• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
21 מחשבות על המאה ה-21

21 מחשבות על המאה ה-21

מאת יובל נח הררי

הביקורת של אדם

תמונה של אדם
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
21 מחשבות על המאה ה-21

21 מחשבות על המאה ה-21

מאת יובל נח הררי

הביקורת של אדם

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של אדם
הוצאה לאור:כנרת זמורה-ביתן
שנת הוצאה:2018
קטגוריה:הסטוריה - כללי
הקודמת
סמיון
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
לפני 7 שנים

“אני לא חושב שהספר חוזר על הנושאים שעלו בשני הספרים הקודמים. מה שכן חוזר על עצמו זה הליברליזם העמוק ש”

12/15
ביקורות על 21 מחשבות על המאה ה-21
הבאה
אילת
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 3 שנים•2 דקות קריאה

את יובל נח הררי לא צריך להציג בכלל שכן הוא אחד הסופרים הישראלים הידועים ביותר בעולם כיום וספרו הראשון "קיצור תולדות האנושות" שינה לי את דרך המחשה לגבי הרבה נושאים, אך סבל מבעיה של רפטטיביות שאף החמירה בספרו השני "ההיסטוריה של המחר" לצד מחסור בחומר מעורר מחשבה כמו הראשון. פחדתי מאוד שהספר השלישי ימשיך באותה המגמה ואף כתבתי זאת בביקורת על ספרו השני אך לשמחתי הרבה הספר השלישי והחדש נכתב בסגנון חדש לחלוטין ומועבר בצורה יותר אישית מפי נח הררי, בניגוד לשני ספריו הראשונים שנכתבו בצורה מדעית פילוסופית לחלוטין. נח הררי כן שומר על תחומי כל ספר כאשר הראשון דיבר על העבר, השני דן בהעתיד והשלישי עוסק בהווה, במאה ה-21 ובה מפרט על 21 אתגרים אשר האנושות מתמודדת מולם במבט לעתיד הגזע האנושי.

הספר מנתח כל היבט שמשפיע על חיינו כמו טכנולוגיה, אקולוגיה, כלכלה, תרבות, צדק, שיוויון וחירות, דמוקרטיה, דת ומדינה, קונפליקטים ומלחמות ועוד. לצד הצגת האתגר והשלכותיו נח הררי מביע את דעתו (שלא תמיד הסכמתי איתה) על מה עלינו לעשות כחברה על מנת להתמודד עם האתגרים הללו. בעוד הספר הראשון פתח את עיניי על היבטים רבים של התנהלות חיינו, הספר השלישי פתח את עיניי לרבות מהסכנות שאורבות לנו ושעלולות להזיק לחיינו ולסכן את עתידנו, רבות מהן אנו גורמים בעצמנו. אציין שהדבר גורם לך לקרוא עוד ועוד מהספר ואין בו רגע אחד של האטה או חזרה על עצמו כמו שהיה בספר השני. על אף שהדבר עלול להיות מפחיד זו גם קריאת השקמה לחשוב בגדול ולהתמודד עם הסוגיות הללו כל עוד אנו יכולים לתקן ואף להשתדרג לעתיד מזהיר לאנושות.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של רץ
רץ
תמונה של Mira
Mira
תמונה של גלית
גלית
תמונה של יוהנס1
יוהנס1
תמונה של yaelhar
yaelhar
תמונה של דן סתיו
דן סתיו
6קוראים|גיל ממוצע68|50%נשים

על המבקר

תמונה של אדם

אדם

ותיק
חבר מזה 12 שנים
70 ביקורות•545 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מתורגמת•הסטוריה - כללי
תמונה של אדם
אדם
ותיק
חבר באתר מזה 12 שנים
ביקורות70
לייקים שקיבל545
דירוג ממוצע4.6 ⭐
ז'אנרים מועדפים
מתח ריגול והרפתקאות11ספרות מתורגמת11הסטוריה - כללי 5

דיון על הביקורת

1 תגובה
עמיחי
עמיחי•לפני 3 שנים
מדהים שהיו לו בדיוק 21 מחשבות על המאה ה-21. איזו מקריות פלאית.
1 תגובה בסך הכל

ביקורות נוספות של אדם

חטוף

חטוף

אלי שרעבי

הספר הנמכר ביותר בשפה העיברית ולדעתי חובה לקריאה לכל ישראלי, במיוחד לצעירים לפני הגיוס לצה"ל כדי להמחיש על מה נלחמת המדינה ומה יקרה אם לא נעמוד על המשמר כמו שלא עמדנו ב- 07.10 בדרום. דווקא עכשיו כשנראה שהמלחמה הסתיימה הספר מעניק נקודת מבט שלא מועברת בתקשורת ואפילו לא בראיונות של החוזרים מהשבי, זה פשוט לא אפשרי להסביר זאת בזמן מועט. הספר מכניס אותנו לתוך עולמו של אלי שרעבי, גם אם בצורה מאוד מצומצמת למה שקרה בזמן החטיפה ובשבי, לאיך זה לחיות בתוך מנהרות טרור עם מחבלים, לאיך ניתן לשרוד בתנאי רעב קשה ובחוסר ידיעה על מה שקורה בחוץ והאם הקרובים אליך בכלל בחיים. אלי שרעבי הוא אדם מאוד אינטלגנטי ורהוט וזכיתי לפגוש אותו בחתימה על הספר ביחד עם אחיו ולראות בעצמי כיצד נראה גיבור. בספר מגלים כיצד הוא פעל בחוכמה מול המחבלים וכיצד עזר לחברים שהיו ביחד עמו לשרוד את התופת. התחלתי וסיימתי לקרוא את הספר תוך שעות בודדות ואני בטוח שאקרא אותו שוב בעתיד כאשר החלק שהשפיע עלי ביותר הוא ההבנה שלו שאשתו ובנותיו נרצחו מיד לאחר שנלקח, שורות בודדות עם מספר מילים מועט ועם מסר כל כך חזק שהרגשתי שהייתי עם אלי בחדר כאשר הבין את הבשורה הקשה מכל. רציתי לצטט חלק אחר שהתרחש זמן קצר לפני כן (וממש עמוד קודם לכן) על הנסיעה של אלי ואוהד בן עמי ברכב של הצלב האדום: "אוהד שואל את פליסיטי [מהצלב האדום] בקול סדוק: תגידי איפה הייתם? היא שותקת. גם הנהג שותק. שנה וארבעה חודשים, ממשיך אוהד, שנה וארבעה חודשים לא ראינו אתכם, לא שמענו מכם, לא דאגתם לנו, לא הגעתם לבקר. איפה הייתם?... לא נתנו לנו להגיע אליכם היא אומרת בשקט."

לפני 7 חודשים•
★★★★★
•אדם
צומת סואץ

צומת סואץ

מייקל דוראן

פעם ראשונה שאני שם לב לשוני הקיצוני בשם הספר בין הגרסה באנגלית: Ike's Gamble- America's Rise to Dominance in the Middle East לגרסה בעברית: צומת סואץ- מבצע קדש והתפנית האמריקנית במזרח התיכון. שני השמות אינם מתאימים לספר שכן הספר אינו מתאר את הדומיננטיות של ארה"ב במזרח התיכון אלא להפך, הוא מתאר את הכישלון המהדהד של מדיניות החוץ של הנשיא אייזנהאואר והוא גם לא באמת מתאר את מבצע קדש כמו שמצופה, למעשה משבר סואץ מתואר בקצרה רק בפרק הלפני האחרון בספר. גם הכריכה של הספר עצמו מטעה שכן למרות שבן גוריון מופיע עליה, הוא אינו דמות דומיננטית בספרו של מייקל דוראן, הרבה יותר הגיוני היה להציג את וינסטון צ'רצ'יל או את אנטוני איידן.

