זמן רב נדרש לי בכדי לאסוף את עצמי ולכתוב ביקורת על הספר הנהדר הזה.
קשה לי עם ספרי שואה, ועוד יותר מכך, קשה לי עם ספרים בנושא השואה ממבט של האוכלוסייה שלא חוותה אותה על בשרה. בתור נכדה לניצולת שואה שמיאנה לספר על קורותיה בתקופה האפלה הזו של האנושות, קראתי כל ספר בנושא שיכלתי לשים יד עליו. הספרים זעזעו אותי, והעצב שהותירו בי לא שכך במשך זמן רב. אך כאשר אני קוראת ספרים כדוגמת הספר הזה, ממלא אותי רגש אחר - זעם. זעם על "האחרים" - אלו שהיו שם, אך לא נקפו אצבע בכדי למנוע את המצב, אלו שנתנו יד לעוולת, ואלו שסייעו להסתיר את פראי האדם ומעשיהם לאחר מכן.
הספר עוסק בחקירת רצח של יהודיה בשואה, שגופתה התגלתה לאחר שנים רבות, בחוקרים הלא מנוסים, בעיירה המנסה לכסות על פשעי השתיקה וההסתרה ובסיפור המקרה עצמו. הזמן בספר נע בין המקרה (סוף מלחמת העולם השניה) לימינו אנו, ולאט מתקלפות השכבות, עד לסופו המפתיע של הסיפור.
במהלך הקריאה חשבתי לא פעם על התנהגותם של האנשים ה"פשוטים"- החוואים שדרכם עברה משלחת הנשים והיו עדים ליחס כלפיהן מצד שוביהן, אנשי העיירה שחיפו על רצח ורוצח ולמרות שידעו מה מתחולל סביבם, בחרו להבליג ולהמשיך בחייהם כרגיל. חשבתי גם על כל אותם רוצחים שלא נתנו את הדין על פשעיהם, והמשיכו לחיות ללא חשש. וזה הרתיח אותי, מה שגרם לי לאהוב את הספר, שכן כל ספר המעורר בי רגשות עזים כאלו, הוא ספר ששווה לקוראו.
זהו לא ספר שואה. זהו ספר מתח העוסק בתקופת השואה, אך כישראלים, שחווים מדי שנה את יום השואה ואת ההיסטוריה של אותה תקופה, הוא יכול להיות הרבה יותר מכך.
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
•••
