• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
פרחים בעליית הגג

פרחים בעליית הגג

מאת וי.ס. אנדרוס

הביקורת של עורכת

תמונה של עורכת
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
4.0
פרחים בעליית הגג

פרחים בעליית הגג

מאת וי.ס. אנדרוס

הביקורת של עורכת

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של עורכת
הוצאה לאור:אור עם
שנת הוצאה:1981
סדרה:דולנגיינג'ר #1
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
זאב
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 17 שנים

“קראתי את כל סדרת הספרים של אנדרוס אבל כמו בכל סדרה הספר "פרחים בעליית הגג" הראשון בסדרה הוא הטוב ביו”

27/49
ביקורות על פרחים בעליית הגג
הבאה
Sapir
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 18 שנים•2 דקות קריאה

אופרת סבון במיטבה, כתובה לפי כל כללי הז'אנר ויותר מזה.

העלילה בקיצור-יתר: זוג הורים וארבעת ילדיהם היפהיפיים מנהלים חיים בורגניים חביבים, עד מותו הפתאומי של האב. האם לוקחת את ילדיה לבית הוריה, אל סבא וסבתא שהילדים מעולם לא שמעו על קיומם. לילדים נודע כי סכסוך מסתורי קודם הולדתם גרם לנישולה של האם מהירושה, והיא נוסעת כדי לדבר שוב על ליבו של אביה שיכיר בה ובילדיה כיורשים. בינתיים מוסתרים ארבעת הילדים בעלית-הגג של הטירה המפוארת, נתונים למרותה של סבתא מתעללת.

הסיפור מובא מפיה של קאתי, הבת המתבגרת והשניה מבין ארבעת הילדים. בין התכנים הנוכחים בו: סודות משפחתיים, עושר מול עוני, שאיפות אומנותיות, חשיבות היופי להצלחה בחיים, גילוי עריות, אהבת אחים, נטישת אם, התעללות בילדים, יחסי אמהות-בנות ועוד.

למרות התכנים הקשים ולכאורה מורכבים, ךדעתי מדובר ברומן פשוט ואף פשטני, המתאים למתבגרות ואפילו למתבגרות צעירות - שתשומת ליבן תופנה בוודאי יותר אל התיאורים המרהיבים של בגדי הנשף מאשר לתיאורים הסובטיליים יותר, כמעט נסתרים, של מין לא לגיטימי המופיעים בספר. אני קראתי את הספר בגיל 11 או 12, והתפעלתי מהעלילה המותחת ומהדמויות המושכות ומעוררות-ההזדהות.

לספר עוד שלושה המשכים ("עלי כותרת עפים ברוח", "פרחים הצמיכו קוצים" ו"פרחים נבלו קמלו") וכן ספר שמבחינה כרונולוגית עלילתו קודמת לספר הראשון ("גן של צללים"), ושופכת אור על כל מיני סודות שלא נפתרו בכל הרביעיה.

לא ספרות קאנונית, אבל נחמד במקום טלויזיה.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של כרובי
כרובי
תמונה של נדיה
נדיה
2קוראים|גיל ממוצע42|100%נשים

על המבקרת

תמונה של עורכת

עורכת

ותיקהעורך
חברה מזה 18 שנים
105 ביקורות•4 נבחרות•266 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•מדע בדיוני ופנטזיה
תמונה של עורכת
עורכת
ותיקהעורך
חברה באתר מזה 18 שנים
ביקורות105
ביקורות נבחרות4
לייקים שקיבלה266
דירוג ממוצע4.2 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת47ספרות מקורית15מדע בדיוני ופנטזיה6

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של עורכת

אנטומיה של טיפול

אנטומיה של טיפול

אסף רולף בן שחר

להימנע, להתרחק. מהאיש וממי שלמדו אצלו ומטפלים "בדרכו". האיש פוגע מסוכן https://medium.com/@galia.tanay/%D7%92%D7%9D-%D7%90%D7%A0%D7%99-%D7%A0%D7%A4%D7%92%D7%A2%D7%AA%D7%99-%D7%9E%D7%90%D7%A1%D7%A3-%D7%91%D7%9F-%D7%A9%D7%97%D7%A8-7e331659bd68

