• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
אקו פארק

אקו פארק

מאת מייקל קונלי

הביקורת של רוני

תמונה של רוני
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
אקו פארק

אקו פארק

מאת מייקל קונלי

הביקורת של רוני

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של רוני
הוצאה לאור:מודן
שנת הוצאה:2009
סדרה:הארי בוש #12
קטגוריה:מתח ריגול והרפתקאות
הקודמת
מוריץ לוי
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 5 שנים•1 דקות קריאה

הארי בוש הוא אחד מבלשי המשטרה האהובים עלי. תמיד פועל לבד, ללא הסכמה/גיבוי של מפקדיו, תמיד מוצא סיוע מסוכנת פ.בי אי יפיפה והעיקר עלילה מותחת, מעניינת אשר בסופה תמיד טוויסט מפתיע בעלילה - אחרי שכבר חשבת שהתעלומה נפתרה - הופ...משהו חדש צץ וכל העניין מקבל תפנית שונה. בסך הכל ספר בהחלט קריא, מותח, שווה בהחלט וכמו תמיד מחכה להארי בוש הבא.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של Mira
Mira
תמונה של זלי
זלי
2קוראים|גיל ממוצע69|100%נשים

על המבקר

תמונה של רוני

רוני

ותיק
חבר מזה 18 שנים
687 ביקורות•1 נבחרות•3,531 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מקורית
תמונה של רוני
רוני
ותיק
חבר באתר מזה 18 שנים
ביקורות687
ביקורות נבחרות1
לייקים שקיבל3,531
דירוג ממוצע4.0 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת290מתח ריגול והרפתקאות201ספרות מקורית69

דיון על הביקורת

אין תגובות עדיין

אין תגובות עדיין

היה הראשון לשתף את המחשבות שלך על הביקורת

ביקורות נוספות של רוני

החזאי

החזאי

סטיב תאייר

ספר בלש אמריקאי לא רע. במרכז הסיפור פרשיית רציחות שמתרחשות במדינת מינסוטה בחילופי עונות השנה. כל הנרצחות הן נשים אך ללא מרכיב של תקיפה מינית. הדמויות המרכזיות בסיפור הן החזאי דיקסון בל שמפליא בתחזיות המדויקות שלו לגבי מזג האוויר בתחנת הטלביזיה המקומית, מפיק החדשות ריק בינבוסולום - פצוע קשה ממלחמת וייטנאם שפרצופו נשרף והוא עוטה באופן קבוע מסכה, ושדרנית הטלביזה אנדריאה לאבור. הספר מתאר את חקירת המשטרה לגבי ניסיון איתור הרוצח תוך תיאור הקורה בתחנת הטלביזיה ערוץ 7 ובמקביל תיאור של ההוייה הפוליטית במדינה - בחירות למשרת המושל. לאחר שהמשטרה עוצרת חשוד ברציחות (לא אגלה לכם מי) בנסיבות די בעייתיות וללא ראיות ברורות לגמרי, יש תיאור לגמרי לא פשוט של שלב המשפט, גזר הדין וההוצאה לפועל של גזר הדין. בהחלט קריא.

לפני שבוע•
★★★★★
•רוני
מים, שאו אותי

מים, שאו אותי

תומס מורן

ספר טוב ומעניין. ספר "חובה" לבקרי גבול וסלקטורים. עד כאן ולא אגלה למה. סיפורה הטרגי של אונה מוס, סטודנטית לרפואה באוניברסיטת קורק שבאירלנד, המתגוררת מאז נהרגו הוריה בתאונת דרכים? או שמא בהתנקשות, אצל סבא שלה שגם הוא דמות לא קלה כמי שבתור נהג ברכבת נהג להעביר מטענים וחבילות עבור המחתרת האירית וחבריו הקרובים שגם הם שייכים למחתרת האירית. יש בספר הזה סיפור אהבה יפיפייה בין אונה לבין אידן פרל שמסתיים בצורה טרגית. הספר משופע בסצינות של חיי הסטודנטים העליזים בקורק, החברות של אונה מאז בית הספר ואחר כך באוניברסיטה, דיוקנו של הסבא ראוני מוס ועוזרת הבית שלו גב' שונסי. ספר יפה שבצד סיפור האהבה והחיים באירלנד בצל המטענים והפיגועים בהחלט שווה קריאה והנאה מהסיפור עצמו והכתיבה המשכנעת (לפחות אותי - כחובב מושבע של ספרות אירית).

