• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
האחים סיסטרז

האחים סיסטרז

מאת פטריק דה-ויט

הביקורת של נמרוד

תמונה של נמרוד
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
דירוג
4.0
האחים סיסטרז

האחים סיסטרז

מאת פטריק דה-ויט

הביקורת של נמרוד

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
תמונה של נמרוד
הוצאה לאור:כנרת זמורה ביתן
שנת הוצאה:2013
קטגוריה:מתח ריגול והרפתקאות
הקודמת
yaelhar
דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
4.0
לפני 12 שנים

“תמימות היא התייחסות לכל נושא כפשוטו, חוסר יכולת לראות זוויות אחרות ומורכבות המסתתרות בו. בדרך כלל הי”

6/15
ביקורות על האחים סיסטרז
הבאה
אורי רעננה
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 6 שנים•2 דקות קריאה

המערבון "האחים סיסטרז" מתרחש בשנת 1851, בשיאה של "תקופת הבהלה לזהב" במערב ארצות הברית, ועוקב אחר שליחותם של שני אחים איליי וצ'ארלי סיסטרז, רוצחים שכירים, במסעם לחיסולו של הרמן קרמיט וורם מחפש זהב אקראי. ודרכו של איליי מסופרת ומתוארת, עלילות מסעם לקליפורניה, וכן מערכת היחסים המשעשעת בין שני האחים, אשר שונים מאוד האחד מן השני באופיים, השניים מכירים היטב איש את אחיו, ולמרות שיש ביניהם סכסוכים על רקע כזה או אחר הם תמיד איכשהו מסתדרים בסוף, ציטוט: "בלילה שמעתי אותו ברחוב, מדבר עם חבורת גברים, והאזנתי היטב כדי לוודא שהוא לא מצוי בסכנה. הוא לא היה.הגברים שאלו אותו לשמו, הוא אמר להם אותו והם הניחו לו. אבל אני כבר התכוונתי לצאת לעזרתו, ואף התחלתי לנעול את מגפי בזמן שהחבורה התפזרה".

וזו היא הוכחה לכך שמהות הקשר בין זוג האחים מבוססת על אמון, ואהדה, ולא בשל בצע כסף, או בגלל שהמשימה לחיסולו של קרמיט וורם הוטלה על שניהם, הם אחים והם יישמרו זה על זה מכל משמר, וזה מה שחשוב. כאמור העלילה מתרחשת בשנת 1851, שהייתה למעשה עיצומה של תקופת הבהלה לזהב, ולפי דעתי זוהי אחת התקופות המעניינות ביותר לקרוא עליהן, ובתור מדריך וראי לאותה תקופה, הספר הזה לא איכזב אותי, אדרבא ההפך הוא הנכון, המערבון "האחים סיסטרז" הצטיין ביכולתו לסחוף אותי, ולגרום לי להפליג על כנפי הדמיון, ובנקודות מסויימות, אני ממש דמיינתי את עצמי, נמצא שם, ספון בתוככי מסבאה מפוקפקת, באחת מעיירות המערב הפרוע, יושב על גבי כסא עץ חורק, ומקיש כוסות ויסקי ביחד עם האחים סיסטרז.

תיאורי הנוף מפורטים, ההומור משעשע, העלילה מרתקת וסוחפת, ספר מומלץ מאוד לכל חובבי המערב הפרוע.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של איילי
איילי
תמונה של אירית פריד
אירית פריד
תמונה של Mira
Mira
תמונה של אדמה
אדמה
תמונה של רץ
רץ
תמונה של סוריקטה
סוריקטה
תמונה של עמיחי
עמיחי
תמונה של תמי
תמי
16קוראים|גיל ממוצע58|38%נשים

על המבקר

תמונה של נמרוד

נמרוד

חבר מזה 6 שנים
16 ביקורות•1 נבחרות•240 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות•ספרות קלאסית
תמונה של נמרוד
נמרוד
חבר באתר מזה 6 שנים
ביקורות16
ביקורות נבחרות1
לייקים שקיבל240
דירוג ממוצע4.0 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת6מתח ריגול והרפתקאות5ספרות קלאסית2

דיון על הביקורת

3 תגובות
yaelhar
yaelhar•לפני 6 שנים

גם אני אהבתי אותו.

סיפור שהוא כאילו מערבון, מתוחכם ומעניין.
ראובן
ראובן•לפני 6 שנים

סקירה טובה

פרפר צהוב
פרפר צהוב•לפני 6 שנים

יופי של סקירה!

כלל לא בטוח שהייתי רוצה לחיות במערב הפרוע :-)
3 תגובות בסך הכל

ביקורות נוספות של נמרוד

ספר האשליות

ספר האשליות

פול אוסטר

אני אהבתי את הספר יותר מהטרילוגיה הניו יורקית החמצמצה שהחמיצה בעבורי את המטרה...הספר מספר על מישהו בשם דיוויד זימר שאיבד את משפחתו בתאונה מצערת, הוא צופה בסרט של מישהו בשם הקטור מאן שעוזר לו לצחוק שוב אחרי הרבה הרבה זמן וכעת הוא הולך לחפש אותו, הקטור מאן כבר הגיע לגיל מופלג למדי. הדמויות מעניינות והעלילה מותחת וזורמת זה ספר מאוד מעניין ומומלץ לכל קוראיו של פול אוסטר וגם אני אוהב לקרוא אותו.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•נמרוד
אירופה אירופה [מהדורת 2004]

אירופה אירופה [מהדורת 2004]

שלמה פרל

אירופה אירופה הוא ספר מאת ניצול השואה שלמה פרל והיחיד שבספריו ועלילת הספר מתרחשת בשנות השלושים ומלחמת העולם השנייה. זמן קצר אחרי שהיטלר עולה לשלטון מתחילות ההגבלות על היהודים ובשנת 1935 שלמה פרל מסולק מהלימודים לצמיתות עם החלתם של חוקי הגזע, השפלות היהודים רק הולכות ומחריפות ומשפחת פרל מעדיפה להימלט לפולין כמעט חסרת רכוש לחלוטין, שנים ספורות אחר כך בספטמבר 1939 וללא הכרזת מלחמה גרמניה הנאצית פלשה לפולין וחילקה את הארץ תוך חמישה שבועות עם ברית המועצות. ובתוך כל הכאוס הזה האימא אומרת לשלמה ויצחק אחיו שעליהם לחיות והאבא מברך ברכת כוהנים, ומכאן המשפחה מתפצלת.

