לילי בת השמונים ותשע יושבת במטבחה בעיירה בארה"ב וכותבת את סיפור חייה. סבסטיאן בארי כותב את הסיפור שלה כל כך יפה וכל כך אותנטי שהקול ששומעים הוא קולה של קשישה ממוצא אירי, ולא של גבר בגיל העמידה, הישג יפה כשלעצמו. הכתיבה יפה ועדינה, יש אמנם הרבה עצב ואבל בחייה, מאז ילדותה באירלנד ובריחתה משם ועד ההווה של הספר, אבל הספר אינו כבד ואינו מדכא.

לילי מספרת על החיים כמו שהיו, על האנשים שאבדו לאורך הדרך, על הרוע של הבריות, אבל גם על החסד שגומלים אנשים זרים זה לזה.

ספר עדין וכתוב יפה.
הכריכה הולמת את הספר היטב: אמנם נוף של בית קברות ישן, אבל נוף פסטורלי ומפויס, שיש בו יופי.

סבסטיאן בארי יודע לכתוב בשפה זורמת וקלת קריאה על העצב האין סופי שמביא האדם על עצמו. מלחמות עולם, מלחמות אחים, גזענות, ניצול ואולי אפילו סתם שינאה לשמה. לצד אלה מתקיימות גם האהבה, החמלה, טוב לב וידידות. בזמן שהטוב מתקיים בצינעה, באינטימיות ביחסים של "אחד לאחד" אין כמו המלחמות ושאר מרעין בישין שפוגעות באופן גורף ועיוור באלפים ואף במליונים. סבלותיה של המאה ה - 20 זורים הרס בחייה של אישה אחת, נציגה לדורה, לילי ביר שמחליטה לא לחכות עד שהמלאכים יקראו ושמה קץ לחייה אחרי שהיא מסיימת לרשום את קורותיה העצובים. היא כותבת בפשטות ובכנות וללא בקשת רחמים, ללא כעס, ללא האשמה. היא מבינה שהשפיטה קשה כי דברים אינם נחתכים בדיוק באמצע בין טוב מוחלט לרע מוחלט.
קשה שלא לאהוב את הזקנה הזו וליחל בכל פעם שסוף סוף משהו טוב יקרה בחייה וישמח אותה. סבסטיאן בארי הוא אירי במוצאו לכן סיפורה הקשה של אירלנד שמלחמת אחים רצחנית נוספה לשאר הצרות שלה, מיוצגת בכבוד ע"י לילי ביר כאילו הייתה "אמא אירלנד". הארץ המובטחת, אמריקה, הייתה טובה ללילי אך הבטחותיה לחיי ביטחון פיזי וכלכלי לא קוימו לגמרי בחייה. חבל.

בארץ המובטחת
סבסטיאן בארי
מאנגלית: צילה אלעזר
אחוזת בית, הוצאה לאור
259 עמודים

הארץ המובטחת היא ארצות הברית.
המספרת היא גברת לילי ביר בת ה-89.

בגילה המבוגר, מחליטה לילי להעלות על הנייר את קורותיה וקורות משפחתה מאז נולדה באירלנד.
היא הגיעה אל ארצות הברית, מאירלנד מכורתה לפני הרבה מאד שנים, יחד עם בן זוגה. גברת ביר נולדה כלילי דאן לאיש משטרה אירי בכיר, בתקופה שאירים נלחמו באירים.
אמה נפטרה בלידתה. גם אחיה ויל מת. הוא נהרג במלחמת העולם הראשונה.
שני האבדנים האלה, הם רק תחילת האבדנים אותם חווה לילי במהלך חייה. אמנם לא כל האבדנים הם סופיים כמוות, אך גם נטישות הן בחזקת אבדן.

מסיבות פוליטיות, נאלצים לילי הצעירה ובן זוגה טאג ביר לברוח מאירלנד. הם בורחים לארצות הברית.
מסתבר שהבריחה לא עזרה לטאג. מבקשי נפשו וגם נפשה של לילי, עוקבים אחריהם במטרה לרצוח אותם.
טאג נרצח במוזיאון בשיקגו בארצות הברית כשהוא עומד מוקסם מול תמונתו של ואן גוך.
(כדי לדעת מי רצח את טאג ומדוע לילי לא נרצחה, צריך לקרוא את כל הספר השווה הזה.)