לפני שבוע•
★★★★★
•רוני
האונייה

האונייה

דייוויד גראן

ספר מצויין. קורותיה של האונייה וייג'ר שנטרפה וכל צוותה שנותר הגיע לחוף שומם ושם התחילה סאגה של הישרדות בתנאים לא אנושיים, תוך מאבק של מפקד האנייה קפטן דיויד צ'יפ לנסות לשמור על מנהיגות ועל החוקים הקפדניים של הצי הבריטי, תוך שהוא נתקל בגילויים של מרדנות מצד חלק מאנשי הצוות ומאידך חלק אחר שמר לו אמונים. יש בספר תיאורים אותנטיים של החיים בספינה - מדובר על המאה ה-17 וה-18 והסופר מסתמך על חומר כתוב, יומנים שאנשים כתבו. המורדים בקפטן זנחו אותו וחלק מאנשיו על האי השומם ובעזרת סירות שהם בנו עזבו והפליגו כאשר הם יודעים היטב כי כאשר יגיעו לאנגליה צפוי להם משפט צבאי על מרד והעונש הצפוי הוא תלייה. המורדים מתעדים את מה שקרה מנקודת מבטם כדי לנסות ולהשפיע כאשר יגיעו לאנגליה, תוך אמירה שקפטן צ'יפ כשל ולא רק שכשל הוא גם ירה והרג אחד מאנשיהם, כך שגם הוא צפוי לעונש קשה. התיאורים של חייהם באי השומם, מסעם הסיזיפי והלא יתואר בכלי שייט קטנים בים סוער נגד כל הסיכויים הוא מרשים. ספר מרתק ומעניין מאוד.

לפני שבועיים•
★★★★★
•רוני
עד קצה הגבול

עד קצה הגבול

עודד ליפשיץ

מבין כל הספרים הרבים שיצאו אחרי ה-7 באוקטובר בחרתי לקרוא רק אחד - את אסופת המאמרים והחומרים שכתב עודד ליפשיץ שנרצח בשבי. לא חושב להעביר ביקורת ספרותית על הספר - זהו ספר שנועד להציג דמות - לדעתי דמות מופת - של אדם שהאמין בכל רמ"ח אבריו ובאמונה שלמה - בצדקת הדרך שהוא בחר בה - עמדת שמאל ברורה ובלתי מתפשרת. זה עולה מכל המאמרים שהוא כתב במסגרות השונות - כעיתונאי ב"על המשמר", ככותב ב"חותם" ובטורים שכתב בעיתון "הארץ". דמות של לוחם אמיץ ובלתי מתפשר. הוא דמות מייצגת לדעתי של דור המתיישבים הראשונים של הנגב המערבי - אלו שבחרו אידיאולוגית להתיישב בקיבוצי הספר על גבול עזה ואשר למרות מערכת היחסים רצופת האש וההפגזות - ידע לשים את הלב (התמים והאנושי) שלו במקום הנכון. העובדה שהוא היה בין אלו שהסיע חולים פלשתינאים מעזה לבתי חולים ולבסוף נרצח על ידם - היא יותר מטרגדיה שמסמלת את הקושי והמורכבות של אותם מאמינים מסוגו של עודד ליפשיץ- דמות ראייה להערצה לטעמי.

