אחרי שקראתי את "תקתוק בקומה למטה" של לינווד ברקלי, הייתי נרגשת מאוד להתחיל ספר חדש שלו. כל כך התלהבתי מהספר הקודם שלו שקראתי שהיו לי צפיות בשמיים. ובכן, אתם יודעים מה אומרים, כגודל הציפייה גודל האכזבה.
ריצ'ארד בויל הוא מורה בבית ספר תיכון. יום אחד מגיע לפתחו של בית הספר תלמיד עבר המחובר לדינמיט ומאיים לפוצץ את עצמו ביחד עם אנשים נוספים. לאחר האירוע הזה יצטרך ריצ'ארד להתמודד עם שלל אירועים נוספים המסבכים אותו ולא נותנים לו מנוח.
אין לי באמת הרבה מה לומר על הספר הזה, הוא די סתמי. מצאתי שהוא לעיתים קרובות מלא במלל מיותר שפשוט מסיט מכל עניין או מתח. לפעמים מרוב מילים מיותרות על הדף הרגשתי ממש שהקולות בתוך ראשי מקריאים לי "בלה בלה בלה". כל כך ציפיתי למשהו אחר גם בגלל העובדה שלספר "תקתוק בקומה למטה" היה אלמנט ממש אימתי. הוא סחף ונתן תחושת פחד קלה בעת הקריאה, מה שציפיתי שאולי יקרה לי גם עם "להרוס אותך" אבל היה רחוק מזה.
לטעמי, הספר בהחלט ארוך מידי ויכול היה להתקצר בלא מעט עמודים. המתח האמיתי מתחיל רק בסופו כשכבר חשתי מותשת ורציתי לסיים את הקריאה. הדמויות משעממות בלשון המעטה ולא הצלחתי להתחבר לאף אחד מהן.


















