“את רוצה לגלות מה קורה כשילד שמרגיש שהוא נולד בצד הלא נכון של המשפחה מנסה לקנות מדרגות לגן עדן?

קדמת עדן – ג'ון סטיינבק

ועכשיו, כשאתה לא מוכרח להיות מושלם, אתה יכול להיות טוב.

עלילה:
בעמק סאלינאס שבקליפורניה, על פני שישים השנים שבין מלחמת האזרחים למלחמת העולם הראשונה, סאגה משפחתית רחבת יריעה שבליבה סיפור קין והבל והשאלה האם נגזר על אדם לחזור על חטאי הוריו, או שמא נתון בידו לבחור אחרת.

משקל: חצי כבד

מניעים את הסיפור: בעיקר דמויות, פחות עלילה ורקע

דמויות מעוררות: עידוד-פעיל, אמפתיה-כואבת, השתקפות-פנימית, כעס-ותסכול

וייב: מהורהר, אינטנסיבי, אפל

טון: צעיר, קליל, רשמי

שתי משפחות בעמק אחד, שישים שנה, סיפור שאינו מסתיר לרגע שהוא בונה מחדש את סיפור קין והבל על פני שני דורות. אבות שמבקשים שיראו אותם, בנים שמתחננים לאישור, דמויות שמבלבלות בין מוסר לבין תפקיד חברתי. העלילה נעה כמו כרוניקה גדולה- דור מניח אבן על דור - ומדי כמה עמודים עוצרת כדי להתווכח עם עצמה אם הרוע עובר בירושה או נבחר מחדש.

אהבתי

הסופר לוקח כאב פרטי אחד - ילד המשוכנע שהוא רקוב מבפנים ובלתי-נאהב - ומרחיב אותו לאט, בסבלנות של סיפור גדול, עד שהפחד הזה נעשה לדבר האנושי ביותר בספר. הערבוב של סיפור משפחתי, דרשה מוסרית, זיכרון מקומי ופרקים כמעט מיתיים יוצר קריאה רחבה ולעיתים לא אופנתית. משפטים שנראים פשוטים עד שהם מפסיקים.

אבל

הקריאה לא מסתירה את המנגנונים שלה: סמליות גלויה, המספר עוצר מדי פעם כדי להטיף ישירות אלייך, והדמות המרושעת נבנית קרוב יותר לאלגוריה קרה של הרוע מאשר לאישה אמינה. דרשה וסאגה בבת אחת. אם את מבקשת עמימות דקה ואירוניה שקטה, תיתקלי כאן בסופר שמניח את ידו על כתפך ואומר לך מה הוא רואה, ושואל אותך אם את רואה גם.

בקיצור:

מבוכה מוסרית שימושית: כמה קל להפוך פצע משפחתי לאופי, וכמה קשה להודות שעדיין קיימת בחירה. יתאים לך אם את אוהבת ספרים גדולים ולא מתנצלים, שמוכנים להיות לפעמים גסים במבנה שלהם כדי להגיע לשאלה אנושית מדויקת.

פורסם במקור: אנטומיה של סיפור - קדמת עדן https://atazur.co.il/?p=1474

הצהרת ב.מ.:
בִּי-מָא לא כתבה את הטקסט, אבל שאלתי אותה למה משפחות מתנהגות כמו אלגוריתם המלצות מקולקל והיא אמרה לי שהן ממשיכות להציע לך את אותו פצע כי פעם לחצת עליו בלי להבין.

עוד:
- עוד מאת ג'ון סטיינבק - שולחן חג: ספרים על משפחות שלא היית שורדת - מותו של סוכן, קדמת עדן, מכאן אני ממשיך: https://atazur.co.il/?p=1026
- ציטוטים שאהבתי: https://atazur.co.il/in-a-sentimental-mood-by-book/?post-id=1474
- (עד) עשר קלאסיקות לשנת 2026: https://atazur.co.il/?p=952
- עוד מוסר עטוף במלודרמה - מקום רחוק: ספרים מהעולם – אוסטרליה: https://atazur.co.il/?p=1185”

“במסגרת המסע לסגירת החורים בהשכלה, הקלצימו המסטרינה והשפכטל בילו את השבוע וחצי האחרונים "בקדמת עדן". שני דורות שני אחים בכול דור, והזיקה לסיפור קין והבל המקראי מטרידה בסימטריה שלה. הדרך של סטיינבק להתמודד עם הסימטריות המושלמת מידי היא פשוט להכניס את הדיון בסימטריה לדפי הספר, דיון פילוסופי במשפט שתמיד ריתק אותי ביותר בסיפור קין והבל: " הֲלוֹא אִם תֵּיטִיב שְׂאֵת וְאִם לֹא תֵיטִיב לַפֶּתַח חַטָּאת רֹבֵץ וְאֵלֶיךָ תְּשׁוּקָתוֹ וְאַתָּה תִּמְשָׁל בּוֹ". המשמעות של הפסוק ברורה וחשובה, ובעצם מספרת את כל זכות הבחירה שלנו בין טוב ורע בתמצית שהשפה שלה לא פחות ממענגת. אז כך סטיינבק חומק מהביקורת על ההקבלה הסימטרית מידי לסיפור בראשית, הסופר המקראי כבר לא יוכל לטעון לפלגיאט, כי סטיינבק הולך עם זה עד הסוף.
אהבתי ונהנתי מהספר, ואפילו גמעתי אותו בנשימה עצורה ותוך פרק זמן קצר יחסית למעט שעות הפנאי שיש לי לקריאה.
הפריע לי שסטיינבק טורח להסביר לקורא דרך המספר או הדמויות את שהוא רוצה להגיד, הוא איננו סומך לרגע על הקורא שיקשור את החוטים יצור את ההקבלות, יכיר את הסיפור המקראי, ורחמנא לצילן גם את המשמעויות שבו. מר סטיינבק מרגיש צורך בלתי נשלט לעשות סדר לקורא בעלילה מפעם לפעם, וכן לתת קטעים שהם ממש "עצרו שנייה, אני רוצה להגיד לכם משהו, ויודעים מה לא יזיק אם תקראו את הפסקה הזו פעמיים". קצת מזכיר לי את פיצפונת ואנטון שאני בדיוק מקריא לביתי, אבל מר קסנר האגדי לפחות אומר בהקדמה שכך יעשה, וזה יהיה בפונט אחר ואתם תבחרו אם לקרוא את ההגיגים האלה או לדלג הלאה להמשך העלילה (אין על קסטנר).
לקסטנר מותר, מדובר בספר ילדים (למרות שאני סומך על האנטיליגנציה של הילדים שיעשו את עבודת ההגות, ואם לא במודע, תת המודע שלהם בטוח יעשה זאת).
בשורה תחתונה, תודה על עבודת הלעיסה, אבל אפשר שהייתי מסתדר בלעדיה.
אז למה ארבע כוכבים, כי זה בהחלט ספר מעולה כתוב היטב, וגם אמיתות טריוויאליות ואפילו ולעתים אף בנליות אפשר וחשוב להגיד.”