לא הגעתי עם המון היכרות עם הסופר או עם נושא הספר, אך קראתי אותו כחלק ממועדון קריאה.
בתחילה התקשיתי עם השפה. אני לא בטוחה איך כתיבתו הרגילה של הסופר, אבל בספר זה המשפטים יחסית מסורבלים, ישנם הרבה תיאורים וביטויים בידייש, חלקם מוסברים בעזרת מילון בסוף הספר וחלקם נותרים ללא מענה.
עם זאת, העלילה עצמה נשמעה לי מעניינת, הרעיון מקורי מאוד: היסטוריה חלופית שבה היהודים הפסידו ב-1948, הפלסטינים השליכו את היהודים לים, וליהודים בגולה ניתנה פיסת אדמה קפואה באלסקה באופן זמני, ל-60 שנה, כדי להתמודד עם "הבעיה היהודית". מי יודע מה יקרה אחרי. זה כבר לא בעיה של אף אחד (אלא אם אתה יהודי, כמובן).
החוויה היהודית שהספר מציג מוכרת כנראה לכל יהודי שלמד את ההיסטוריה: חווית תלישות וזרות, היהודי הנודד מכבב כאן - הן על ידי יהודי אלסקה שנאלצים בעוד חודשיים לעזוב את ביתם והן על ידי הגיבור, בלש גרוש שגר במלון זמני ומתמודד עם תעלומת רצח שמסתירה מאחוריה קנוניה גדולה הרבה יותר.
על כן, למרות השפה המסורבלת (בהשפעת היידיש אולי? מישהו מכיר?) אני ממליצה על הספר. התמה המרכזית של התלישות, החוויה היהודית בגולה והשכבות המרובות של הקהילות היהודיות השונות, וביניהן החיכוכים והפוליטיקה מוצגים בצורה אמיתית ומסקרנת, לפחות עבור מישהי כמוני שלא מכירה את תרבות היהדות היידית. מעבר לכך, הדמויות עצמן ייחודיות וצבעוניות. יש דרך למייקל שייבון לגרום לכל דמות להיצבע בצבע ייחודי מבלי הרבה תיאורי רגשות ומחשבות מעייפים. הכל קורה תוך כדי דיאלוג ותנועה, דרך המעשים והמילים שלא נאמרות ועם הרבה הומור וציניות.
מצחיק לומר. אבל לאחר ההתרגלות לשפה, אפילו נהניתי מסגנון הכתיבה השנון והמקורי. התיאורים מצחיקים עם הומור שחור, והדמויות פארודיות ומציאותיות במקביל, דבר שקשה לבצע לדעתי. הספר עבר מהר מאוד עבורי בקריאה (שוב, לאחר כ-40 עד 70 עמודי הסתגלות - תחליטו אם שווה לכם), כי הכול זז, תמיד הדמויות פעילות וכל אירוע מוביל לאחר בצורה טבעית. הרגשתי שאני רוצה שהבלש הגיבור לנדסמן יצליח במשימתו ואף שחייו יהיו פחות אומללים ממה שהם.
ובכל זאת, הערה לגבי הרעיון של הספר. לדעתי הלא מבוססת, הרעיון הציוני של התיישבות בארץ הקודש, מוגחך בסיפור. הגישה הציונית בספר שייכת לקומץ פנאטים מחרחרי מלחמה, ולצערי למרות האזכור של השואה והתחושה ההולכת וגדלה עם התקדמות הסיפור כי היהודים מצבם בכי מר ("זהו זמן משונה להיות יהודי", אומרת כל דמות שנייה בסיפור), הרעיון של הציונות נותר בגדר רעיון אבסורדי והיהודים יחד עם הגיבור נותרים ללא מענה, במרחב ביניים מוזר. בכך לא יכולתי שלא להתכווץ קצת מהמחשבה שיש אנשים שלא מבינים לא דבר ולא חצי דבר לגבי מדינת ישראל או ההיסטוריה שלה ויגבשו את דעתם מספר מד"ב כמו זה על התנועה הציונית ועל המשמעות ההיסטורית של הקמת מדינת ישראל.










![אחרי עשרים שנה [מהדורת 1973]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers48/489167.jpg)





![התפסן בשדה השיפון [מהדורת 2023]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers100/1008576.jpg)