מכל מקום , לילי חשה בסכנה בביקור במוזיאון. אך היא לא מצליחה להזהיר את טאג. הוא מאד שקוע ומוקסם מהציור של ואן גוך, עד כדי כך שהוא לא מאפשר ללילי להזהיר אותו. הרצון שלו לחלוק איתה את רשמיו מהציור, עולה לו בחייו.
המתנקש יורה בו ונעלם.
לילי המבוהלת נמלטת מהמוזיאון והיא רצה-רצה-רצה-רצה עד שהיא מתמוטטת ונאספת על ידי אדם רחב לב המביא אותה לביתו.
בביתו פוגשת לילי בבתו קאסי שגם היא נשמה טובה ושופעת. השתיים הופכות חברות טובות.
קאסי עוזרת ללילי למצוא עבודה בבית המעביד-המטריד של קאסי.
בקטע זה של חייה מכירה לילי את בן זוגה השני ג'ו קינדרמן איתו היא מתחתנת. אך לפני שנולד בנם, ג'ו קינדרמן נעלם.
לילי מגדלת לבד את בנה אד, שהוא ילד מקסים. מתגייס בבגרותו ולוחם בוויטנאם.
הוא חוזר משם מאד שונה. צעיר זועם. לבית אמו הוא לא חוזר.
באותו פרק זמן עובדת לילי כטבחית בבית פרטי.
בתחילה עובדת לילי עבור האם ואחר כך היא עובדת עבור הבת.
בחלוף השנים, כשלילי מזדקנת ומפסיקה לעבוד, היא ממשיכה לגור בברידג'המפטון, ג'ורג'יה, בתחום האחוזה של גברת וולהאן הבת, הרואה בה ידידה.
עד לצאתו למלחמת המפרץ גדל בילי (בנו של אד) בבית סבתו.
בילי חוזר מהמלחמה, אך הוא לא שורד אותה.
הזיכרונות אותם כותבת לילי דאן (שם נעוריה) בזקנתה - שהיא גם גריין קאלן(?)- או גברת קינדרמן- וברוב שנותיה ידועה כגברת ביר, מסודרים בשבעה עשר פרקים.
הפרק הראשון שמו: היום הראשון בלי ביל והאחרון שמו: היום השבעה-עשר בלי ביל, כשכל הפרקים בין הראשון לאחרון מונים את מספר הימים בלי ביל.
הזכרונות או ההיסטוריה שעולה בכתיבתה של לילי ביר היא מאד קשה ונטולת חסד לעתים, אם זאת אנשים טובים ישנם לאורך כך הדרך ואולי לא?
כשמגיעים לסוף הספר מתבררות מספר הפתעות. בדיעבד יודעים שיש קטעים מטרימים. אך ממי קורא כל כך בתשומת לב?

לילי דאן, ביר קינדרמן בת 89, נכדה אותו גדלה מגיל שנתיים התאבד בחצר בית הספר בחופשתו ממלחמת המפרץ, ממרום שנותיה כשליבה מוכה יגון היא חוזרת אל העבר רדוף הטרגדיות ושברון הלב שלה.
את ילדותה באירלנד בעיירה קטנה, בה אביה היה הדמות המשטרתית הבכירה היא זוכרת היטב עם אחיותיה אנני, המגובנת ומוד היפה ואחיה העדין ווילי. הכל משתנה בפרוץ מלחמה"ע ה-1 אחיה ווילי שמתגייס במסגרת הצבא האירי המשוייך לממלכה הבריטית נהרג בעת ששר עם חייל גרמני (חייל אויב )בשטח הפקר. בהיותה בת 16 כבר יכה בה המוות בפעם ה-1, חבר לקרב של אחיה, טאג ביר יגיע ויספר למשפחתה כיצד מת אחיה.
לאחר מכן בצל מאבק העצמאות של אירלנד ומלחמת האי.אר. איי היא נאלצת לברוח עם טאג כבעלה לארה"ב לארץ המובטחת, לאחר שהוצא עליו גזר דין מוות בהיותו שוטר שביצע מעשה... אך גם בארה"ב ירדפו אותה הצרות, תחילה עם טאג ,אח""כ מחוסרת כל בעת בריחתה לקליבלנד היא תכיר את קאסי משרתת כושית", אך גם שם דברים לא ייגמרו בטוב.
בעלה ג'ו שוטר במקצועו (מוטיב שחוזר) גם איתו למרות הכל זה לא ייגמר בטוב,למרות שהוא לא ישרת במלחמה"ע ה-2
ואז בנה אד לא ״יחזור ״מויטנאם. וההמשך ידוע.

ספר קליל למרות המסע הטרגי של גיבורת הסיפור