הספר מתאר את המדיניות העיוורת של משרד החוץ האמריקאי כלפי המזרח התיכון בשנות ה- 50 כאשר הם ממש העריצו את גמאל נאצר, רודן אכזר שהיו לו תכונות דומות מאוד לאדולף היטלר, מתוך התקווה שיתמוך במערב ופעלו בכל דרך אפשרית כנגד בעלות בריתם הגדולות בריטניה וצרפת. הם התעלמו מרטוריקה אנטי מערבית במשך שנים, מחלו לו על כך שקנה נשק מהסובייטים ופירק את ברית ההגנה של "הנדבך הצפוני" אותה בריטניה וארה"ב בנו במאמץ רב. האמריקאים הכריחו את בריטניה לסגת מבסיסיהם בתעלת סואץ ואיפשרו למצרים לבצע הלאמה בכוח של התעלה ולחסום אותה למסחר בפני ישראל, ואף פעלו אקטיבית לניצחון מצרים במלחמה. בנוגע לישראל נראה שממש הדיפלומטים האמריקאים חשו עוינות הגובלת באנטישמיות וראו במדינה היהודית מכשול בדרך לתמיכת מדינות ערב בברית נאט"ו כנגד ברה"מ. הסוף המר שבו לברית המועצות השפעה רבה במזרח התיכון, הממשלות הפרו מערביות קורסות ונאצר הוא גיבור העולם הערבי היא תוצאה ישירה של המדיניות האמריקאית, יש ללמוד ממנה כדי שלעולם לא תחזור על עצמה.

לפני שנה•
★★★★★
•אדם
אימפריה

אימפריה

ניל פרגוסון

כיצד אנשים זוכרים אימפריה? כמעצמה עולמית מתקדמת או כמערכת אלימה שדיכאה עמים כבושים? זו שאלה מורכבת והתשובה כנראה שזוכרים אימפריה לפי העמדה שלנו כיום, כאשר אנו נוטים לשכוח שמה שמקובל ולא מקובל כיום שונה מאוד ממה שהיה מקובל בעבר. הסופר ניל פרגוסון מציג את האימפריה הבריטית מראשיתה ועד (כמעט) סופה ולא חוסך בביקורת עליה, על אף תרומתה הרבה לעולם. הוא מתחיל בשאלה הפשוטה למה דווקא בריטניה הפכה לשליטת הימים, אימפריה שהשמש לא שוקעת בה ומתפרסת על כל היבשות. יש לכך תשובות מגוונות אבל מה שחוזר בקרב רבים מהחוקרים הוא האמונה הבריטית בחירות ובזכות לקניין אישי, התמיכה בשוק חופשי ודמוקרטיה, פיתוח המדע והטכנולוגיה, האמונה הדתית והשפה האנגלית אותן הם הפיצו בעולם וברצון להרפתקה שגרמה לבריטים רבים לעבור לעולם החדש.

הוא ממשיך בלנתח את היחסים של בריטניה עם המושבות השונות שלה: ארה"ב, הודו, קנדה, אוסטרליה ואפריקה וכיצד מיליוני בריטים מיישבים את המושבות החדשות תוך בניית ערים ויבוא התרבות, הכלכלה, שיטת הממשל והדת האירופית לתושבים הילידים. צריך לציין כמובן את העובדה שלעיתים קרובות הדבר היה קטלני למקומיים שגורשו, נהרגו ואף נמכרו לעבדות תוך ניצול המשאבים המקומיים לטובת בריטניה, אך הדבר רווח בכל האימפריות כאשר הבריטים עוד היו המתונים ביותר מבין האירופאים. הבריטים גם היו אלו אשר ביטלו את העבדות בזכות כוחם הצבאי וממניעים דתיים. האימפריה הייתה גוף שהכיל עמים רבים והם שיתפו פעולה כנגד יריבים אכזריים בשני מלחמות עולם ובסכסוכים רבים אחרים. למרות מה שחושבים כיום, האימפריה לא התפרקה בגלל מאבקי עצמאות של עמים ילידים, אלא כי בריטניה נתנה את כל מאמציה על מנת להביס את הנאצים והפשיסטים, במחיר הכלכלי והצבאי של האימפריה שלה. יש הרואים את סופה המוחלט של האימפריה עם משבר סואץ (מבצע קדש) אבל לדעתי לפחות, בריטניה החזירה את כבודה האבוד עם מלחמת פוקלנד, ולאחר עשור עמדה בגאווה ביחד עם ארה"ב כאשר נפלה חומת ברלין והעולם הקומוניסטי התפרק.

לפני שנה•
★★★★★
•אדם
השקעות לעצלנים

השקעות לעצלנים

תמיר מנדובסקי

עזבו הכל וקראו את הספר הזה, לא כי מדובר בספרות משובחת אלא כי מדובר על העתיד הכלכלי שלנו, שאף אחד לא לימד אותנו עליו. ההבדל בין אדם שמשקיע בשוק ההון לאדם שאינו משקיע הוא שהאדם שלא משקיע משלם על האדם שכן משקיע. הספר לא מציע פתרון קסם, הוא מלמד להבין את שוק ההון ואת הדרך הפשוטה ביותר להרוויח לטווח הרחוק, מינימום מאמץ וסיכון עם הסבר פשוט שכל אחד יצליח להבין. לא משנה באיזה גיל תקראו אותו, אתם תצטערו שלא קראתם אותו קודם לכן והתחלתם לדאוג לעתיד שלכם מוקדם יותר בחיים.

לפני שנה•
★★★★★
•אדם
הסיפור הבלתי סביר והלא מספיק זכור על עלייתה ונפילתה של מזרח אירופה היהודית

הסיפור הבלתי סביר והלא מספיק זכור על עלייתה ונפילתה של מזרח אירופה היהודית

שלום בוגוסלבסקי

פעם ראשונה שהשתתפתי בפרויקט מימון המונים- ועוד לספר מצויין מאת שלום בוגוסלבקי, אותו הכרתי בזכות הכתיבה המרתקת שלו בטווייטר על מלחמת רוסיה-אוקראינה. המסקנה העיקרית שלי מהקריאה היא שאנחנו כמעט ולא יודעים דבר על ההיסטוריה היהודית, וזאת באופן מכוון על ידי היהודים עצמם, בין אם מדובר בתנועה הציונית שרצתה להציג רק את ההיסטוריה המתאימה לגישת "היהודי החדש" של ארץ ישראל ובין אם זה בקהילות הדתיות, שלדעת רבים מהן, בין חורבן בית המקדש השני ובין בוא המשיח בעתיד אין באמת היסטוריה יהודית, כמה שזה לא נכון! למעשה כל ההיסטוריה של העם שלנו שאנחנו מכירים היא של היהדות של עד תחילת תקופת הגלות, ומסוף המאה ה- 19 ועד להיום. לאור זאת הספר לא עוסק במדינת ישראל, לא בציונות (פרט לחובבי ציון), לא בשואה ובאופן כללי לא בהיסטוריה היהודית שכבר מוכרת לכולנו.

