חשבתי שהספר יהיה דומה ל"מקימי" של נועה ירון-דיין מכיוון שבשניהם סיפור של חזרה בתשובה אך לא, הספרים שונים בתכלית.
הספר אינו ספר קלאסי של חזרה בתשובה. אם יש מי שמפחד או לא בא לו לקרוא תכנים דתיים וחושש מהטפות אני יכולה לאמר שזה ממש לא הסגנון.
התהליך הרוחני שמפורט בהרחבה הוא בעיקר מה שחווה בהודו. להפתעתי ולהרגשתי החזרה בתשובה אינה מתוארת כמעט בכלל (חיסרון או יתרון? התשובה אינדיווידואלית).
בספר מתוארות בהרחבה הרגשותיו ומחשבותיו של מי שעובד בספורט הישגי על כל המשתמע מכך. ממש הצלחתי לחוות כביכול את המתחים אותם הוא תאר בעקבות כל התחרותיות ומשחקי הכדור סל. נשמע לא קל בכלל וגורם לך להעריך את מי שכן מצליח לנהל את חייו באור הזרקורים, נתון לשיפוטיות ללא הרף ומצליח להישאר שפוי.
במהלך סיפור חייו מתאר דורון שפר איך בין כל סבך הארועים, האנשים והקולות הוא הצליח לבודד ולשמוע את קולו הפרטי, להתחבר אל הרגשותיו ורגשותיו ובסופו של דבר לקבל את ההחלטות המשמעותיות בחייו. התפעלתי מהמסע שעבר וגרם לי להעריך את מאמציו בחיפושיו אחר האמת שלו.
הספר כתוב בצורה קולחת ומענינת. מומלץ!.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
