“האם שקיעת האימפריות בלתי נמנעת?

לפני זמן מה הכנתי הרצאה על יונה הנביא, המנבא בנינווה, בירת אימפריה אשורית קדומה, שגאוותה הייתה בכוחה, במדע שעמד לראשותה, ובגנים הנפלאים שלה. המפתיע שלמרות כל אלה, חלף זמן קצר משיאה ועד לחורבנה, העלמות שמעלה שאלה, מה גרם למעשה לחורבנה, מדוע אימפריות כה חזקות מסיימות את חייהן?
י
הבריטים שנחשפו, החל מסוף המאה ה-19, לעתיקות נינווה, שבצבצו מבין החולות, והיו עדים, לעברה המפואר, לא יכלו שלא להעמיד את השאלה המרכזית ברקע התגליות, מה גרם להתמוטטות האימפריה הקדומה, האם שקיעתן של אימפריות, היא חלק ממחזוריות היסטורית, שעשויה ללמד גם על עתידה של האימפריה הבריטית?

שאלה שגרמה לי לחפש את תשובה, בספרו הנפלא של ההיסטוריון הבריטי, ניל פרגוסון, אימפריה עלייתו וגוויעתו של הסדר העולמי הבריטי.

האימפריה הבריטית הייתה מפוארת, אך מהי המורשת שלה? על כך מנסה פרגוסון להשיב, בספר הכתוב בסגנון ההיסטוריונים הבריטיים, כספר יחסית עב כרס, ובו עובדות רבות, אך גם רעיונות אינטלקטואלים מעוררי עניין. לכאורה אמור להיות קושי בספר מסוג זה, אך הוא כתוב בצורת הרצאות קולחות ומרתקות, ולא פעם פרגוסון משבץ בין דבריו הומור בריטי יבשושי.

נקודה מהותית, בספרו של פרגווסון, היא העובדה שהוא לא נוקט גישה אפולוגטית לאימפריה, או גישה ביקורתית, אנטי קולוניאליסטית האופנתית בימים אלה, אלא מנסה לעלות את הרעיונות החיוביים של האימפריה, כמו החוק הבריטי, או גם הצדדים הרעים של האימפריה, כמו חלקה האפל בעבדות.

אחת השאלות, המרתקות, שפרגוסון מעמיד בתחילת סיפרו, למה זה חשוב ורלוונטי דווקא כעת לעסוק באימפריה הבריטית? לגישתו, הסדר העולמי האמריקאי, החליף את הסדר הבריטי, והנחיצות שלו לעולם, הופכים את ההיסטוריה הבריטית ולקחיה לרלוונטיים, בשאלה שעומדת ברקע, מהן האימפריות המודרניות, והאם הן הכרחיות ליצירת הסדרים בינלאומיים, שיבטיחו את שגשוג התרבות והכלכלה המערבית? שאלה שכל כך רלוונטית לנו, בעובדה שאנחנו ממתנים בקוצר רוח לתוצאות שיחתם של ביבי שלנו עם טראמפ.

הספר הזה מעלה שתי תזות עיקריות, האחת של הליברלים שטענו שסחר חופשי ועולמי, שהיה אמור להית גולת הכותרת של האימפריה הבריטית, היה יכול להתקיים, ללא שימוש בכוח הברוטלי שלה, ובסופו של דבר ההשקעה העצומה בתיחזוק האימפריה הבריטית לא הצדיקה את עצמה. בסופה היא עוררה התנגדות, כפי שהודו מרדה באימפריה הבריטית, מבלי להשתכנע בחזון האימפריאלי שראה בבריטניה מטיבה עם הודו התת יבשת הלכאורה מפגרת.

טענה נגדית טוענת, שמעבר לרווחים הכלכליים המיידיים, ערכה של האימפריה היה בהקניית התרבות האנגלית הליבראלית לעולם, הכוללת מוסדות ותרבות שלטוניים כמו, מוסדות משפטיים, פיננסיים ומנהליים כשלטון החוק, מוסדות כלכליים אמינים וחדשניים, מערכות בירוקרטיות מקצועיות מחויבות לעקרונות האימפריה, אותם בריטניה הפיצה בעולם. עקרונות שלפיהם מתנהל העולם המערבי עד היום, עם קשיים ואתגרים המאיימים על השיטה המסורתית.