לפני 4 שבועות•
★★★★★
•רוני
זוּלֵיכָה פוקחת עיניים

זוּלֵיכָה פוקחת עיניים

גוזל יכינה

ספר מעולה. מהטובים ביותר שקראתי - אמנם באיחור - אבל מוטב מאוחר.. קורותיה של זוליכה שנישאה בגיל 14 לגבר מבוגר ממנה ב-30 שנה ומשועבדת לו ולחמותה שרודה בה. נוסף לכל יולדת 4 בנות שכולן נפטרות מייד עם לידתן. חווית "השעבוד" לגבר ולחמותה מתוארים בצורה כל כך ריאליסטית וקשה ומדגימה את קשיי החיים בכפרים הטטריים באיזור קזן ברוסיה. מדובר על שנות ה-30 של המאה העשרים. בעלה נהרג/נרצח במהלך פשיטה של כוחות הצבא האדום על הקולאקים - אותם איכרים שנחשבו ליסודות עויינים למשטר הקומוניסטי דאז והיא מתחילה שרשרת של יסורי מעבר ברכבות משא יחד עם עוד שכמותה להגלייה לסיביר. ברקע דמותו של איוון איגנטוב שמפקד על מבצע העברת הקולאקים והוא גם זה שירה בבעלה. לאחר תלאות המסע הם מגיעים לטייגה הסיבירית שם הם מתחילים לנסות להתחיל חיים חדשים - קשוחים ביותר ללא תנאי מחייה נורמליים. איגנטוב שמייחל לחזור הביתה מוצא עצמו נשאר לפקד על חיי המתיישבים בטייגה הסיבירית ומקשיח עליהם את החיים. זוליכה, בהריון, יולדת בן - יוסוף ומגדלת אותו בתנאים-לא תנאים. היא הופכת לציידת מוכשרת שדואגת להביא בשר צייד למטבח המשותף. יוסוף עם הזמן מגלה כישורי ציור יוצאים מן הכלל בהדרכת צייר מפורסם שגם הוא חלק ממגוורשים לסיביר - הספר כתוב בצורה מרשימה - יצירה ספרותית מעולה ומרגשת. שם הספר הוא גם 2 המילים הראשונות בספר "זוליכה פוקחת עיניים.." - מומלץ ביותר.

לפני חודש•
★★★★★
•רוני
חוף המרגלים

חוף המרגלים

טס גריטסן

ספר טוב. עלילה מעניינת אם כי לעיתים קצת מופרכת - בכל זאת לסופר מותר להשתולל עם הדמיון וזה בסדר גמור. הדמויות "הטובות" בסיפור הם באמת טובות ומעוררות אמפתיה. "הרעים" הם באמת רעים למהדרין. עלילה בלשית בהחלט מהוקצעת, מעניינת, קולחת ונותנת בהחלט "פייט" טוב לספרים בז'אנר הזה. יש כאן בסיס מצוין לתסריט של סרט מתח טוב. מעניין אם זה יקרה. הנושא של סוכני סי.איי, אי פורשים שחוזרים לפעולה מפרישתם עקב אירוע בעברם - הוא נושא לא חדש, אבל כשזה כתוב היטב - אז למרות אי החידוש של הנושא זה עדיין כיפי להעביר שבוע של קריאה. מגי בירד גיבורת הסיפור וחבורת הפורשים שלצידה - הם חבר'ה שהייתי שמח להכיר!! החברות, העמידה ללא סייג לצידה בעת צרה, החוויות לאורך שנים של פעילות חשאית לצד הצלחות וכשלונות וחוסר האפשרות לשתף את סביבתם הטבעית - יוצרת חבורה סגורה, איכותית שחבריה יודעים שתמיד יהיה מישהו לצידם בעת צרה. סך הכל ספר טוב, קריא מאוד.

לפני חודשיים•רוני
נתן ועמוס

נתן ועמוס

אסף ענברי

לא נעים אבל... לא יותר מאשר "בסדר". למה? בארבע מלים "מהנה מאוד - שטחי מאוד". אי אפשר לומר על אסף ענברי שכתיבתו לא טובה. זו כתיבה מהנה, מאוד קריאה, אבל הספר הזה חוטא בשטחיות כזו שרוב יתרונותיו בטלים לעומת השטחיות והתיאורים שמנסים מצד אחד להיות תיאורים היסטוריים לכאורה, שלא לדבר על הציטוטים שהוא מביא ובהרבה מקרים הם פשוט לא היו והם פרי דמיונו של המחבר. נכון שאסף ענברי "המציא" סוג חדש ואפילו מעניין ומקורי שבו הוא מרשה לעצמו להמציא אירועים וציטוטים שמלווים את הפרקים האמיתיים -ראו למשל "הספר האדום" שם זה הרבה יותר מוצלח. במקרה שלפנינו 2 הדמויות הן של אלתרמן והן של עמוס עוז ראויות להרבה יותר מאשר כאן. הניסיון להציג דיכוטומיה בין שניהם יש לה בסיס מסוים, אבל לא כזה שמצדיק את המתואר בספר. רוצה להכיר את עמוס עוז קרא את "סיפור על אהבה וחושך". רוצה להכיר את אלתרמן קרא את כרכי "הטור השביעי". אני, הקטון, נעלב בשם שניהם. בכל זאת מילה אחת טובה - מאוד קריא, שוטף ומי שלא הכיר את שניהם מקבל תמונה אמנם שטחית ולקויה, אבל יתכן שתמשוך את הקורא להכיר אותם באופן ראוי יותר

