להיות אחיו של בשביס זינגר, גדול סופרי היידיש במאה העשרים, זה עול כבד. אין ספק. ישראל יהושע זינגר היה אחיו הבוגר של יצחק בשביס זינגר ובספרים מספרים שאליו בשביס נשא עיניים. אבל בית קרנובסקי הוא רומן מפואר ללא קשר. לפעמים אני תוהה האם זה רומן הגירה? כי לב הרומן הוא משפחה יהודית שעוזבת את גרמניה ועוברת לארצות הברית בעקבות פרעות המשטר הנאצי. אבל למעשה החלק הראשון, הקודם להגירה, החלק שמתרחש בגרמניה הוא שיאו של הספר לדעתי. התיאור הראליסטי, הפרטני, של התמוטטותה של משפחה יהודית מפוארת שבהדרגה, שלב אחר שלב, נגזלים ממנה לא רק כבודה וכספה ומעמדה אלא גם כל הערכים שבהם האמינה המשפחה. מתי באמת רומסים אדם? שואל הספר (בעדינות ובחכמה) כשגוזלים ממנו את כל הדברים שהוא מאמין בהם את האופן שבו הוא תופס את עצמו. וזה בדיוק מה שקורה למשפחה היהודית הזו. בעיני, החלקים שמתרחשים בגרמניה עולים על החלקים בארצות הברית, שגם הם נהדרים אבל חסר בהם את עוצמת הקריסה של החלק בגרמניה. פנינה אמיתית.

