לפני שנתיים•עורכת
לסיביר

לסיביר

פר פטרסון

בחום אוגוסט הישראלי הספר הזה הוא אולי אחת הדרכים הטובות להתקרר קצת. על גב הכריכה כתוב ש"מזג האוויר הוא דמות בסיפור", וזה מדויק. אנחנו מלווים את האח והאחות, שחיים בכפר צפוני נידח של דנמרק, בספק-רומן-התבגרות שמחציתו השניה מתרחשת בתקופת מלחמת העולם השניה (ובנימה זו: האם לעולם לא נמצא ספר מתורגם מספרות העולם, שלא ייגע במלחמה הזו? נראה כאילו ההוצאות לאור סבורות שהקוראים הישראליים מתעניינים אך ורק בה). הנערה מתבגרת בעידודו של אחיה, ולמרות הוריה וסביה. אחד הדברים הבולטים בדמויות האח והאחות בספר הזה, הוא שהן עומדות בזכות עצמן: אופיין אינו נגזר ממה שלמדו ממשפחתם, אלא הן שונות - בלהט, באנרגיה, ברצון לשנות, ברצון לראות למרחק. האחות והאח אינם נופלים קורבן לפרובינציאליות המתבקשת ממגוריהם במקום כל כך קטן ונידח. יש להם חיי נפש עצמאיים ועזים, ועזות זו היא המחזיקה את העלילה, שכשלעצמה היא פשוטה למדי: אח מרדן,לוקח אחריו את אחותו הצעירה והסקרנית. לשניהם צפוי עתיד טוב יותר בזכות מרצם וכשרונם. אנו פוגשים דמויות מהכפר הדני, ופוגשים את ההתבגרות בעל-כורחה שחווה האחות כאשר הנאצים פולשים לדנמרק ואחיה הופך אחד מהפעילים נגד המשטר. בהמשך היא תגיע לעיר הגדולה, שם תחיה חיים מינוריים עד לשינוי מעט-צפוי. ייחודו של הספר הזה הוא בסגנון הכתיבה, שמטמין בתוך פסקאות פרוזאיות משפטים ליריים צרופים, שתענוג לדלות אותם. מומלץ.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•עורכת
עיר החלומות

עיר החלומות

חואן חוסה ארננדס

החלומות שנחלמים בספר הזה לא מתגשמים. בכל אופן, הם אינם מתגשמים לטובה, לא באופן שהחולמת רוצה. אנחנו מלווים את הנערהר הפרובינציאלית, בת למשפחה מיוחסת שירדה מנכסיה, כשהיא מפתחת שנאה לכל מה שסובב אותה: משפחתה, ביתה, חברותיה לספסל הלימודים, ההתחסדות הצבועה של הנזירות ושל סבתה האדוקה. ככל ששנאתה מתפתחת כך היא מתרחקת מנטלית ממקום היוולדה, ואת חלומותיה תגשים בעיר הגדולה. הקלישאה צפויה - גם העיר הגדולה אינה מביאה לה מזור, כי היא חיה בה תמיד "על-יד", "לא בדיוק אבל בערך": עם הייחוס אך בלי המעמד, עם עבודה אך בלי הכסף הדרוש לחיי האהבהבים של נשות האליטה.הספר כתוב בצורה מבריקה ומכשפת, ומביא, מלבד קולה של הגיבורה, את קולותיהם של הסובבים אותה - ברכילות, במכתבים, בזכרונות - כך שדמותה ודמותה של הפרובינציה כולה נצבעות בצבעים שהם ססגוניים ו"פולקלוריסטיים"-ארגנטינאיים מצד אחד, וחמורים ותפלים כמו המציאות אליה היא מקיצה. מומלץ.

לפני 9 שנים•
★★★★★
•עורכת
מכתבים מסקאי

מכתבים מסקאי

ג'סיקה ברוקמול

הספר הזה, שנראה בנאלי להחריד, משך אותי כי פעם ביליתי שבועיים באי סקאי והם היו קסומים, וקיוויתי לתיאורים של האי שיביאו אותי למנה גדושה של נוסטלגיה. יש בספר כאלה, אבל לא הרבה. יותר משהספר הוא על סקאי הוא על שתי מלחמות העולם ומה שהן מעוללות לאנשים, וגם מן סיפור כזה שרובו חוסר תקשורת בין בני אדם, שלו היו מדברים זה עם זה בכנות הרבה עוגמת נפש היתה נמנעת. את העלילה אפשר להעתיק לכל אי מבודד, או לכל כפר מבודד יחסית, או אפילו סתם לשכונה מסתגרת בעיר גדולה; בזה חולשתה. אבל עדיין, סיימתי את הספר בעיניים דומעות ומאוד נרגשת. לדעתי הסוף לא צפוי כל כך, כי במהלך הספר יש כל מיני תפניות שמותירות אותי הקוראת כמו את הגיבורה מתנודדת ותוהה מה יהיה הלאה. בכל מקרה, יש בספר מן הבנאלי, ועדיין הוא כתוב היטב, לא מזלזל באינטליגנציה של קוראיו, ומרגש. ממליצה.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•עורכת
בחזרה ליער מאה העצים

בחזרה ליער מאה העצים

דיויד בנדיקטוס

אני חושבת שהספר מתוק ביותר. הוא הרבה יותר ילדותי מספריו המקוריים של א.א. מילן - שם הדמויות הן ילדיות אך לא ילדותיות, וקל לקרוא אותן כמשל אנושי. הדמויות שיצר בנדיקטוס בספר הזה סטנדרטיות יותר, דידקטיות יותר ופחות מתוחכמות. אבל הספר הזה עדיין מעלה חיוך והוא נחמד מאוד. סוגדי פו ותיקים יטילו בו רפש, לא מעט בצדק, אבל לא להם הוא מיועד. להבדיל מספריו האחרים של מילן, הספר הזה באמת נועד לילדים, הוא לא מהמתוחכמים שבהם אבל יש גרועים ממנו.
ולגבי תרגום השם: אני אוהבת הכי את "יער ת"ק פרסה" מהתרגום הישן.

