• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
השיבה הביתה

השיבה הביתה

מאת רוזמונד פילצ'ר

הביקורת של נדיה

תמונה של נדיה
דירוגדירוג
הוצאה לאור:מודן
שנת הוצאה:1998
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
גקי
דירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 15 שנים•1 דקות קריאה

ספר מאוד יפה ומרגש, אמנם קצת אבל ארוך מדי אבל מאוד נהנתי מהספר!!!
ממליצה בחום

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של A N N A
A N N A
תמונה של אהובה
אהובה
תמונה של אורית
אורית
תמונה של נולי
נולי
תמונה של גלית
גלית
תמונה של כרובי
כרובי
תמונה של ג'יהאן
ג'יהאן
10קוראים|גיל ממוצע46|100%נשים

על המבקרת

תמונה של נדיה

נדיה

ותיקה
חברה מזה 17 שנים
126 ביקורות•940 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•ספרות מקורית•תרגום (נוער)
תמונה של נדיה
נדיה
ותיקה
חברה באתר מזה 17 שנים
ביקורות126
לייקים שקיבלה940
דירוג ממוצע4.5 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת66ספרות מקורית31תרגום (נוער)5

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של נדיה

הקפיצה מהמזח

הקפיצה מהמזח

אן פאקר

ספר מקסים וחמוד ביותר,ותודה מיוחדת מגיעה לחברתי המקסימה דין דין שבזכותה יצא לי לקרוא את הספר הנ"ל.
ממליצה בחום!!!

לפני 14 שנים•
★★★★★
•נדיה
אל יפו

אל יפו

איימן סיכסק

ספר קליל וחמוד לסופ"ש חורפי מתחת לפוך,מסופר על החיים ביפו ועל הדו-קיום. ממליצה בחום.

לפני 14 שנים•נדיה
דלהי

דלהי

מרים רבי

לא התחברתי לספר,ספר סתמי ומיותר בהחלט.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•נדיה
כל בית צריך מרפסת

כל בית צריך מרפסת

רינה פרנק מיטרני

אחד הספרים המרגשים והשנונים שקראתי, פרנק מצליחה לעבור בשמחה לעצב באופן קולח ומסקרן.
סיפור חיים מעיניי ילדה קטנה, וכבוגרת. מעניין ומרתק.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•נדיה
רעידות אדמה קלות

רעידות אדמה קלות

ג'ניפר ויינר

ספר חמוץ מתוק,ספר בנות להעביר איתו סופ"ש קליל ומלא בהנאה! ספר מקסים ובאמת נהניתי ממנו,מומלץ בחום!!!!!

לפני 14 שנים•
★★★★★
•נדיה
שנה הפכפכה

שנה הפכפכה

מלאני גידיאון

ספר חמוד שיצא לי לקרוא לאחרונה! מומלץ בחום!

לפני 14 שנים•
★★★★★
•נדיה
שעות מתות

שעות מתות

אורי אדלמן

ספר מתח משובח, ממליצה בחום!!!

לפני 14 שנים•
★★★★★
•נדיה
ביתו של הענק

ביתו של הענק

אליזבת מקראקן

ספר מאוד יפה, יש בו גם הרבה עצב שנוגע ללב. מדובר בחייה של פגי קוטר ספרנית מהעיירה קייפ קוד באמריקה של שנות החמישים. חייה של פגי משתנים לבלי הכר ביום שלספרייה נכנס גיימס קרלסון סווט, נער תמהוני עצום מימדים, חובב קריאה וקסמים שאינו מפסיק לגדול. הפרש השנים העצום בין השניים ומימדיו הקרקסיים של גיימס אינם מעיבים על סיפור האהבה העדין והטרגי ההולך ונרקם בין הנער הגבוה בעולם לבין הספרנית הלכודה בבדידותה! ספר מאוד יפה, אני מאוד אהבתי ממליצה בחום.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•נדיה
אבא ארך רגליים (מהדורת 2000)

אבא ארך רגליים (מהדורת 2000)

ג'ין וובסטר

אחד הספרים הכי מקסימים, מתוקים ונוגעים ללב שקראתי.
ממליצה בחום!!!!!!