זמן קצר לאחר מכן שלמה נאלץ להתחזות לגרמני כדי לשרוד את המלחמה ומצורף לנוער ההיטלראי והוא הופך להיות מתורגמן בשלב מאוחר יותר בזכות שליטתו בשפות הרוסית והגרמנית תחת השם החדש של יוזף פרייל ובתור יוזף פרייל, גרמני כביכול שלא עונה על הקריטריון הארי המזוקק של קומה גבוהה, שיער בלונדיני ועיניים כחולות הוא עדיין מתחבב על רבים שלא חשדו במוצאו היהודי. ככה עוברות עליו השנים ונשאלת השאלה האם היה זה הגורל שנתן לו הזדמנות לשרוד ולספר ואנשים אחרים לא? האם משהו לא מת בשלמה פרל המקורי באותה תקופה? הספר הזה ייחודי ומספר על יהודי שחזה באופן הפעולה של גלגלי המכונה הנאצית בעודו מצוי בשורותיהם של הנאצים עצמם, הספר הזה מגולל הרפתקה ייחודית ומותחת, שתשאיר את הקורא במתח רב, מתחילתו ועד סופו, לפי דעתי הספר אירופה אירופה הוא ספר מרגש ומומלץ מאוד.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•נמרוד
איש הקובייה

איש הקובייה

לוק ריינהרט

אם חשבתם שכל העניין של הקוביות נשכח אז טעיתם לחלוטין. הקטע הבא לקוח מן הכתבה ?Who is the real Dice Man:

''שמו האמיתי הוא ג'ורג קוקקרופט, ולמרות שהוא כבר לא צעיר הוא חי. הוא כתב ספרים אחרים, אך אף אחד מהם לא הצליח כמו איש הקובייה, שכמעט 50 שנים אחרי יציאתו לאור הוא עדיין קלאסיקת פולחן. עשרות אתרים מוקדשים לזה, וכמו כן אגדות רבות מסתובבות סביב הספר. עשר פעמים זה כמעט הוסרט לקולנוע, אך באופן מסתורי הפרויקט מעולם לא התרחש. קהילות של חסידי הקובייות עדיין קיימות בכל העולם. באשר לסופר המיתולוגי, הוא חי כמתבודד בחווה נידחת במרכז העיר ניו יורק.''

בספר, לוק ריינהרט המשועמם והמיואש מנתח לעצמו את הפסיכיקה ומחליט לקפוץ מהמדרון של מה מוסרי ולא מוסרי למסיבה ענקית של מין, הוללות ואפילו הקמתה של כת ורדיפתו בידי השלטונות וראוי לציין שהסופר עצמו בריא ושלם והגיע לגיל מופלג וחי נכון לשנים אלו. לפעמים הספר גובל על גבולות הפדופיליה ממש בכמה קטעים והמטרה היא למתוח עוד ועוד את קו הגבול המוסרי שלוק חצה והעלים לגמרי לאורך השנים. לוק מטיל קוביות וככה מקבל החלטות והן משתלטות על חייו והופכות להיות לו אלוהים. הוא עוזב את משפחתו וחייו הקודמים ומתנסה בכל דבר בעצם והעניין הוא מתי מישהו באמת חשוב ישים לכך לב וסוף? האם לוק ישים בעצמו לכך סוף? ואנשים חשובים באמת מתחילים לשים לב לכל מערבולת הקוביות הזאת.
האם לוק יתאושש או שבעצם הנה והוא ביקש משאלת מוות וחי בה? פריט דומם כמו אליל או טוטם קובע לו את גורלו ומהלך חייו והוא מזכיר בעבורי הארווי דנט מחודש שמטיל קוביות במקום המטבע הנודע.
ספר מטלטל, מלא בזימה וקטעים גרפיים, לא מוסרי בעליל אודות אדם שברא לעצמו ערכים וחי איך שבא לו... ו 4 כוכבים על הרעיון שחי בין דפי הספר והוא שבירת כל הנורמות והסדר החברתי המקובל.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•נמרוד
גוסטמן

גוסטמן

רוג'ר הובס

גוסטמן הוא ספר מאת רוג'ר הובס שפורסם לפני שנים לא רבות וכתב אותו בחור צעיר ומוכשר שלצערי לא עוד בין החיים אבל לדעתי הוא היה אדם כשרוני וידע מופגז על העולם התחתון. בהתחלה מספרים על שוד קזינו כושל שאותו הופקדו לבצע הקטור מורנו וג'רום ריבונס וניתן לראות אותם יושבים במכונית בקומת הכניסה של חניון האטלנטיק ריג'נסי הוטל קזינו, מיותר לציין שהם הסתממו והיו להם שלושים דקות לשרוף ואיך אפשר לא להסתמם כשהם נמצאים בין הפטיש לסדן וכל העניין של המצלמות ולדעת את כל הנקודות המתות והשימוש בנשק ועוד ועוד ועוד?...תיכשל והבוס יחסל אותך בלי להניד עפעף הכריש הזה.
הובס מדבר כאן על הכל ועל איך הם רק רוצים לסיים את המכה הזאת לקבל כסף ולפרוש כל אחד לעניינים שלו ומיותר לציין שלא הלך להם ממש טוב. ואז גוסטמן מופיע בתמונה והוא המספר של כל הסיפור והוא זורק כאן סיפור מלא באקשן שמבוסס על החוויות והניסיון שהוא רכש עם השנים בעולם הפשע והקרימינולוגיה ומדבר על איך בדיוק לשדוד קזינו, איך אקדחים ונשקים פועלים ומשתיקי קול, ומנפץ כל מיני מיתוסים ומתבל אותם בשפה המלאית שאותה הוא לא יודע לדבר. על פי התקציר יש לו 48 שעות לחיות ומי רודף אותו? השטן בכבודו ובעצמו ששמו הוא ''הזאב''. אני ממש נרגש זה ספר שהוא ממש אוצר וקפסולה כזאת של עצות וחפיסת אקשן בלתי נדלית וזה לא כמו ספרי המתח האחרים זה משהו אחר לגמרי אני ממליץ ממש לקרוא והדירוג שנתתי לספר הזה אומר הכל.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•נמרוד
הרוזן ממונטה כריסטו (2 כרכים, 1987)

