רפרפתי פה קצת על הביקורות ולדעתי הן לא עושות צדק עם הספר, שנשפט לחומרה. רק עכשיו אני מבינה שזה כנראה מוזר אבל אני לא סבלתי את הספר הראשון. אני מודה שניסיתי לקרוא אותו אחרי שכבר ראיתי את הסרט (המצוין) אבל משהו בסגנון כתיבה ובזרימה של הספר פשוט לא עבד אצלי. דילגתי בין עמודים עד שוויתרתי לגמרי.
את הספר הזה לא התכוונתי לקרוא אלא קיבלתי במתנה לפני טיסה והוא העביר לי את הזמן מעולה. נכון, הוא לא יצירת מופת, אבל בחייאת. רוב הזמן ממש לא בא לי ספר מטורף משנה תודעה, אלא משהו שיעשה לי כיף, ומהספר הזה נהניתי מאוד. למרות שלואיזה מתאבלת הספר הזה קליל, מצחיק ואפילו מעניין. בהתחלה חשבתי שכל רעיון הדמות של לילי נורא ואיום אבל את הספר סיימתי כשאני מחבבת אותה. היה נחמד מאוד לעבור את תהליך היציאה מהאבל הראשוני עם לואיזה ולקרוא עליה מוצאת עניין חדש בחייה, בכל התחומים, מגלה את עצמה מחדש. מומלץ