במה כן הספר עוסק? ובכן התשובה היא בשם הארוך מאוד של הספר: בסיפור הבלתי סביר והלא מספיק זכור של מזרח אירופה היהודית. למה דווקא מזרח אירופה? כי שלושה רבעים מהעם היהודי התגורר שם, היא הייתה המרכז היהודי מהמאה ה-15 ועד אמצע המאה ה-20. יהדות העיר וורשה הייתה גדולה יותר מכל יהדות צרפת, יהדות העיר אודסה הייתה בסדר גודל של כל יהדות צפון אפריקה, מקורם של יהדות יבשת אמריקה והמדינות דוברות האנגלית הוא מהגירה ממזרח אירופה. למעשה הסיבה העיקרית להגירה יהודית ממקום למקום היא חוסר סובלנות מצד השלטון והעם שבו חיו היהודים, הם גורשו מספרד, פורטוגל, צרפת ואנגליה, ולאחר מספר מאות שנים גורשו מכל מדינות האיסלם, האחרים ברחו מאירופה, והאחרונים (בתקווה שלא יהיו עוד הגירות) נמלטו מהגוש הסובייטי כשהוא התפרק סופית. אבל דווקא במזרח אירופה הם נשארו במשך מאות שנים, על אף האלימות נגדם (כמו שהייתה בכל מקום) ואף שגשגו בשטחי ממלכה בשם "האיחוד הפולני-ליטאי" שכיום מחולק בין פולין, אוקראינה, בלארוס, ליטא, לטביה ואחרות. היהודים הצליחו להתפרנס ולהתקדם כלכלית דווקא במקומות הפחות מפותחים, וזאת שגם בערים הם הוגבלו לאזורים מאוד ספציפיים, ומשם הוקמו העיירות היהודיות שלימים יקראו "שטעטל". לימים כאשר רוסיה, אוסטריה ופרוסיה יחלקו את פולין-ליטא ביניהם יווצר אזור "תחום המושב" שרק בו הרוסים יאפשרו להיהודים לחיות.

בעוד אנחנו חושבים שהיהודי לרוב היה רופא, בנקאי או משפטן, בפועל התפקיד הנפוץ של היהודים היה ברמן, שהיה אחראי על האלכוהול של האצילים המקומיים. למעשה העיסוק העקרי של היהודים הייתה חכירה של עסקי האצילים ולמעשה היו ביניהם יחסים כלכליים רחבים מאוד לאורך מאות שנים. הם סחרו עם כל תושבי האזור וניהלו שרשראות אספקה דרך הקהילות היהודיות בכל אירופה ושטחי האימפריה העות'מאנית. היהודים ניהלו בכל עיר מעיין מועצת עיר יהודיות אוטונומית וקיבלו החלטות בקנה מידה שלא יתואר למי שלא הכיר את התקופה ההיסטורית. תפקד אף סוג של פרלמנט יהודי, "ועד ארבעת הארצות" שהוא ככל הנראה הגוף השלטוני היהודי הכי משמעותי מתקופת הסנהדרין ועד הקמת מוסדות התנועה הציונית. הם היו אחראים לאיסוף ותשלום המיסים למדינה ועם השנים לקחו על עצמם מגוון תפקידים. היהודים השתתפו באופן פעיל במלחמות השונות באזור ואף התלבשו באופן מהודר בהתאם למעמד שהצליחו להידמות לו, שונים לגמרי מהתפיסה של היהודי החלש והעני שרווחה במאה ה-20. גם מסתבר שהתנועות העיקריות ביהדות שאנחנו מכירים היום: חילונים, ציונים, חרדים, רפורמים ועוד הן כולן קבוצות מודרניות של היהדות שהחלו להופיע באותו הזמן לקראת המאה ה-19. בעצם היהודים היום הם תוצאה של מה שקרה איתם ולהם במזרח אירופה לאורך כל אותם שנים, וראוי בהחלט שנדע ונלמד על כך.

לפני שנה•
★★★★★
•אדם
מולדת התקווה

מולדת התקווה

וילפרד מ' מקליי

סקירה היסטורית של ארצות הברית של אמריקה, או לפחות ניסיון לספר את סיפורה של האומה החשובה בעולם ב- 500 עמודים בלבד. עד היום אין עוד אומה שנוסדה על בסיס עקרונות החירות ולא על בסיס דת או לאומיות אתנית ונדירות הן המדינות בעולם שהוקמו ונשארו עד היום עם שלטון דמוקרטי (ארה"ב וישראל הן חברות בולטות ברשימה זו). הסופר וילפרד מ' מקליי הוא פטריוט אמריקאי ולא מנסה להסתיר זאת, שכן יש הרבה במה להתגאות בתרבות והמורשת האמריקאית ולצד זאת גם להכיר בעובדה שהיו כשלים וטעויות במהלך דרכה של ארה"ב כמו העבדות, מלחמת האזרחים, היחס למיעוטים בעבר ועוד.

ארה"ב הייתה לפורצת דרך בעולם מיסודה כאשר נלחמה וניצחה במלחמה מול האימפריה הבריטית, עם כינון המשטר הדמוקרטי המודרני והפרדת הרשויות, נעשתה לאיחוד של 50 מדינות ששומרות על אוטונומיה ומרכיבות יחדיו את השלם, מתן האפשרות להגירה מכלל העולם, מתן האפשרות לזרמים ודתות שונות להתקיים במקביל, שמירה על חופש הדעה, הביטוי ועיתונות חופשית, סילוק הקולוניאליזם מהיבשות האמריקאיות עם דוקטרינת מונרו, הובלת העולם בפיתוח המדע, תעשייה, מסחר, תרבות, זכויות אדם, התייצבות מול מדינות הרוע: גרמניה הנאצית, איטליה הפאשיסטית, יפן האימפריאלית, ברית המועצות, סין, צפון קוריאה הקומוניסטיות והאיסלאם הקיצוני, הקמת חבר הלאומים והאו"ם, הקמת נאט"ו ורבים נוספים.

בספר יש התמקדות באישים אמריקאים בולטים, פוליטיקאים ובדגש על נשיאי ארה"ב: ג'ורג' וושינגטון, אלכסנדר המילטון, ג'ון אדמס, תומאס ג'פרסון, בנג'מין פרנקלין, ג'יימס מונרו, אברהם לינקולן, תאודור רוזוולט, וודרו וילסון, הנרי פורד, פרנקלין דלאנו רוזוולט, דאגלס מקארתור, הארי טרומן, ג'ון קנדי, מרטין לוטר קינג, דווייט אייזנהאואר, ריצ'רד ניקסון, הנרי קיסינג'ר, רונלד רייגן והרשימה היא אינסופית.

במציאות שאנו חיים בה היום ורואים סטודנטים באוניברסיטאות המובילות בעולם שורפים את דגלי ארה"ב וישראל ומעודדים ארגוני טרור ואנטישמיות, חשוב לזכור שהם מיעוט זניח באומה שהיא עדיין מגדלור לעולם והספר המרתק הנ"ל יתן לכם פרספקטיבה מקיפה על הנס שהוא ארה"ב.

לפני שנה•
★★★★★
•אדם
אפוקליפסה אף פעם

אפוקליפסה אף פעם

מייקל שלנברגר

ללא ספק ספר עם שם מאיים מאוד איך מי שלא ירתע ממנו צפוי לזכות בידע חיוני שכמעט ולא ימצא באף מקור אחר. נתחיל במה שאולי מתבקש- המחבר הוא פעיל סביבה לשעבר שאינו מכחיש שינויי אקלים ואת השפעת האדם על הסביבה. יחד עם זאת הוא מציג את הטעויות הרבות של פעילי האקלים ואת הפגיעה הקשה שלהם בהתפתחויות החברה האנושית כאשר ההשפעה שלהם על שימור הסביבה היא אפסית. הספר מתחיל בביטול הטענה שלעולם יש עוד זמן מוגבל שבו ניתן למנוע את ההתחממות הגלובלית- לאורך עשרות השנים האחרונות התבשרנו על מאות נבואות זעם על "סוף העולם" והמשותף לכולן- אף אחת לא התגשמה עד כה, תמיד ימצאו מדענים חדשים שיתנו תחזית חדשה אשר אינה מבוססת על ראיות מוצקות, שאם לא נשנה את אורח חיינו במיידית אסון כזה או אחר יפגע בנו. הוא נותן המון דוגמאות על אסונות טבע למיניהם שהתרחשו עוד לפני המהפכה התעשייתית והטכנולוגית ומוכיחה שאינן תוצאה משימוש מואץ במשאבי כדור הארץ.

