#
היה לו מקדם עניין עבורי – הסופר הוא גרמני הכותב על גרמניה של 1992 – הזמן בו מתרחש הסי<mark>פור</mark> – ו-1945, שלהי מלחמת העולם השנייה, כשהאמריקאים נמצאים צעד לפני ניצחון. הבנתי שהוא סוג של מותחן עם סוג של כתיבה היסטורית – ולקחתי.

למרות ההתחלה המבטיחה – מין כתיבה קלילה שאינה לוקחת את עצמה ברצינות – הבנתי מהר מאד שהספר יצטרף לערמה הגובהת של ספרים מניפולטיביים שתכליתם לשכנע את הקורא שיש עומק בריק הגדול.

זמן רב נדרש לי בכדי לאסוף את עצמי ולכתוב ביקורת על הספר הנהדר הזה.
קשה לי עם ספרי שואה, ועוד יותר מכך, קשה לי עם ספרים בנושא השואה ממבט של האוכלוסייה שלא חוותה אותה על בשרה. בתור נכדה לניצולת שואה שמיאנה לספר על קורותיה בתקופה האפלה הזו של האנושות, קראתי כל ספר בנושא שיכלתי לשים יד עליו. הספרים זעזעו אותי, והעצב שהותירו בי לא שכך במשך זמן רב. אך כאשר אני קוראת ספרים כדוגמת הספר הזה, ממלא אותי רג

על כוס בירה שומע שוטר צעיר על גופת אישה שקבורה מאז שנות הארבעים בכנסייה קטנה בעיירה עוד יותר קטנה בגרמניה.

הספר נא ונד בין תקופת השואה ממש לקראת סופה עת פלישת האמריקאים לגרמניה ועד ולימי 1992 קורות אותו סי<mark>פור</mark>.
עיירה קטנה, אנשים קשיי יום עובדי אדמה פשוטים חשדניים חלקם נקלעו שלא מרצונם למכונת ההרג הזו, הרי על כל הגברים היה להתגייס לרייך או לקחת חלק בדרך זו או אחרת במלחמה.

שוטר צעיר בשם ואלנר

נרגשת להיות הראשונה שכותבת ביקורת על ספר מתח שלגמרי שווה קריאה!

יום א' של המתים הינו ספר מתח תקופתי שקריאתו נעה בין 1945 ל-1992, אך לא בצורה מעיקה אלא ככלי שלנו הקוראים להצטרף לחוויותיהם של הדמויות השונות, ולהחשף לפרטים נוספים בחקירה. העלילה כזו שאינך יכול לצפות את הבאות וכמו החוקרים עצמם גם אני כקוראת מצאתי את עצמי מופתעת מתוצאותיה הסופיות.

הכתיבה (והתרגום) טובים, ומספקים לקורא את היכולת לק

Haven't the Jewish people suffered enough ?
כפי שציינו עמיתיי המכובדים, יש לספר פרינס שעל פניו נראה מבטיח ביותר, בעיקר לחובבי ספרות מתח הסטורית.
לצערי הרב העלילה אינה עומדת בצפיות, אפילו לא בקריטריון הבסיסי של בידור טפשי. הדמויות נשאבו מסרט תיכון אמריקאי חסר כריזמה והעלילה מסרטי מתח משנות ה-90.
נקודת האור היחידה בספר בשבילי היא בזווית הגרמנית והייחודית על אנשי הss שלוקחים חלק בספר, בעיקר כנבל