עריכה עריכתית!!
אל. פשוט אל תקשיבו לותרנית שם למטה שנטשה את הספר בעמוד 158.
אין תאור יותר מדויק מ"מותחן פסיכולוגי" עבור הספר-
הוא משחק באמת ובעובדות, מה קרה, מה מציאותי ומה המוח שלנו בוחר לראות ולדעת.
באופן מפתיע, יותר התמקדתי באנה, הדמות הראשית מאשר בפתרון התעלומה.
אתה חי איתה, מתבודד איתה, כואב את כאבה ומשתכר יחד איתה- דמות רגישה ונוגעת ללב אשר מעבירה באופן מדויק
את תחושות ההפרעה הנפשית.
נשארת בדעתי- ההתחלה לא מתניעה, אכן חשובה להמשך העלילה, אבל משעממת מאוד- good things come to those who wait.
אינדיד. אל תעצרו- זה ישתלם לכם, מבטיחה.
אמנם הסוף מעט מאכזב, אבל האמצע, הו האמצע..
מאחר וההתחלה איננה מזהירה הספר מקבל 4 כוכבים אך יכל בקלות לקבל גם 5.
אפרתי- תודה. התעקשת טוב.
אל. פשוט אל תקראו.
אל תעשו את זה לעצמכם.
בספר זה אנו נתקלים באנה- פסיכולוגית ילדים, אגורפובית ואלכוהוליסטית בארון.
היא פרודה, גרה לבד בבית של 15 אלף קומות ומשכירה אחת מהן לדייר חתיך (נגיד).
מאחר והיא אגרופובית היא מוצאת את עצמה עוקבת אחרי השכנים שלה במורד הרחוב.
היא כביכול רואה משהו שמפחיד אותה (בואו, פרסומת של פמפרס יותר מפחידv) ומכאן העלילה לא מתפתחת.
עכשיו, אני מבינה שהחיים בבית, ללא יכולת יציאה אל העולם, הם משעממים. אבל למה? למה להפוך גם את הספר לכזה??
ההתחלה הייתה נורת אזהרה עם פרוזקטור שמכוון עליה- לא מתניעה, לא מובילה לשום מקום.
נתתי הזדמנות ונשברתי בעמוד 158.
וזו חברים, הפעם הראשונה שנטשתי ספר באמצע.
מחיאות כפיים


















