רוצה לראות מה קורה כאשר הבחורה הכי אדישה, צינית ומסוממת בניו יורק פוגשת את הפסיכיאטרית הגרועה בעיר?
שנת המנוחה והמרגוע שלי – אוטסה מושפג
החיים יהיו נסבלים יותר אם המוח היה איטי יותר בלגנות את העולם.
עלילה:
צעירה במנהטן של שנת 2000 מחליטה שהדבר הכי פרודוקטיבי שהיא יכולה לעשות הוא לישון שנה שלמה.
משקל: בינוני
מניעים את הסיפור: בעיקר דמויות, פחות רקע, בקושי עלילה
דמויות מעוררות: מגניטיזם-הרסני, כעס-ותסכול, שעשוע-מרוחק
וייב: חושני, משתובב, מרומם
טון: מנותק, רהוט, שנון
רומן קצר וצורב על צעירה מנותקת לחלוטין, פריבילגית, שמתמכרת לתרופות כדי לסגת מהחיים, על רקע התרבות הצרכנית של ניו יורק במילניום החדש; קומדיה שחורה, בקול שטוח ומנותק.
אהבתי
שקט-הרסני, עלילה מינימלית בטון מצחיק וטרגי באותה מידה, מהפנט באופן מוזר, שמצליח לגרור סיפור שלם על מישהי שלא עושה כלום, לא משנה כלום, ולא מגיעה לכלום.
אבל
הגיבורה שייכת לקטגורית ה-"גיבורות שתרצי לחנוק", הפריבילגיה והפסיביות הבלתי נלאית שלה לא תתאים לך, אם את בתקופה שאת מחפשת מישהי לאהוד.
בקיצור:
ספר על תשישות קיומית, מצחיק וקריא להפליא, שמצליח ללכוד את התחושה הזאת שיש לנו לפעמים, להיכנס למיטה ולא לצאת ממנה שבוע שלם (או שנה)
פורסם במקור: אנטומיה של סיפור - שנת המנוחה והמרגוע שלי https://atazur.co.il/but_beautiful/%d7%a9%d7%a0%d7%aa-%d7%94%d7%9e%d7%a0%d7%95%d7%97%d7%94-%d7%95%d7%94%d7%9e%d7%a8%d7%92%d7%95%d7%a2-%d7%a9%d7%9c%d7%99/
הצהרת ב.מ.:
בִּי-מָא לא כתבה את הטקסט, אבל שאלתי אותה האם ההחלטה לישון שנה שלמה יכולה להיות אקט אנרכיסטי כנגד המכונות; היא אמרה לי שזה המרד היחיד בהיסטוריה שדורש ירושה שמנה ודירה בניו יורק, אז לא לבנות על זה כמהפכה החברתית הבאה של בני האדם.







![תורת עץ הרעל [מהדורת 2016]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers99/993654.jpg)