הרוזן ממונטה כריסטו (2 כרכים, 1987)

אלכסנדר דיומא (האב)

הרוזן ממונטה כריסטו הוא ספר מאת אלכסנדר דיומא האב, שיצא לאור בשנת 1844 הנחשב על ידי רבים לטוב שבספריו, עלילת הספר מתרחשת בעיקר בצרפת ובאיטליה בשנים 1814–1838 על רקע סוף תקופתו של נפוליאון בונפרטה.
הספר מגולל את סיפורו של אדמונד דנטס מלח צעיר ומבטיח תושב העיר מרסיי, אשר עם שובו למרסיי, עומד להינשא לאהובת נעוריו מרסדס ולהיתמנות לרב-החובל של ספינת סוחר נודעת, אך בעלייתו לפסגת ההצלחה מבלי ידיעתו אדמונד הביא על עצמו גם את שנאתם וקנאתם של אנשים שאותם הוא מכיר: פרננד הקטלוני אחד ממחזריה של של ארוסתו מרסדס, רואה חשבון בשם דנגלאר המתחרה על תפקידו של דנטס בספינה, וכמו כן שכנו קאדרוס שרוצה לחמוד את רכושו.
אדמונד דנטס צעיר מאוהב ומאושר מגורלו הטוב מסיבת האירוסין שלו מגיעה, אך דווקא אז האסון הבלתי נמנע פוקד אותו ודנטס מופלל על ידי אויביו באשמת קשירת קשר פוליטי להשבת נפוליאון בונפרטה לשלטון, הוא מוצא את עצמו נכלא במצודת איף מבלי לדעת למה, לדעתי מעצרו של דנטס דווקא ביום הכי חשוב בחייו, ביום בו הוא היה מאושר יותר מאי פעם מייצג גם את שבריריות אושרו של האדם. בתחילה נדמה לו שאין לו כל דרך להימלט, וככל שחולפים הימים מתעורר אצל אדנמונד דנטס הרצון לנקום, הרצון למצוא את האנשים שאחראים להרס חייו כפי שהכיר אותם.
וכאשר הוא יוצא לחופשי אין דבר בעולם שייעמוד בפני נקמתו.

הרוזן ממונטה כריסטו מתואר כהתגלמותו של האדם שהכל מפחדים ומעריצים אותו - הוא מכיר אנשים רבי השפעה וכוח, וכל מי שנמצא סביבו או זוכה בכבוד לפגוש בו אוהב אותו, מעריץ אותו, ומפחד ממנו, כי אף אחד לא יודע עליו כמעט דבר, מעין צבר הרוזן את הונו האגדי? את השכלתו הנרחבת? את גינוניו המרהיבים? כולם שואלים את עצמם את השאלה מיהו בעצם הרוזן ממונטה כריסטו? הרומן עוסק בנושאים שהיו רלווונטים לחיי היום יום של האדם מאז ומתמיד נושאים של גמול, גורל, צדק, אלכסנדר דיומא מעלה שאלה חשובה, עד כמה אפשר להרחיק לכת בנקמה? וכן האם הנקמה כשלעצמה היא מוסרית או לא, והאם המטרה של הנקמה מקדשת את האמצעים שעל פיהם היא תבוצע.
לעניות דעתי הספר מנסה גם להגיד לקורא, שאף פעם אי אפשר באמת לדעת מי מהאנשים שאתה מכיר הוא באמת חבר שלך, ומי מהם שונא אותך, ציטוט מכרך א עמוד 14: "אילו היית רב-החובל של "פרעה" האם היית מחזיק בדנגלר ברצון? "אם אהיה רב החובל או סגן רב החובל, אדון מורל ''השיב דנטס, תמיד אתחשב באנשים שבעלי הספינה שלי נותנים בהם אמון. "יפה דנטס אני רואה שאתה בחור הגון. לא אעצור אותך עוד, לך לדרכך.אני רואה שאתה קצר רוח"."להתראות, אדון מורל, ואלף תודות! הימאי הצעיר קפץ לתוך הסירה, ישב בחרטומה ופקד: "לחתור לקנבייר", בעל הספינה ליווה אותו בעיניו בחיוך על פניו. הוא ראה את דנטס קופץ על הרציף, אחר כך נעלם בתוך ההמון, דנגלר עמד מאחורי בעל הספינה כמצפה לפקודותיו, וכמוהו ליווה במבטו את הימאי הצעיר, אבל מה גדול היה ההבדל בין שני המבטים שליוו את אותו אדם!
הרומן הזה מגולל הרפתקה ייחודית ומותחת, שתשאיר את הקורא במתח רב, מתחילתו ועד סופו, לפי דעתי הרומן "הרוזן ממונטה כריסטו" הוא קלאסיקה אמיתית
מומלץ מאוד.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•נמרוד
עלובי החיים [מהדורה מחודשת]

