איזה ספר תת רמה. כשמצאתי את הספר בספריית רחוב, אמרתי לעצמי שהנה הזדמנות חינמית לקרוא ספר שהיה זמן רב להיט ברשת. למזלו של הספר הוא יצא בהוצאה השייכת אף היא לרשת. אז קראתי. תת רמה.
הספר הזה מספר סיפור, כשבכל פעם שיש עליה ברמת הסיפור, <mark>גרמוס</mark> המחברת דואגת להנחית מכת מוות ולחזור למי האפסיים. ומהו אותו סיפור? ובכן, אחד קלווין אוונס הוא חוקר מבריק בתחום הכימיה. במעבדה שלו נמצאת אחת אליזבת זוט, מדענית כימ

"והנה, הדברים האלה מציגים בפני המדענים מצב מעניין ביותר, אם כי מביך במקצת, משום שהדרך שבה מגיע אלינו המידע הזה מנוגדת לחלוטין, על פניה, למשמעותו של מידע זה"
(דאגלאס אדאמס, שעת התה הארוכה והאפלה של הנפש, בתרגום עמנואל לוטם, עמוד 85)
====

שאלה מעניינת יכולה להיות האם גיבור ספר כלשהו היה אוהב את הספר שנכתב עליו, או את הסוגה, או בכלל היה טורח לקרוא משהו. טוב, אולי זו לא שאלה מעניינת בכלל, ודי ברו

#
הנה שוב אני קוראת ספר על מה שקרה (או לא קרה) בשנות החמישים של המאה הקודמת, באמריקה. אם את הספר הקודם – שנכתב על ידי מי שחיה באמת בשנים אלה וחוותה את הערכים אז – זנחתי בבוז, מהספר הזה ממש נהניתי, למרות שהוא רחוק ממהימנות תקופתית, ועושה את מה שנחשב בדרך כלל לשגיאה בעיני – ספר שנכתב לכאורה על תקופה קודמת, עם הערכים שמקובלים עלינו היום.

אליזבת זוט מנסה לשנות את העולם. היא רוצה להיות כימאית ומדענ

אחרי תקופת היובש של חודשי אוקטובר-נובמבר, זה היה הספר שהצליח להחזיר אותי מעט לקריאה. חיפשתי משהו קליל, משהו לא מחייב ולא מאתגר. אישה טובה המליצה לי עליו, וכך נסדק מחסום הקריאה. לא נפרץ, אבל נסדק. סיימתי אותו לפני זמן רב, אבל לכתוב עליו, לא היה לי מספיק כוח, זמן או חשק.

עכשיו יש לי קצת זמן פנוי, אז רק אומר שאת הספר אפשר לחלק לסקור משתי זוויות, הדְמוּת המרכזית, וסיפור המסגרת. הדמות, אליזבת זוט, ה

אליזבט זוט נולדה בזמן הלא נכון למשפחה הלא נכונה. ילדה מבריקה שנולדה להורים מתפקדים חלקית, בעלי מוסר רעוע, שמגיל 10 מבינה שעליה לדאוג לעצמה. במקום כללים שהמשפחה שלה לא הקנתה לה, היא לומדת לסמוך על חוקי הטבע והמדע. מבחינתה – אין בלתם. היא לא מאמינה בשום דבר אחר, גם לא במוסכמות חברתיות, ובטח שלא בחוקי הדת השמרניים.
אליזבת הופכת למדענית מחוננת, אלא שיש בעיה אחת: היא נולדה בשנות השלושים של המאה הקודמת

מאוד אהבתי את הספר!
ספר שנון ומצחיק ועם זאת לא ילדותי או רדוד.
הדמות הראשית היא אישה משכילה בשנות ה 60 של ארה"ב השוביניסטית והסקסיסטית אשר מנסה להילחם על מקומה בשוק התעסוקה הגברי בזכות כישוריה ויכולותיה.
הספר מביא את סיפור חייה בשנים הללו וגם מפגיש אותנו עם החלקים הלא יפים של אותה חברה שמרנית בארה"ב שלא הצליחה לתת לנשים לפרוץ החוצה.

למרות החיים הלא פשוטים של אליזבת היא לא נותנת לאף גבר לחנך

ספר מצויין ושונה, ממזמן לא קראתי ספר כל כך מדוייק. אני מכירה באופן אישי ממש שלושה מקרים כאלו של גברים-פרופסורים, שפשוט לקחו לעצמם את המחקרים של הדוקטורנטיות שאיתן הם היו בקשר. מקרה אחד בקשרי עבודה, מקרה שני- קשר של פרופ' ודוקטורנטית ומקרה שלישי-רומנטי. סטודנטית מבריקה שהתאהבה במרצה בינוני וכתבה לו את המאמרים המעולים שפירסם ובזכותם היתקדם. היא כמובן מעולם לא קיבלה קרדיט אפילו כשותפה בהם.
זר (ותסלחו

אחד הספרים שהכי נהניתי בהם, צחקתי בקול רם, נפעמתי מהדמות הראשית ומהניסוח. וזה אחרי שכבר ראיתי חלק מהסדרה בעבר. פשוט תענוג צרוף! שנון, מושחז, מרתק גם כשאין מתח יותר מדי. כואב ומרגש. הכל ביחד! ממליצה בחום!

הספר מתרחש בשנות ה-60 באמריקה. חלומה של אליזבת הדמות הראשית, זה לעסוק במחקר בכימיה בסביבה בה שולטים גברים. הספר בוחן כיצד היא מאזנת את חייה המקצועיים ככימאית, וכיצד הדינמיקה המשפחתית שלה משפיעה על הבחירות והאושר שלה.
אליזבת נאבקת למצוא עבודה יציבה ולתמוך בבתה, היא מפוטרת מהמעבדה לכימיה בה עבדה כתוצאה מכך שהיא לא הייתה נשואה והיא בהריון. כשהוצעה לה הזדמנות להנחות תוכנית בישול, "ארוחת ערב בשש" על י