חלק משמעותי מוקדש לדלקים ואנרגיה- הירוקים שקוראים למעבר לאנרגיה מתחדשת מתעלמים מהעובדה שמדובר בתהליך יקר באופן קיצוני עם תפוקת אנרגיה נמוכה ולא אמינה בעוד הם מתעלמים ואף מתנגדים לשימוש באנרגיה גרעינית שהיא בטוחה, זולה יותר בטווח הארוך ונקייה לחלוטין. הדרישה לעבור לאנרגיה ירוקה היא מכלל העולם, גם ממדינות מפותחות אשר מבוססות על דלקי מאובנים וגם ממדינות מתפתחות אשר מבוססות על דלק מזהם מאוד של שריפת עצים (רוב אפריקה אשר תשמור על הסביבה יותר במעבר לדלקי מאובנים מאשר בהשקעה לא ריאלית בבניית אנרגיה מתחדשת). הסביבתנים מונעים מהמדינות החלשות לעבור את ההליך התיעוש הנחוץ כל כך לחיזוק כלכלת המדינה לרמה שבה תוכל לשקול ולהרשות לעצמה מעבר לאנרגיה חלופית. עוד דנים בנושא הפלסטיק שמואשם במוות של המון בעלי חיים, אכן קיימת פגיעה בעולם החי אך חשוב לזכור שהפלסטיק החליף את השימוש של האדם במוצרים מן עולם החי שלא למטרות מזון. אנחנו כבר לא צדים בעלי חיים על מנת להשתמש בהם ליצירת מוצרים, ביגוד ומכשירים שונים כאשר אלו מיוצרים מפלסטיק וחמרים סינטטים, כמות הרג בעלי החיים ירדה דרסטית בזכות התחליפים הזולים שהחברה מייצרת.

הספר עוד מתאר את הצביעות של המפורסמים אשר לכאורה דואגים לאקלים, הפוליטיקאים הסביבתנים והרווחים שלהם ממשבר האקלים, האם צימחונות מועילה לשמירה על בעלי החיים (היא לא), שריפת יערות ושטחי החקלאות ועתיד האנושות והסביבה. מומלץ מאוד לבוא בראש פתוח!

לפני שנתיים•
★★★★★
•אדם
מבוא לכלכלה אוסטרית

מבוא לכלכלה אוסטרית

תומס ס. טיילור

כאשר עולם הכלכלה מבוסס על נוסחאות מתמטיות וסטטיסטיקה מגיעה האסכולה האוסטרית הטוענת שכלכלה היא לא מדע מדויק אלא תחום המושפע מאנשים ולכן לא ניתן לחישוב. הם דוגלים בשוק החופשי שמשתנה ומתפתח כל הזמן כאשר מי שלא מספיק להתאים את עצמו בזמן לשינויים נשאר מאחור. הם מתנגדים נחרצות להתערבות ממשלתית נרחבת וטוענים שתגרום לנזקים כלכליים ולא תועיל למה שהממשלה מנסה לקדם. בעוד תיאוריות כלכליות רבות הופיעו ונעלמו האסכולה האוסטרית מחזיקה מעמד כבר 120 שנה ולא נראה שהיא תיעלם בקרוב, ברבות מן הטענות של הוגי האסכולה צודקים בעוד שאר הכלכלנים טעו או לא דייקו. למי שמלומד כלכלה מומלץ מאוד לקרוא את הספר אשר מציג בצורה קלה את הנושא ויחד עם זאת לא מוותר על כתיבה אקדמית רהוטה.

לפני שנתיים•
★★★★★
•אדם
העיקר הבריאות

העיקר הבריאות

אודי פרישמן

כולנו מתלוננים על מערכת הבריאות בישראל ושומעים עד כמה "מרעיבים" אותה עם התקציבים אבל יחד עם זאת היא נחשבת לרופאה בין הטובות בעולם עם רופאים מעולים ותיירות הרפואה משגשגת, איך זה אפשרי? ד"ר אודי פרישמן, בין מקימי בית החולים הפרטי המצליח אסותא מספר על איך המדינה היא המכשול העיקרי לרפואה יעילה, זמינה וזולה בארץ- החתירה התמידית לערך השיויון הלא קיים שגורם לעידוד בינוניות, לא יכולים להעניק טיפול לחולה א' אז נגביל גם את חולה ב' שכן היה ניתן לטפל בו. הוא מתאר בפירוט רב עד כמה מגבילים את הרפואה הפרטית בישראל שהיא מנוע הדחיפה של כלל הרפואה קדימה, למה שלא נאפשר לאלו שרוצים לקבל טיפול רפואי פרטי טוב ומהיר יותר מלקבל זאת? הדבר יפחית מהעומס על בתי החולים הציבוריים שעוזרים לאלו שאין להם אמצעים לכך. מדוע לא מקימים מרכזי רפואה קהילתית ובמקום זאת מציפים את חדרי המיון על מקרה בין קטן לגדול? למה שנגביל את לימודי הרפואה בארץ ונקשה מאוד על אל שלמדו בחו"ל? למה שנתקע את תחום ביטוחי הבריאות הפרטיים ונחייב את כולם בביטוחים ציבוריים בלבד? למה עובדי משרד הבריאות שונאים חדשנות והרגולציה חונקת כל יוזמה פרטית שעשויה להצליח? כשנענה על השאלות האלה ניתן יהיה להתחיל לפתור את בעיותיה של מערכת הבריאות.

המציאות הישראלית היא שרופאים עובדים "בשחור" ויש תורים ארוכים שכן המדינה מונעת מאיתנו לרכוש מכשירי רפואה נוספים ללא כל סיבה מוצדקת. התקשורת ברבות הפעמים מטעה את הציבור ובעלי פרוטקציות מקבלים קדימות ורופאים בכירים אף מתגאים בכך! הנהלת משרד הבריאות מתחלפת כל הזמן ולגורמים הממונים אין אינטרס לעשות את השינויים הנדרשים ולהתמודד מול ארגוני העובדים שפוגעים באיכות הרפואה בארץ. הספר ממולץ מאוד להבנת המצב הנוכחי ויתחיל את תהליך התיקון הכו נדרש בתחום הרפואי בארץ.

לפני שנתיים•
★★★★★
•אדם

ביקורות נוספות על "21 מחשבות על המאה ה-21"

21 מחשבות על המאה ה-21

21 מחשבות על המאה ה-21

יובל נח הררי

#
אני מתרשמת מאד מאנשים משכילים. אני כמובן מתפעלת ומוקסמת עוד יותר מאנשים חכמים, אלא שאלה נדירים יותר ממשכילים, בעיקר כי השכלה היא נרכשת (אמנם ביזע ודמעות) וחוכמה היא מולדת. אבל אשמח להסתפק באנשים משכילים, שיודעים להפריד בין עובדות לדעות ויכולים לבסס היטב את טענותיהם. אנשים משכילים אינם מקבלים דבר בלי לבחון אותו בכלים (יחסית) אובייקטיביים של מחשבה וידע, מבינים שגם הידע שלהם, ככל שהוא רב, הוא מוגבל וחלקי.

יובל נח הררי הוא משכיל עם תעודות: הוא מרצה מבוקש להסטוריה באוניברסיטה העברית בירושלים. הוא כתב מאמרים מדעיים וספרים שהפכו לרבי מכר, בהם הסביר את משנתו לגבי עברו של המין האנושי, עתידו (אותו לא קראתי) והספר הזה. הוא מנסה "לעשות סדר" ולהבהיר מעט את הבלגן בחיינו, תוצאה של אינפלציית המידע והתמודדות עם תופעות שהמין האנושי טרם הכיר, לכאורה. כקופירייטר הוא בחר 21 נושאים בהם הוא דן בספר, שיסתדרו עם שם דו-משמעי.