לפני חודשיים•
★★★★★
•רוני
רקוויאם רוסי

רקוויאם רוסי

ויליאם ראיין

ספר שלא הכרתי בכלל. הפתיע לטובה. עצם העובדה שמדובר בסדרת בלש רוסי משנת 1936 כבר יצר עניין אחר. בלש רוסי בשנים האלו לא יכול להיות דומה בשום אופן לבלשים העכשוויים בכל מדינה - העדר אמצעים טכנולוגיים, אמצעי תקשורת ועוד. המחויבות למפלגה ולסוציאליזם מול שגרת החיים האפורה והענייה רוסיה בשנת 1936. מערכת היחסים בין המשטרה/מיליציה לבין כוחות הבטחון הפנימי/נ.ק.ו.ד (קג"ב לימים). גיבור העלילה אלכסיי קורולוב הוא קצין מיליציה, נאמן למפלגה(מצטלב בסתר) שמוצא עצמו בחקירה בה הוא משמש בלי ידיעתו ככלי בידי הבטחון הפנימי עד כדי סיכון חייו ותוך התנגשויות אלימות עם מבקשי נפשו. הרקע והעלילה בהחלט מסופרים היטב וספר זה הוא נוף אחר בשדה הסיפור הבלשי. בהחלט - לטעמי - משכנע יותר מטום רוב סמית ו"לד44" שהוזכר עי קוראים אחרים.

לפני 3 חודשים•
★★★★★
•רוני
פרשת סטלין

פרשת סטלין

ג'יילס מילטון

פרשת פגישותיהם של "שלושת הגדולים" סטלין, צ'רצ'יל ורוזבלט בניסיון לתאם מדיניות משותפת כנגד גרמניה הנאצית עם פלישת גרמניה לרוסי (מבצע "ברברוסה) - מתוארת באופן מבריק ומעניין. מעבר לאפיון הדמויות של המנהיגים, הספר עוסק בעוד כמה דמויות שנמצאות לכאורה מאחורי הקלעים - אווריל הארימן האמריקאי - שליחו המיוחד של רוזבלט לצ'רצ'יל ואחר כך כשגריר ארה"ב במוסקבה, וארצ'י קלרק קר - שליחו של צ'רצ'יל לסטלין ואחר כך השגריר הבריטי במוסקבה. שניהם פעלו בצורה יוצאת דופן בעיצוב הקשר בין המנהיגים, כמו גם בעיצוב תוכניות ומעשים בפועל כדי לברום להצלחת הקשרים החשובים האלו לכל האנושות. הספר מלא פיקנטריה מעבר לתיאור המהלכים המדיניים והצבאיים ובזה עיקר כוחו. תמונה מרשימה של היסטוריה שמתוארת באופן נגיש, מעניין ורב קסם. מומלץ מאוד. מי שיוצא הכי טוב מבין המנהיגים למרבה הפליאה הוא דווקא הדוד ג'ו - סטלין שמתואר כמי שהצליח יותר מכולם לכפות את דעתו ואת רצונותיו.

לפני 3 חודשים•
★★★★★
•רוני

ביקורות נוספות על "אקו פארק"

אקו פארק

אקו פארק

מייקל קונלי

כשניגשים לקרוא מותחן של מייקל קונלי, ובמיוחד לאחר היכרות מוקדמת עם יצירה יוצאת דופן כמו "המשורר", רף הציפיות מוצב במקום גבוה וברור מאוד. קונלי הוא ללא ספק אחלה סופר, והציפייה הטבעית היא למצוא מותחן פשע משומן, מהודק וחכם. במבחן המציאות, "אקו פארק" מתגלה כספר די טוב שמקיים את ההבטחה הקצבית שלו, אך הוא בוחר בנתיב שונה בתכלית – הוא מוותר מראש על עומק פסיכולוגי מורכב ומציע במקומו חקירה משטרתית ישירה, אשר לצד יתרונותיה סובלת גם מבעיית אמינות לא פשוטה.
תמצית העלילה
הבלש הארי בוש חוזר לתיק פתוח ובלתי מפוענח משנת 1993, העוסק בהיעלמותה המסתורית של צעירה בלוס אנג'לס. התפנית הדרמטית חלה כאשר רוצח סדרתי שנתפס במקרה מציע עסקת טיעון, ומודה בין היתר גם בביצוע הרצח ההוא. חקירת התיק הישן מובילה את בוש לשיתוף פעולה פרוצדורלי מורכב עם ה-FBI ועם סוכנת העבר רייצ'ל וולינג, בתוך רשת של פוליטיקה משטרתית ותפניות בעלילה שמאלצות את החוקרים לבחון מחדש את כל מה שחשבו על התיק.

