הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 5 שנים•2 דקות קריאה

ראשית כל אציין כי אין בי ולו מעט המחבב כדורסל. היחיד שאליו נתונה הערכתי בכל הקשור לתחום הוא עומרי כספי וזאת בעיקר עקב הרשתות וכן הפודקאסטים שהוא מעלה לאחרונה. משהו בנראות שלו מצביע על תהליך פנימי, בייחוד כשהוא כרגע בהפסקה מהמשחק עקב פציעה.

בנוגע לספר של דורון, לא הכרתי אותו, אם כי ידעתי שהוא שחקן כדורסל שהתחזק והוציא ספר. נפל לידיי והחלטתי לקרוא.

בתחילה, חשבתי על הכריכה כמשעממת ומוזרה. זאת יחד עם תחילת הספר שעובר מימיי ילדותו, דרך גיל הבגרות ועד כניסתו לעולם הכדרוסל. נראה היה לי כי חלק מהמשפטים נוטים לחזור על עצמם, שאין סדר ופואנטה חוץ מהיות הספר כיומן מסע חייו של שפר. ואכן הוא כזה.
באמצעו ניתן לראות מקבץ תמונות של שפר מתחנות חייו השונות עליהן הוא סיפר ויספר עוד בחציו השני של הספר.
לאט לאט התחברתי לסיפור חייו, למרד הנעורים המתמשך, לחיפוש אחר עצמך ולרצון והאומץ לשמוע לקול הפנימי שלך.
דורון, שלאורך כל הספר נשמע כאדם רוחני, מספר על יסודות המים והרוח שהם אזור הנוחות שלו (בכינויו האייס-מן), וכמה שהוא ניסה להכניס לחייו גם מיסודות האש והאדמה. בכותבו על ההרגל לטבול במים שאין להם סוף, כך ירדה ההבנה של מה עומד אחרי הכריכה המכילה את החצי הלא ברור, השומם, ואת חציה הכחול תכול הלא נגמר, המנקה.
בספר דורון מדבר על כך שההצלחה תבוא, גם אם לא עכשיו, אם היא מגיעה לך, היא שלך ותתפוס אותך גם אחר כך. לא בלחץ.
אני חושבת שדורון הוא איש אמיץ המחפש אחר חיבור ועומק, אחר האמת.
לעיתים מרגישים חלק מהמסע שלו, כאילו היית איתו בהודו, כאילו ראית את כל הטבע הפראי ההוא וניסית את כל הדברים ההם. חוויה של התעוררות, של פעפועיי רצון הדורש חיפוש כזה בעצמך.