למרות שהוא מצהיר בהקדמה לספר על חשיבות הבהירות ככלי חשוב לארגון המידע (ואני מסכימה איתו) הכתיבה של הררי אינה תמיד בהירה. אני מנחשת שהדרך המפותלת מעט בה הוא חושב וכותב, היא שהפכה אותו למרצה מבוקש (גילוי נאות – לא האזנתי מעולם להרצאותיו) כי הוא מחייב את השומע להיות מרוכז וממוקד בדבריו, ולהבין למה מתייחסות הדוגמאות המעניינות שהוא נותן. הוא מפליג בדבריו ובדמיונו לשבילים המתפצלים מהדרך המרכזית. נותן דרור לדמיונו, מציע כיוונים עתידיים אפשריים (ואם הוא טועה, מה תעשו לו?)

הוא יודע לנסח היטב את הדילמות בהן אנו מתלבטים היום, כמו האתגר הטכנולוגי ומקום הטכנולוגיה ההולכת ומשתלטת על המרחב הציבורי בחיינו. הרושם שקיבלתי הוא שהוא יודע לדבר על מונחים (ביג דאטה, בינה מלאכותית, ביוטק וכו') אבל כמו רובנו הוא אינו יודע מה מסתתר מאחורי המונחים בהם הוא משתמש. זה לא נאמר לחובתו, אבל הוא מרשה לעצמו לנבא איך ייראה העתיד הלא-רחוק שלנו (2050) ומה יהיו ההשלכות הטכנולוגיות על חיי בני האדם. הוא אמנם משתמש במיומנותו כדי לנתח את התופעות – הולך למהפכות-מידע בהיסטוריה ומסיק מהן את מה שיקרה בעתיד – אבל עדיין אין במיומנויות שלו שום דבר המאפשר לו להתנבא על העתיד יותר מכל אדם אחר, שחושב אחרת ממנו.

הפרק ה-21 בחיבורו של הררי הוא קצר, 4 עמודים בסה"כ, בו הוא מספר על עצמו לכאורה בפתיחות. פעמים רבות נתקלתי פה, בתגובה למישהו שסיפר משהו פרטי על עצמו, שהקוראים מודים לאותו אדם "על שחָלָק". תמיד תהיתי על מה מודים לו? הוא בחר לספר את סיפורו לקבוצה של אנשים זרים/מוכרים בערך. הוא לא גילה כוכב חדש או תרופה לדמנצייה. ובכן הררי הלך באותו קו. הוא מספר על עצמו הצעיר והמבולבל, יחסית, על החלטתו על הדרך בה יילך ומה יעשה עם כישוריו. יכול להיות שגם הוא חושב ומצפה שלסיפור האישי שלו מגיעה תודה מהקוראים? יתכן.

זה ספר מעניין. הוא עניין אותי בעיקר בזכות הניסוח האינטליגנטי והרהוט של הדילמות החברתיות בהן אנו נתקלים. על חלק מנבואותיו של הררי אמרתי "הלואי" חלק אחר נראו לי מופרכות (הספר יצא לאור ב-2018. טרם הקורונה, מרקל עדיין נשיאת גרמניה)
לגבי ניבוי העתיד אני לא בטוחה שלהיסטוריון יש עדיפות על מי שאינו היסטוריון, הנסמך על יכולותיו והבנתו את המציאות בה הוא נמצא. החיפזון, אומר הפתגם, מן השטן. לנסות לנבא עתיד כאשר ההווה טרם סיים התהוותו, זה, לכל הפחות, התיימרות והימור על סכום גבוה מיכולותיך.

אנא סלחו לי על האורך הלא סביר של הביקורת הזו.

לפני 3 שנים•
★★★★★
•yaelhar
21 מחשבות על המאה ה-21

21 מחשבות על המאה ה-21

יובל נח הררי

ספר מעניין אבל לא קל להתמודדות ולקריאה.
כפי שכתוב כמעט בכל הביקורות כאן - אין צורך להציג את יובל נח הררי. הוא נחשב, ולדעתי בצדק, לאחד מכוכבי העולם האינטלקטואלי הישראלי. אדם חושב, משכיל מאד ובהחלט יש מה להקשיב לדבריו.
עם זאת - הספר הזה מאפשר לקורא להתמודד עם דעותיו של הררי מבלי לקבל את מעמדו. אפשר לקבל חלק מדעותיו ולא את כולן.
לא סתם קרא הררי לספר הזה "מחשבות על" ולא השתמש בכותרת שמכריזה על עובדות מוחלטות.
הוא אסף כאן, כפי שהוא כותב בסוף הספר, 21 דעות שהוא הביע באזני קהלים שונים. לפעמים בהרצאות, לפעמים במאמר.
וכשלעצמי - אינני מסכים עם חלק נכבד ממחשבותיו. אני חושב שחלק מהנחות היסוד שלו שגויות ומובילות אותו למסקנות שגויות ואפילו מפחידות. לחינם.
אבל איזה כיף "להתווכח" איתו - הריי עשיר בידע היסטורי, בידע עולם ובראיה רב-תחומית. טיעוניו בנויים יפה (גם אם הם שגויים לדעתי) ואופן הסקת המסקנות שלו הוא לוגי.
שמחתי להתקל בספר ולהתמודד איתו, זו חוויה שלא כל ספר מציע!

לפני 11 חודשים•
★★★★★
•עומר ציוני
21 מחשבות על המאה ה-21

21 מחשבות על המאה ה-21

יובל נח הררי

זהו הספר השלישי שאני קורא משל נח הררי. הרעיונות המובעים בו הדהדו כבר בספריו הקודמים, וזו תהיה הטענה העיקרית כנגד הספר הזה. טענה אחרת שיכולה להיות כנגד הספר היא שכל מי שהעביר עפעוף, רפרוף, דפדוף על כתבות בעיתונים כמו הארץ, מגזינים כמו הדה-מרקר ועיתונים מתמחים כמו גלובס וכלכליסט, הרי שממילא נושאים רבים מהספר כבר הוזכרו איכשהו שם וכך תוך כדי נשנוש בשקיקה של פיצה דקיקה וטפטוף רוטב שום על העיתון, שום חדש תחת השמש לא התגלה.
אם כן, למה לקרוא בספר? או, טוב ששאלתם, למרות שלא שמעתי מילה מפיכם, אבל אני כאן לענות על כל מיני סוגי שאלות, גם כאלה שלא נשאלו. הרי עם נטול סקרנות כמונו מזמן לא נראה בעידן המודרני. יובל נח הררי יודע להגיש מידע. הוא יודע לא להכביד, לא לטרחן, לא להאריך שלא במידה, ולמרות שנראה שכבר הודהדנו בעבר במה שכתב, הכל מסוכם היטב, מאיר עיניים ומעניין עד מרתק. שווה וראוי שמקבלי החלטות בתחומים מחינוך עד בריאות, עבור דרך ביטחון עד עבודה ורווחה יקראו ויפנימו. לפעול נכון ובכיוון זו כבר בקשה גדולה מדי. לעיתים נדמה, שזו בקשה גדולה מדי מקובעי המדיניות, קרי ח"כים, שיקראו בכלל ספר.
כמו שהחיטה בייתה את אדם, רעיון פנומנלי מספרו הראשון, גם כאן רעיון מלבב נוסף: אם ממילא אנחנו עומדים להפוך לחסרי ערך מבחינת עבודה, שלא תהיה לנו בעוד עשורים מעטים, אולי כדאי שנקדיש עצמנו ללימוד? להפוך ולהפוך בסוגיה זו או אחרת, עד שלא תישאר אבן שלא הפכנו? אופס, החרדים עושים זאת כבר עכשיו, אחרי שהפכו גבם לעבודה. תחשבו על זה.
ותחשבו גם על זה: מדינות ודתות הם פשוט מועדוני אוהדים על סטרואידים. ספר עיון פופולרי לא צריך יותר ממשפטים כאלה כדי להצית את הדימיון. הספר עמוס בהם. נח הררי לא נח לרגע ומתקיף את התודעה שלנו במחשבות, שלא תמיד הם חדשות, כאמור, אבל יחדיו הם יוצרים איזושהי מסה קריטית. קריטי לקרוא.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•מורי
21 מחשבות על המאה ה-21

21 מחשבות על המאה ה-21

יובל נח הררי

יובל נח הררי הוא אדם מבריק. יש לו את היכולת להסביר בשפה קלה, עממית ונגישה את הדברים שאחרים עוטפים בנייר צלופן אינטליגנטי ומתחכם.