לפני 14 שנים•
★★★★★
•נדיה

ביקורות נוספות על "השיבה הביתה"

השיבה הביתה

השיבה הביתה

רוזמונד פילצ'ר

סיפור מרתק, המלמד על התקופה משנת 1935 ועד אחרי מלה"ע השנייה, באנגליה.
תיאורי נופים כפריים, פלגי מים בין צמחים, גשרי עץ, צוקים תלולים, מפרצים וים סוער עם שחפים המצווחים מעליו.
ג'ודית בת 14, מתגוררת באנגליה עם אימה ואחותה הקטנה ג'ס.
אביה נמצא בעברו השני של העולם ועובד בחברת ספנות יוקרתית בקולומבו שבסרי לנקה.
ג'ודית, נשלחת לפנימיית בנות בקורנוול, אנגליה,
בעוד אימה ואחותה עומדות להצטרף לאביה, בקולומבו.
בחופשות מהלימודים, ג'ודית מתארחת בבית דודתה ובבית משפחת חברתה הטובה, לאבדיי.
בסיום לימודיה, תצטרף גם היא למשפחתה שכבר עברה מקולובו לסינגפור.
לאחר סיום שנת הלימודים האחרונה בקיץ 1939, כשרוחות מלחמת העולם השנייה כבר בפתח,
ג'ודית החליטה להישאר באנגליה ולהתגייס לצבא, למפקדת חיל הנשים.
במהלך המלחמה איבדה חברים קרובים ונעלמו עקבותיהם של משפחתה בסינגפור בעקבות הצטרפות יפן למלחמה...
מומלץ בחום.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•תמי
השיבה הביתה

השיבה הביתה

רוזמונד פילצ'ר

קראתי עד עמוד 145 ונשברתי הספר מתאים לנערות בנות שש עשרה ותו לא תיאורים טרחניים ומתלהבים על בגדים בתים אנשים וכל מה שלא מעניין מעבר לגיל הטיפש עשרה

לפני 4 שנים•
★★★★★
•גקי
השיבה הביתה

השיבה הביתה

רוזמונד פילצ'ר

הפעם לשם שינוי הביקורת שלי מגיעה מתוך חשיפת פן אישי מתוך חיי.
הספר "השיבה הביתה" החזיר אותי 30 שנה אחורה במנהרת הזמן אל מחוזות ילדותי האבודה והכואבת בחיפוש אחר מקום בו ארגיש שייכות,אל המקום שבו הכל מוכר ואהוב,אל המקום שבו בסוף יום יש מיטה שאפשר לשים את הראש...מקום שנקרא בית.
כשהחזקתי את הספר הזה ביד בפעם הראשונה,לא אשקר ואומר שאצבעותי רעדו..הרגשתי שכותר הספר נכתב עבורי,התרגשתי מאוד וזה מבלי שקראתי את תוכנו...כי בית זה שורשים, משפחה ומה שהיה חסר לי 30 שנה מחיי.
עד כאן נתתי הקדמה מותאמת אישית וכעת ברצוני להכניסכם לאוירת הספר:
הספר גרם לי במלוא מובן המילה לעונג שבת אמיתי.
ב-1935 באנגליה,כאשר ג'ודית,נערה בת 14 ,נאלצת להפרד מבני משפחתה שטסים לשליחות בסינגפור מטעם עבודתו של האב.היא לומדת בפנימיה לבנות ושם היא מתחברת לנערה,שמארחת אותה בביתה בחופשות במשך 5 שנים.
בגיל 19 היא רוכשת דירה מכספי ירושה של דודתה וקונה בית משלה.בבית הזה משכנת את האנשים היקרים לליבה.
בתקופה של מלחמת העולם ה-2 היא מאבדת את הוריה ואהוב ליבה.שנות המלחמה מותירות את חותמן בכל תחום מחייה,אבל היא מצליחה להתמודד עם הכל בהצלחה.
"אבל אנני רוצה לעזוב את הבית הזה,לעולם.אני יודעת שאסור לתת ללבנים ומלט להכתיב את החיים,אבל הבית הזה מיוחד כל כך...הוא שימש מיקלט לאנשים רבים כל כך."(ציטוט מתוך הספר)
זהו סיפורה של נערה בודדה,שהצליחה לשקם את חייהם של הסובבים אותה, שהיו פצועים ,כואבים ,שבורים ומצולקים מהמלחמה הן מבחינה נפשית והן מבחינה פיזית..היא נתנה להם מקום שיהיה עבורם בית.
אסיים בנימה אופטימית ואומר:"שאין כמו הבית ואין לבית תחליף בעולם".מבחינתי לבית יש חשיבות עליונה.
למעונינים בקריאת הספר מאחלת מכל הלב קריאה מענגנת..ואם ייצא לכם לקרוא את הספר בשבת קודש כדוגמתי,מובטח לכם עונג שבת אמיתי...לא להחמיץ.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•
השיבה הביתה

