מבחינתי זוהי הפעם הראשונה שאני קורא ביוגרפיה על דוד בן-גוריון. וזה איננו פשוט! כי תום שגב שחיבר אותה כתב כאן עבודה ממש ברמה אקדמית, עם הערות-שוליים ועם ביבליוגרפיה שלמה! עבודה שיחד עם כל הנ"ל תופסת כשמונה מאות עמודים! אין שום קושי לקרוא את מה שמסופר לנו כאן! הכתיבה של שגב קולחת עם אנקדוטות רבות ומעניינות כי בן-גוריון כמו שאנחנו יודעים היה אדם מיוחד וקשה לנו לתאר את תולדות הציונות בארץ בכלל והקמת מדינת ישראל בפרט – בלעדיו...
יש כאן תיאור מלא של חייו החל מעיר הולדתו פלונסק שבפולין ועלייתו לארץ בתחילת המאה העשרים, כשעדיין שלטה כאן האימפריה העותומנית. בן-גוריון התבלט די מהר כאחד ממנהיגי מפלגות הפועלים ששלטו כאן בתקופת "היישוב" ועשייתו הציבורית שהביאה אותו לתפקידים חשובים כמו מנהיג ההסתדרות ומאוחר יותר יושב ראש הסוכנות. יש כאן תיאורים של מאבקיו עם יריביו הפוליטיים, בין בתוך מפלגתו ובין ממפלגות אחרות. למעשה כשקוראים את הביוגרפיה הזאת אנו מקבלים שפע של פרטים על כל המאורעות החשובים שקרו בארץ ישראל עוד לפני קום המדינה. למשל רצח ארלוזורוב המזעזע, שהיה השבר הגדול הראשון בין השמאל ותנועת הפועלים בארץ לבין תנועות הימין שהונהג אז בידי זאב ז'בוטינסקי - רצח שגרם לשנאה נוראה והדדית שנמשכה שנים רבות ויש אומרים – עד ימינו אלה... בנוסף לעניינים הפוליטים החשובים כמו למשל "ועדת פיל" שהמליצה לראשונה על חלוקת הארץ עוד בשנות השלושים, אנחנו מקבלים פה המון פרטים על חייו האישיים והאינטימיים של בן-גוריון; מתוודעים לדמותה של פולה אישתו, אותה הכיר בשהותו הכפויה בארה"ב. וגם את מה שמאוד הפתיע אותי! שפע הנשים שבגד בה איתן! גם בארץ אבל בעיקר בחו"ל! עקב חייו הציבוריים והפוליטיים נסע בן-גוריון לעתים לתקופות ארוכות ביותר לחו"ל בעיקר לאירופה ולארצות הברית ושם היה לו גם את הזמן וגם האפשרות המעשית לעסוק בנוסף לענייניו המדיניים בכל מיני עסקי-אהבה מזדמנים!...
החשוב הוא שבן-גוריון הפך בתקופת טרום הקמת המדינה ובשנים הראשונות של מדינת ישראל למנהיג הבלתי-מעורער שאחראי בצד הצלחות מדהימות, כמו ניצחון הישוב היהודי הקטן יחסית במלחמת השחרור נגד כמה צבאות ערביים שונים גדולים ומצוידים היטב! ועוד עניין מדהים הוא הצלחת המדינה הצעירה שזה עתה נולדה, לקלוט בתקופה קצרה יחסית המונים רבים של עולים-חדשים מכל ארצות תבל! עולים במספרים עצומים שהשלישו את אוכלוסייתה! מובן שיחד עם זאת היו גם כשלונות שהיו מעין מחלות ילדות של המדינה הצעירה והענייה עדיין. קליטת העולים ההמונית הובילה למתחים חריפים בין העולים מארצות ערב שנקלטו כאן בתנאים קשים וטענות על קיפוח שכולנו מכירים אותן ואין צורך להרחיב בכך... מה שמאוד מודגש כאן הוא שליטתו הכמעט-אבסולוטית בכל מה שקרה אז במדינה. הוא שלט ביד ברזל ולא היסס להפעיל כוח רב כשחשב שזה נחוץ! גם מימין כמו למשל בפיצוץ האוניה אלטלנה והמיזוג בכוח של ארגוני הפורשים לצה"ל אך גם משמאל! כשהוא פירק את הפלמ"ח שנשלט בידי מפ"ם ומאוחר יותר כשחיסל את "זרם העובדים בחינוך". מה שהיה מעניין אצלו הוא שבצד היותו איש רוח שלמד יוונית עתיקה כדי שיוכל לקרוא את הפילוסופים היווניים במקור הוא היה מאוד פרגמטיסט וכשהבין שקשר עם גרמניה החדשה (המקוללת –אז) יכול לפתור בעיות כלכליות גדולות של ישראל הענייה, הוא לא היסס ליצור איתה קשרים ולקבל את כספי פיצויים שהצעידו את המדינה קדימה. מה שמאוד בלט לי בתיאורים בספר של אותה תקופה הוא עד כמה שהמדינה הצעירה הייתה אז ענייה! ויש רבים מאיתנו שהיו אז ילדים ואולי זוכרים את תנאי החיים הקשים שהיו כאן בשנות החמישים... התרשמתי מהעובדה שמאבקיו הפוליטיים היו לעתים מאוד קשים ויצריים וכשהוא שנא בלהט או סתם לא אהב מישהו הוא לא ברר במילים כלפיו! כך זה היה כלפי זאב ז'בוטינסקי, חיים ויצמן (עד כמה שקשה להאמין) משה שרת (בו זלזל) מנחם בגין, (האיש שיושב ליד יוחנן בדר) פנחס לבון (גיבור "הפרשה" אותו סילק מראשות ההסתדרות) ואחרון חביב לוי אשכול! שלא יכול היה לסלוח לו שתפס את מקומו... ופתח נגדו במלחמת חורמה! ויש עוד רבים שלא הזכרתי... קשה להעביר בסקירה זו אפילו בתמצית ספר שיש בו כל כך הרבה מידע אבל מבחינתי מדובר בספר מרתק שאני ממליץ עליו!


