אם "קיצור תולדות האנושות" התמקד בהיסטוריה של בני האדם והתבסס בעיקר על ממצאים מדעיים, אזי הספר הזה בעיקר מביא לקורא את תפיסת עולמו האישית של הררי בשלל נושאים.

תחילה הררי מנתח את ההתקדמות הטכנולוגית הנמרצת של העידן הנוכחי. הוא עומד על הפוטנציאל שלה ומזהיר כי יכולות להיות לכך השלכות לא פשוטות למין האנושי. כפי שהוא רואה זאת, מכונות חכמות ורובוטים שכבר דוחקים את בני האדם ומצמצמים על ידי כך את אפשרויות התעסוקה, ימשיכו בכך ביתר שאת. למרות העובדה שרמת האבטלה נמצאת כעת בשפל, בעתיד הלא רחוק רוב בני האדם עלולים להפוך למיותרים. הוא צופה שביו – טק ואינפו - טק יחדרו אף לתחומים כמו אמנות ואלגוריתמים ויצליחו ליצור ציורים ופסלים מקוריים יותר מבני האדם. בינה מלאכותית תצליח לשלוט אף על רגשותינו ומחשבותינו ולתמרן אותם על פי הרצון של מישהו אחר – תאגיד מסחרי או שליט. הררי מנסה לחשוב על דרך כיצד ניתן ללמוד לחיות עם השינויים האלה, ולא להרגיש מאוימים על ידם.


בגדול הספר עוסק בהבניית שיח גלובלי והרחקת הקורא מן המחשבה המצומצמת לממדי הדת או הלאום. הררי טוען כי האנושות לא מסוגלת לפתור את הבעיות הגלובליות המורכבות כמו התחממות כדור הארץ וזרם המידע הבלתי נשלט ואם כל מדינה תתמודד לבד על מקומה בעולם זה יהיה מתכון לאסון.

בפרק שדן בהגירה מנסה הררי לבחון את הטיעונים של המתנגדים לה ושל שתומכים בה. עד כמה שהוא מנסה להיראות אובייקטיבי בדיון זה תחילה, עד מהרה ניכר כי הוא למעשה תומך בהגירה, אך אין לו תשובות של ממש כיצד ניתן להתמודד עם הסוגיות הלא פשוטות שהן תוצרי הלוואי שלה כמו איסלאמיזציה, איבוד זהות, ייבוא רעיונות שוביניסטיים וטוטליטריים, אתגרים דמוגרפיים וכו'. הוא מגנה את תופעת ה"תרבותנות" שהיא לדידו מהווה תחליף לגזענות הישנה. אגב כך הוא קובע בסוג של נחרצות יומרנית כי מה שמכונה "התנגשות הציביליזציות" זה בעצם "רעיון שגוי" כדבריו. אין לו יכולת של ממש לגבות טענה זו עם נתונים מדעיים, אז הוא פשוט מסביר כיצד הגיע למסקנה הזו. זהו הסבר מעניין אך קראתי כבר מאמרים משכנעים יותר מדוע כן מדובר בתופעה שרירה וקיימת.


בכלל, הספר עני יחסית בנתונים מדעיים של ממש והוא נשען יותר על הגיגיו ודעותיו של המחבר. לפעמים נראה כי הוא פשוט חוזר על סיסמאות שגורות בכל הנוגע להתחממות הגלובלית והצורך במקורות אנרגיה חלופיים. בגדול אני די פריק של שמירה על הסביבה, לכן היה לי חשוב לשמוע מידע משכנע ולא נבואות זעם שהופרכו כבר בשנות השבעים. לאחר שקראתי את ספרו של מאט רידלי "האופטימיסט הרציונלי", שבו מוסבר על ידי עובדות מדעיות ומספרים עד כמה אותם מקורות חלופיים בלתי יעילים ובחשבון הסופי מזהמים יותר מהדלקים המאובנים שבהם אנו עושים שימוש כיום, ציפיתי לשווא לאיכות דומה של טיעונים מצד הררי.


הררי טוען כי הלכות דתיות ותפיסות לאומיות הן לא יותר מסיפורים שאנו מספרים לעצמינו במטרה להעניק לקיומנו משמעות. אך תכלית חיינו אינה סיפור. הוא לוקח את הנצרות כדוגמה ומסביר כיצד נבנו על סיפורים שאין להם שום ראיה במציאות מבנים חברתיים רבי עוצמה, מקדשים כבירים וכמה שילמו בחייהם רק על סמך החשד כי הם מטילים ספק בסיפורים אלה. היתרון היחיד של בדיות מסוג זה הוא בכך שהן איכשהו שמרו על סדר חברתי כלשהו. בערך כך גם מתייחס הררי גם לסיפור היהודי.

לתפיסתו של יובל נח הררי, ליהדות אין תפקיד משמעותי בהיסטוריה שכן היא קיימת פרק זמן מועט מדי ביחס לתקופת קיומו של הומו סאפיינס וכמות מאמיניה היא שבריר אחוז מאוכלוסיית העולם. נכון שאחוז היהודים שזכו בפרס נובל גדול לאין שיעור ביחס לחלקם על כדור הארץ, אך עיקר היהודים שהצטיינו היו דווקא אלה שהתרחקו מן היהדות כדת .

הררי הוא אמן התובנות והקריאה בספר הייתה מרתקת עבורי. לא הסכמתי עמו בכל, אך הוא גרם לי לראות סוגיות רבות מנקודות מבט מעניינות. בכל הנוגע לתפיסתו הסוציאליסטית – הומניסטית יש לי הרבה מן המשותף עמו.
זה לא ממש ספר עיון, שכן הוא מבוסס בעיקר על דעותיו של המחבר והוא דל במידע מדעי. יש בו גם חזרות לא מעטות על מה שכבר נכתב בספריו הקודמים. גם עצם שמו הוא סוג של גימיק.

על אף זאת אני ממליץ עליו – הוא קל לקריאה, כתוב בצורה זורמת, אפילו די עממית ועם זאת חכמה.

אפשר שלא תראו עם הררי עין בעין, יש כאלה שדבריו אף ייראו להם מקוממים בפרקים מסוימים. עם זאת הוא יגרום לכם לחשוב ויספק זווית ראייה מרתקת על סוגיות רבות בחיים.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•Pulp_Fiction
21 מחשבות על המאה ה-21

21 מחשבות על המאה ה-21

יובל נח הררי

אחרי שני ספרים מצויינים היה זה אך טבעי שאקרא גם את השלישי. אלא שבניגוד לשנים הראשונים התקשיתי מאוד להתרכז בו, לא מצאתי בו עניין ואף זנחתי אותו (לפחות זמנית) לאחר העמוד ה 100.
איני יודעת להסביר מדוע. לנוח הררי יש כישרון לכתוב את הדברים שצורה זורמת מאוד - לתת ראשי פרקים, לפרט אותם ולזרום באופן לוגי בין נושא לנושא. הוא עושה זאת גם בספר הזה אלא שהזרימה מרגישה מאולצת והדיון עצמו - לא מספיק מעניין.בנוספ, הרבה מהרעיונות ומהנבואות שהועלו בהיסטוריה של המחר חוזרים גם בו וזה מעט מעייפ.
אולי אחזור אליו בהמשך אבל כך או כך - מרתק כמו שני הראשונים הוא לא.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•אילת
21 מחשבות על המאה ה-21

21 מחשבות על המאה ה-21

יובל נח הררי

מחשבות של היסטוריון על כאן ועכשיו

אם הייתם שואלים את אמא שלי, האם לקורא ספר שלישי כהמשך לשני ספרים קודמים האמורים להוות סדרה, היא הייתה אומרת, בליווי תנועת יד מבטלת, חבל על הזמן, כי מה שאפשר להגיד בצורה משכנעת בספר אחד, מצליחים לקלקל בספר שלישי, שלבטח מנסה לטחון ללא הצלחה, את אותם דברים שנאמרו בספר הראשון והשני.

