ובכן, מזה חודשים אני משוטט כאן באתר. מחפש ספרים, קורא כותבים, מתרשם מביקורות, מתרשם ממבקרים - שסומנו אצלי ואף מסמן לי ספרים לקריאה בעקבותיהם.
ועתה החלטתי אחבור לכותבים.
את המהגרת מצאתי בחנות יד שניה - מחיר ברצפה, אז לקחתי שקית ומילאתי - אחד מכל ז'נר שאני קורא. איך לומר - מצד אחד הציפיות לא גבוהות, מצד שני - אכזבה. סיפורה של מהגרת מהודו לקנדה, בעקבות נישואי שידוך (ואולי גם נוחות, שהסתברו כלא נוחים כלל), שנכתב על ידי סופרת הודית שהיגרה לארה"ב - פוטנציאל אותנטי, מעניין. יצא מאכזב. כתוב משעמם. שלושה חלקים מרכזיים לסיפר: תקופת הלפני עדיין בהודו. תקופת חודשי ההגירה והנישואין הראשונה. אחרי. הכתיבה (או התרגום) משעממים. בכל חלק יש שוב ושוב חזרות על המסרים - כן, היא מסכנה - הקורא הבין. כן, היא מתוסכלת - הקורא הבין. כן היא מתגעגעת - הקורא הבין. כן בעלה הוא דביל מעפן - הקורא הבין.
נושא המעמדות בהודו (מה שנקרא הקסטות) - מקבל התייחסות רבה ומעניין.
ככה ככה, אני התאכזבתי.
ולסיום, הערה קטנה, תמהתי לאורך תקופת השיטוט שלי כאן מדוע אין אופציית סימון unlike לביקורת?
מוש

סיפורה של מורה רווקה בת 30,גיל מתקדם בהודו לרווקה,נישואי שידוך,והגירה לקנדה בעקבות בעלה.תוך זמן קצר לומדת על בשרה את פערי התרבות בין העולמות.כתיבה יפה ומעניינת החושפת את הרגשות והתחושות.מומלץ.

כגודל הציפיה כך האכזבה.
ציפיתי לספר מרתק על עולמם של מהגרים. הניתוק ממשפחתם וארצם, הזרות. קשיי התאזרחות וביורוקרטיה, הצורך להתערות בחברה לא מוכרת ולעתים לא מקבלת. למצוא עבודה, להסתגל למציאות שונה.
זהו סיפורם של נינה ההודית, מרצה באוניברסיטה, בת שלושים שטרם נישאה ואננדה שהיגר שנים קודם מהודו לקנדה ומתגורר בהאליפקס, נובה סקוטיה. מצליח למדי בעבודתו כרופא שיניים ועודו רווק. השניים נתונים ללחץ מצד משפחתם- בעיקר אמה של נינה, אלמנה מזה שנים המקווה לראות את בתה היחידה נישאת ואחותו של אננדה המתגוררת בהודו עם משפחתה.
ברקע הדלות ההודית, אם ובת החולקות חדר בדירה עלובה, שכונות עוני ואוטובוסים צפופים. הודו השמרנית של שנות השבעים גם בגישתה לנישואין והמשטר הקשוח של אינדירה גאנדי.
נינה ואננדה מתוודעים דרך קשר מכתבים והוא מחליט להגיע להודו לפגוש אותה, דבר מוביל לדבר והיא מוצאת עצמה בארץ זרה.
והאכזבה- הספר פשוט משעמם למדי. סגנון לא משהו, כתיבתו טכנית, משמימה ולא הצליחה לרתק אותי. רחוק מאד מהעושר הספרותי של סג'אל בדאני ב'סיפורה של מספרת הסיפורים' הנקרא בנשימה אחת. לא מצליח להתמקד ממש בנושא האמיתי; פירוט מייגע ומיותר של המאכלים ההודים והכנתם, הבגדים כולל הסארי באורך ששה מטרים, בית המלון בו לנו בזמן ביקורו של אננדה. הדירה של הורי גארי חברו בהאליפקס בה התגורר.
אחרי קרוב למחצית הדרך וקצת דפדוף הלאה ורושם כללי מה מצפה (לא מרתק) הספיק לי והנחתי את הספר, מה שאינני מרבה לעשות.
לא "טוטאל לוס"-יש תוכן ועלילה- אבל רחוק מאד מ'וואו'.
1.5 כוכבים.

