זהו מסע אל תוך נפשה של אומה.
בנות צעירות מתאבדות אחת אחרי השנייה בעיר נידחת קארס, השוכנת בצפון – מזרח טורקיה. משורר גולה, מלנכולי וקצת נוירוטי ,שברח לגרמניה לפני שתים – עשרה שנה, מגיע לקארס באוטובוס לכמה ימים לסקר את ההתאבדויות עבור עיתון גרמני. הוא כלל לא התכוון להגיע לכאן – מטרתו הייתה ביקור מולדת באיסטנבול לראות את אימו בפעם האחרונה ולפגוש מעט חברים ישנים שנותרו לו שם. הודעה פתאומית מעורך העיתון משנה את תכניותיו ומתברר שגם את חייו, לנצח.
אולם לקא יש עוד סיבה לבוא לעיר הזו. הוא פוגש שם את איפֶק – חברתו ללימודים. היא נותרה מהממת ביופייה ואישיותה רק מוסיפה קסם להופעתה החיצונית הכובשת. קא, שאיבד כל תקווה למצוא אושר בחייו חש פתאום ניצוץ שדוקר את ליבו בכאב מענג.
אולם, לא רק התאהבות מחכה לו בעיר הזאת. האקלים בקארס קשוח והפכפך – בחורף הקור הוא עז, הטמפרטורות צונחות ושלג כבד יורד ואילו הקיץ רותח ומחניק. עד מהרה, מגלה המשורר שלנו שלא יוכל לצאת מהעיר לפחות כמה ימים – שלג בלתי פוסק חסם את הכבישים ואת מסילות הרכבת.
קארס, עיר מוכת עוני, אבטלה ואלימות עומדת לפני בחירות לראשותה. כל הסימנים מעידים על כך, כי מפלגה איסלאמיסטית בראשות גרושה של איפֶק מהטר – איש שמאל שהפך את עורו ונעשה לקנאי דתי, עומדת לזכות במירב הקולות. אלו הן שנות ה- 90, הצבא עדיין שולט ביד רמה במדינה, לקצינים יש כוח רב והם ייעשו הכל כדי למנוע מאנשי הדת לתפוס את המושכות ולהחזיר את טורקיה לאחור.
קא מוצא את עצמו בלי משים במרכז ההפיכה הרצחנית שמתחילה בתיאטרון העירוני בחסות השלג שניתק את העיר מהעולם. הוא עד מהרה מבין כי הסתבך במאבקים בין הכוחות הקאמאליסטיים החילוניים המיוצגים על ידי הצבא למוסלמים קנאים, כשבמקביל מתרחש גם מאבק לאומי כורדי.
במהלך שהותו בקארס מגלה קא כי הנערות שהתאבדו היו חלק מתנועת "נערות המטפחת" – תלמידות שנאבקות להיכנס למוסדות הלימוד כשהן לבושות על פי ציווי האסלאם. הן גורשו מהתיכון בבושת פנים בדרישה להופיע חשופות שיער ולכן עשו את המעשה הנוראי. אבל האם זו אכן הסיבה להתאבדותן או שלפעמים האסלאם הוא רק תירוץ? ובכלל האם אין זה אבסורד להתאבד בשם דת שרואה במעשה אחד החטאים החמורים? כך או אחרת, קנאי דתי המכונה "כחול" מסתתר בעיר ומנהל ממקום מחבואו מסע נקמה באלה שאחראים לדיכוי הדת בעיר ו"השפלת" הבנות. היותו מוסלמי מאמין אגב, לא מונעת ממנו להחזיק פילגשים ואף לנהל קשר עם שתי נשים במקביל.
הרומן מצליח לחשוף את תמציתה של טורקיה המודרנית שהיא מלאת סתירות וסובלת מרגשי נחיתות מול אירופה שמומרים במקרים רבים לשנאה. הליברלים והמערב משתפים פעולה עם הדתיים "בשם הדמוקרטיה" כשלנגד עיניהם ישנה הדוגמה של שכנתם איראן, כאשר ליברלים כאלה הומתו במיתות משונות כשמיאנו לקבל את התנאים החדשים אחרי שהאיסלאמיסטים תפסו שם את השלטון. החילונים ואינטלקטואליים נשענים על הצבא, המשמר את השלטון החילוני במדינה, כשבסתר ליבם הם בזים לו ולקציניו. הצבא עצמו מנסה להבטיח קידמה וזכויות הנשים עם נבוט ביד...
פרשת האהבים בין קא לאיפק עוברת כחוט השני לאורך הרומן ולמעשה מהווה גחלת שמדביקה את הקורא לספר, כשברקע יש איזושהי תקווה לסוף מאושר. אבל האם הוא בכלל אפשרי במקום מסובך כל כך? ואילו סודות עוד יגלה קא על אהובתו יפת התואר? אגב היה מעניין לקרוא תיאורי מין מאת סופר טורקי. הם אמנם מנסים להיות נועזים, אך עדיין עדינים יותר, רחוקים מהפירוטים שמקובלים בספרים מערביים עכשוויים.
ל'שלג' יש את כל הנתונים להיות ספר של חמישה כוכבים זוהרים. הוא מצליח לגעת בנקודות רבות כל כך בצורה מדויקת וממש גרם לי להבין את טורקיה. פאמוק סיים את כתיבתו ב-2001, ערב היבחרותו של ארדואן לשלטון. הרומן עוזר מאוד לתפוס מה הביא את האיש הזה לשם. לאחר עשורים שבהם דרכה של מפלגתו נחסמה על ידי הכוחות החילוניים, האיש הזה, נציג "טורקיה השנייה", שמתבל את היותו איסלאמיסט בלאומנות קאמאליסטית ושאיפות אימפריאליסטיות נבחר ברוב קולות. בעזרת המערב, אגב. יש בספר גם תובנות פילוסופיות מעניינות וניסוי ספרותי שיכול היה להיות מרהיב. נקודת מבטו של המספר היא מיוחדת מאוד.
נקודת התורפה המובהקת של הרומן היא הכתיבה המייגעת וחסרת המעוף. הוא מתקדם בעצלתיים , לא זורם לרוב ומרגיש כמו ספר הרבה יותר ארוך מ-462 עמודיו. לא חשתי כדג השוחה להנאתי בזרם, אלא כתולעת שמגלה את כל הפנינים של הרומן אגב זחילה איטית ולעיתים מעייפת. אם לא די בכך, אינטואיטיבית חשתי שהתרגום טוב, אך מעט מגושם, אף שאין לי דרך ממשית לבדוק את זה וייתכן שאני טועה. בסוף בין שלושה וחצי לארבעה וחצי כוכבים – תלוי מאיזה זווית מסתכלים על זה.
למרות מגרעותיו זה ספר מומלץ ואיכותי.
*נקודה מעניינת: שלג בטורקית זה Kar. מזכיר משהו? אם לא די בכך , לגיבור קוראים Ka ולמקום ההתרחשות Kares.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