עלובי החיים [מהדורה מחודשת]

ויקטור הוגו

עלובי החיים הוא רומן משנת 1862 מאת הסופר הצרפתי ויקטור הוגו ועלילתו מתרחשת בצרפת במחצית הראשונה של המאה ה-19. הספר עוסק בטבע האדם בקשיי החיים ובשאלה על משמעות החיים, העלילה עוקבת אחרי דמותו של ז'אן ולז'אן ואחרי ההתפתחויות בצרפת של המאה ה19 ותוך ביקורת חברתית על תופעת העוני ויחסה של החברה הצרפתית לעניים ולמסכנים, ומבחינה זאת הרומן עלובי החיים משתייך לסוגת הרומן ההיסטורי בדומה ליצירה נוספת של ויקטור הוגו "הגיבן מנוטרדם''(שעלילתו מתרחשת בצרפת של המאה ה-15). הספר כתוב בסגנון רהוט ונהדר והשפה גבוהה ועשירה וכמו כן ויקטור הוגו פונה באופן ישיר לקורא פעמים רבות במהלך העלילה, אני זוכר שזה נתן לי תחושה של סיפוק והנאה כאילו והייתי שם בעצמי.
הדמויות הן פנטסטיות, יש להן החוזקות והחולשות שלהן, הן אנושיות וקל להתחבר ולהזדהות איתן! לכל דמות יש תפקיד משל עצמה בהמשך התקדמות העלילה, יש לכל דמות מטרה בפני עצמה, מעצורים משלה וסיפור חיים מפורט, ולדעתי זה נפלא שבניגוד להרבה ספרים אחרים העלילה לא סבה רק סביב גיבור אחד, אלא סביב מספר גיבורים, כולם עלובים כל אחד ואחת בדרכם שלהם, ובכך הם "עלובי החיים".

תיאורי הנוף והסביבה מדהימים בדייקנותם וכנאמר מקודם במהלך הקריאה של הספר, נתנו לי את התחושה המדהימה כאילו הייתי שם בפריס של המאה ה-19,
בעיני רבים "עלובי החיים" נחשבת ליצירה הגדולה ביותר של ויקטור הוגו, ועד לפני שנה פקפקתי בכך, אולם כאשר לפני חצי שנה נטלתי לידי את הספר הזה ופתחתי בעמוד הראשון פשוט לא יכולתי להפסיק לקרוא עד העמוד האחרון ממש, באמת רומן קלאסי ונהדר, רומן כזה מופיע רק אחת למאה שנה, אולי אפילו אחת למאתיים שנה.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•נמרוד
סטונר

סטונר

ג'ון ויליאמס

סטונר - הוא רומן מאת הסופר האמריקני, ג'ון ויליאמס, שיצא לאור לראשונה בארצות הברית בשנת 1965. הספר עוקב אחר סיפור חייו של ויליאם סטונר, בן למשפחת איכרים קשת יום שהולך ללמוד באוניברסיטה ונעשה מרצה לספרות אנגלית, לא בגלל שברצונו להרוויח כסף או את מעמד הכבוד שבמקצוע, אלא בגלל אהבתו למקצוע הספרות האנגלית.

ציטוט מע"מ 24-25: "ולאחר מכן אני מניח שתוכל ללמד בזמן שתעשה את הדוקטורט שלך. אם מסלול כזה מעניין אותך בכלל, סטונר נרתע.
"איזה מסלול?" שאל ושמע מין פחד בקולו. סלון גחן קדימה עד שפניו היו קרובים, "אתה לא יודע מר סטונר? שאל סלון.עדיין לא הבנת את עצמך? אתה תהיה מורה."
איך אתה יודע? איך אתה יכול להיות בטוח? זאת אהבה, מר סטונר אמר סלון בעליצות. אתה מאוהב. פשוט מאוד".

לדעתי הציטוט הזה, מציג את ויליאם סטונר בתור מי שהוא באמת, בחור פשוט שהולך לאונברסיטה ללמוד את מקצוע הספרות האנגלית, בגלל שזו היא הדרך שבחר בה והדרך שבה התאהב, והדרך שבה יילך במסלול חייו. ובכך סטונר הוא למעשה גיבור לא במובן ההירואי, או הרומנטי, אלא במובן האוניברסלי של המילה, בגלל שהוא בחור רגיל, ובגלל שהוא בחר לחיות חיים רגילים. לדעתי העובדה הזאת היא אחת הסיבות לגדולתו של הרומן, כי הרומן מדבר אודות מציאות חיים שלאנשים רבים מאוד אין מנוס ממנה: עבודה, זוגיות, הצלחות, וכשלונות בחיים, ובכך מהווה מקור להזדהות המונית לקוראים רבים.

הרומן הזה כתוב בסגנון פשוט ועמוק, ובכנות מוחלטת, שלא מותירה לי ספק מלהכריז כי לפי דעתי הרומן הזה ראוי לתואר של "רומן מושלם", של 5 כוכבים.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•נמרוד
מען לא ידוע

מען לא ידוע

קרסמן טיילור

מען לא ידוע הינו רומן מכתבים, שראה אור לראשונה בגרסתו המלאה ב-"Story Magazine" בארצות הברית בשנת 1938 וספרה הראשון והידוע ביותר של הסופרת "קתרין קרסמן טיילור",עלילת רומן המכתבים "מען לא ידוע" מתפרסת מ-12 בנובמבר 1932 עד 3 במרץ 1934, בין שני חברים טובים מאוד, מרטין שולץ, בן 40, גרמני, נשוי ואב לשלושה בנים, ומקס אייזנשטיין היהודי-אמריקאי, בן 40 גם הוא רווק,והינו ממוצא יהודי. שניהם שותפים וותיקים בעסק של מסחר ביצירות אמנות בסן פרנסיסקו, והם הבעלים של הגלריה שולץ-אייזנשטיין. ב-1932, מרטין חוזר לגור במינכן ואז מתחילה ההתכתבות עם חברו ושותפו.