לפני 10 שנים•עורכת
מעבר למיניות

מעבר למיניות

יאיר קידר

אסופת מאמרים חשובה ומכוננת בכל הקשור למחשבה הקווירית. לאחר שיצא הספר יצאו עוד כמה תרגומים, ועדיין כאן יש גם כמה תרגומים שכל מי שמתעניינת בתחום לימודי המגדר, המיניות והלהט"ב חייבת להכיר. הצער היחיד שלי הוא על כך שלמרות שהספר עוסק בהרבה מחשבות על מין, אין בו אפקט מחרמן, למעט חרמנות אינטלקטואלית. אבל יש בו הרבה דברים שגורמים למחשבה הסטנדרטית שלנו להתאמץ קצת, ולפעמים הרבה. מומלץ.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•עורכת
הנערה ברשת העכביש

הנערה ברשת העכביש

דויד לגרקרנץ

דווקא ספר חמוד. אמנם לא נכתב ע"י הסופר המקורי (שנפטר בהשאירו כמה טיזרים בספר האחרון). אבל אישית לא חשבתי שהטרילוגיה היתה איזו יצירת מופת, בטח לא מבחינת סגנון הכתיבה. לארסון יצר דמויות מעוררות אהדה ומעניינות, ונחמד לפגוש אותן שוב בספר הרביעי בסדרה. המוטיבים נשארים אותם מוטיבים - אלימות כלפי נשים וילדים, האקרים, ליסבת לוחמת צדק לבדה, בלומקוויסט מסתבך ואז יוצא מהתסבוכת, ה"מילניום" בסכנת סגירה ואז ניצל. מבחינה זו אין חדש תחת השמש. סגנון הכתיבה ממשיך להיות יעיל ופוטוגני - אפשר לתרגם את הספר בקלות לקולנוע, הוא כתוב כבר כתסריט מן המוכן. אין פה איזה עומק או הפתעות. בעיקר אפשרות לקוראת האוהדת לחזור אל דמויות שהיא מחבבת ולראות מה ממשיך לעלות בגורלן. אני העברתי אחר הצהריים בכיף עם הספר.

לפני 10 שנים•
★★★★★
•עורכת
עבד אמריקני

עבד אמריקני

פרדריק דאגלס

לפני כשבוע חגגה הוצאת "נהר" יובל של 100 כותרים עד כה. אחד מספרי-הדגל של ההוצאה הוא הספר הזה - ולא בכדי.
זוהי האוטוביוגרפיה של פרדריק דאגלס, שהיה עבד אך נמלט ומאז הקדיש את חייו לשחרור עבדים ולזכויות נשים. למרות שסופו של הסיפור ידוע לנו מראש, הספר עדיין מרתק ולפרקים מותח. מכיוון שהספר פורסם רק 10 שנים לאחר המלטו ממעבידו, ועוד היו רבים שחיו תחת העבדות, דווקא את סיפור בריחתו אין דאגלס מתאר בפרטים, כדי שלא לסכן אחרים שאולי נוקטים באותה הדרך. חבל שבמרוצת 130 השנים שחלפו מאז הפרסום, לא נוסף לספר נספח כלשהו ששופך אור על הפרטים המעניינים הללו. אם כי דאגלס פרסם ספרים נוספים, ואולי פרטים אלו הופיעו בהם. בכל מקרה, מסקרן מאוד להמשך קריאה.
בספר יש הרבה רגעים פיוטיים ונוגעים ללב, כמו הקטע באחד הפרקים הראשונים המתאר את הסיבות האמיתיות לשירת העבדים בעת עמלם. הספר הוא שילוב של סיפור אישי מעניין ומעורר השראה יחד עם מניפסט על זכויות, שחרור וחרות. בעיקר מעוררת השראה הדבקות של דאגלס במטרתו - ללמוד לקרוא - וזאת בהיותו ילד. מעניינת גם ההשפעה של הלמידה על מהלך חייו, ועל כך שהדיכוי לא התאפשר מרגע שיכול היה לקרוא בעצמו טקסטים משחררים. זוהי מסה על עוולות וניצול, אך גם על עמידה מול צורר והעזה. לא יכולתי שלא להרהר שוב בכך, שברגע שרכשת השכלה - איש לא יכול לקחתה ממך.
כמו הרבה אוטוביוגרפיות, הספר אינו מבריק מהבחינה הספרותית. הוא אמנם כתוב בצורה רהוטה וקולחת, והוא מעניין מאוד, אך ערכו האמיתי בעיני אינו באמנות שבו, אלא בתכניו.