מבחינת איכות הכתיבה והקצב, קונלי מוכיח שוב שהוא שולט בחומר. הספר מעניין מאוד, קצבי, ומאופיין בכתיבה טובה ורהוטה שמניעה את העלילה קדימה ללא עיכובים מיותרים. למרות היעדרו של עומק פסיכולוגי תהומי, החוויה הכללית נותרת שוטפת, מהירה ומחזיקה את העניין לכל אורך הדרך, כפי שספרות פשע טובה צריכה לעשות.
עם זאת, נקודת התורפה המרכזית של הספר, שפוגעת באופן ממשי באמינות הסיפור, נעוצה דווקא בהחלטה להחזיר לעלילה את דמותה של רייצ'ל וולינג (יש מצב שהופיעה גם בעבר, לא קראתי). מי שזוכר אותה לטובה מ"המשורר" כדמות נפלאה, פקחית, מעניינת, מצחיקה ושנונה, יתאכזב לגלות שבספר הנוכחי היא פשוט איבדה את כל המעלות הללו. הבחירה להציג אותה כמי שעוברת מחוקר לחוקר, עוזרת בחקירות ומוצאת את עצמה כעת בזוגיות עם בוש, מרגישה מאולצת ולא אמינה לחלוטין. במקום דמות בשר ודם בעלת נפח משלה, רייצ'ל מתפקדת כאן בעיקר כתפאורה לקידום העלילה, והדבר מבאס ומחליש את העסק.
הספר שומר על מבנה ליניארי נכון הממוקד במלאכת הבלשות, ואינו שואף לייצר תהודה רגשית יוצאת דופן או ריסוק נפשי. בשורת הסיום, במבחן הקלוז'ר, לא נרשמה כאן התעלות מיוחדת; לא "עפתי" מהסוף של הספר, שהרגיש מעט רגיל, אך בסופו של דבר העלילה הסתדרה יפה, הקצוות נסגרו בצורה נכונה והסיפור הגיע אל סיומו באופן הגיוני ומספק.
שורה תחתונה
"אקו פארק" הוא מותחן פשע קצבי, מעניין וכתוב היטב. למרות בחירה עלילתית לא אמינה בגזרת הדמויות וסוף שאינו מבריק במיוחד, הוא לחלוטין עושה את העבודה כספרות חכמה ומהירה שכיף להעביר איתה את הזמן.

לפני חודש•
★★★★★
•ליליאן די
אקו פארק

אקו פארק

מייקל קונלי

הטוב שבספר זה שאתה לא יכול להוריד עין מהכביש יעני כל רגע קורה משהו ואתה לא יכול לעצום עין. שאני אומר לא לעצום עין אנ גם מזהיר אותכם שלא תתחילו לקרוא את זה בשעה אחד עשרה וחצי בלילה שאז עד שעה שש וחצי בבוקר אתם תקועים עם הספר וגם אם אתם מתים לשים ראש לאיזה חצי שעה אין לכם צ'אנס. 

הרע בספר זה שחוץ מהמה שטוב אין בזה כלום יעני בזבזתם את כל הלילה שלכם בשביל ספר שלא תזכרו ממנו כלום עוד כמה ימים ועוד חודשיים בטח אפילו השם שלו לא ידליק מנורה ששום דבר פה אין בו יותר ממתח כמו שצריך על כלום ושום דבר.

זה מה שזה. רצח ובלש וגילויים ועוד גילויים ומי שאוהב לנחש מי הטובים ומי הרעים שיהיה לו לבריאות העיקר שזה בדיוק ספר להעביר זמן בלי להסתבך עם הרגשות ומחשבות.

לפני 4 שנים•
★★★★★
•סימנטוב
אקו פארק

אקו פארק

מייקל קונלי

"בוש חשב שהוא בלש אמיתי, אחד שלוקח הכול ללב ושאכפת לו. כולם נחשבים או שאף אחד לא נחשב, זה מה שהוא תמיד אומר. זה מה שהופך אותו לבלש טוב, אבל זה גורם לו להיות פגיע" (עמוד 77).

