אוצר. פשוט אוצר.
אינני זוכר איך התגלגל הספר המופלא הזה לידי, אבל למזלי מצאתי אותו ומרגע שהתחלתי לקרוא אותו, פשוט נהנתי מכל רגע.
רומן היסטורי מעולה, הסוקר תקופה קשה ובעייתית בתולדות העם היהודי, בצד שפה עילית משובחת ועלילה מרתקת. מה עוד אפשר לבקש מספר טוב?
לא הכרתי את יצירותיו של <mark>י"י זינגר</mark> לפני כן, אבל עכשיו אלך לחפש אותן.
אז בלי הרבה בילבולי מח - פשוט רוצו לחפש את הספר וקיראו אותו!

את הסקירה הזו אנסה הפעם להעביר דרך תווי הפנים של גיבורי הרומן הזה, כדי שאפשר יהיה לצרף אותם לשלל הסופרלטיבים שנכתבו כאן באתר אודות בית קרנובסקי. כך עושה גם ישראל יהושע <mark>זינגר</mark> (אחיו הבכור של המפורסם יותר)כבר בתחילת הרומן שלו. ואתחיל באף.
האף כאיבר בולט בפנים רימז עוד מקדמת דנא על מבנה אישיות, ולא כל שכן אפיין את דמותו של היהודי אם בצדק ואם לאו. ובהיותו תווך בין הגוף לעולם החיצון יש בבחירה הזו של ז

את הספר קראתי לפני שנים רבות, אבל שבתי אליו לסירוגין בחודשים האחרונים, אחרי שחידשנו את הקשר עם בני משפחה חרדיים שחיים בארה"ב. הקריאה לקחה זמן, אבל גם הייתה מרגשת מאוד והזכירה לי את שהרגשתי כבר אז בפעם הראשונה שקראתי.
הסיפור למעשה ידוע – סיפורה של משפחת קרנובסקי היהודית האירופאית לאורך כמה דורות, כאשר בכל אחד מהם היהדות נראית קצת אחרת, ואז נשאלת השאלה "באיזה יהודי מדובר?", מתבולל? נטמע? מורד? ממש

טוב אני אסכם את הספר במילה אחת, מופת.

לא הכרתי את הסופר ישראל יהושע <mark>זינגר</mark>, האח הבכור של... לאחר קריאת הספר הזה אני חייב לומר שהוא ענק בזכות עצמו.
זה ספר יהודי מאוד, במקור הוא נכתב ביידיש ובהמשך תורגם לאנגלית ולעברית.

אז על מה הספר?

זה סיפור על שלוש דורות של משפחה יהודית בין לבין מתקיימים האירועים הבאים: מלחמת העולם הראשונה, תנועת ההשכלה, עליית הנאצים, מלחמת העולם השנייה, בריחה ומגורים ב

ייתכן וזה הספר הכי טוב וחשוב שקראתי בחיי, חשוב במיוחד בימינו.
הספר מתאר את קורותיהם של שלוש דורות במשפחת קרנובסקי היהודית, העלילה מתפרשת מתחילת המאה העשרים ועד למלחמת העולם השנייה. העלילה עוברת בין כמה מדינות פולין, גרמניה וארצות הברית.
היה מעניין מאוד לראות את הרצון של היהודים להטמע בחברה הגרמנית והאמונה שזה אפשרי וההתפכחות הכואבת. דוד קרנובסקי אב המשפחה מסביר לבנו גאורג, בבית תהיה יהודי, ברחוב

*





כשיהודי שחור שיער ועיניים מתחתן עם בלונדינית גרמניה מדורי דורות, היצור שנולד להם הוא מישלינג. בן-תערובת זה יש שיבחר לו צד, ויש ששני צדדיו יתקוטטו זה עם זה, כדרך שהתקוטטו יעקב ועשיו בבטן אמם. כזה הוא יואכים גיאורג קרנובסקי, בן לרופא יהודי מצליח וכהה ולארית פשוטה וכנועה. יואכים גיאורג זה המכונה יגור מקפיד להציג עצמו בשמו המלא כדי להדגיש את צדו הגרמני הטהור, אשר נתערב בדם יהודי שלא באשמת

ספר שהוא עולם.

בשביס <mark>זינגר</mark> האח (כי בכל זאת, יצחק יותר מוכר) הוא עילוי. הוא לא מבייש כהוא זה דבר ממשפחת ב''ז, ואפילו מתעלה על אחיו ברבדים מסוימים.
הספר הזה הזכיר לי מאוד את אח שלו, אבל גם מאוד את דוד פוגל. משהו באפלוליות ובזווית היה מאוד תואם ל'רומן וינאי' של פוגל.

עם זאת, הספר עומד בעולם בפני עצמו. יש בו הכל, ובצורה הכי טובה שיש. מרגיש לי חטא לפרט את העלילה למשהו כללי, ולא אכפת לי, תקראו א

הייתי מוכן לנצל כל קלישאה, בכדי להזמין קוראים, יהודים, ישראלים, משכילים, לקרוא את הדבר הזה. או איך כתב יוצר הקלישאות האגדי צ'רצ'יל: "כשבתי הספר יהיו טובים יותר, הלימוד בספר יהיה חובה!". אז מה אתם אומרים חברים? כיצד ניתן לגרות עוד ועוד קוראים מהחברה שלנו, לקרוא בספר ולהחכים מנסיונו.
לא, אני לא משלה את עצמי. זה לא בדיוק 'גונים של אפור'. הקורא הממוצע בן זמנינו, לא ממש מסוגל להבין או להתחבר לנחיתות ה

ספר נפלא אודות שלושה דורות במשפחת קרנובסקי.
דויד קרנובסקי, יהודי מעיירה קטנה בפולין שעבר עם אשתו לברלין הכרך הנאור והמתקדם בעקבות רצונו העז להטמע בעיר הנאורה והתרבותית. בנו ד"ר גיאורג קרנובסקי, רופא גניקולוג יפה תואר ומצליח שנולד בברלין ומתחתן עם תרזה הולבק, גרמניה נוצריה. הנכד, יואכים גיאורג. או בקיצור יגור, חצי יהודי וחצי גרמני.
עד כאן הכל נשמע לפחות באוזן עכשוית למשפחה מעורבת רגילה. אלא שאל