מה אתה צריך לתת לילד? חום, אהבה. תשומת לב גם כן, מן הסתם. זה מובן מאליו.
ילדים צריכים להיות מרוצים, מאושרים. אם יקרה משהו שיתסכל אותם, לאחר הם יבליגו ויחזרו להיות שמחים.
העיקר שיחזרו להיות שמחים.
אם תתחשבו במשפטים הקודמים כנכונים, אז תמצאו את משפחת פיצג'רלד כחריגה.
יש שם שלושה ילדים בלתי מרוצים; אנה, בת הזקונים – 13 - שרואים אותה רק כשמבקשים ממנה משהו (במקרה שלנו, תרומות לקייט, אחותה). ואח הב

אני אוהב את אח שלי.
אני אוהב אותו יותר מההורים שלי, אני די בטוח בזה. לא הבנתי את זה כל כך במשך רוב החיים, לקחתי את הקשר שלנו כמובן מאליו.
וזה לא שאנחנו בהפרש של שנה, שנתיים.. אנחנו בהפרש של חמש שנים (או ליתר דיוק, ארבע שנים ועשרה חודשים).
כשאמא שלי נכנסה להריון, ואני וחבר טוב שלי ממש אהבנו לצפות בטום וג'רי, התחננתי אליה שתקרא לו טום. חשבתי שזה יהיה מגניב, ושלאח שיוולד לחבר שלי נקרא ג'רי. אז ה

בעיתוי שלא יכול להיות יותר מוצלח מזה, לאור המקרה המזעזע שהביא למותו של ג'ורג' פלויד שחום העור במעשה ברוטלי מאין כמותו, הפגנות הענק והקריאה " I can't breathe" .
ליווה אותי ספרה המצוין והכה אקטואלי של <mark>ג'ודי פיקו</mark> על הפליית השחורים בארה"ב, התחושות, הפחדים, המבטים וכל העובר על אדם אשר נולד עם צבע עור כהה מה"נורמל"
ג'ודי נכנסת בהצלחה רבה לעורם של שחומי העור מעבירה בצורה חיה ואף בוטה את התחושה להיות ח

החיים בתקופתנו מזמנים לנו שלל דילמות מוסריות. זה האזור בו <mark>ג'ודי פיקו</mark> כורה את העלילות לספריה. הספר הזה היה השני שתורגם לעברית מספריה, השני שלה שקראתי וגם האחרון. ולא בגלל שהנושא אינו מעניין, או שכתיבתה רעה.

הספר שיצא לאור בארה"ב ב 1998 עוסק במיגוון נושאים: אנשי הפרברים, גיל ההתבגרות, אהבה, יחסי הורים - ילדים, התאבדויות בין מתבגרים וגם מעט התעללות מינית בילדים.

הסופרת מנסה "לתפוס מרובה" ולעסו

אם אתם רוצים ללמוד על היונק הגדול על גבי היבשה – הפיל, זה הספר!

הספר הזה מתבסס על עבודת מחקר מעמיקה שערכה <mark>ג'ודי פיקו</mark> על פילים. לי זה הזכיר מעט את ערוץ נשיונל גיאוגרפיק, וסרטי טבע למיניהם שאני צופה בהם מעת לעת.

זהו בעיקר ספר מלמד דרך חיפושיה של ג'נה מטקאף אחר האם-אליס.

אליס נעלמה בעקבות תאונה טראגית שקרתה בחוות הפילים. הבת-ג'נה לא מקבלת את היעלמותה, והיא מסרבת להאמין שהאם נטשה אותה. תוך כ

(הערה קטנה: קראתי את הספר בכריכת הסרט, אבל כאן יש יותר ביקורות אז החלטתי לכתוב כאן.)

נפתח בשאלה: האם יש לכם מטרה בחיים? יש כאלה שיגדירו זאת אפילו כשליחות.
לאנה, גיבורת הספר הזה, יש מטרה ברורה בהחלט, וקשה מאין כמוה: להציל את אחותה.
קייט, אחותה של אנה, חולה בלוקמיה מסוג איי-פי-אל. המיוחד בלוקמיה זאת, וייתכן שצריך מרכאות כפולות מעל המילה "מיוחד" (המורה שלי ללשון הייתה אומרת שיש למילה קונוטציה ח

עולם יקר. זו אני, האופה בתלתלים.
אין לי חיים, אז אני עסוקה בלשכנע את פפריקה מיודעתנו לעשות איתי שטויות. והיום: כתיבת ביקורות, שורה-שורה.
אנחנו נהנינו, אתם תסבלו. ביי.
(אני בכתב מודגש, פפריקה בלא)
הימלטו על נפשכם כשיתעורר הצורך.
ספויילריםםםם

אז שומרת אחותי. מה יש לנו לומר על שומרת אחותי?
בואי נתחיל מהעובדה שאם לא הייתי קוראת את תאריך ההוצאה הייתי אומרת "פףף, מישהי מנסה להעתיק מג'ון גרין"

לפני כמה חודשים נתקלתי בדף הפייסבוק השכונתי במישהי שחיפשה מטפלת לתינוק בן שלושה חודשים, כולל לינה. "איזה נורא זה" חשבתי לעצמי, "אמא שאפילו בערב לא רוצה להיות עם התינוק שלה. בשביל מה אנשים כאלה עושים ילדים בכלל." כשגיליתי מה עמד מאחורי המודעה הזו התביישתי בעצמי על שכל כך מיהרתי לשפוט. מסתבר שאחותו בת השלוש (!) של התינוק אובחנה כחולה בסרטן. אז כמובן שזה נורא שתינוק קטנטן יגדל עם מטפלת זרה, אך האין ז

אני מאוד אוהבת את הכתיבה ואת הספרים שלה. נראה שהיא לוקחת נושאים שנראים לה חשובים וכותבת עליהם תוך מחקר ושזירת עובדות.
גם בספר הזה היא לוקחת את נושא האספרגר והאוטיזם באופן כללי ומכניסה אותו לסיפור, אך לדעתי, אם מטרתה הייתה להכיר לקורא את התופעה או להעלות נושא זה למודעות, היא קצת חטאה למטרה.

ג'ייקוב, נער בן 18 עם תסמונת אספרגר, מכור לזירות פשע, מוצא עצמו מואשם ברצח. יחד עם אימו החד הורית ואחיו ה