ספר בינוני.
בעיניי הרעיון של הספר הוא די מעניין, אך פיינדר שהוא סופר עם הרבה כישרון כתיבה, יכל בוודאי ובוודאי ,לכתוב בצורה הרבה יותר עניינית ומרתקת, ולהשקיע יותר בעלילה, שהייתה די צפויה.

מותחן טוב למדי ומעורר מחשבה.
כשמייקל טאנר מקבל שיחת טלפון מאדם המציג עצמו בשם סם רובינס ומבקש חזרה את המחשב הנייד שלו תמורת זה של טאנר שברשותו חשדו עולה.
מייקל הגיע הביתה והתברר לו שהמחשב שלקח מהמסוע אחרי בדיקת בטחון שגרתית טרם עלה לטיסה מלוס אנג'לס לבוסטון אינו שלו. לרוע המזל נראה חיצונית בדיוק כמוהו ובעליו, ככל הנראה, לקח את שלו. טעות תמימה.
הוא מצליח לגלות של מי המחשב באמת. הסנאטורית סוזן רובינס. אז מיהו סם רובינס ואיך הגיע אליו? הרי המחשב שלו נעול בסיסמה.
טאנר הוא בעל עסק קליית קפה איכותי, לא הג'אנק הרגיל שנמכר ברשתות בכל היבשת. יש לו מתחרה רציני המצליח לחטוף עסקה שנחשבה כבר כסגורה והיתה משפרת מאד את מצבו הכלכלי שאינו מזהיר. אבל אבדן העסקה הזו מתבררת מהר מאד כקטנה בדאגותיו.
המחשב של הסנאטורית מכיל מידע רגיש שעוזרה ויל אבוט העלה עליו בניגוד להוראות ונחוש לקבלו חזרה.
הסוכנות לביטחון לאומי נכנסת לעניין בכל הכוח שיש לה בארצות הברית שאחרי 11 לספטמבר.
וטאנר מוצא עצמו בסיוט מתמשך. נרדף על ידי אנשים שיש להם מה להפסיד, רבי כוח וחסרי גבולות היכולים בקלות להרוס את חייו. למחוק אותו מהעולם הדיגיטלי, להגביל את יכולותיו עד שאינו יכול למשוך מזומן. להפעיל נגדו דרך הרשת האפלה 'פותר בעיות'- יוצא מארינס קשוח. לכלוא אותו ללא זכויות. הוא מוצא עצמו במנוסה מתמדת נאלץ לאלתר נגד אנשים מיומנים, מצויידים בטכנולוגיות מעקב מתוחכמות. כבעל עסק למכירת קפה חסר שמץ נסיון בעולם הביון, נעזר בחברים ואשתו הפרודה ממנו הוא מצליח בכלל לא רע.
מעורר מחשבה על החירות המדומה. אזרח ארצות הברית יכול למצוא עצמו מבודד בתא אי שם, כלוא במערכת שאין בה דין ואין דיין, אין לו זכויות כולל זו הנחשבת בסיסית ביותר לעורך דין. הוא יכול להיעלם וקיומו יימחק או להיכלא לשנים. בספר מוזכר מקרה אמיתי של אמריקאי יליד ברוקלין שנחשד בקשר עם אל קעידה.
"אתה יכול לשכוח מפרטיות...כשאתה מעביר כרטיס זיהוי בכניסה לתחתית, קונה בכרטיס אשראי בוולמארט או ברשת עוקבים אחריך.... יש לך וייז בטלפון? הם רואים לאן נסעת ובאיזו מהירות הגעת לשם...אתם שורצים שעות בפייסבוק, טוויטר, סנאפצ'ט וואטסאפ והכל חשוף. הערים מרושתות מצלמות מעקב"...מדברי חוקר ה-NSA.
פרטיות? הצחקת, חבּיבּי. זו עפה לכל הרוחות אחרי שהתאומים נפלו. ואנחנו נמצא אותך.
You can run but you can't hide

ג'וזף פיינדר לקח את העלילה הכי בנאלית - מייקל טאנר חוזר הביתה מנסיעת עסקים, ובטעות לוקח בשדה התעופה את המחשב הנייד הלא נכון. הטעות מתגלה רק כשהוא מגיע הביתה, ומתברר לו שהמחשב שייך לסנאטורית אמריקאית ומכיל קבצים סודיים. קראתי כבר כמה ספרים וראיתי כמה סרטים עם עלילה מאוד דומה, כמו למשל אחד הספרים של מוסו. אבל, וכאן האבל הגדול, פיינדר עשה מהעלילה השגרתית יופי של ספר: מותח מאוד, קצבי, תפניות בדיוק במקום המתאים, מרתק, קולח וקריא מאוד.
ספר מצוין.

אגב, בכותרת של הספר בסימניה כתוב "ההחלפה - מתח". למה בעצם מופיע "מתח"? זה לא חלק מהשם של הספר וזה סתם צורם.

לפיינדר יש יכולת.
אבל היא לא באה לידי ביטוי במותחן הזה.
נראה שמה שהוביל אותו "סוף טוב הכל טוב" בכל מחיר.
וזה גרוע מבחינתי.
הרעיון מעניין-בכתיבה גרועה.
הסוף לאחר שיא העלילה מיותר ואפילו לא מעלה חיוך.
אישית הייתי לוקח את הרעיון וכותב אותו אחרת.
לסיכום-לא מספיק מחשבה טובה-צריך לממש אותה כדי לכתוב ספר טוב.
אם לא הייתי ידע שפיינדר כתב-לא הייתי קורא ספרים נוספים של הסופר הזה.
מאכזב ולא מומלץ .

מספריו הפחות טובים של פיינדר.
עלילה די פשוטה. שהמחבר פיתל ופיתל ופיתל. נראה די מאולץ כדי למלא ספר באורך מלא.
סיפור פשוט שהיה יכול להיגמר ברבע מכמות העמודים בספר.

אם זורמים עם העלילה ולא משקיעים יותר מדי מחשבה לפרטים הסיפור די זורם אבל אהבתי יותר את ספריו האחרים.

חפשו ספר אחר של פיינדר. לא משנה איזה. כל האחרים טובים יותר.

ספר רדוד מאוד