אז למה נפלה האימפריה הבריטית? לכך סיבות לא מעטות.

הסיבה העיקרית שפרגוסון, מעלה, היא אובדן הפוקוס הפוליטי של בריטניה, שמוקדה היה במושבות האימפריה ובכוחה הימי, ברגע שהיא הסתבכה בפוליטיקה האירופית היבשתית, באמצעות בריתות בעייתיות, היא נכנסה למלחמת העולם הראשונה שהתישה את משאביה הכלכליים והאנושיים. אומנם זאת הייתה המלחמה, אבל הסיבה העיקרית הייתה הכלכלה, שהביאה את בריטניה לסף פשיטת רגל, ובמקביל עלתה מעצמה חדשה לזירה, ארה"ב, שפחות עסקה בשליטה על בוננזה של נדל"ן ויותר בסחר העולמי. האם צודק טראמפ, המעמיד את הכלכלה האמריקאית והשליטה על הסחר העולמי בראש סדר העדיפויות שלו? שאלה מעניינת שהקריאה בספר מותירה כשאלה פתוחה.”

“כיצד אנשים זוכרים אימפריה? כמעצמה עולמית מתקדמת או כמערכת אלימה שדיכאה עמים כבושים? זו שאלה מורכבת והתשובה כנראה שזוכרים אימפריה לפי העמדה שלנו כיום, כאשר אנו נוטים לשכוח שמה שמקובל ולא מקובל כיום שונה מאוד ממה שהיה מקובל בעבר. הסופר ניל פרגוסון מציג את האימפריה הבריטית מראשיתה ועד (כמעט) סופה ולא חוסך בביקורת עליה, על אף תרומתה הרבה לעולם. הוא מתחיל בשאלה הפשוטה למה דווקא בריטניה הפכה לשליטת הימים, אימפריה שהשמש לא שוקעת בה ומתפרסת על כל היבשות. יש לכך תשובות מגוונות אבל מה שחוזר בקרב רבים מהחוקרים הוא האמונה הבריטית בחירות ובזכות לקניין אישי, התמיכה בשוק חופשי ודמוקרטיה, פיתוח המדע והטכנולוגיה, האמונה הדתית והשפה האנגלית אותן הם הפיצו בעולם וברצון להרפתקה שגרמה לבריטים רבים לעבור לעולם החדש.

הוא ממשיך בלנתח את היחסים של בריטניה עם המושבות השונות שלה: ארה"ב, הודו, קנדה, אוסטרליה ואפריקה וכיצד מיליוני בריטים מיישבים את המושבות החדשות תוך בניית ערים ויבוא התרבות, הכלכלה, שיטת הממשל והדת האירופית לתושבים הילידים. צריך לציין כמובן את העובדה שלעיתים קרובות הדבר היה קטלני למקומיים שגורשו, נהרגו ואף נמכרו לעבדות תוך ניצול המשאבים המקומיים לטובת בריטניה, אך הדבר רווח בכל האימפריות כאשר הבריטים עוד היו המתונים ביותר מבין האירופאים. הבריטים גם היו אלו אשר ביטלו את העבדות בזכות כוחם הצבאי וממניעים דתיים. האימפריה הייתה גוף שהכיל עמים רבים והם שיתפו פעולה כנגד יריבים אכזריים בשני מלחמות עולם ובסכסוכים רבים אחרים. למרות מה שחושבים כיום, האימפריה לא התפרקה בגלל מאבקי עצמאות של עמים ילידים, אלא כי בריטניה נתנה את כל מאמציה על מנת להביס את הנאצים והפשיסטים, במחיר הכלכלי והצבאי של האימפריה שלה. יש הרואים את סופה המוחלט של האימפריה עם משבר סואץ (מבצע קדש) אבל לדעתי לפחות, בריטניה החזירה את כבודה האבוד עם מלחמת פוקלנד, ולאחר עשור עמדה בגאווה ביחד עם ארה"ב כאשר נפלה חומת ברלין והעולם הקומוניסטי התפרק.”