השיבה הביתה

רוזמונד פילצ'ר

וואו, הביקורת האחרונה שלי. ואיזה אושר לכתוב אותה על ספר כל כך טוב.

מי מאיתנו מעולם לא הרגיש חסר בית, חסר שורשים? שהיקרים לו ביותר עוזבים אותו בעת צרה ומניחים לו להתמודד מול צרות שמעל לכוחו לבדו? שהוא בודד, בודד באמת, בתקופה קשה, כשאף אחד לא מבין אותו?
לפעמים אנחנו מרגישים ככה בלי סיבה; או בלי סיבה טובה מספיק, כי אחרי הכל כולם בני אדם וכולם טועים.
אבל ג'ודית, גיבורת הספר, זוכה בסיבה ראויה.

שנים מעטות לפני מלחמת העולם השנייה, אמה ואחותה הקטנה של ג'ודית טסות לסינגפור, בשל עבודתו של האב, המחכה להן שם. אבל ג'ודית, בת הארבע עשרה בסך הכל, לא תצטרף אליהם.
היא לא שותפה להחלטה השרירותית של אמה, לשלוח אותה לפנימייה - פנימייה מחמירה בעלת שם רע בקרב בנות גילה.
וכך היא נשארת לבדה, לבדה באמת, חסרת בית וחסרת קרובים אהובים להישען עליהם, במדים הנוקשים של פנימיית 'סיינט אורסולה'.
ג'ודית לא בוכה - פניה נשארות שלוות, ואיש אינו מעלה בדעתה מה מתחולל בליבה בעת שחייה המוכרים מתמוטטים באכזריות מולה.
אבל המצב לא נותר כזה - בפנימייה היא מתיידדת עם לאבדיי קארי-לואיס, נערה שובבה ושובת לב, בת למשפחת קארי-לואיס העשירה המאמצת מיד את ג'ודית כבת משפחה נוספת.

זהו אחד מספרי המבוגרים הבודדים שקראתי. השפה הגבוהה, הדמויות הנפלאות, המחשבות, העומק והרמה השונה מרוב הספרים המוכרים לי עד כה הקסימה אותי. לקח לי זמן קצר להתחבר אל הספר, ומאז פשוט לא יכולתי להפסיק.
הוא לא היה מרתק עד שלא יכולתי להניח אותי מידי; לא, אבל בכל הפסקה קטנה מהפעילות הסוחפת של היום-יום חשבתי עליו, וניסיתי למצוא מעט זמן לקרוא בו.
נהניתי מכך שהוא ארוך כל כך, ויכולתי להכיר את הדמויות ברצינות ולקרוא אותו במשך כמעט שבוע; להירגע, לאסוף את עצמי ואת המחשבות שלי, להתנתק מהמציאות ולהתמודד עם סיפור כואב, מרגש ומעורר הזדהות.