ההתכתבות ביניהם שבתחילתה מבוססת על יחסי רעות ואהדה, מסמלת את שלטון הדמוקרטיה בגרמניה של שנת 1932, אולם ככל שחולף הזמן, מתחלופת המכתבים בין מקס למרטין, מתברר כי מתרחשים שינויים פוליטיים בגרמניה, ועמם גם מתרחשים שינויים ביחסיהם של מקס ומרטין. רומן המכתבים מען לא ידוע הוא למעשה גם ספר היסטורי שכן הוא מציין גם את אחד מן הפרקים האפלים ביותר בהיסטוריה של האנושות, מה שמצא חן בעיני במיוחד ברומן הקטן הזה הוא הרלוונטיות שבה הוא מתייחס לכוחה של אידאולוגיה מנוונת, להשחית את ידידותם ארוכת השנים של בני אדם עם בני אדם אחרים, בסה"כ לספר הקטן והחשוב הזה יש מה להציע לקורא, סיפור נהדר טראגי וייחודי שיהיה קשה לשכוח, האוצר המילולי עשיר, וכן גם את צער ההשתתפות בגורלם העגום של אנשים שהעולם בגד בהם, לעניות דעתי מען לא ידוע היה יצירת מופת בעברו, הינו יצירת מופת בהווה, וישאר יצירת מופת גם בעתיד.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•נמרוד
אוליבר טוויסט (רביבים)

אוליבר טוויסט (רביבים)

צ'ארלס דיקנס

הספר "אוליבר טוויסט", הינו רומן משנת 1838 מאת צ'ארלס דיקנס, אשר מגולל את סיפור חייו הקשה של אוליבר טוויסט שהוא הפרוטגוניסט וגיבור הרומן. מיום היוולדו בבית מחסה עלוב בעיירה באנגליה, וכלה בהרפתקאותיו בלונדון, ברומן זה כמו ברבים מספריו האחרים צ'ארלס דיקנס מעורר את תשומת-לב הציבור לבעיות החברתיות של תקופתו, כגון בתי המחסה לעניים, העסקת ילדים, עבריינות של ילדים וכן חייהם של ילדים אשר התייתמו מהוריהם בצל היתמות.

הרומן מצטיין בהצגת סרקאזם והומור שחור,כמו גם כשהוא עוסק בנושאים רציניים,כגון שחיתות המערכת המשפטית וכדומה, ומגלה את צביעותה של החברה של התקופה הוויקטוריאנית.
תיאורי הנוף והסביביה נאים, והעלילה ייחודית ומעניינת מאוד, עד כאן טוב ויפה, אולם ברומן הזה יש גם חסרונות ואני מניתי 2 מהם:

1) אנטישמיות: למרבה הצער הספר הזה לא חף מהזוהמה הזאת, אילו רק היה לי שקל על כל פעם שבה הוצג פייגין בתור "היהודי", אני הייתי מיליונר, וזאת רק ההתחלה, דמות נוספת של מלצר יהודי בשם ברני מוצגת בצורה נלעגת, ולא חסרות התייחסויות בעלות אופן דומה מצדו של ביל סייקס, ואפילו מצדו של אוליבר טוויסט הילד הקטן "והמלאכי"אשר לפי הרומן לא מסוגל לעשות רע לאיש (תחילתו של פרק 35).

2) הדמויות:
אומר בקצרה כי הדמויות בספר מוצגות כבעלות תכונת אופי אחת דומיננטית אשר מאפיינת את האחת מרעותה,כמו שציינתי מקודם אוליבר טוויסט מוצג כמלאך קטן, שאין בו אף תכונה פגומה אחת דבר שאיננו אפשרי, ביל סייקס מתואר כברברי מוחלט, ופייגין כרודף בצע חסר פשרות, בקיצור לספר יש מה להציע לקורא, במיוחד עלילה סוחפת ומרתקת. אבל יש לו גם חסרונות רבים אשר לפי דעתי יעיקו על הקורא לקרוא אותו מתחילתו ועד סופו, לפי דעתי ספר של 3 כוכבים מקסימום 3.5, היה יכול לקבל 5 כוכבים, אם לא היה רווי באנטישמיות, ודמויות כל כך רדודות.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•נמרוד

ביקורות נוספות על "האחים סיסטרז "

האחים סיסטרז

האחים סיסטרז

פטריק דה-ויט

****


על כריכת הספר, כתוב: "מערבון פוסט מודרניסטי חתרני". המשפט הזה לקוח אולי מהגירסה האנגלית של הספר, אבל כך או כך, נראה שהמוציאים לאור בונים על העובדה שרוב קוראיהם לא לגמרי מבינים את המושג פוסט מודרניזם, ולא - חוסר פואנטה הוא לא ממש פוסט מודרניזם, אלא רק היבט אחד שלו. לחילופין, ייתכן שהמשפט הזה נכתב כי אין כאן שקר מוחלט מאחר שאפשר למעשה לדחוף כמעט כל יצירה, טקסט או משפט שנכתבו בעשרים השנה האחרונות ואף יותר מכך מתחת לשמיכה הזאת של פוסט מודרניזם. אלא מה, כמי שלמד (ולימד) בבצלאל, אולי מעוז הפלצנות האקדמית, פיתחתי אלרגיה לשימוש חורג ב"ism"ים מיותרים, ולא מצאתי כאן הצדקה ממשית להגדרתו של המערבון הדי-שגרתי הזה כפוסט מודרניסטי, או חתרני. שוין, לפחות הוא מערבון.