לפני 11 שנים•
★★★★★
•עורכת
שנת הגנן

שנת הגנן

קארל צ'אפק

ספר מצחיק ברמה קלאסית, מסוג השנינויות שחוזרים אליהן שוב ושוב - כמו ב"שלושה בסירה אחת", למשל. צ'אפק עוקב אחרי שנה אחת בחייושל גנן - החל בחודש ינואר, בו הגנן "מגדל בעיקר את מזג האוויר", ודרך חודשי האביב היפים בגינה, הקיץ, הסתיו וכן הלאה. הוא מתאר את הרפתקאותיו של גנן עם צינור-השקיה שטרם בוית, עם זריעה שהצליחה של 160 קוצים דקורטיביים ומסבירבכובד ראש מדוע מוטב לו, לגנן, אם בכלל לא היה לו גב.
מלבד הצחוק, יש בספר הזה איכות זן אמיתית, כשעינו החדה והאוהדת של צ'אפק רואה את חולשותיו ושמחותיו של האדם דרך האופן בו הוא מגנן את גינתו, ואת העולם כולו - דרך זרע אחד. מומלץ בחום.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•עורכת

ביקורות נוספות על "פרחים בעליית הגג"

פרחים בעליית הגג

פרחים בעליית הגג

וי.ס. אנדרוס

ספר מדהים, שנשאר אתך הרבה לאחר סיום הקריאה ולא מרפה ממך. ספר שמשאיר אצלך חותם רציני כספר עוצמתי ביותר.
כשהתחלתי לקרוא לא יכולתי להפסיק, וממש צללתי לתוך הספר . מדובר ביצירת מופת מצמררת, על בני משפחה אכזריים, ועל היכולת לשרוד בחדר קטן וחשוך מבלי לצאת מדעתך. על אהבה של אחים, שנשמרת גם ברגעים נוראיים.
לעיטים קרובות הספר מעורר דמעה, לעיטים יזעזע את הקורא, אך תמיד ירגש ויעניין.
הספר עצמו מסופר מנקודת המבט של האחות קאת'י. והיא מספרת אותו ברגישות ובצורה מעניינת וחדה. בסיפורה היא מתארת את קורותיהם שלה ושל אחיה. החל ממותו של אב המשפחה האהוב, ועד ליציאה הסופית מעליית הגג.

חשוב לציין כמה נקודות חשובות:
-שהספר גם עובד לסרט מרתק, אך אין מה להשוות - הספר בהרבה יותר טוב.
-מכיוון שהספר מאוד ישן אי אפשר להשיגו ברשתות הספרים . אני השגתי אותו בסיפור חוזר.
-את הספר הזה לא הייתי ממליצה לילדים לקרוא, מדובר בסיפור די מפחיד ודי קשה לקריאה ולעיכול.
-מדובר הספר הראשון של סדרה יוצאת מן הכלל אך לדעתי הוא המשובח מבניהם.

ספר על הישרדות בתנאים לא אנושיים ולא פשוטים בכלל. על היכולת של ילדים חלשים להתמודד מול המבוגרים החזקים והנוראיים, ועל כוחה של אהבת אחים, ועל כמה שהתקווה יכולה להיות חזקה, ולהשפיע על מספר שנים לא פשוטות, שנים שבהם הילדות ושמחת הנעורים שמגיע לכל ילד ונער, בוזבזה בגלל תאווה מכוערת לכסף, וצימאון רעבתני לירושה ולפאר.

ממליצה בחום אך לא לבעלי לב חלש.
קריאה מהנה!
miss mimi

לפני 3 שנים•Miss Mimi
פרחים בעליית הגג

פרחים בעליית הגג

וי.ס. אנדרוס

נתקלתי בספר באחד מביקוריי בסימניה והוא הזכיר לי נשכחות. הוא הציף זכרונות.
לכבודו חנכתי רשימת קריאה ונתתי לה את השם הדו משמעי ״שאלה של זמן״.
כל הספרים ברשימה הם ספרים שקראתי בילדותי או בנעוריי שהיו לפני שנים רבות, במאה הקודמת, (באלף הקודם בעצם. שיט! אני עד כדי כך עתיקה...) והסתקרנתי לגלות מה הזמן עשה להם, מה הזמן עשה לי. מכאן, שאלה של זמן. עם זאת, מדובר בספרים שלא בוער לי לקרוא, ולכן זו שאלה של זמן, זמן פנוי, מתי אקרא אותם.