האומנם, שאלתי את עצמי, כי בכל זאת מדובר בנח הררי ששניים מספריו היו מרהיבים ומשכנעים, ולבטח נח הררי עם כשרונו, יצליח לייצר יצירה מחדשת ונגישה ואולי מרהיבה המצדיקה ספר שלישי?

מה גם שמדובר בסדרה שטמון בה היגיון אינטלקטואלי, הספר הראשון עסק בתיאור העבר - כמגה היסטוריה המקשרת לעתים קרובות אל דוגמאות אנושיות. הספר השני עוסק במחשבות על העתיד כפי שעולים דרך ניתוח של היסטוריון, גישה היוצאת מתוך הקופסה האקדמית. על רקע חלוקה משכנעת ומאתגרת של שני ספריו הקודמים, הגיוני ומאתגר שכעת הררי יציג ספר העוסק במחשבות על הווה, בעקר על רקע העובדה שהעתיד, הוא ממש כאן. על רקע התלבטות זאת, החלטתי לקרוא את ספרו השלישי - מחשבות על המאה ה־21 ולגבש דעה, האם יש הצדקה לספרו השלישי?

שמתחלים איתי עם ספר ששמו מחשבות, זה בהחלט יכול להיות מאפיין למשהו אקלקטי ולא שלם, האוסף הגיגים למשנה לא סדורה שלא מצדיקה ספר שלישי, וכך הוא הספר הזה, ברושם הראשוני ממנו, מאכזב ביחס לקודמיו. בחלקים רבים ממנו הוא משעמם ולא מלהיב באופן שגרם לי לדלג על אחדים מחלקיו. הוא גם חוזר על חלק מהטיעונים שבספרים הקודמים, כמו האלגוריתמים שמכתבים את ההתנהגות האנושית. או גם קריסת המחשבה הליברלית, אותה אנו מכרים מספרים נוספים.

ולמרות שהאזהרה של אמא שלי התממשה בתחילת הקריאה בספר המשכתי, כי אני אוהב להתווכח עם רוחה של אימי, ולהיות בסוף צודק, ולומר הכלל שלך לא תופס. ואכן גליתי שהספר בהחלט מעניין בחלקיו, מהם אהבתי בעיקר את נקודות המבט האישיות, כמו העובדה שביבי מופיע בספר הזה, במפגש אליו הוזמן הררי, בעקבותיו אמר הררי אמירה מוחצת: " לכן מנהגים נתונים במלכוד. אם הם נשארים במרכזי הכוח, תפיסת העולם שלהם תהיה מעוותת." וממשיך הררי למשפט הבא: "אבל אם כך מה נעשה בשאלות של מוסר וצדק? אם אנחנו לא מסוגלים להבין את העולם, איך נוכל להבחין בין טוב לרע ובין צדק לגזל?"

כך מצאתי את עצמי קורא בספר הזה כקריאה מודרכת למצבנו העגום בחיפוש אחר תשובות, מפי היסטוריון העורך תצפית על העולם. כמו שהררי ניסח אותן, מצאתי אי וודאות ושבר. זאת גדולתו של הספר שיצא בשנת 2018, המציב שאלות ומנסה לענות לסוגיות אקטואליות, ובכך הוא מעורר מחשבה לבעיות הקונקרטיות והעכשוויות, למציאות החברתית והפוליטית של האנושות ושלנו בפרט.

התבוננות, זה מה יש, בראש פרק זה הררי מסכם את סיפרו, בסיפור אישי על השינוי שעבר על רקע חשיפתו לטכניקת המדיטציה, מה שאפשר לו לקחת את עצמו בפרופורציה. את המדיטציה קושר הררי לעובדה שבנעוריו הוא היה אדם טרוד וחסר שקט, מעצם העובדה שהוא לא הצליח להבין את ההיגיון שבעולם, וכך ממשיך הררי לספר על האופן בו הוא ביקש למצוא תשובות לאנושות. מאוד אהבתי את הנגיעה האישית הזאת, שבעצם משקפת את מה שאנחנו, מחפשי תשובות נבוכים על רקע תקופה של אי וודאות. לכן כדאי לקרוא את הספר הזה אף שאיננו מושלם.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•רץ
21 מחשבות על המאה ה-21

21 מחשבות על המאה ה-21

יובל נח הררי

יש מצב, שמדובר פה בספר הטוב ביותר מבין השלושה של הפרופסור יובל נח הררי.
למה? בעיקר כי הוא כותב על הכאן ועכשיו. וגם כי דרך כתיבתו, הפעם, יותר מתמיד, אפשר להרגיש אותו. את האדם שהוא. הוא מרבה לתת דוגמאות, כמו בכל ספר, אך הפעם חלקן אף אישיות, מעורבבים בפרטים מחייו האישיים. גם דוגמאות מהווי החיים המוכר לנו, הישראלים, יש כאן בשפע.

הספר הוא אוסף מחשבות של הררי על המאה הנוכחית, ועל העתיד הקרוב שצפוי לעצב אותה. המחשבות באו בעקבות פנייתם של אנשים רבים אליו, בין היתר גם קוראים וקוראות שקראו את שני ספריו האחרים, ששאלו אותו שאלות ורצו לדעת תשובות. כך נוצר הספר הזה, שבשורה התחתונה, אומר: "אי אפשר לדעת בדיוק איך ייראה העתיד, אבל בואו אני אתן לכם כמה טיפים שישנו מעט את נקודת מבטכם על העולם, ואולי כך נצליח לעבור את העתיד הבלתי צפוי בשלום".

על הכריכה הקידמית מצויירת עין כחולה (או משהו שנראה כמו עין). הסיבה לכך שבחרו לשים תמונה של עין על גבי הכריכה, אינה מוסברת, ואינה נאמרת במפורש. לקורא נשאר רק לנחש איך העין הזו קשורה לתוכן הספר.
יש כאלה שיקשרו את העין הזו ל- "אח הגדול", העין שמסתכלת ובוחנת אותכם על כל צעד ושעל שאתם עושים. שכך בעצם ייראה בעתיד שלנו, עם השתלטות הטכנולוגיה שתבוא על חשבונם של הזכויות הבסיסיות שלנו כבני אדם, כמו הנבואות האפוקליפטיות שניבאו לנו בכל מני ספרי מדע בדיוני מוכרים.
יכול להיות. אבל זו יכולה להיות רק תיאוריה, שאולי רק המחבר של הספר ומעצב הכריכה, יוכלו לאשר.

אני פשוט חושב שהספר הזה הוא מאיר עיניים, ולכן העניין עם העין בכריכה. הוא ממקד את המציאות, שאולי עד עכשיו הייתה מבולגנת אצלי בראש, לא ממש מסודרת. הוא גרם לי לחשוב קצת עלינו כבני אדם, החיים על פני הפלנטה בתקופה הנוכחית הזאת.