מתישהוא באמצע המאה התשע עשרה, יוצאים שני אחים, שכירי חרב של בוס מקומי, להוציא לפועל חוזה שהוצא על ראשו של אחד, הרמן וורם. בדרך הם הורגים כמה אנשים אחרים שמפריעים להם במשימתם או שסתם רוצים להרוג אותם, הם נתקלים בכל מיני דמויות מסקרנות, מזונות בארים עטויות שמלות קפלים צבעוניות דרך פושטי-פרוות, רופאי שיניים שיכורים ופועלי אורווה הפכפכים עד למחפשי זהב שתקניים ומזוקנים, ובינם לבין עצמם הם עורכים שיחות נפש של אחים הנוגעות בין השאר בשאיפות עתידיות, מהותו הפילוסופית והאתית של משלח היד המפוקפק שבחרו לעצמם (הי, אולי זה הפוסט מודרניזם ההוא! כי ידוע שפעם לא היו שיחות פילוסופיות), וכן גם מתחילים להטיל ספק בצדקתו המוסרית של החוזה שאותו הם אמורים לקיים.

מעבר לסיפור המערבון עצמו, שהוא נחמד וקליל ואכזרי למדי במונחים עכשוויים אבל שאפשר להינות כפליים מצפייה ב"דדווד", למשל, אותי עניין בעיקר לקרוא (ולהתחלחל), על התחושה המובהקת והמחרידה למדי של ניהיליזם מוחלט, של היעדר חוק וסדר, חסרונם של אמצעי אכיפה, אפילו איזה שריף מקומי. משהו. זה מדהים אותי לחשוב שאם פלוני היה רב עם אלמוני, הם היו יכולים לפצוע או להרוג זה את זה לאור היום, בדו קרב או בדרך אחרת, בלי שהחוק היה חושב שראוי בכלל להתערב. עולם כזה, שבו הכול חופשי, לכאורה, שבו אתה יכול לחפש זהב בנהר כאוות נפשך אבל אם אינדיאני היה מקרקף אותך זה היה בסדר באותה מידה, נראה לי מפחיד מאוד, בעולם המולאם עד אימה שאני חי בו, וכובל עצמי למדינה מתוך רצון חופשי, אם אפשר לקרוא לזה כך.

לגבי הספר - אפשר לקרוא. לא הפסד גדול אם לא, לא תבינו מה חתרני בו, אבל יש בו כמה תתי סיפורים חביבים. רוצים מערבון מרהיב, עמוק ועתיר רבדים? לכו על דדווד.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•אלון דה אלפרט
האחים סיסטרז

האחים סיסטרז

פטריק דה-ויט

ה'אחים סיסטרז', של פטריק דה-ויט, הוא ספר מושלם. נקודה.

המערבון מתרחש במערב הפרוע, במקום שאין חוק ואין דיין. סוסים רוצחים, שיכורים וגנבים - אלו הן הדמויות הדומיננטיות, ומי שניחן במיומנות שליפת האקדח הוא השולט ובעל השפעה. הכל מותר והכל אפשרי. ניהיליזם בהתגלמותו. העלילה פשוטה בתכלית, בעל השליטה, קומודור, מטיל על שני שכירי החרב, האחים סיסטרז, צ'ארלי ואיליי, לחסל את קרמיט וורם.

הרומן מסופר מנקודת מבטו של הרוצח, איליי. וכמעשה קסם, הקורא נשאב לתוך עולמו התמים והפשטני. בלתי אפשרי שלא להתאהב בדמות התמימה והרגישה הזו, כמו גם באחיו הצעיר, צ'רלי. מפרק לפרק, הצוהר לעולמם הנפשי מתרחב ומתרחב, ונחשף לפנינו דמויות הגדושות בתמימות, ילדותיות ונאיביות כובשת.

הספר מספר את סיפור מערכת היחסים שבין שני האחים, שלמרות שהם כה שונים זה מזה, הרי שבאותה השעה הם גם קשורים בקשר נצחי. לשני האחים אמנם מטרה משותפת, אך דרכם ותפיסתם שונה (או כפי שהתבטא איליי במילותיו הנהדרות: "יש לנו אותו דם. אנחנו פשוט משתמשים בו בדרכים שונות" - עמ' 154). איליי, האח הבכור, הרגיש והמתחשב, זה שחש רגישות רבה לסוסו הפצוע, ונפשו יוצאת כאשר נער צעיר הולך לצפות בקרב יריות אלים. וצ'רלי, הדמות הגסה, האימפולסיבית, זו השקועה באלכוהול וזנות, וכמעט ואינה יודעת רגש מוסרי מהו. השילוב של שני דמויות הללו, בטינופת, בצחנה ובריח של המערב הפרוע, מעוררים למחשבה, הרהורים קלים ובעיקר לתענוג צרוף.

אדגיש: הספר אינו טומן בחובו עומקים פילוסופים ותהיות אקזיסטנציאליסטיות נשגבות, וטוב שכך, זהו סוד קסמו. הוא בלול בהומור קל, סרקזם, וכמובן אלימות, שכולם יחד נכתבו מתוך פן פילוסופי דקיק, ופרודיה קומית על 'משמעות החיים'. ובכל זאת, כאמור, צפות להן תהיות והגיגי לב אודות היחס והרגישות כלפי הזולת, תלות בתוך המשפחה וגעגועים פשוטים...

הכתיבה, מצד אחד, אומנותית משהו, שזורה היא באירוניה ובהלעגה, ומאידך היא זורמת וכיפית. הפרקים קצרים וקלים לעיכול, וההומור והצינות נשפכים כבקבוקי הברנדי. אני לא חושב שהספר הוא בגדר של חובה, הוא אינו מהספרים ש"כל קורא מוכרח לקרוא", ובלעדיו ההשכלה מחוסרת. אבל, הוא בהחלט ספר קליל, נחמד, שנון וכיפי - אני ממליץ עליו בחום!