"אקו פארק" מאת מייקל קונלי (הוצאת מודן, 2009) הוא הספר השני שאני קורא אודות גיבורו הקבוע (אם כי לא היחיד) הארי בוש, בלש במחלק התיקים הלא מפוענחים של משטרת לוס אנג'לס. בוש הוא בלש ותיק, לא רחוק מהפרישה, גרוש ואב לילדה בת תשע. בעברו לחם בוש במלחמת וייטנאם כאיש יחידת "עכברושי מנהרות", יחידה המובחרת בצבא ארצות-הברית שאנשיה אומנו ללחום במנהרות שחפרו ווייטקונג ובחיילי צבא צפון וייטנאם, לאתר בהן את האויב ולהורגו בדרך כלל באפילה ובקרב בטווחים קרובים. למרות השנים שחלפו המלחמה נותרה נוכחת בחייו: "לפני כמעט ארבעים שנה הוא היה עכברוש מנהרות בצבא ארצות-הברית, והשתתף ביותר ממאה משימות במנהרות בווייטנאם. אנשי האויב קברו לפעמים את המתים שלהם בקירות הטיט של המנהרות. זה הסתיר אותם, אבל את ריח הריקבון לא היה אפשר להחביא. ברגע שהריח הזה חודר לך לאף, אי אפשר לשכוח אותו" (עמוד 265).

עם שובו מן המלחמה, מריר וציני כשם שרק חוויות הלחימה הופכות אדם, התגייס למשטרה והפך לבלש. שם למד כבר בתחילת הדרך "שבחברה לא כל הקורבנות שווים, אבל בעיני בלש אמיתי הם חייבים להיות שווים" (עמוד 46). הוא ילך אחרי הראיות בתיק בלי להתחשב לאן הן ייקחו אותו, ורק בלש ישר כמותו, לא נגוע במשחק הפוליטי שבין מועצת העיר, התובע המחוזי, התקשורת והמשטרה עשוי להגיע לאמת. זה לא מזיק גם שבוש הוא מן הקשוחים, אלו שיודעים לקלוע באקדח אל חוט השערה ולהם זוג אגרופי פלדה: "בוש זרק את הפנס ושלח את ידו לאחור. היא נאחזה באקדח שלקח מהאישה העיוורת. הקנה הארוך עזר לו לכוון. הוא ירה פעמיים ופגע בווייטס במרכז החזה בשני הקליעים. וייטס הוטח כנגד הקיר. בוש ראה את עינו מתרחבות, ואז מאבדות את האור שמבדיל בין החיים למתים" (עמוד 272).

בספר זה חוקר רצח בן 13 שנים. גופתה של מרי גסטו מעולם לא נמצאה, ובוש לא הצליח לסגור את התיק. אולם תפנית בעלילה מתרחשת כאשר התובע המחוזי, ריק אושיי, מציע עסקת טיעון לחשוד ברצח. בתמורה לכך שגזר הדין יהיה מאסר עולם ולא עונש מוות יסכים הרוצח להתוודות על רציחות נוספות. כאשר הרוצח מתוודה כי רצח את מרי גסטו נדרש בוש לאמת את סיפורו בטרם תתבצע העסקה. בוש נדרש לתמרן בין שתי חקירות (מצב תדיר בספרי הז'אנר הבלשי – Hard boiled) ולהתמודד עם נבלים מסוגים שונים ובכלל זה שוטרים מושחתים, שיכורים, סחטנים ואנשי החברה הגבוהה. המפגש עם הרוצח, אותו חיפש ושנא זמן רב כל כך, מעמיד באור חדש את כל מה שידע הארי בוש אי-פעם על עבודת המשטרה, ומשהו בתוכו מתחיל להיסדק.

קונלי מתאר במיומנות את מסעותיו של בוש המתמודד עם פשעים שהם תמצית הרוע שמסוגל לחולל האדם, מה שקונלי מכנה "החשכה הכהה מליל". בוש הוא אמנם לא פיליפ מארלו, אך ניכר כי קונלי שאב רבים מהמוטיבים מספריו של צ'נדלר אודות הבלש הפרטי הגדול מכולם (והראשון שבהם, "השינה הגדולה", אף מוזכר בו). גם לג'אז, המוזיקה החביבה על בוש, יש מקום בספר (במיוחד למיילס דיוויס) והיא מלווה את הספר, קובעת את הקצב. את הספר תרגמה אריאלה רביב ומלאכתה אינה, במילים עדינות, מיטבית. השפה נמוכה, לא קוהרנטית וחמור מכך ללא הקפדה על תחביר וזמנים. בקיצור, מזל שקונלי כתב מתח טוב כל-כך, משום שאחרת זה היה בלתי נסבל.