ג'ודית ממשיכה להתחבט בקשר לזהותה. האם בני קארי-לואיס מהווים תחליף למשפחתה? האם היא יכולה להשען עליהם ולסמוך עליהם?
אסון משפחתי כבד ופרטי המתרחש בצל המלחמה בבית קארי-לואיס מבהיר את המחיצה ביניהם אחת ולתמיד. ג'ודית מבינה היטב שאף שהם יקרים לה והיא אהובה עליהם מאוד, ביתם הוא לא ביתה. אף שליבה שבור כמו ליבם שלהם, היא אינה חלק מכך, ושוב היא עוזבת ומוצאת את עצמה כמעט לבדה.

חייה של ג'ודית המשיכו להתגלגל לאורך הספר, והמלחמה הנוראה בעיצומה. האסונות האיומים ממשיכים להחריב את חייה וחיי היקרים לה בצרורות גדולים, והיא משתנה. החיים משנים אותה.

החלק הזה היה העצוב לי ביותר - פשוט כי היה אמיתי כל כך. החיים קשים ורצופי אכזבות ועצב ודמעות, ובני האדם אינם בנויים לעמוד בכל הנסיונות הללו בגבורה מבלי להשתנות. ואף על פי כן ישנה נחמה - ג'ודית, שבורה ומרוסקת ככל שתהיה מוצאת את ביתה ואהבתה לבסוף, בוגרת ולמודת סבל, אבל אוהבת וכובשת כמו בהתחלה, פשוט בצורה אחרת, שיש בה משהו מאוד מאוד כואב.

ג'ודית חיפשה אחר שורשיה ומקום חם ובטוח שתוכל לקרוא לו בית לאורך כל הספר כמעט. לבסוף, היא מקימה את ביתה האובד בעצמה.

הספר הזה נפלא ומקסים בעיניי - ואני ממליצה עליו בחום.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•ליילק
השיבה הביתה

השיבה הביתה

רוזמונד פילצ'ר

לדעתי זה הספר הכי טוב של פילצ'ר. מדובר על צעירה אשר נפרדת ממשפחתה ונשארת לבדה באנגליה. הספר מתאר את החיים שלה לאורך התבגרותה, את הקשיים והדברים הטובים, האנשים שהיא פוגשת. הספר ארוך מאדד...החלק הראשון קצת מייגע ולא ברור ככ לאן העלילה מתקדמת, יש המון תיאורים, כל דמות (גם המשניות) מתוארת מא' עד ת', אופי, מראה, מחשבות..הכל. קצת יותר מידי אפילו. היו כמה רגעים שרציתי להפסיק לקרוא את הספר, אבל לא התייאשתי כי המליצו לי עליו מאד. החלק השני מרתק. ברקע מלחמת העולם השנייה, אך התיאורים לא כבדים ואין אווירה קשה ועצובה בספר. את החלק השני קראתי בכל רגע פנוי, לא יכולתי להפסיק! ג'ודית מתבגרת ולומדת לחיות כעצמאית ובונה את החיים שלה ולומדת את כוחותיה. ממליצה מאד לקרוא למרות שהוא ארוך מאד, לא להתייאש.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•serena88
השיבה הביתה

