסוף מתברר כי הבעיה שהגיבורה של הספר מנסה לפתור או להציג היא אזוטרית ואין בה רבותא משמעותית.
עדיין יש בספר כמה תובנות על החיים, הבדידות והזיקנה.
לסיכום שכר הקריאה שלי יצא בהפסדי.
ואולי לשאלה למה חתול? אני חושב כי חתול הוא בעל שבע נשמות, כך שהוא בכל נשמה יכול להטריד נשמה קודמת,או אולי אגואיסט שרואה רק את עצמו.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
