רשימת אסוציאציות ראשונית: אפרורי, מינימליסטי, חסכני, רזה, קורקטי, ראשוני, נוסטאלגי, קורקטי, עייף, קר, מדכא, מאוד שוודי, ובכל זאת: טוב מאוד.
רוזאנה נכתב ב-1965 על ידי בני זוג. האם הם כתבו מילה הוא מילה היא או משפט משפט, או שהיא רקמה את העלילה והוא רשם אותה, או שמא ההיפך, בכל מקרה, לא ניכרת שום מלאכת טלאים או תפירה גסה. הספר שלם והכתיבה אחידה.
גופתה של רוזאנה נלכדת במחסום בוץ שליד הסכר. בתחילת הספר מתרוצצים כל מיני טיפוסים שבדים שמנסים לגלות את זהותה. אלברג, קולברג, לרסון וגם מרטין בק. עד שסיימתי את הספר לא הצלחתי להבחין בין אלברג לקולברג, רק למרטין בק יש זהות ודמות עגולה. סוף כל סוף זהו הספר הראשון בסדרת ספרי הבלש. אין מה להגיד, זוהי חבורה סבלנית ועקשנית, שנחושה לפתור את התעלומה. החקירה מתנהלת בעצלתיים, גם הספר, לפעמים אני תוהה אם איכות שווה לחוסר עניין מסויים, זה לא שחשבתי לנטוש את הספר, אבל יש בוודאי כאלה שעשו זאת.
לאט לאט נפרשת דמותה של רוזאנה (ומי שתוהה אם הייתה מגדלנה או מריה, היא הייתה קצת נועזת במונחים של שנת 1965). אנחנו מכירים אבל לא ממש מחבבים, וגם הרוצח מתגלה עמודים רבים לפני תום הספר, ובכל זאת, המתח לא מתפוגג.
מי שנזקק לאחרית דבר של דרור משעני כדי להבין את היותו של הספר תמרור דרך, לא בטוח שיהנה. מי שחושב שיש סוגה כזו של ספרות מתח סקנדינבית, לדעתי טועה. ישנם סוגים רבים כל כך של סופרי מתח סקנדינביים, שקשה לכרוך אותם ביחד. מי שאוהב המון שמות של רחובות שכולם מסתיימים ב-"גטן" (יענו סטריט, שטראסה וכו') ימצא עצמו מסובך מעל לראש.
איך להגיד את זה? רוזאנה הוא ספר איכותי. אבל איכות לא תמיד שווה עניין או מתח.
(וסתם הערה להוצאה: ישנו דיאלוג ארוך באנגלית בין קצין משטרה אמריקאי בשם קפקא ובין ידידנו מרטין בק, כולו באנגלית. טוב, אז אני מבינה ויש עוד הרבה אנשים שמבינים, אבל יש עוד הרבה הרבה אנשים שלא מבינים. ואם מתרגמים ספר לעברית, מתרגמים את כולו. איך להגיד? חוסר התרגום הריח לי קצת סנובי.)