אתחיל בכך שקיבלתי את הספר במתנה . נותן המתנה קלע לטעמי ביודעו שאני חובבת ספרים המתארים אורחות חיים של תרבות זרה -הודו כדוגמה. המהגרת היא אישה צעירה רווקה שנישאה בשידוך לבחור הודי שהיגר שנים קודם לכן לקנדה הרחוקה ,הקרה והמושלגת המסמלת חיי מותרות ומודרניות.הוא למד שם רפואת שיניים ,התקדם והצליח יפה בעיסוקיו. הספר מתאר את חייהם המשותפים , קשיי ההסתגלות הקשרים החברתיים שקשרו כאשר גיבורת הסיפור מתמודדת עם שאלות וספקות רבים בחייה האישיים ,המשפחתיים ובהתפתחותה המקצועית. בשפה פשוטה וקולחת מגוללת הסופרת את חייה החדשים של גיבורת הסיפור לצד בעלה שאותו לא הספיקה להכיר בטרם נישאה לו. לנוכח התפתחות העלילה -הסוף מבחינתי היה די צפוי והגיוני ובכל זאת התעצבתי על האופן שבו בחרה הסופרת לסיים את ספרה.
הספר קליל וקולח ואינו דורש התעמקות יתרה.ספר נחמד לבילוי סוף שבוע חורפי וקרררר...

הספר הנ"ל כבר מעל שלוש חודשים נמצא על הבמות
בחנויות הספרים.
וכל הזמן חכיתי להזדמנות הראשונה שיהיה לי את הספר
לקרוא אותו,אולי מתוך סקרנות כי חלק מהתגובות היו
ספר טוב,וחלק סתם ספר.
האמת הספר דווקא הפתיע אותי לטובה.
סיפור על בחורה הודית שמתחתנת עם עם הודי שחיי בקנדה.
היא מורה לאנגלית,והוא רופא שיניים.
כשנינה מהגרת לקנדה מצפה לה המון הפתעות,ואחת מהן
היחסים האנטימיים בינה ובין בעלה.
הזוג אשר מכיר ומתחתן דרך שידוך , מה התוצאות של
חתונה כזו.
הספר ממש נחמד וממש חכיתי לדעת מה הסוף של המהגרת
ההודית בקנדה.

כשבחרתי את הספר בחנות לא הכרתי אותו או שמעתי על הסופרת קודם, אבל ריתקה אותי התרבות ונושא הספר- אז לקחתי...
הודו מתוארת באקזוטיות ובלי משוא פנים, ניכר כי העניין קרוב לליבה של הסופרת, מהשאר, התאכזבתי.
הגרעין, לב ליבו של הספר דווקא בכלל לא רע, אבל ההרגשה היא שהסופרת שוכחת לרגע מה היה הנושא המרכזי ונמרחת לכל הכיוונים, אופיין של הדמויות סותר את התנהגותם, הפואנטה הולכת לאיבוד, והספר מאבד את המעוף ההתחלתי שלו.
המאבק של הגיבורה נוגע ללב אך לא מספיק, באמצע הקריאה קצת השתעממתי, תיאורי המין היו לפי דעתי לא קשורים ומוחצנים מדי, ורצף המאורעות היה לא תקין.
מה כן אהבתי?
את התיאורים, תיאורי החיים בהודו, הריקשות, נהגי המוניות, השכנים החטטנים, המשפחה המתערבת,התרבות המערבית לעומת תרבות ה"עולם השלישי",את נופי קנדה היפה,בכלל לנופים יש חלק גדול בעלילת הספר,
בין השורות אהבתי גם את קשיי ההסתגלות, ללבוש המערבי, לאוכל, הקטע היפה לדעתי היה התיאור של אחת הדמויות כיצד משפחתה איבדה במשך הזמן את הזהות שלה,
הספר מעורר מחשבה יפה, אנחנו ש ווה המדינה שבה אנו חיים?התרבות של המקום בו גדלנו?כשמאבדים את הייחודיות שלנו האם אנו מאבדים את עצמנו?-על השאלות האלו הספר לא עונה, הקורא מגיע לסוף הסיפור, הכל נשאר גלוי ופתוח, שוב התחלה חדשה, העולם בנוי ממהגרים...