הוא בעיקר גרם לי להבין שבני אדם הם יצורים שעושים המון טעויות. בין אם זה ללכת שבי אחר תעמולות. בין אם זה להאמין ל"פייק ניוז" ששוטפים אותנו בכמויות. בין אם זה שהפוליטיקאים בממשלות העולם חושבים באופן אגואיסטי על עצמם ועל הבעיות במדינת הלאום הספציפית שלהם, במקום באופן גלובלי למען קידום המטרות החשובות וההכרחיות של כל המדינות והאומות, הנוגעות להמשך הקיום בפלנטה שלנו, כגון הטיפול בהתחממות הגלובלית. הוא גרם לי לחשוב שאולי עוד כמה שנים לי או לנכדיי יהיה קשה למצוא עבודה, בגלל שינויים מהירים שהאנושות גורמת כבר עכשיו, ושאת תוצאותיהם נראה בעתיד. הוא גרם לי לחשוב למה עדיין יש אלימות ורוע בעולם. והוא גרם לי לחשוב על עוד הרבה דברים. המחשבות הסתדרו לי בראש, כי ככה זה כשקוראים בן אדם כישרוני שיודע לכתוב הרבה דברים מסובכים בצורה מסודרת ופשוטה.

בקיצור, ממליץ מאוד. (ספויילר: אפילו הארי פוטר והלורד וולדמורט מוזכרים בספר הזה! בנוסף, יש בספר גם את סימבה ואת מלך האריות, וגם תיאורייה מעניינת על הסרט של דיסני "הכל בראש")

ואיך אפשר כמובן בלי ציטוט, שמסיר את הספק לגבי השאלה שמעסיקה אותנו, הישראלים, אולי הכי הרבה: מירי רגב - פאשיסטית או לא פאשיסטית?

"לדוגמא, איך פאשיסט מעריך אומנות? איך פאשיסט יודע האם סרט מסוים הוא סרט טוב? זה מאוד פשוט. קנה המידה היחידי הוא טובת המדינה. אם הסרט משרת את האינטרסים של המדינה - זה סרט טוב. אם הסרט לא משרת את האינטרסים של המדינה - זה סרט רע. בדומה, איך פאשיסט מחליט מה ללמד תלמידים בבית ספר, נניח בשיעורי היסטוריה? גם זה מאוד פשוט. צריך ללמד את התלמידים מה שמשרת את האינטרסים של המדינה, ולא ללמד אותם דברים שעלולים לפגוע באינטרסים של המדינה. לאמת אין שום חשיבות."

רציני לגמרי, יובל נח הררי כרגע מתח ביקורת מרומזת על שרת התרבות מירי רגב. עמוד 288, נשבע, בחיי.
רק בגלל זה, מגיע לו כוכב נוסף...

לפני 7 שנים•
★★★★★
•זה שאין לנקוב בשמו
21 מחשבות על המאה ה-21

21 מחשבות על המאה ה-21

יובל נח הררי

"קיצור תולדות האנושות" היה מהמם
"ההיסטוריה של המחר", היה קצת צולע. תכף נגיע גם ללמה.
כשהתקרבתי לקרוא את "21 מחשבות על המאה ה21" התייחסתי אליו כמו שובר שיוויון. אם אוהב אותו, אמשיך לעקוב אחרי יובל נח הררי, ולהפך.

הסיבה למה לא אהבתי את "ההיסטוריה של המחר" הייתה כי למרות ההבטחה שלו לסקור את העתיד, הוא היה נראה כמו אוסף של הרצאות ששם פחות מסחרי אבל יותר משקף בעיני היה "עלייתו ואולי-נפילתו של ההומניזם הליברלי".
אבל עדיין היו מתוכו כמה נקודות שלקחתי איתי הלאה, לכן רציתי לתת ליובל נח הררי עוד הזדמנות כש"מחשבות" יצא.

השם לא הבטיח יותר מאשר אוסף של הרצאות, אבל דווקא חוסר ההבטחה הזו של לכוון נמוך יותר עזרה לו לפגוע. כי ה"מחשבות" האלה, על מגוון נושאים של פוליטיקה, דת, כלכלה ועתידנות היו יותר קשורים אחד לשני משחשבתי שיהיו.
מה שעוד יותר מוסיף לו נקודות הוא האופן שבו הוא נוגע בעתיד. נקודה שלא נוכחה מספיק ב"מחר".

לסיכום, ממליץ בחום!!
אגב, הסיבה שגמעתי אותו תוך שבוע הייתה כי קניתי אותו להאזנה בiCast. החווייה הזו הייתה פשוט מהפנטת!

לפני 6 שנים•
★★★★★
•א״ב חיים
21 מחשבות על המאה ה-21

21 מחשבות על המאה ה-21

יובל נח הררי

קראתי את ספריו הקודמים -ספר זה במידה רבה חוזר על אותם רעיונות ומעדכן. טוען שאיננו יכולים לעלות על דעתנו כיצד יראה עולמנו בשנת 2050. השינויים מהירים, אנשים יאלצו -למעשה כבר נאלצים להחליף עבודות פעמים רבות בחייהם. מתקשרים יחסית בקלות מבלי להכיר שפות באמצעות התרגומים בגוגל ודומיו. ה"גילוי" המרכזי שיש אפשרות ל"בעלי עיניין" ליצור מניפולציות ולהחדיר למוחנו באופן שאפילו לא נחוש בכך, תמיד היה , כעת הרבה יותר. ובקרוב יהיה ניתן אפילו אהבה להזמין באמצעות משהו דמוי מדפסת תלת מימד. זה יגיע יחד עם אוכל התאילנדי ממוחזר תוך כדי טיול וירטואלי מרגש לספארי בקניה מטעם מישהו שזה ישרת את האינטרס שלו. שגם הוא בעצם חלק מהמשחק הגדול. (הוא לא כתב את זה) זה השתמע. "מודה אני לפניו אל עליון"(שהוא פרי הזיותי בלבד על פי הנאמר חזור והאמר בספר ). שסיכויי להגיע לשנת 2050 פחותים מאד. נולדתי בבאמצע המאה ה-20. גם היא לא הייתה מאה משהו... מאה שהיו בה אסונות נוראים חלקם הגדול מעשי ידי אדם. אבל המאה ה-21 נראית עוצמתית הרבה יותר. סינטטית וירטואלית, דיגיטלית גנטית סייברית ומי יודע מה עוד יכנס. המלצתו לעשות ויפאסנה (טען שזה עוזר לו לעמוד בזה) לא שכנעה אותי במיוחד. אסכם כך הספר נכתב היטב-קריא. המידע מבהיל. תחושתי בתום הקריאה "עצרו את העולם ותנו לרדת" המירוץ למחר ממש לא נראה מושך . ייתכן שאיזה אלוגריתם יחליט בשבילי בעתיד אחרת ואז דעתי תשונה. אגב ובהקשר. זה הוא הספר הדיגיטלי הראשון שקראתי. (נמצא אצלי בטאבלט)- באמצעות קוד שקבלתי בספרייה העירונית בעירי. (הספר יעלם אחרי 40 יום).מצאתי שקריאה במכשיר הזה אפשרית-אפילו די נוחה אבל הרבה פחות כייף.... האמת שממש לא איכפת לי שהספר הזה יעלם אחרי 40 יום ואשאר עם הרבה ספרים ביניהם אהובים שיש לי . חלקם נמצאים אצלי בספרייה שנים רבות ולא נעלמים אחרי 40 יום מעצמם... האם הרעיון שהאדם מוצאו מהקוף משפר את מצב רוחנו. האם מועיל להתנהגות האנושית? בעיני חיינו הם ספור מתמשך - אני מעדיף את בצלם אלוהים ברא על בנו של קוף קדום. נראה לי שחיינו יהיו טובים ונוחים יותר בתחושה זו, בוודאי בחיפוש אחר האושר....

לפני 7 שנים•
★★★★★
• מיכאל
דירוג
3.0
לפני 4 שנים

“אחרי שני ספרים מצויינים היה זה אך טבעי שאקרא גם את השלישי. אלא שבניגוד לשנים הראשונים התקשיתי מאוד ל”