סון דזה ו"אמנות המלחמה"
----------------------------
בין הספרים הסיניים העתיקים מצויות שבע הקלאסיקות הצבאיות שאוגדו בתקופת שֶן-ג'וּנְג קיסר סוּנְג (1048-1085 לספירה). הידועה ביותר מביניהן היא "אמנות המלחמה" (孙子兵法), אשר נכתבה בידי סוּן דְזֶה (孙子) ככל הנראה במאה ה-6 לפנה"ס, בתקופת "האביב והסתיו" (771-476 לפנה"ס).
על המחבר לא ידוע הרבה מלבד הסיפור שמביא ההסטוריון מתקופת האן, סֶה-מָה צִ'יאֶן (司馬遷), בספרו "רשומות ההיסטוריון" ( 史記). הסיפור מופיע בגירסת התרגום של ג'ון מינפורד ל"אמנות המלחמה":
סון דזה היה בן מדינת צ'י (Qi) שנקרא ע"י מלך מדינת וו (Wu) והתבקש להדגים את יכולתו להעביר את אמנות המלחמה שלו מתאוריה למעשה. הביאו לפניו 180 נשים מהארמון וסון דזה חילק אותן לשתי קבוצות, נתן בידיהן חניתות ובראש כל קבוצה העמיד פילגש מועדפת של המלך.
סון דזה הסביר להן מה ההוראות שיתן וכיצד עליהן לנהוג והן אישרו שהבינו. לאחר מכן, פקד עליהן לפנות ימינה, אך הן פרצו בצחוק ולא מילאו את ההוראה. בפעם הראשונה שזה קרה סון דזה אמר שיתכן שהאשמה בגנרל שההוראה שלו לא היתה ברורה. הוא ביקש מהן לפנות שמאלה, אך הן שוב פרצו בצחוק ולא ביצעו את הפקודה. כעת סון דזה אמר שאם ההוראות ברורות, אך החיילים אינם ממושמעים, האשמה היא במפקדים. לפיכך, הורה לערוף את ראשיהן של שתי הפילגשים.
המלך שלח הודעה לסון דזה בבקשה לא להוציאן להורג, ואמר לו שהוא הוכיח את יכולתו כגנרל. סון דזה ענה למלך, שלאחר שכבר מונה לגנרל, יש פקודות שאינו יכול לקבל מהמלך. לאחר שאמר זאת, הוציא להורג את שתי המפקדות ומיד החליפן באחרות. לאחר מכן הנשים ביצעו את כל הפקודות שקיבלו בלי להוציא מילה.
סון דזה קיבל את תפקיד הגנרל בצבא וו.
אינני משוכנע שהייתי ממליץ על צורת הענישה הזאת כיום, אך הרעיונות שהובאו בסיפרו השפיעו רבות על החשיבה הצבאית במזרח ובמערב, ואפשר למצוא בסיפור שהובא כאן חלק מהרעיונות שפורטו בסיפרו.
מבנה הספר
------------
הספר מחולק ל-13 פרקים, כאשר בעמוד הראשון של כל פרק מובא הטקסט המקורי ולאחריו התרגום. הפרקים השונים עוסקים בנושאים, כגון: הערכות למלחמה, מתי לפתוח במלחמה ואיך לחשב את העלויות, מה צריכות להיות התכונות של הגנרל ואילו תכונות אסור שיהיו לו, באיזו דרך עליו לנהוג בחיילים, אסטרטגיה וטקטיקות לוחמה המושפעות מההבדל בין גודל הכוחות / מיקום ותוואי שטח / תנאי מזג האויר ותנאים נוספים. סון דזה נותן עיצות מפורטות ואף מתייחס לשימוש במרגלים.
דוגמאות (ספוילרים)
-------------------
"אמנות המלחמה מבוססת על הטעיה. לכן, כשאתה מוכן להתקפה, העמד פנים שאינך מוכן...היעזר בפתיונות כדי למשוך את האויב. התקף אותו כשבמחנה שלו שוררת אנדרלמוסיה." (עמ' 16)
סון דזה ממליץ על מלחמה קצרה, אחרת העלויות הכלכליות והשחיקה של הלוחמים יהיו גדולות, ויתכן אף שתותקף ע"י מדינות שכנות:
"מעולם לא היתה מלחמה ממושכת שהביאה תועלת למדינה כלשהי" (עמ' 23). יכול להיות שאריק שרון פספס את הסעיף הזה.
"הסיבה לכך ששליט מבריק וגנרל חכם כובשים את האויב כל אימת שהם יוצאים למלחמה, ושהישגיהם עולים על ההישגים של אנשים פשוטים, היא שיש בידיהם ידיעות מוקדמות על מצבו של האויב"(עמ' 109). את הידיעות האלה משיגים על ידי מרגלים. היום גם לווייני ריגול וחברת NSO יכולים להכלל בקטגוריה.