בוש, מנהל את שתי החקירות במיומנות ובנחישות האופייניות לו, אולם לא בטוח כלל שהוא יאהב את מה שיתברר לו על הקשרים בין הפרקליטות המחוזית, משטרת לוס־אנג'לס ואילי ההון. האמת, לא רע בכלל הקונלי הזה. בוש הוא אחלה בלש שבעולם: קשוח, אמיץ, ישר ונחוש. לא שנון מי יודע מה אבל עושה את העבודה, כמו דרינק של בורבון "Maker's Mark" שיורד בגרון. לא חלק כמו "Macallan" סינגל-מאלט, אבל מפזר את אותה חמימות מרגיעה ומנחמת. כמו עם הדרינק הספציפי הזה, אתה פשוט יודע שבוש לא יעצור עד לפתרון. ספר בלשי מצוין. הטוויסט בעליה, שהופיע לקראת סופו של הספר, היה מוצלח וכלל לא צפוי והביא את חווית הקריאה לסיום מהנה במיוחד. מומלץ בחום רב!!!

לפני 10 שנים•
★★★★★
•פרל
אקו פארק

אקו פארק

מייקל קונלי

בס"ד
אחח מה אפשר עוד להוסיף? אני מחפש מילים פשוטות כגבוהות לתאר עד כמה מוצלח וסוחף ספרו של קונלי "אקו פארק", לחובבי הז'אנר המותחני השזור בסיפורים מרתקים על מלחמת הטוב והרע הנצחית, על משטרה ובלשים, על שחיתות ומעשי רצח נתעבים, תהיה חוויה נעימה פלוס+ לקרוא את אקו פארק שמשלב כתיבת מתח מהמעלה הראשונה יחד עם ירידה מדהימה לפרטים אך לא מהסוג המתיש כמו בספרו האחרון של בראון "הסמל האבוד". הקורא יהנה מספרות מתח טהורה ונקייה חפה מגינונים של יפי נפש ממש כפי שניתן לראות אצל מקבילים פחות אבל פחות מוכשרים.
נהנתי מאוד ובהחלט הקפצתי את המותחן הנ"ל לאחד מעשרת הטובים שמדורגים בספרייה הוירטואלית במוחי.

לפני 15 שנים•
★★★★★
•מוריץ לוי
אקו פארק

אקו פארק

מייקל קונלי

בדיוק סיימתי לקרא אותו.
ספר חמוד ונחמד. לא הרבה יותר מזה.

אהבתי את הטוויסטים בעלילה ואיך שכל פעם זה לא מה שחשבנו, אבל מצד שני זה כאילו שמאלצים את זה להיות מפתיע. כאילו הדברים לא זורמים.
לפעמים נראה כאילו הבלש מגיע למסקנות סתם כי לא בא לו על הפתרון הקודם. כאילו הכל מבוסס על תחושות בטן ולא על ראיות מוצקות. זה יפה מצד אחד ומרגיז מצד שני. ככה אפשר לכתוב כל ספר מתח על כל תעלומה מכל סוג.... איפה החכמה פה?

גם המרדפים שם קצת חופרים. הספר נמרח מדי פעם הרבה יותר מדי.

בסה"כ הוא נחמד. נעים לקריאה ומעניין. אבל יש בו נקודות מעצבנות. אני ממליצה עליו בעירבון מוגבל.

לפני 14 שנים•
★★★★★
•חציל
אקו פארק

אקו פארק

מייקל קונלי

אחד מהטובים של מייקל קונלי, אהבתי.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•סמילי
אקו פארק

אקו פארק

מייקל קונלי

מיותר בגדול.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•רוני pery
דירוג
5.0
לפני 15 שנים

“בס"ד אחח מה אפשר עוד להוסיף? אני מחפש מילים פשוטות כגבוהות לתאר עד כמה מוצלח וסוחף ספרו של קונלי "א”

6/8
ביקורות על אקו פארק
הבאה
סמילי
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 13 שנים

“אחד מהטובים של מייקל קונלי, אהבתי.”