ספר מרגש, שהרגשתי שאני חייבת לקרוא משתי סיבות: זהו ספר שבמרכזו חייל ביחידה למבצעים מיוחדים ולאור התקופה שאנו נמצאים בה, הרגיש לי ראוי ומכבד לקרוא על חייל. במסגרת תפקידו החייל משמש כמפעיל לכלבת עבודה בשם האבוק והקשר ביניהם מיוחד במינו. מי שמכיר אותי יודע, שסיפורים שבהם מעורבים כלבים, תמיד מצליחים לשבות את לבי.
לפרקים היה קשה לי לקרוא את הספר, משום שבאופן כללי ברובו הוא עצוב. מצד שני הספר אכן שבה את ליבי ואת השיעורים שלמדו גיבורי הספר במהלך העלילה, בהחלט אקח גם אני לחיי שלי.
הספר מתחיל בהתכתבות בין אלה לכאוס. אלה היא אחותו של ראיין, חייל ביחידה למבצעים מיוחדים, כאוס הוא חברו הטוב ביותר של ראיין, המשרת באותה יחידה.
ניסיון חייו של כאוס, הביא אותו להתמודד עם קושי עצום להתחבר לאנשים ולהאמין בכך שהוא לא ראוי לאהבה ולמשפחה. ראיין רצה להוציא אותו ממצב זה ועל כן הציע לו להתכתב עם אחותו הקטנה.
הם מתכתבים במשך מספר חודשים. כמעט כל פרק בספר פותח במכתב שכללה ההתכתבות שלהם, אם זה פרק של כאוס אז המכתב הפותח הוא של אלה ולהיפך. אלה וכאוס נפתחים זה בפני זה, נקשרים זה לזה. כאוס מבטיח לאלה שיגיע לבקר אותה בחג המולד, כאשר הפריסה שלהם תסתיים.
הפריסה מסתיימת, ראיין שב הביתה בארון, כאוס מפסיק לכתוב ואלה מניחה שגם הוא נהרג באותה הפריסה... אבל, כאוס חי וראיין השאיר לו מכתב הכולל בקשה אחרונה. כאוס נחוש למלא את בקשתו האחרונה של ראיין ויום אחד מופיע עם כלבתו, על סף דלתה של אלה, כבקט ג'נטרי.
בקט ג'נטרי המסתורי מצליח לסובב את ראשיהן של רבות מבנות העיירה וגם להעיר משהו בליבה השבור של אלה, שנותרה לבדה בעולם עם בן ובת, תאומים בני 5. ספר שמלמד רבות על הורות, על התמודדויות לא פשוטות שלא פעם מציבים בפנינו החיים, על גורל (אם יש דבר כזה), אך בעיקר על אהבה. מומלץ בחום.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