המהגרת הוא רומן על נישואי שידוך המתרחשים בהודו של שנות ה-70.
נינה בת ה-30 גיבורת הספר מתחתנת בנישואי שידוך עם אננדה רופא שיניים שהיגר מהודו לקנדה.
הספר נע בין מסורת ומודרנה ובין הודו לקנדה ועוסק בשוני התרבותי.
הקריאה בו לא סוחפת ולא מרתקת ובאופן כללי הספר לא זורם ולא מצליח לשמור על רמת עניין גבוהה.
וכמו-כן שני הגיבורים נינה ואננדה משעממים ולא מעוררים כלל אמפטיה והזדהות.
לא אהבתי!!!

מה שמשך אותי לקרוא את הספר הוא הסקרנות איך הפעם תתנהג האשה בנישואי השידוך. ראיתי לא מעט סרטים על נישואי שידוך שהאשה ההודית הפכה למשרתת המשפחה וחייה היו נטולי אהבה ואושר. כאן אני מוכרחה לומר שהיתה לי הפתעה.
נינה בחורה הודית שמגיעה לגיל 30 ועדיין רווקה חריגה בנוף ההודי בוחרת בלית ברירה בנישואי שידוך יותר כדי לרצות את אמה האלמנה שהיא כל מה שנשאר לה מאשר לפתור את בעיית רווקותה.
מרגע שנוחתת בקנדה הלבנה והחופשית שם נמצא החתן שלה שהוא רופא שיניים מתחיל מסע של אשה חזקה שאט אט מתערטלת מהסארי, מהצמחונות שהייתה דרך חיים בהודו, מהמנהגים ההודים שלא תמיד אהבה, ומתחילה להטמע ולהתנהג כילידת המקום שהתבטא בבגדיה המערביים, חופש בנישואיה וקיום רומן מהצד.
נינה מגדירה את עצמה הכי טוב:
המאהב הראשון רהול גזל את בתוליה ואת התקוות שלה
המאהב השני בעלה אננדה גרם לה שינוי מהותי ממזרח למערב
המאהב השלישי אנטון הפך אותה לבינלאומית.
אשה משכילה שכל רצונה הוא "שהיא חייבת למצוא את הרגליים שלה בארץ הזו ולא לצעוד על רגלי בעלה" מסר לכל אותן נשים התלויות בבן זוג. אשה שהיא בעלת אומץ לב ולא נכנעת לכלום. יכלה להשאר עם בעל בוגדני ולהמשיך בחייה אך לא היא. קיבלה החלטה לבנות את עצמה מחדש במקום אחר, חברים אחרים, משפחה חדשה אם זה התאפשר פעם אחת זה יתאפשר פעם שניה.
זהו סיפורם של מהגרים עם מבט קדימה. זהו גם סיפורם של הורינו שעזבו מולדת בגילאים מתקדמים והגיעו למקום חדש עם תקוה חדשה.
ממליצה לקרוא ולדעת שאדם תמיד יכול להמציא את עצמו מחדש ללא קשר לצבע, לאום ומקום על גבי הגלובוס.

עוד ספר מרגש של הסופרת מנג'ו קפור. סיפורם המרתק של זוג מהגרים החוצים את הגלובוס בעבור חיים טובים יותר. בצעדי תינוק הזוג נחשף (בנפרד) לצדדים הפחות יפים של העולם המערבי. ריגשה אותי נינה הגיבורה בדרך שעשתה והשאירה אותי סקרנית לדעת מה יקרה איתה ברגע שסיימתי לקרוא את העמוד האחרון...