השיבה הביתה

רוזמונד פילצ'ר

המבצע לקריאת-ספרים-בעקבות-ליילק-הנוטשת חוזר ובגדול!
כמו שהבנתם, גם את הספר הזה קראתי בזכות ליילק (אם חזרת לאתר ואת רואה את זה, זו מחמאה...). וכמוה, גם אני מאוד אהבתי אותו.
קודם כל, בתור ספר מבוגרים הוא לא היה פלספני או מתחכם מדי, וגם כמעט שלא היו בו קטעים סוטים. לא יותר מבספרי נוער מסוימים, בכל מקרה.
דבר שני, אני חייבת לציין שהכריכה נראית זוועה. זה נראה כמו ספר קיטשי ומשעמם רצח שזקנה עיצבה. ספר שמתאים לשעת התה והעוגיות של סבתא אנגלייה.
ובכן, ממש לא.
הגיבורה של הספר היא הכי לא קיטשית, רומנטית ומשעממת שיש.
ג'ודית היא דמות מדהימה. אמיצה וחזקה, אבל גם ביישנית קצת. יפהפייה, אבל לא מודעת לזה. חברה נאמנה, אבל גם אמיתית וכנה. היא גיבורה מעולה ודמות מיוחדת. הבעיה היחידה שלי איתה הייתה הטעם המזעזע שלה, לטעמי, בגברים. אבל זה נושא שנוי במחלוקת.
בלי יותר מדי ספויילרים, אני אנסה לתאר את הספר. אבל הוא לא ממש ניתן לתיאור.
הספר הוא ספר מרגש וסוחף על הכול: מה זה משפחה, בעצם? מה הוא בית? האם חברים, נפלאים ונדיבים ככל שיהיו, יכולים להיות תחליף למשפחה?
בכל הזדמנות שיכולתי, התחפרתי בפינה עם הספר עב-הכרס הזה, עד שצלחתי את כל 751 עמודיו. ואפילו אז, כשסיימתי, הסוף היה נראה לי מהיר ופתאומי. כי זה לא סיפור שמתחיל ונגמר. אלה חיים שלמים, על נערה שחייתה בכל שנות ההתבגרות שלה בלי משענת משפחתית נורמלית, וכשסוף סוף הייתה אמורה לקבל אחת כזו- המלחמה התחילה וקרעה אותה ממשפחתה כמעט באופן סופי. היא מתבגרת והופכת מנערה חמודה ומבוהלת לבחורה בוגרת ומיושבת. אבל עד הסוף- הלא סופי באמת- היא לא מוצאת את הבית שלה, את הפינה המשפחתית שלה. לא באמת.
וכשהיא מגיעה לזה- היא יודעת כמה קשה וארוכה הייתה הדרך עד לשם, והמאמץ משאיר בה סימנים. סימנים שמתווים את האופי שלה.
סך הכול, זה ספר טוב שמשאיר בך משהו. לא חותם עמוק, אבל משהו. משהו שתמיד יישאר איתך. או איתי, לפחות.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•לואיזיאנה מנטש
השיבה הביתה

השיבה הביתה

רוזמונד פילצ'ר

ספר מקסים שלוקח אותך מצד אחד למחוזות מרוחקים באנגליה
ומצד שני מספר את סיפורה של נערה במלחמת העולם השנייה ובעצם את סיפורה של אנגליה. הספר חידש לי דברים רבים ונתן לי נקודת ראיה נוספת על ההסטוריה. מומלץ בחום..=)

לפני 15 שנים•
★★★★★
•sara
השיבה הביתה

השיבה הביתה

רוזמונד פילצ'ר

זה פשוט ספר טוב. הוא קליל, הוא מהנה, הוא לא מתאמץ והעלילה זורמת. הדמויות הן אנשים טובים בעלי לב זהב. השפה לא גובהה ואין שום אמצעים סיפרותיים שנונים או מיוחדים אבל הוא פשוט חביב ונחמד.

לפני 15 שנים•looney
השיבה הביתה

השיבה הביתה

רוזמונד פילצ'ר

ג'ודית ילדה בגיל העשרה נשארת לבד באנגליה בעוד שהוריה נמצאים בסינגפור,היא עוברת ללמוד בפנימיה ממנה היא מאוד חוששת בהתחלה. בפנימיה אליה היא הולכת לומדת תלמידה נוספת איתה ג'ודית מתחברת והופכת להיות בת בית אצלה. הספר מספר על התמודדותה של ג'ודית ועל חייה במהלך המלחמה וקצת אחריה. מומלץ ביותר

לפני 14 שנים•
★★★★★
•titish
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
השיבה הביתה

השיבה הביתה

מאת רוזמונד פילצ'ר

הביקורת של נדיה

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של נדיה
דירוג
דירוג
1.0
לפני 4 שנים

“קראתי עד עמוד 145 ונשברתי הספר מתאים לנערות בנות שש עשרה ותו לא תיאורים טרחניים ומתלהבים על בגדים בת”

5/13
ביקורות על השיבה הביתה
הבאה
תמי
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 4 שנים

“סיפור מרתק, המלמד על התקופה משנת 1935 ועד אחרי מלה"ע השנייה, באנגליה. תיאורי נופים כפריים, פלגי מי”