רוב הספרים העוסקים בשואה, עוסקים ואולי במידה רבה של צדק, באירועים הקשים באירופה. אולם היהודים אכלו מרורים לא רק באירופה אלא גם במקומות אחרים כמו צפון אפריקה ובמזרח הרחוק. ספרו של אנז'ל וגנשטיין עוסק בגורלם של היהודים אשר נמלטו מאירופה ומצאו מקלט בשנחאי, לצד יהודים מבגדד ומרוסיה.
עלילת הספר מתחילה ביום 10 בנובמבר 1938 שהוא תאריך היסטורי: ליל הבדולח. התזמורת הפילהרמונית של דרזדן מנגנת באותו ערב את הסימפוניה מס' 45 של היידן ועם סיום הקונצרט כשנגני התזמורת שהיו יהודים ברובם, יורדים מהבמה לפי התור על פי הטקס המסורתי שהכתיב היידן עצמו, הם נעצרים בידי הגסטאפו ומובלים לדכאו.
כנר התזמורת תיאודור וייסנברג ועוד נגנים אחדים, מגיעים אחרי תלאות וייסורים, דווקא לסין, לעיר הנמל שנחאי. שנחאי שהיתה רחוקה מרחק שנות אור מעולמם התרבותי של יהודי מרכז ומערב אירופה - היתה אחד המקומות הבודדים שהסכים עוד לקבל פליטים יהודים שנמלטו מהטירוף הנאצי כך שהרבה אפשרויות בחירה, לא היו להם.
אך שנחאי באותן שנים נשלטת על ידי היפנים אשר מנהלים שם משטר כיבוש אכזרי ביותר. מצד שני, גם הסינים לא קיבלו את המהגרים החדשים עם שטיח אדום והם מרבים להתנכל ליהודים.
על הרקע הזה מספר לנו על אנז'ל וגנשטיין על נסיונות ההישרדות של היהודים, על הרעב, העוני והמחלות תוך כדי שהוא מתמקד במספר דמויות. נוגעת ללב במיוחד היא אשתו של וייסברג הכנר היהודי שהיא בכלל גויה אך מתעקשת לעזוב את גרמניה ביחד עם בעלה ולעבור איתו את כל התלאות.
בין סיפורי ההישרדות של היהודים מתאר לנו וגנשטיין את שכונות העוני של שנחאי, מספר לנו על רשתות הריגול השונות הפועלות באותה עת בעיר (ואשר היהודים נטלו בהן חלק), על הנזירות הכרמליטיות ופעילותן, על ספסרים, גנבים ושודדים, על כל מי שהמלחמה ומצוקתם של אחרים מהווים כר נרחב לפעולתם.
ספר מצוין ללא כל הפי אנד.














![העולם של אתמול [מהדורת 2012]](https://cdn.simania.co.il/bookimages/covers101/1015541.jpg)



