עלולים להיות ספויילרים
מאיפה להתחיל?
ספר ככ מורכב, עם ככ הרבה רבדים, ככ הרבה נקודות למחשבה, כל כך הרבה מסקנות.
סיימתי את הספר אתמול בלילה בוכה, רועדת ומודהמת.
הספר הגיע אליי במקרה, הלכתי לספרייה העירונית וניצב שם מדף של ספרים למסירה שירדו מהמדפים, כל מנוי יכל לבחור לעצמו 3 ספרים. ראיתי את הספר "שומרת אחותי" והשם
מיד צלצל לי מוכר, כי אני עוד זוכרת שאי שם מזמן חברותיי הלכו לסרט וחזרו ממנו בוכות, החלטתי לקחת 3 ספרים אחרים, כי כזו אני- רגילה לוותר לעצמי על קשיים פיזים ונפשיים.
כשבוע לאחר מכן- בן הזוג שלי מתקשר אליי ואומר שהוא מצא חנות ספרים קטנה, עם ספרים במצב לא ככ טוב והם נמכרים בחמישה שקלים, וצילם לי כמה מהספרים- כשבראשם שומרת אחותי.
הבנתי שזהו גורל.
לאחר ההקדמה הזו אתחיל לדבר על הספר עצמו- שהנושא המרכזי בוא היה הגורל.
ספר שלב ליבו מעלה סוגיה שאין לה פתרון: "האם חייו של ילד אחד-חשובים מחייו של ילד אחר"
קייט בת ה16-חולת לוקמיה שאובחנה כשהייתה בת שנתיים. גלגל ההצלה היחיד שהיה לה בדיעבד- הוא לקבל תרומות של איברים, תאי גזע, ושלל דברים לא סימפטים במיוחד.
אך הבעיה בפועל היא שאין מי שיתרום לה את זה, כי צריך התאמה מושלמת של הרקמות.
אחיה הגדול ג'סי- אינו נמצא כתורם מתאים, ופתאום מ2 ילדים שגדלו וחיו חיים שגרתיים כל חייהם התהפכו.
ואז הרופא "זורק לאוויר" שאם ילד אחד אינו מתאים זה לא אומר שגם ילד אחר לא, המחשבה מחלחלת על ההורים הנואשים להציל את ביתם, ושרה (האם), מציעה לבריאן בעלה את ההצעה של להביא ילד נוסף.
וכך הנדסו עובר עם רקמות תאמות במ100 אחוז לאלו של קייט, הילדה החולה.
א ציפיתי לספר שמח או אופטימי, ובכל זאת פה הגיע הקטע הראשון ששבר את ליבי, האם יושבת ולצידה עוד כמה נשים בהריון, שמדברות על שמות לילדם העתידי, ובאותו רגע שרה קולטת שתשעה
חודשי הריון והיא אפילו לא חשבה על שם אופציונלי, על מי הילדה תהיה או מה היא תהיה, כי מבחינתה היא מולידה "תורמת איברים" ולא אדם חי.
ועכשיו בואו נדבר קצת על הדמויות-העשויות להפליא, האנושיות להפליא והמעוררות הזדהות בדרכים שונות להפליא.
איך בעצם ג'ודי פיקו- הצליחה לכתוב לנו ספר מכל כך הרבה נקודות מבט, שונות לגמריי, איך בן אדם אחד הצליח להרגיש ולגרום לקורא להרגיש ככ הרבה דמויות שונות.
להכנס לראשם של כל כך הרבה דמויות שונות. להציג קונפליקט כה מורכב, שכל כך מעורר הזדהות מנקודות מבט שונות.
היא כתבה על בעיה, שהיא עצמה לא הצליחה לפתור.
אנה- היא בעצם הילדה שנולדה בצל אחותה, כשיום בהיר אחד מתוך שעשוע של ילדים שאלה את הוריה איך באים ילדים לעולם, קיבלה תשובה שלא רצתה לשמוע.