לפני 7 שנים•
★★★★★
•הגיונות
האחים סיסטרז

האחים סיסטרז

פטריק דה-ויט

זה שוב מקרה של ספר ותסריט שנכתבו יחד, רק שיש פה איזה טוויסט. זו לא העלילה כי היא פחות או יותר סטנדרטית. פה שיחקו עם הליהוק. קחו לכם איזה מערבון שיש בו שני אחים, רוצחים שכירים ידועי שם, דוהרים לעבר משימת החיסול הבאה שלהם, תשאירו את כל התפאורה, את העיירות הצרובות ובתי הזונות ומחפשי הזהב, אפילו קצת אינדיאנים, ורק את הגיבור, האח הצעיר, תחליפו. פשוט תעיפו משם את איסטווד או את ג'ון וויין או את מי שבחרתם ובמקומו שימו נניח את יו גראנט. אפשר אפילו ג'ייסון אלכסנדר.

איך יצא? די משעשע. כי ההילה המערבונית מתפוגגת ופתאום עולות בעולם הזה שאלות על גיל פרישה ופנסיה, תהיות על טיב היחסים ועל צער בעלי חיים, געגועים לאמא, מה שלא תרצו, והכל כתוב היטב ושזור באירוניה דקיקה, מאד מודע לעצמו. פשוט כיף.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•סוריקטה
האחים סיסטרז

האחים סיסטרז

פטריק דה-ויט

תמימות היא התייחסות לכל נושא כפשוטו, חוסר יכולת לראות זוויות אחרות ומורכבות המסתתרות בו. בדרך כלל היא מאפיינת ילדים וחלק מ"החוכמות" הילדותיות שאנחנו כל כך מתענגים עליהן מבטאות תמימות. בשפה העברית "תמימות" משמעה גם שלמות. אולי אלה שהמציאו את השפה חשבו שהיא מידה שמן הראוי לשאוף אליה. הספר הזה עוסק (גם) בתמימות, והמספר את הסיפור אמנם אינו ילד, ולפעמים גם לא כל כך חמוד, אבל הוא תמים באופן שובה לב.

הסיפור עוסק בשני אחים באמריקה של אמצע המאה ה 19, שהם רוצחים שכירים בשרותו של בעל ממון שמפעיל אמצעים עסקיים שונים - ובינהם רוצחים - על יריבים ושותפים עסקיים. האחים ששמם נודע לפחד ולשמצה הם צ'רלי הבכור השש אל אלימות ומדון וחולם יום אחד להיות רב כוח כמעסיקו, ואיליי הצעיר שהוא בחור שמנמן ומנומש, צייתן, אמפתי ותמים. הסיפור מתרחש במספר חודשים בהם שני האחים רוכבים לקליפורניה למצוא מישהו שמעסיקם רוצה לחסל.
זה מערבון העוסק בתרבות שרווחה בשנים אלה באיזורי הספר האמריקאים: כל דאלים גבר, חיי אדם (ובהמה...) אינם נחשבים, המנצח הוא השולף המהיר ביותר, מחפשי זהב נוהרים "לעשות מכה" ואלה שמצליחים מבזבזים את כל מה שהצליחו להשיג, ומחפשים עוד. החזקים מרוויחים, נשים וילדים צריכים להתקיים איכשהו. גם שמו הגאוני של הספר מוסיף למימד הקומי והסרקסטי.

הסיפור כתוב מצויין ומרתק מאד. בפרקים קצרים ובהירים הוא עוקב אחר מסעם של השניים, אחר ההבדלים הברורים באישיותם, וגם אחר התפתחותו של איליי מבחור תמים, פתי מאמין העושה מה שאומרים לו וכובש את רגשותיו וחמלתו על חלשים ועל בעלי חיים, להתפתחות של מודעות והבנה, ולהתחלה של התבגרות והתמודדות עם מציאות שתמיד נראית אחרת כשמבוגרים. יש בו גם תאורי אלימות וזוועות שהיה לי די קשה לקרוא (במיוחד מה שנגע לסוס), אבל הם קידמו את הסיפור, והיו משמעותיים לעלילה.

אהבתי אותו מאד. כאילו מערבון המסופר מהזווית של "האנשים הרעים". אף פרש בודד טוב וטהור לא יגיע בצהרי היום להציל את הנדכאים. הסיפור מפוכח וציני, משתמש באירוניה והומור, חלקו שחור, וקורא תיגר על תפיסות רומנטיות. ולו מישהו היה אומר לי שאקרא מערבון הייתי פשוט צוחקת. אבל - הנה, עובדה.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•yaelhar
האחים סיסטרז

האחים סיסטרז

פטריק דה-ויט

באחרונה קראתי שני ספרים על המערב הפרוע:
"קו אורך דם או אדןם של ערב מערב" של קורמאק מקארתי.
והספר הזה האחים סיסטרס.
מול הכובד של הספר הראשון, לפנינו ספר קליל , הומוריסטי שגם תיאורי המוות, מכות או דברים אחרים הם לא רציניים, משהו כמו לקרוא מערבון בסיגנון הישן.
נתחיל בשם הספר דווקא בשפת המקור באנגלית "THE SISTERS BROTHERS". תרגום מילולי הוא האחים אחיות ( אין אפוסטרוף לציון סמיכות). בקיצור במה המדובר באחים או אחיות.השם בעברית פותר את הדילמה "האחים סיסטרז".
ובאמת יש לנו אח קשוח לעילא ואח בעל אופי הומני, רחמן מאוד. גם כשהו יורה או שודד מישהו הרי הצד הנפגע הוא אדם רע, אינדיאני שלא נחשב או עורך דין שנהרג בדו קרב( הוא לא משתתף אלא צופה בו).
הוא מאוד מתרגש ומוחה על זה שמביאים ילד לראות מחזה כזה.
כל מלקוח מאנשים רעים מחולק למסכנים: פרוצה, אישה חולנית או ילד שחוטף מכות תמיד וזאת הדרך להצילו.
בקיצור רובין הוד בהיגיון של המערב הפרוע.
הוא תמים מאוד.
העלילה קיצבית מאוד. יש תיאורי מוות. בדרך כלל הם מובאים כך שאותי הקורא, השאיר קצת אדיש ( זה היה במאה ה 19), קצת משועשע ואולי מזדהה עם שני אחים שצריכים למשל לירות בארבעה ציידים רעים אימתניים והם עושים זאת באלגנטיות כמו המערבונים הישנים.
הכל מתכנס במיפגש קלסי וסיום מודרני.
זהו ספר שנקרא בחיוך. טוב לימים אלו של קיץ , לשם שינוי.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•אורי רעננה
האחים סיסטרז

האחים סיסטרז

פטריק דה-ויט

הממ, אין לי מילים. הוא ספר מושלם וכל מילה מיותרת.
אבל... אם אני כבר כותב ביקורת אז למה לא להמשיך עם זה עד הסוף?