לרגל חופשת הפסח, הספריה העירונית איפשרה לנו לשאול יותר ספרים מהרגיל. שלושה במקום שניים.
אז בחרתי לי ספרים ופניתי לדלפק הספרנים. ליד הדלפק ניצבת העגלה של הספרים שהוחזרו. ושם ראיתי אותם, את הפרחים בעליית הגג.
היו לי שני ספרים ביד, וביחד עם זה שבבית היו לי כבר שלושה. בכל זאת לקחתי את הפרחים והחלטתי להחליט בדלפק. כי אם היו שם, זה סימן. ואני אוהבת סימנים.
אבל לא הייתי צריכה להתלבט כי הספרנית הנחמדה השאילה לי גם אותו.

הזיכרון שלי לגבי עלילת הספר והפרטים הקטנים היה כללי ומעומעם. ילדים שנכלאו בעליית גג קטנה. מיניות. מעשים אסורים. קורי וג׳ורי.
אבל מה שזכרתי היטב זה דווקא את החוויה הכוללת של קריאת הספר, אז, לפני שלושים שנה בערך.
הספר נתפס כנועז, כפרי אסור, והיה אפילו פסאודו מחתרתי. אני מקווה שאני לא עושה דרמיטזיית יתר, אבל למיטב זכרוני היה לא נעים ללכת לספריה ולשאול את הספרנית אם יש לה את ״פרחים בעליית הגג״, כי ילדות טובות מבית טוב לא קוראות ספרים ״כאלה״.
היה מעין סוד גדול ומסתורי שריחף באוויר לגבי מה יש בספר הזה שעושה אותו שערורייתי. צריך היה לקרוא אותו כדי להבין על מה ולמה. מובן שנוצרה סקרנות טבעית שהולידה ציפיה ענקית לקרוא את הספר, והקריאה עצמה הייתה תחת לחץ מתון לסיים אותו כי היה צריך להעבירו הלאה. ואז הגיעה החלפת הרשמים הבלתי נמנעת עם החברות, אשר היו זהים: תדהמה, זעזוע, כעס, חוסר אונים. איזו סבתא מרשעת ואיזה ילדים מסכנים ולא יכול להיות שזה אמיתי. בזמני, עדיין לא השתמשו בביטוי המאוס והעצלני ״אין דברים כאלה״ אבל זו הייתה התחושה, והיא ביטאה גם פיקפוק וספקנות לגבי ההיתכנות של דבר כזה.

האחיזה בספר והעילעול הראשוני בו הצליחו ברגע להחזיר אותי לאחור. ההרגשה הייתה שונה. זהו ספר בכריכה קשה, דפיו עבים כמו בריסטול, קצת מצהיבים, הם נכרכו בתפירה ולא בהדבקה ויש דפים ריקים בתחילת הספר ובסופו. לא כמו הספרים היום. זה לא שהספר הוא יצירת מופת, אך איכשהו יש לו מין מכובדות כזו שאין לספרים של ימינו.
הספרים של פעם הודפסו בארץ, לא הוטבע עליהם ברקוד ומחיר בכריכה האחורית, הם נמכרו בחנויות ספרים קטנות ואינטימיות ובוודאי לא במבצעי ארבע במאה או 1+1.
עידן התמימות.
הנה כך:
נדפס בישראל
סודר במסדרה של הוצאת ״אור-עם״
מהדורה שנייה
תשנ״א - 1990

וכל ההתפייטות הנוסטלגית דלעיל היא עוד לפני שהתחלתי בכלל לקרוא את הספר.
וכשהתחלתי, לא יכולתי להפסיק.
גמעתי את הספר, נשאבתי, צללתי, נשביתי. גם בגלל קלות הקריאה וגם בגלל ההתרחשויות. אודה ולא אבוש שלחלוחית הציפה את עיניי כשקורי הקטן והמתוק מת.
מתברר ששלושים שנה זה המון, ומה שחשבתי שזכרתי היה גם לא הרבה וגם לא נכון. למשל, לא היו קורי וג׳ורי אלא קורי וקארי. ג׳ורי שייך לספרי ההמשך. שכחתי מהם.

