החלטתי שהשנה אני רוצה לקרוא יותר ספרות מקור ולחקור עוד עולמות בפנטזיה., לכן עלמא היה בחירה טבעית לסיים את 2012 ולפתוח את 2013.
לא קל לברוא עולם והסופרת עומדת במשימה יפה. ( המפה בתחילת הספר גם עוזרת ) . יש הרבה דמיון בספר והעלילה מתפתחת בקצב טוב. הכתיבה של רוני אשכול טובה היא מפתחת את עולמה מתוך דיאלוגים והתנהגויות הדמויות ולא דרך הסברי המספר שזו נקודת זכות ענקית בסולם הדירוגים שלי. אני לא אוהב שמאביסים אותי לבל אפספס את העלילה. אני אוהב שמאכילים אותי בכפית ועושים לי אווירון כדי שלא אשים לב שאני אוכל.
רציתי מאוד לאהוב את הספר. רציתי לפתוח בסיפתח טוב את השנה. יכול להיות שאני לא בגיל היעד אבל אני לא חושב שזה העניין . אני חושב שזה המקרה הקלאסי של ספר שיש בו את כל החומרים הנכונים ונראה שאפילו הסופרת הנכונה והספר פשוט לא עובד. אסייג ואומר לא עובד בשבילי. ולמה?
יש לז'אנר הפנטזיה חוקים מסוימים או שלד מסוים שעליו נשענים הרבה ספרי פנטזיה. גיבור צעיר ( פה גיבורה גינגית שרועה עיזים – מישהו אמר דוד ) עני\לא מקובל\ביישן שיוצא\ת למסע שתחילתו נכפה עליו .שעובר\ת טקסי חניכה ( שלושה ) שמגלה יעוד. המסע יעבור בארצות שונות וחיות משונות יהיו רעים מאוד וטובים מאוד וממלכה שצריך להציל ו\או עולם שצריך להציל ושלוש חידות שצריך לפתור וכו וכו. פה יש ניסיון למתוח את עור העלילה על שלד גדול מדי ויש יותר מדי מקומות בהם העור מתוח מדי . דק מדי. וחבל כי עם מעט העמקה הספר היה יכול להיות מצוין. כבר ציינתי שדמיון לא חסר בסיפור וכמעט נדרש היה לשבור את הקופסא פה.
זה מתבטא בזה שהגיבורה מקבלת משימות ומהר מאוד פותרת אותן , זה מתבטא שהגיבורה עוברת בארצות שמאופיינות בכמה שורות ורצה הלאה – העולם אמנם נברא אבל הוא דל וחסר עומק . הקורא לא עובר שום תהליך עם הגיבורים הכול אינפורמטיבי וזה מקשה מאוד על ההזדהות איתם. הדמויות הן די שטוחות ( המלכה הנלווית היא יותר עם בשר ) בעיקר עלמא.
רגשות הדמויות מתוארים בדרך כלל דרך תגובתם : אמרה בזעם , לחשה בפחד וכו . כטכניקה זה מצוין אבל חסר איזשהו פירוט פנימי. אני נשארתי עם המידע שעלמא כועסת או שמחה רוב הזמן אבל אין לי מושג מי היא .
באיזה שהוא מקום הספר גרם לי להבין למה ספרי פנטזיה כותבים בסדרות עבות. עד שיצרת עולם לא תחזור לבקר בו ?.
אפשר לומר זה ספר פנטזיה קליל ואתה מחפש פה דברים שלא צריכים להיות ( מתפלצן ) ואולי יש אמת בזה אבל אני צריך להרגיש איזו הזדהות בספר איזו נקודה שמושכת אותי לרצות שהגיבור ינצח ופה הייתי מנותק.
אז למה כן? כי זה ספר פנטזיה תוצרת הארץ ופמיניסטי בחלקו. כי העלילה כן מהודקת ופתלתלה . וכי אם לא נורא מפריע מה שכתבתי לעיל , אתם תהנו.
נ.ב. עטיפה מאוד מזמינה.

















