לכאורה, מה כבר יכול להיות מעניין בספר המעלה מחדש את סיפור פרשת דרעי תוך הצגה חד-צדדית של העיתונאי שכתב את התחקיר המקורי? מדוע כדאי להשחית את זמננו על הספר?
זהו סיפור מטלטל על קשר שנקשר נגד שלטון החוק בישראל. לא מדובר על פשע, אלא על ניסיון השתלטות על המערכת המשפטית באמצעות מנופים פוליטיים. ולא די בכך: זהו קשר כנגד דעת הקהל ע"י הפעלת לחצים על התקשורת החופשית. זהו ספר על מלחמתם של בני האור בבני החושך.
הנקודה אינה סיפורו האישי של דרעי. הנקודה היא שהמערכת הדמוקרטית שבמסגרתה מתנהלים חיינו אינה חסינה בפני התקפה: כל אחד יכול לתקוף אותה, בכל נקודת זמן, ובהינתן שילוב של עוצמה ואינטרסים - היא עלולה שלא לשרוד. אנחנו איננו יודעים זאת: חיים את חיינו בשלווה, עוסקים בעניינינו הפרטיים, וסומכים על המערכת האוטו-אימונית של הדמוקרטיה שתדע להתגבר על כל תוקף. הסיפור המזעזע שעולה מספר זה הוא שרק צירוף מקרים גרם לכך שהפרשה לא הסתיימה בנצחונו של דרעי. היו נקודות זמן שבהן הוא יכול היה להביס את שלטון החוק. אפשר להפסיק לישון בשקט: המסקנה היא שכדי לשרוד המערכת צריכה את המעורבות הפעילה של כולנו.
למי אנו חייבים את נצחון המערכת על התוקף? לאנשים שרובם אינם גלויים לאור הזרקורים. בולטת בספר חשיבותם של אנשי הפרקליטות ושל מערכת המשפט. במקרים בולטים בסיפור, נצחון החוק היה תוצאה של פעולות אמיצות ונקודתיות של לוחמים אלו. צריך לקרוא כדי להאמין עד כמה אנשים ספציפיים נטלו על עצמם אחריות אישית להצלחת המערכה על שלטון החוק.
מעבר לכך, עולה מהספר תלותנו המוחלטת בעיתונות חופשית ולוחמת. כנגד הזרם, הדיסאינפורמציה, הלשכות הפוליטיות המושחזות, ההתגייסויות הפוליטיות, הלחצים הכלכליים ואפילו מקרים מפחידים של טרור אישי - אלו הם שומרי החותם. ויש הרבה דוגמאות בספר לאותם שמעלו בתפקידם. ומה תפקידנו-אנו? תפקידנו הוא להיות מעורבים, להטיל ספק, לעקוב, לדרוש מידע אמיתי.
למרות שהספר נכתב ע"י מי שהיה מעורב עמוקות בסיפור ולא ע"י מתעד אובייקטיבי - הוא מסכם יפה את הדברים. חלקים בספר נקראים כסיפור מתח. אני סבור שהספר חשוב לקריאה, וגם לרכישה כתמיכה ביוזמת המחבר. במחירי שבוע הספר - זו לא הקרבה גדולה מצידנו.
