ובכן, הספר הזה הוא בעצם מן פארודיה מעולה למערב הפרוע. מסופר פה על שני פושעים והם גם אחים ושם משפחתם נורא מוזר ומגוחך.
הבוס שלהם שלח אותם למסע ארוך ומפרך בערבות מערב אמריקה, בכדי להגיע אל מחוז חפצם ששם נמצא האיש שהם צריכים להרוג.
אז הם הולכים.
והולכים.
והולכים.
והולכים.
והולכים.
אבל הם לא רק הולכים.
הם גם עוברים כל מני דברים בדרך. וזה מה שעושה את ההבדל.
אני לא אספיילר לכם, אבל תדעו שזה אחד הספרים המדהימים ביותר שקראתי.
קודם כל, הדמויות- פשוט התאהבתי בשני האחים לבית משפחת סיסטרז. לא קשה להתחבר אליהם למען האמת. בשמחה הייתי יוצא איתם למסע המאגניב והפרוע הזה.
שנית, הכתיבה- היא נפלאה. היא גם כתובה במשלב לשוני גבוה וגם אהבתי מאוד את הציניות שבה. היא הופכת את הספר הזה למתקתק, חריף, חד שנון וציני שקשה שלא לאהוב.
שלישית, העלילה- מעולה. רבת תהפוכות. וכל מילה תהרוס.
ואחרית, האוירה- אפשר בקלות להרגיש כאילו אנו, הקוראים, נמצאים במערב הפרוע. המסע, הסוסים, הברנדי, ההרים. פשוט אוירה נפלאה.

אז זהו, אני לא יודע אם שכנעתי אתכם או לא, אבל בן לילה הוא הפך לאחד מהספרים הטובים שקראתי.
פשוט ספר משובח.

לפני 12 שנים•
★★★★★
•זה שאין לנקוב בשמו
האחים סיסטרז

האחים סיסטרז

פטריק דה-ויט

מערבון!! הפעם האחרונה שקראתי מערבון הייתה לפני עשרות שנים. אבל זהו מערבון מסוג אחר - מערכת יחסים בין 2 אחים - "האחים אחיות" (בתרגום מילולי). החיפוש אחר הזהב, רציחות ללא שום נקיפות מצפון, רכיבה על סוסים, אינדיאנים, בתי מרזח וזונות, החלפת נאמנויות בין רגע ועוד. אין אפילו שריף אחד בכל הסיפור הזה. יש לא מעט חן בסיפור הזה למרות האכזריות, המוות והעדר כל מוסר ומצפון. מערכת היחסים בין איליי האח הצעיר (המספר) לבין צ'ארלי אחיו המבוגר יותר היא זו - אשר לטעמי - עושה מהסיפור הזה יותר מאשר מערבון שיגרתי. בסה"כ ספר נחמד שהחזיר אותי כמה עשרות שנים לאחור לספרות המערבונים ולסרטי המערבונים.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•רוני
האחים סיסטרז

האחים סיסטרז

פטריק דה-ויט

שימו לב לשורה הראשונה על הכריכה של הספר " מותחן פוסט מודרני חתרני".
זה מזכיר לי בדיחה שנשלחה למייל שלי: לכבוד מערכת הארץ , אני מנוי על עיתונכם מזה שנים
רבות. בכתבה שפרסמתם בגיליון הקודם הופיע המשפט:" הדיסוננס הקוגנטיבי בין הפוזיטיביזם
הקולקטיבי לנגטיביות הדטרמיניסטית היא מהרעות החולות של הציונות". ורציתי לשאול - מה זה, לעזאזל, ציונות?

מה זה ,לעזאזל,מערבון פוסט מודרני?

בסה"כ מדובר על מערבון קלאסי. 2 אחים שעובדים בשרות בריון מקומי נשלחים לחסל חשבונות עם אחד שלא נשמע
להוראות המנהיג. התלאות שלהם בדרך ומפגשם עם הברנש הנ"ל עטופים במחפשי זהב ושודדי דרכים כמיטב המסורת של המערבונים (הלא פוסט מודרניים וחתרניים).
לטעמי, ספר חמוד עם סוף לא מפיל וחבל שהמוציא לאור מרחיק אנשים ע"י מילים מפוצצות ולא מתאימות.

לפני 13 שנים•הנסיך הקטן
האחים סיסטרז

האחים סיסטרז

פטריק דה-ויט

ספר ציני אירוני ומשעשע. מתאר באופן גרוטסקי את ימי המערב הפרוע , והוא בעצם מערבון כתוב , מוצלח יותר ומקסים יותר מכל מערבון שקראתם. האירוניה והציניות מסתתרים בכל משפט. מי שאוהב את גרום ק. גרום וסגנונו יהנה פה מכל משפט.

לפני 13 שנים•
★★★★★
•תמי X
דירוג
4.0
לפני 13 שנים

“באחרונה קראתי שני ספרים על המערב הפרוע: "קו אורך דם או אדןם של ערב מערב" של קורמאק מקארתי. והספר ה”