למה שסופר יבחר לכתוב רומן מכתבים? הרי יותר קל, בדרך כלל, פשוט לספר את הסיפור, בלי להזדקק לעוד מכתב המשלים עוד נקודה. מכתבים מסבכים הרבה פעמים את הסיפור. כשאתה מתאר, נניח, פגישה בין שני גיבורים, אתה יכול לתאר מה היה שם, איך התפתח המפגש, איך התנהגו הדמויות ומה הרגישו בזמן הפגישה ואחריה. כשאתה מנסה לכתוב את זה במכתב, זה יוצא קצת מוזר. כי מי יכתוב למי שפגש מה בדיוק היה במפגש ביניהם? הרי הוא היה שם, ול

זה היה שבוע מוזר ומתיש, ועל הארונית שלי הצטברו לאחרונה יותר מדי ספרים שונאי אדם, וגם לא הרגשתי טוב, וגם, לעזאזל התירוצים, התחשק לי לקרוא סתם ספר, לא כזה שחושבים עליו שבועיים אחר כך.
אז ביקשתי מהספרנית שלנו המלצה.
"ספר סתם," אמרתי. "עם מנה גדושה של רומנטיקה, דמויות פשוטות ומתוקות, וכמה נקודות אסטרטגיות לנגב בהן דמעות. 'מועדון גרנזי' וכזה" (קארן, בשבילך).
היא הוציאה לי את 'מכתבים מסקאי' ואפילו ה

וואוו איזה ספר,לקראת הסוף בכיתי,על האהבה בין אלסםפת לדייויד.
האם יש בחיים אהבהב ניצחית?
יש כאלה שיגידו מה פתאום!
ויש כאלה שיגידו נו ברור?
אז כל מי שמחפש ספר רומנטי ,אז הנה ספר נפלא.
אחרי תקופה קצרה של כמה שבועות שלא קראתי ,מצאתי את עצמי נסחפת לספר רומנטי משובח.
הדמיות שבו אצליות יש בהם את כוח הםבל,יודעים לשמור אמונים אחד לשני אפילו אחרי שעובר עליהם
ימים קשים,ושנות המתנה ארוכות טווח.
אהבתי

איך כותבים ביקורת על הספר הזה? אני לא כל כך יודעת. רציתי להתחיל עם סיפור שמראה איך הקריאה מתחברת לחיי, הפרטיים, ועל מה מניסיוני האישי או מתחבר לנושאי הקריאה. אבל לא אעשה את זה משתי סיבות. הסיבה הראשונה היא שיש כאן קוראת קבועה שמתעצבנת שהופכים את הסקירות למקום לכתיבת חוויות אישיות. הסיבה השניה חשובה יותר והיא, ששום דבר בחיי ובניסיוני לא מתאים לרומן-מכתבים בין משוררת סקוטית סנטימנטלית ונשואה, ובין צ

בשנות התשעים ומשהו טיילתי בסקוטלנד, הגענו להיילנדס נהר הלוך נס המפורסם ומשם עברנו במעבורת לאי סקאי. אי ירוק ערפילי משהוא כבשים שמנות מטיילות בו ואויר משגע. ממש מהאי הנידח הזה יצאה תחלופת מכתבים בין המשוררת אלספת דאן לבין מעריץ צעיר מעבר לאוקיינוס איי שם בשיקגו אילינוי.
חליפת המכתבים התמימה בן סטודנט אמריקאי למשוררת הסקוטית הבודדה על האי הופכת ליותר ויותר אישית, התקופה היא תקופת מלחמת העולם הראשונ

מתי פעם אחרונה קיבלתם הביתה מכתב שלא היה פרסומת ו\או חשבון לשלם? המידיום של הדואר כבר איבד ממשמעותו. מדינות רבות ברחבי העולם מצמצמות את שירותי הדואר, והסניפים נסגרים לטובת אשנבים בחנויות גדולות, כך למשל בהולנד. אנחנו חלק מתרבות המייד. אנחנו רגילים לשלוח אסמס\וואטסאפ\דוא"ל ולקבל תשובה מייד [והאם התשובה לא מגיע מיד- אבוי לעונה!]. בעבר זה לא היה ככה.

בראשית המאה העשרים, אלספת דאן שחיה באי סאי, שב

הספר הזה, שנראה בנאלי להחריד, משך אותי כי פעם ביליתי שבועיים באי סקאי והם היו קסומים, וקיוויתי לתיאורים של האי שיביאו אותי למנה גדושה של נוסטלגיה. יש בספר כאלה, אבל לא הרבה. יותר משהספר הוא על סקאי הוא על שתי מלחמות העולם ומה שהן מעוללות לאנשים, וגם מן סיפור כזה שרובו חוסר תקשורת בין בני אדם, שלו היו מדברים זה עם זה בכנות הרבה עוגמת נפש היתה נמנעת. את העלילה אפשר להעתיק לכל אי מבודד, או לכל כפר מב

וואו . פשוט וואו!
לא ציפיתי שאתמכר כך לספר!
ככ שמחה שרכשתי אותו,הוא לא כמו הספרים הרגילים שלי
הוא נראה קיטשי , ובתור אחת שלא אוהבת קיטשיות בספרים ,
הקיטשיות פה היא מובלגת ע"י הכתיבה היפה.
אהבתי את הרעיון שהספר כתוב כמכתבים על גבי מכתבים ,
ולא חורג מכך לרגע! בפחות מיום קראתי אותו
ואני מצטערת על כך , בזבזתי ספר שלם על כמה שעות .
יכולתי למתוח אותו ולהנות עוד יותר..
איך שמערכת יחסים ככ יפה יכ