קניתי את הספר הזה מיד כשיצא לפני ארבע שנים ובגלל שבכריכה האחורית כתוב שהוא מעובד לנטפליקס רציתי לחכות עד שתעלה הסדרה לפני שאקרא את הספר, כמו שאני עושה בד"כ. אבל הספר הזה פתאום צעק לי מהמדף ולא עמדתי בזה. תראו איזו כריכה מהממת!! אפשר להאשים אותי?? 😍😍 מעבר לזה, גם התקציר מאוד מושך ומסקרן. הספר מחולק לחמישה חלקים, עם ציטוטים פילוסופיים מעוררי מחשבה שממש אהבתי בתחילת כל חלק. העלילה מובאת בגוף שלישי מפיהן של הבלש בארי והנוירולוגית הלנה. רוב הפרקים קצרים וכוללים קפיצות בזמן בפערים של כמעט עשור, אז זה מאוד עוזר למעקב שבתחילת כל קטע מופיע תאריך. בחלקים של הלנה מעורב לעיתים קצת ג'יבריש מדעי שבעיקר קראתי בלי להבין, סיפור החיים וההתמודדות של בארי ריתקו אותי יותר. במחצית הראשונה של הספר נהניתי מאוד מהקריאה. הכתיבה מלאה בתובנות ושאלות פילוסופיות על זמן, זהות וזיכרון, כמו: האם העבר, ההווה והעתיד באמת אמיתיים או שאולי תפיסת הזמן המוכרת לכולנו אינה אלא אשליה? האם באמת ניתן לשנות את העבר? ואם כן, מהן ההשלכות של שינוי כזה?
בחלק הרביעי התחלתי להרגיש תחושת מיצוי, שהעלילה ממחזרת את עצמה בכיוון ההפוך, כאילו גם היא חלתה בנגיף 🥴 וגם המתח הולך לאט לאיבוד. שלא תבינו לא נכון, זה עדיין מעורר עניין אבל לא מותח בשלב הזה. הרגשתי שהסופר מתאמץ לשמר את המתח אבל כבר לא נשאבתי. מצד שני, גם לא יכולתי לנטוש בשלב זה, כ"כ קרוב לסוף, ולמרות שזה נהיה טרחני ומייגע, אילצתי את עצמי להמשיך. זה לא היה קל, ולא עזר במיוחד שהפרק לפני האחרון הוא מאוד מאוד ארוך. ורק קיוויתי שבעיבוד הטלוויזיוני יקצצו כמה שיותר מהחלק הזה. ואז, סופסוף, לשמחתי הרבה, העלילה התקדמה ויצאה מהלופ שנקלעה אליו עם אירועים חדשים. הסיום היה מיוחד ומרגש מאוד, עם תובנה חזקה שממש נגעה בי והלוואי שאצליח לזכות ליישם. סיימתי בלי אוויר ובחיוך גדול. אבל הרגשתי שהסופר ויתר על האמינות בעלילה מבחינת התפקוד בצירי הזמן כדי להגיע לסיום הזה וזה קצת הפריע לי. דבר נוסף שהיה חסר לי הן הערות המתרגם על כל מיני נושאים/גופים בארה"ב שהיו תורמים להבנה ונאלצתי להיעזר בגוגל.
רגע לפני סיום, מילה על התודות שנהניתי ממש לקרוא- לבת הזוג של הסופר באמת קוראים ג'קי בן-זיקרי (בדקתי) ולא יכולתי שלא לתהות אם היא ישראלית 😉 אהבתי גם שהוא קרא לדמויות מהספר ע"ש חבריו הסופרים שסייעו לו בכתיבת הספר.
לסיכום, מדובר במותחן מד"ב טוב במחצית הראשונה וחופר עד מאוד במחצית השניה. והדבר הכי חשוב שלמדתי מקריאתו זה שאני לא רוצה לחיות לנצח. זה מתיש 🥴