כריסטופר, קאתי, והתאומים קורי וקארי הם ילדים במשפחה יפה, בלונדינית, נורמטיבית ומאושרת, עם הורים אוהבים ומאוהבים, אבא כריס ואמא קורין.
אבל סיפור על משפחה כל אמריקנית מושלמת הוא לא מעניין. משהו חייב לקרות. מישהו חייב למות.
אן דן די נו... האבא.
אז האבא נהרג בתאונת דרכים, והמשפחה היפה והבלונדינית כבר לא כל כך מאושרת, וזה מובן, אבל מתברר בהמשך שהיא גם לא נורמטיבית ומעולם לא הייתה.
כריס האבא וקורין האמא קשורים בקשר דם: אביה של קורין הוא האח של כריס מצד אביו. בקיצור: הוא חצי דוד שלה.
הוריה של קורין הם עשירים מופלגים ונוצרים אדוקים - עושרם מתחרה רק באדיקותם ולהיפך - והם נידו את בתם וחתנם לאחר נישואי התועבה ונישלו אותה מירושתה. אבל כשיש אהבה, מי צריך כסף?
אלא שהאהבה מתה, והאמא קורין לא יכלה לכלכל את ילדיה לאחר מות אביהם, וזהו האות לתחילתה של העלילה הראשית.
האם חוזרת לבית הוריה עם הזנב מקופל בין הרגליים ועם הילדים מוחבאים מתחת לשמלה, במטרה לזכות באהבתו של אביה מחדש. באהבתו ובכספי הירושה. אלא שלדידם של הוריה, ילדיה הם יצירי השטן ואסור שדבר קיומם יוודע. הסבתא ידעה על קיומם, אבל מי שחותם על הצ׳ק הוא הסבא, ויש להסתירם מפניו.
המטרה מקדשת את האמצעים, ולכן הילדים שהוחבאו מתחת לשמלה הועברו למחבוא קצת יותר מרווח, עליית הגג. שם הם עתידים להישאר עד שאמם תזכה באהבת אביה. עניין של יום-יומיים, שהפכו לשבוע-שבועיים, שהתארכו לחודש-חודשיים והיו למציאות חייהם במשך שנים.
ובעליית הגג מתרחשת עלילת הספר.

ואם אחזור לשאלה של הזמן שפתחה את הסקירה, אז הספר שנקרא דרך עיניה של אישה מפוכחת וצינית בת (גיל כלשהו) ובת זמננו הוא לא אותו הספר שנקרא דרך עיניה של נערה בת 15 זכה ותמה בשנות השמונים של המאה הקודמת.
הכל יחסי.
אחרי שלומדים על נטשה קמפוש, נערה אוסטרית אמיתית שנכלאה במרתף אמיתי, לפתע עליית הגג נראית מרווחת יותר ונוראית פחות.

אין כל ספק שהספר יקבל ממני ציון מעולה, חמישה כוכביא.

כוכב ראשון, כי אני זוכרת לו חסד נעורים (חסר נעורים במקרה של כריסטופר וקארי).

כוכב שני, בזכות העברית המשובחת, המליצית, העשירה ולצערי הכמעט נשכחת של המתרגמת נורית פלד שלדעתי עשתה עבודת תרגום מופלאה (לו הספר היה מתורגם כיום, אני בטוחה שחינו היה סר בעיניי).

כוכב שלישי, כי הסופרת הצליחה למלא 333 עמודים שרובם מתרחשים בעליית הגג ומתארים סדר יום חדגוני למדי מבלי לשעמם, לייגע, לטרחן, להתפתל או לחזור על תיאורים והתרחשויות. בכתיבתה היא הצליחה להכניס אותי לעליית הגג מבלי שארגיש כלואה.

כוכב רביעי, כי בסיום הקריאה גיגלתי את הספר וגיליתי שנעשו לו שני עיבודים קולנועיים. הראשון בשנת 1987 והשני ממש לאחרונה, בתחילת 2014. הסרט משנת 1987 נמצא ביוטיוב במלואו, וצפיתי בו. העיבוד הוא מן הגרועים שראיתי אי פעם, בכל מובן אפשרי. פרטי העלילה שונו ללא היכר, השחקנים לא הולמים את הדמויות בספר, התפאורה איומה, המשחק מלודרמטי ולא משכנע ולא הייתה שום העברת רגשות. הכישלון הויזואלי מעצים אף יותר את כוחן ויופיין של המילים הכתובות.

כוכב חמישי, תודות לציטוט הבא: ״חלום זה עתיד היה ללוותני שנים רבות, ולהנעים את ימיי. הוא נתן לי שלווה, והקנה לי ידיעה שלא הייתה לי קודם. אנשים אינם מתים לעולם. הם פשוט הולכים למקום יותר טוב, ומחכים שם לאהוביהם שעתידים להצטרף אליהם. ואז הם שבים לעולם, באותה דרך שבה הגיעו אליו בפעם הראשונה.״ עמ׳ 306

הספר הוא גילטי פלז׳ר, ולפעמים זה מה שצריך.


קישור לצפיה בסרט. לא מומלץ בעליל.
http://youtu.be/7jOk_XKnlOk

לפני 12 שנים•
★★★★★
•שונרא החתול
פרחים בעליית הגג

פרחים בעליית הגג

וי.ס. אנדרוס

קראתי את כל הסדרה. הספרים קשים לקריאה ונוגעים בנושאים כאובים, אך אי אפשר להניח מהיד. עלילה עצובה, מרגשת וסוחפת.