לא רק על "איך" אלא גם על "למה". ומאותו רגע חייה משתנים. כל חייה אנה הרגישה קצת בלתי נראית, אך באותו רגע הבינה שהיא נראת, אך לא כמו שהייתה רוצה להראות, כאנה.
היא נראת כ"אחותה של קייט", גם בבית, וגם בבית הספר-שבו היא מקבלת יחס מועדף מתוך רחמים. "את מרגישה טוב? אנה נאלמת דום, זו שאלה ששמורה אצלנו לקייט"- אנה כל כך לא רגילה שדואגים לשלומה שעצם
השאלה הפתיע אותה.
שרה- האם שזנחה את שני ילדיה האחרים, את ג'סי שכולם כבר ממזמן ויתרו עליו, ועל אנה שרצונותיה כלל אינם חשובים. כשחושבים על "איך אפשר לשפוט אותה?" - אי אפשר. אבל אז מגיע בריאן
שנותן לנו את האיזון שכל כך חסר בשרה. שרה לוחמת כל כך חזק למען קייט שלעיתים לא מבינה שאולי קייט בכלל לא רוצה שילחמו עלייה.
אפשר להמשיל את שרה לסוס-שרואה רק קדימה ולא מסתכל לצדדים, כך שרה רואה רק את קייט ולא מסתכלת על ילדיה האחרים.
בריאן-כל עיסקו בעצם הוא לכבות שריפות, בעבודתו ככבאי ובביתו העולה בלהבות מבפנים. כמעט כל פרק שלו מתחיל בשריפה לעיתים עם להבות אמיתיות ולעיתים שריפה פנימית
שלא תתכבה עם מים, או מטף. בריאן היה היחיד שראה שמשהו לא בסדר עם אנה, "אנה נותנת לנו מקצב רקע, וכשאני רואה אותה יושבת שם באפס תגובה, מתברר לי שלדממה יש קול"
"שרה ממצמצת, ואז פורצת בצחוק. קייט מצחקקת. אפילו ג'סי מבליע חיוך. רק אז אני קולט שאנה כבר עזבה את השולחן, ומה שיותר חשוב מזה, שאף אחד אחר לא שם לב"
"בריאן? איך קיט נראית לך?' יותר טוב מאנה, חשבתי, אבל זאת לא הייתה השאלה שלה" אנחנו באמת רואים שבריאן היחיד ששם לב שמשהו לא כשורה, אך האם הוא עשה עם זה משהו? לא בשלב זה.
ג'סי- הילד המופרע שכולם מנסים להשתיק. נתנו לו לגור במחסן רק כדי להית רחוקים ממנו ומהצרות שלו. בנקודם מבטם של כל אחת מהדמויות מדובר רק על הבעיות שג'סי עושה- אבל בקטעים של ג'סי
עצמו מגלה ילד עם לב ענק שנמאס לו להרגיש כמו רוח רפאים בבית. ילד שהבין שאם הוא לא יכול לתקן הוא צריך לעזור. ילד שמתברר שהיה תורם דם לקייט בלי שאף אחד מבני המשפחה ידע.
אחד שישב איתה בבית חולים ימים ולילות כשאף אחד אחר לא יכל. ילד שהציל כבשה גוססת, ילד שכרת בעצמו עץ אשוח לחג המולד, ואף אחד אפילו לא שם לב.
ג'סי הייתה הדמות שהכי התחברתי אליו בכל הספר, נשמה אבודה.
עד כאן אני אפילו לא נכנסת לכל סיפור התביעה, לסיפור השולי של קמבל וג'וליה (והדי מיותר אך חביב לטעמי) ולקייט עצמה.
הסוף היה טרגי, למה לא לסיים את כל הספר הקשה הזה בטוב?????
ספר שמשאיר המון רגשות, מסקנות, מחשבות, ודמויות שיחיו בליבי וילוו אותי לתקופה ארוכה מאוד.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