"שיא המיומנות היא להכניע את האויב ללא קרב" (עמ' 31).
"הכר את האויב שלך, והכר את עצמך. אפילו תלחם במאה קרבות, לעולם לא תובס. אם אינך מכיר את האויב, אבל אתה מכיר את עצמך, סיכוייך לנצח או להפסיד שווים. אם אינך מכיר לא את האויב שלך ולא את עצמך - אין ספק שתובס בכל הקרבות" (עמ' 33).
"יש מקרים שבהם אסור לציית לפקודת המלך" (עמ' 69). כפי שראינו בסיפור הפתיחה, סון דזה קיים את מה שהטיף לו.
במקום אחר הוא אומר: "אם על פי התנאים בשטח מובטח הניצחון, יש להלחם אפילו אם זה בניגוד למצוות השליט. אם על פי התנאים בשטח מובטחת תבוסה, אסור להלחם אפילו אם זה בניגוד למצוות השליט" (עמ' 87). נראה שאת הכלל הזה אריק שרון דווקא קיבל.
למרות הקשיחות שראינו בסיפור הפתיחה, סון דזה מדבר על כך שעל הגנרל להתנהג עם חייליו בצורה אנושית (אם כי נראה שהכוונה היא ליצור בהם נאמנות ולא לשם שמים, והוא אף מזהיר לא לפנק אותם עד שיפסיקו לציית לו):
"עליו לראות בהם את בניו האהובים, והם יעמדו לצידו עד יום מותם"
"אם מפקד מפנק את חייליו...אי אפשר יהיה להפיק מהם שום תועלת" (עמ' 87).
הוא אף מדבר על יחס טוב לשבויים:
"שבויי המלחמה צריכים לקבל יחס הוגן וטיפול נאות. זה נקרא 'לנצח בקרב ולהאדיר את כוחך' " (עמ' 24). מי אמר אמנת ז'נבה?
יש עוד הרבה דוגמאות והבחנות מעניינות שאשאיר לקורא לגלות בעצמו.
"36 האיסטרטגיות"
-----------------
לספר צורף נספח של "36 האיסטרטגיות" אשר יש המייחסים אותן לסון דזה, אך אין זה ודאי, ויש המשייכים אותן לתקופה מוקדמת או מאוחרת יותר. האיסטרטגיות מובאות כארבע הברות קלות לזכירה כפתגם (קלות עבור הסינים, כמובן).
דוגמאות לכמה איסטרטגיות בעלות שמות אקזוטיים:
"הטל מצור על וֶוּי כדי להציל את גַ'אוֹ" ( 圍魏救趙 Wéi Wèi jiù Zhào ) - כאשר האויב חזק, במקום לתקוף אותו ישירות, תקוף נקודת חולשה שלו כדי להכריח אותו לסגת ולהגן עליה. רעיון דומה מופיע גם ב"אמנות המלחמה".
"השאל גופה כדי להציל נפש" (借屍還魂 Jiè shī huán hún) - השתמש ברעיון או טכניקה נשכחים מהעבר והתאם אותם לצרכיך.
"החלף את הקורה המוצקה בעץ רקוב" (偷梁換柱 Tōu liáng huàn zhù) - בלבל את המערך של האויב, התערב בדרך פעולתו וגרום לשינויים כך שיפגע אופן הפעולה המוצק שבו הוא היה רגיל לעבוד (הקורה המוצקה).
אודות הגרסה הנוכחית
---------------------
לספר הזה ישנם יתרונות וחסרונות.
מבחינת המבנה הפיזי, הספר מצוין, בעל כריכה קשה, דפים איכותיים.
מבחינת התוכן, הפתיחה של כל פרק עם הטקסט בסינית היא מצויינת, התרגום בחלקו הגדול טוב ו-36 האיסטרטגיות שהובאו בסופו הן בונוס נאה, אבל יש מקרים של קטעים לא ברורים ולא הגיוניים או קטעים שהושמטו, והדבר פוגע בהנאה מהקריאה. קראתי במקביל גירסה אנגלית והיא היתה טובה יותר. הספר לא תורגם מסינית אלא מאנגלית, אך אפילו לא צויין מאיזו גירסה אנגלית הוא תורגם.
בשל תקלות התרגום, הניקוד הוא 3.5 כוכבים.
![אמנות המלחמה [כריכה קשה]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers55/556828.jpg)












![הודו: יומן דרכים [מהדורה מחודשת]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers94/941273.jpg)