לפני 3 שנים•יובל
פרחים בעליית הגג

פרחים בעליית הגג

וי.ס. אנדרוס

נוגע ללב, מרשים ומרטיט את המקומות העמוקים בנפש שלא ידעת שקיימים בהם.
הרגשתי הכול. הכמיהה, הרצון העז, ההשתוקקות, ההתחננות שלא לומר התאווה לצאת החוצה. ארבעה ילדים נקרעים מחייהם היפים בבית גדול במשפחה נהדרת לאחר מות אביהם האהוב והיקר, ונשלחים לגור בבית אחוזה עצום בגודלו עם סבתא מרושעת ומרירה מעל לכל דמיון, סב שמראהו החיצוני מתעתע בכולם ואם ששוקעת ביגונה –וליתר דיוק, בבילויה –כדי לגלות שלא אכפת לה מילדיה. כל אחת מהדמויות חשובה, אף לא אחת מיותרת. כל אחת שונה מרעותה וכל אחת יקרה ללב באופן זה או אחר, או שלא יקרה בכלל.
אתם לא תצחקו בספר, אולי אף תבכו. זוהי טרגדיה נוראית: ילדים שלא יוצאים לאוויר העולם במשך קרוב לארבע שנים, חיים בבדידות ובשקט בחדר יחיד עם עליית גג פתוחה מעט אחת. ילדים, אשר זה עתה קברו את אביהם ועתה מצופה מהם לשוב לרחם אימם ולחיות שם, להתבגר ולהתפתח שם ולצפות למותו של אדם שככל הנראה לא ימות לעולם, ושחרורם תלוי בו. אלא שברבות הימים (השבועות, החודשים, השנים) הם מבינים שדבר לא יוכל לשחררם מכלאם הנפשי, הנוראי, העגמומי.
דבר לא יוכל להשיב להם את שנות נעוריהם האבודות ואת החיים המלאים והיפים שהיו יכולים לחוות במלא אונם וכוחם. אתם תשנאו אותם, לא תמצאו אהבה בליבכם לשיגיונותיהם ולחלומותיהם של שני תאומים רכים, אח בוגר והמספרת, האחות השנייה והפסיבית (וזה דבר שלא אהבתי לגבי קאתי, למרות הכול).
כך הם נכנסו.
במהלך, הם למדו כל כך הרבה. הם בכו וצחקו ונתקפו בשיגעונות, הם ברחו ורבו וריכלו וצעקו. הם חיו בתוך קופסה קטנה ומבודדת ללא קשר עם העולם החיצון פרט לאישה יפהפייה ומפוזרת שמזדרזת להלעיטם בדורונים, אישה הטוענת שהיא אימם, לנוכח טרגדיות משפחתיות וקנאות דתית.
מנין לכם לדעת כיצד ייצאו? האם בחולי או בבריאות, בפריחה או בקמילה, בשמחה או בעצב, והחשוב מכל, והאיום מכל – על שתי רגליים איתנות, חלושות או חלילה על אלונקה? האם ייצאו בכלל, או שנגזר עליהם להישאר בחדרם זה עד סוף ימיהם?
אין לי מילים לתאר את הספר. אוכל רק לומר שהכתיבה היא לא יצירת מופת ספרותית, אפילו לא קרוב. אבל אוויליים מכל הם האנשים התרים אחרי ספרים "איכותיים" רק על מנת להתפאר בעובדה ש"כן, קראתי את זה ואת זה". זהו סיפור, מעל לכול – אנושי. והוא האנושי והמרטיט ביותר שקראתי עד כה, והאמינו לי שעיניים אלה ראו הרבה מראות ברוחי.

אתם לא תתחרטו, הם כן.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•נערה עם קעקוע דרקון
פרחים בעליית הגג

פרחים בעליית הגג

וי.ס. אנדרוס

האמת זה סוג הספרים שלא יודעים איך להתחיל לכתוב ביקורת עליו.
זה בהחלט ספר שקשה לעיקול.
ארבעה ילדים פרחים שאימם וסבתם מחליטים לנעול אותם בחדר צמוד לעליית הגג.
וכך מתחיל סיפור מצמרר וכואב ,על ילדים שמגדלים את עצמם,קלועים שנים בתוך מקום עלוב,ועם מינימום תזונה.
והכל בגלל ירושה ואהבת בצע של אימם .
בהחלט הספר שמתאר המון קוח סבל,וקוח הישרדות.
הוא נותן לקורא קצת נקודת מבט אחרת על החיים.
מצד אחד העלילה מרתקת וצד שני מקוממת וקשה לעיקול.
רק האופטימיות של היילדים נתנה להם קוח והניעה אותם לחיות ולהיאחז בחיים.
ספר שנכתב לפני עשרים שנה מרתק וקשה באותה מידה.

