הסקירה הזאת באה במסגרת פרוייקט השלמת חוסרים שמטרתו גם להוריד את לי צ'יילד ולינווד ברקלי מגדולתם בראש רשימת "הסופרים של נצחיה" בעמוד שלי באתר. אז לרגל זה מצאתי את הספר בספריית הרחוב וקראתי אותו בפעם השניה. הפעם הראשונה היתה מזמן. כמה מזמן? זה היה ב"שבת בני דודים" שערכה תחיה בת דודתי בבית שלה כשעוד היתה נשואה, והשבת היתה לכבוד עטרת בת הדודה שלי שעוד היתה רווקה ועמדה לפני נישואיה הראשונים. לפני שידענו שהנישואים האלה יכללו אהבה גדולה מהחיים, ושברון לב גדול עוד יותר כשאביעד בעלה ימות מסרטן ריאות, שזה סרטן של קשישים בעיקר, בגיל שלושים וישאיר אותה אלמנה עם שלושה ילדים שהקטנה ביניהם תינוקת בת שלושה חודשים. כי ככה זה, החיים קורים, ולפעמים קורים בהם דברים שנראים כמו סיפורים מתוך ספרים. והסיפורים העמוקים יותר הם הרבה פעמים גם הסיפורים העצובים יותר.
אז באותו מקום, ובאותו זמן, באותה שבת לפני למעלה מעשרים שנה, קראתי לראשונה את הספר הזה. ושמא היה זה "בביתו במדבר" שקראתי באותה שבת, ואת הספר הזה קראתי בזמן אחר, אין לדעת, כי הספרים של מאיר שלו מתערבבים ומתערבים זה בזה ובשורה התחתונה הם נראים ונקראים כמו סיפור אחד ארוך בוריאציות שונות. ובכל מקרה קראתי את שניהם וזכרתי חוויה טובה משניהם ודירגתי בחמישה כוכבים, דירוג שאני כבר לא אשנה למרות שבקריאה חוזרת הייתי מורידה כוכב.
יש כאן סיפור מסגרת בתוך סיפור מסגרת. המספר שמו זיידה, שזה ביידיש "סבא", כינוי עוקף שמטרתו לרמות את מלאך המוות, אבל מכניס לחייו מגוון סיבוכים שלא יתוארו, החל מהצחוק של הילדים בבית הספר היסודי וכלה בחוסר רצונו להתמסד ולהוליד צאצאצים פם יהפוך לסבא באמת ומלאך המוות יבוא לגבות את החשבון. לזיידה הנ"ל יש אימא אחת, יהודית, וכמו כולנו יש לו שלושה אבות. נכון ששלושת האבות שלנו הם אבות במובן הרחב ואינם בני דור אחד, ואילו אצל זיידה מדובר בשלושה גברים בני אותו כפר שהיו כולם מאוהבים באימו יהודית וכולם לקחו חסות על הילד השתוקי שנולד לה ושאין לדעת מי אביו האמיתי. או שיש לדעת אבל היא נמעת מלספר. הספר מתרחש סביב ארבע ארוחות שמכין לו אביו המשוער יעקב שיינפלד, והדברים שסיפר לו אותו יעקב אודות משפחתו, הכפר שבו נולד, ואירועים שונים שהתרחשו. ספוילר: גם בסוף הספר לא תדעו האם יעקב הוא אביו של זיידה או שמא זה משה רבינוביץ' האלמן שאת ילדיו באה יהודית לגדל או שמא גלוברמן סוחר הבקר ("הסויחר") שנהג לבוא ולשתות איתה יחד כוסית משקה מפעם לפעם.
אל הנופים, החי והצומח של עמק יזרעאל במחצית הראשונה של המאה העשרים, מביא מאיר שלו דמויות מיתולוגיות שבמו יצאו מחיי הקוזקים הרוסים. בכתיבה עשירה ומעניינת, עם המון דימויים, המון אירוניה, והרבה מאוד סיפורונים קטנטנים ודמויות צבעוניות, נארג כאן מיתוס כמו תנ"כי אבל הפוך שאומר שכן, יצר לב האדם רע מנעוריו, ועם הרוע הזה אנחנו צריכים להתמודד. "כימים אחדים" זהו התיאור של התנ"ך לתקופת ארבע עשרה השנים שהמתין יעקב אבינו (כן, ההוא המקורי) לרחל אהובתו עד שמימש את אהבתו אותה, ולא היתה קשה עליו ההמתנה. ואילו בסיפור האישה אינה רחל אלא יהודית, ואת השם רחל היא נתנה לעגלת המחמד שלה. מי שיחפש בספר עלילה או פתרון לתעלומה לא בהכרח ימצא אותם, אבל העדרם לא יפריע לעניין ולהנאת הקריאה.


















