טוקיו באושר ובעושר - טלנובלה יפנית
***
על פניו, הספר עלול להרחיק ממנו כל קהל קוראים שהוא, למעט קהל של נערות מתבגרות. אבל החזות החיצונית שלו מתעתעת - הוא אמנם יכול להתאים לנערות, אבל גם לנערים. הוא יכול להתאים לנערים, אבל גם למבוגרים. הוא יכול להתאים למבוגרים יפנים, אבל יכול גם להתאים למבוגרים ישראלים, אמריקאים, או מכל מוצא אחר. בקיצור, הוא יכול להתאים לכולם.
הספר מאגד בתוכו סוגיות רבות, שאינן תקפות רק לבני או בנות נוער: הרגשה של שייכות למקום שבו אנו חיים אל מול הרגשה של חוסר שייכות, זהות אישית והגדרת הזהות העצמית שלנו, הבדלי תרבויות, הבדלי מעמדות, התקשורת הצהובה המציצנית והדרכים להתמודדותה ובאופן כללי ההתמודדות עם השאלה "מה כולם חושבים ומה כולם אומרים עליי?". בשורה התחתונה והמאוד כללית, זהו סיפור על נערה שמנסה להגיע בסופו של דבר לגילוי עצמי ולמענה על כל הסוגיות הנ"ל.
איזומי היא נערה יפנית. סליחה, נערה אמריקאית. לא, בעצם יפנית. או שאולי בכל זאת אמריקאית? טוב, אולי יהיה יותר מדויק לכתוב זאת כך: איזומי היא נערה ממוצא יפני שמתגוררת במאונט שסטה, קליפורניה, ארצות הברית. כן, ככה יותר טוב. ועצם הבילבול משקף גם את הבילבול שהיא חשה - מצד אחד בארצות הברית היא נקראת בלעג על ידי בני כיתתה "היפנית", או "השונה, החריגה, המוזרה, לא כמו כולם, לא כמו הלבנים" ומצד שני, בהמשך הספר כשהיא מגיעה ליפן, היא פתאום מרגישה אמריקאית מדי, כזו חמה מדי באופי שלה ביחס לקוד ההתנהגות הנוקשה, הרציני ושומר המרחק שנהוג ביפן.
המוצא שלה מצד האם הוא יפני. ומצד האב? ובכן, כנראה שגם. כנראה, כי היא לא מכירה אותו כלל. כל עולמה הוא אמא שלה, הכלב שלה טמגוצ'י והחברות הבסטיות והשוטניקיות שלה.
שיטוט אקראי בחדר של אמה, וגילוי של שיר הכתוב על דף נייר, שיר אהבה שגבר כלשהו כתב לאישה, מעלה בה את החשד שמדובר ברומן מהעבר בין אמה והאב שזהותו עלומה. בעזרת החברות הבסטיות שלה, היא מגלה חדשה מרעישה: אביה הוא קיסר יפן בכבודו ובעצמו! והיא, איזומי, נסיכה יפנית!
איזומי בוחרת ליצור קשר עם אביה, שמזמין אותה ליפן. מלאת חששות היא עולה על המטוס, ומכאן היא עוברת מסע ארוך שהוא כמו טלנובלה אחת גדולה: תככים, מזימות, רומנטיקה. היא מתחברת לאנשים מסוימים, ואילו עם אחרים נוצרת מרירות - אך מעל כולם, דמות האב שמופיע לפתע בחיים של בתו שכלל לא הכירה אותו, והיא והוא נאלצים להכיר לאט לאט ובסבלנות אחד את השנייה כאילו הם לא אותה המשפחה.
הטלנובלה היפנית הזו מתובלת, כאמור, בשלל סוגיות מעניינות. בסופה של הטלנובלה היפנית הזו, יסתיים מסעה של איזומי של חיפוש וגילוי עצמי. עם אילו מסקנות היא תחזור? האם היא תישאר ביפן או שמא תחזור חזרה לארצות הברית? (כלומר, איפה היא תרגיש שייכת?) האם היא ואביה ישמרו, כך או אחרת, על קשר? והאם תצא לה חתונה מכל הטלנובלה היפנית הזו? תקראו ותגלו.
בסיכומו של דבר, ספר יפה ומפתיע לטובה. לרגעים הרגיש כמו ספר נוער, אבל ממש רק לרגעים, כי מיד אחריו ראיתי בו עומקים אחרים שבדרך כלל אין הרבה בספרי נוער. הכתיבה שלו נהדרת, תיאור הרגשות שחווה איזומי, הנכתבים בגוף ראשון, מדויק ויפה להפליא. הדמויות צבעוניות ותוססות כיאה לאווירה ולסגנון בטלנובלות. אין ספק שאם הספר הזה היה אוכל, הוא בטח היה סושי - טעים מבפנים וגם נראה טוב חיצונית (אחלה כריכה, גם אם היא מתעתעת ויוצרת תחושה של ספר שמיועד רק לנערות מתבגרות...)


