לפני 16 שנים•ג'יהאן
פרחים בעליית הגג

פרחים בעליית הגג

וי.ס. אנדרוס

למרות שיש פה עיוות נוראי של המציאות הנורמטיבית..
הספר מעניין להפליא, מרגש וגורם לקורא להמשיך לקרוא את יתר הספרים שבסדרה..
קראתי את כולם לפני 7 או 8 שנים (אולי יותר) והם עדיין 'יושבים' טוב בזיכרון - אומר הרבה..
אני ממליצה !

לפני 16 שנים•רעות
פרחים בעליית הגג

פרחים בעליית הגג

וי.ס. אנדרוס

לכל הורה קיים הרגע הזה. הרגע בו הילדים מתבגרים, ואז אתה עומד ומתפלל שלא יעשו את הדברים שעשית כשהיית בגיל שלהם, כי רק אתה יודע כמה זה גרוע ולא מומלץ. אז הספר הזה הוא דוגמה יפה לרגע כזה. קראתי כשהייתי בתיכון. בטח קראתי. מי לא? ועכשיו כשילדי מתבגרים, אני רק מקווה שלא יגיע לידיהם. סאגה איומה ונוראה על גילוי עריות, על סטיות שעוברות בירושה ובתורשה מדור לדור. מין מוח מעוות שיצר, והורים שלא היה להם מושג מה בדיוק הילדים שלהם קוראים. יכול להיות שיש היום מתחרים מוצלחים לסוגה הזאת בדיוק. גם אותם אני מקווה שהילדים שלי לא יקראו, ואם כן - שיידעו לזרוק בזמן.

לפני 13 שנים•נצחיה
פרחים בעליית הגג

פרחים בעליית הגג

וי.ס. אנדרוס

ספר סוחף , מרגש , מרתק ומדהים . קשה לתאר את כל הרגשות שעברו בי בזמן הקריאה הראשונה של הספר הזה כשהייתי בת 12 . הספר הזה , כולל הדמויות המדהימות (קתי , כריס , קארי וקורי ) , נחרט בליבי , מאז גיל 12 קראתי אותו יותר מ3 פעמים ולא הייתי מסוגלת לעזוב את הספר המדהים והעוצמתי הזה . אני יודעת שאת סדרת הפרחים של וי.ס.אנדרוס , ובעיקר את ״פרחים בעליית הגג״ , לעולם לא אשכח . ממליצה בחום לכל המתלבטים למיניהם לקרא את הספר הזה , ואתם לא תצטערו לרגע . העולם שיפתח בפניכם כאשר תתחילו לקרא את סדרת הפרחים , ישנה אתכם ואת גישתכם לכל החיים שלכם ולסביבה הסובבת אתכם . אני גם בטוחה שלאחר הקריאה של הסדרה הזאת , יהיה בכם דחף להמשיך לקרא ולקרא את כל שאר ספרייה של וי.ס.אנדרוס ותאמינו לי שתתאהבו ביכולת הכתיבה המיוחדת והסוחפת והמרגשת שלה .

לפני 13 שנים•Emilia
פרחים בעליית הגג

פרחים בעליית הגג

וי.ס. אנדרוס

החוויה הראשונית שלי מספר זה הייתה בזמן שעוד שהייתי ילדה קטנה.
זהו זמן מלחמת המפרץ. אני זוכרת את הלחצים והפחדים מהסביבה והשעמום של ההמתנה בחדר.
אני זוכרת שאחותי הגיעה עם ספר והתחילה להקריא לנו ואותי יושבת קשובה ומהופנטת. .
זהו זיכרון מתוק של געגעוע ישן. אני זוכרת שכל פעם, ציפיתי בכליון עיניים שלרגע שאשב אקשיב ואצפה להמשך...עוד ועוד מהספר הראשון, כמובן שלא איחרו להגיע בזריזות השניים לאחריו. נשארתי מרותקת ומלאת ציפייה ורצון לעוד.
קראתי את הספר שוב ומאז מספר פעמים ותמיד בשקיקה, כאילו שאינני יודעת מה הלאה. עד היום לא אוכל לשכוח וכמו כן עדיין סדרת הספרים האהובה עלי. חייבת לציין שזהו הספר שגרם לי להתעניין בעוד ועוד ספרים רבים
ספר/ספרים נפלאים שמרתקים אותך מההתחלה ועד הסוף
פשוט ספר חובה!

לפני 13 שנים•
★★★★★
•יערית
דירוג
5.0
לפני 18 שנים

“ספר עוצמתי,מרתק, מפתיע וקשה לקריאה. עורר בי תגובות אינטנסיביות, שאפילו הפעילו את בלוטת הדמעות שלי, א”