• חברים
  • ביקורות
  • דירוגים
  • פורומים
  • רשימות
  • נושאים
  • מחפשים בנרות
  • ספרים חדשים
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
•
סימניה - סופרים ספרים וחברים • © 2006-2026
אודות•חנויות ספרים•ספריות•עזרה•תנאי שימוש•פרטיות
תוכן פרסומי רלוונטי
סימניה
•
•
•
•
סונטה לגוסטב

סונטה לגוסטב

מאת רוז טרמיין

הביקורת של יסמין

תמונה של יסמין
דירוגדירוג
הוצאה לאור:סימנים ומשכל
שנת הוצאה:2017
קטגוריה:ספרות מתורגמת
הקודמת
תושיק
דירוגדירוגדירוגדירוג

הביקורת

הביקורת נכתבה לפני 8 שנים•1 דקות קריאה

ספר מעולה, מרתק ועצוב. כמעט כל הדמויות העגולות המופיעות בספר סובלות מאכזבה, כמיהה לאהבה, ניכור ועוינות.
אומנם לא מתוארת בספר אימת השואה, אך זוועות המחנה בברגן-בלזן ובמיוחד גורל היהודים הפליטים מהדהד בסיפור ומשפיע מאוד על חלק מהדמויות.
הקורא בספר לא ימצא בו נחמה, עידוד או קתרזיס, אך עובדה זו לא גורעת מהיותו של הספר מוצלח, קריא ומיוחד.

מי אהב את הביקורת

אהבת?
תמונה של Mira
Mira
תמונה של כרמלה
כרמלה
2קוראים|גיל ממוצע70|100%נשים

על המבקרת

תמונה של יסמין

יסמין

ותיקה
חברה מזה 13 שנים
199 ביקורות•1 נבחרות•1,087 לייקים
ז'אנרים מועדפים:
ספרות מתורגמת•מתח ריגול והרפתקאות•ספרות מקורית
תמונה של יסמין
יסמין
ותיקה
חברה באתר מזה 13 שנים
ביקורות199
ביקורות נבחרות1
לייקים שקיבלה1,087
דירוג ממוצע3.0 ⭐
ז'אנרים מועדפים
ספרות מתורגמת129מתח ריגול והרפתקאות29ספרות מקורית16

דיון על הביקורת

1 תגובה
מורי
מורי•לפני 8 שנים

על מה הספר?

1 תגובה בסך הכל

ביקורות נוספות של יסמין

תקשיבו לי

תקשיבו לי

טס גריטסן

סוף-סוף הצלחתי למצוא ספר מתח שלא ניתן להפסיק לקרוא אותו. הוא מרתק ורב תהפוכות מתחילתו ועד סופו.

לפני שנתיים•
★★★★★
•יסמין
לב רעב

לב רעב

אשכול נבו

הקורא את אוסף הסיפורים בספר זה משול לאדם רעב, שנכנס למסעדה חדשה ומוגשות אליו מנות אוכל רבות. כל מנה (/סיפור) יותר תפלה מקודמתה, חסרת יצירתיות, משעממת, לא משביעה ולא מנחמת. הסועד (/הקורא) המתוסכל והרעב מנסה לעודד את עצמו, ומייחל להאמין שאחרי כל מנה עלובה כזו הוא לפחות יזכה לקבל קינוח מפתיע ומיוחד. אך לאכזבתו הרבה, מנת הקינוח (/סוף כל סיפור) לא מוגשת כלל. כל סיפור משמים ומיותר נקטע ללא כל סוף, פואנטה, רמז או תובנה. לאחר שהסיפור נקטע, הקורא כבר שוכח אפילו את שם הסיפור שקרא או מה היה בכלל תוכנו. אפילו שפת הכתיבה עילגת, רצופה בסלנג, ללא כל אמצעים ספרותיים ושזורה במילים באנגלית שנכתבו בתעתיק עברי מעצבן. יש מספיק ספרים אחרים וראויים יותר בעולם, וחבל לבזבז ולו לרגע את הזמן הנדרש לקריאת ספר מיותר זה.

לפני שנתיים•
★★★★★
•יסמין
פעמון הזכוכית [מהדורת 2019]

פעמון הזכוכית [מהדורת 2019]

סילביה פלאת

הספר מומלץ מאוד לקריאה עבור כל מי שרוצה לחטוף דיכאון קשה/ להגביר את הדיכאון שהוא כבר שרוי בו/ לנסות להתאבד/להצליח להתאבד. לכן לא מובנות לי כל הביקורות האוהדות שהוא זכה לו, ודבר היותו ספר קלאסי שזכה לפרסום רב.
גם מבחינה ספרותית, הוא כתוב בצורה מבולבלת מבחינה כרונולוגית ובלתי מובנת. לעיתים הדמות הראשית מתארת פגישה עם גבר כלשהו, אך לא מובן אם זה מתרחש בהווה, או שבעצם היא רק נזכרה במה שהיה פעם. הסיפור משעמם ורדוד, הדימויים מדכאים ומעוררי סלידה. יש בו דמויות רבות, שלאף אחת בעצם אין תכונות אופי. כולן כאילו עשויות מקרטון. גם הגיבורה עצמה היא דמות מעצבנת, שלא ניתן להבין אותה או להזדהות עימה.

לפני 5 שנים•
★★★★★
•יסמין
ארכיפלג הכלב

ארכיפלג הכלב

פיליפ קלודל

ספר מעולה, מיוחד, מטלטל ועוצמתי. זהו בעצם סיפור אוניברסלי, שיכול להתרחש בכל מקום וזמן, מעין אלגוריה לטבע האדם. רוב הדמויות בספר קרויות בשמות כלליים כמו: הזקנה, ראש האי, הרופא, הכומר. תחילתו של הספר מזכירה במעט את הדילמה המוסרית שמועלית בספר (מעולה אף הוא) : "אור בין האוקיינוסים". אל אי נידח, בעל מזג אוויר ותנאי מחייה קשים, נסחפות יום אחד שלוש גופות של אנשים שחורים. קומץ האנשים שמגלה את הגופות האלמוניות הללו, מתלבט כיצד להגיב. הרוב רוצים להסתיר את העניין משאר תושבי האי ומהעולם כולו, ולקבור אותן בחשאיות. הדבר נובע מתאוות בצע, משיקול כלכלי ומרצון להימלט מפרסומת שלילית: משקיעים זרים אמורים לבנות באי מרחצאות, שיכניסו כסף רב לאי, ושאליהן יגיעו תיירים רבים. רק דמות אחת בסיפור: המורה, מסמלת את המצפון והמוסריות, והרצון לחקור ולגלות אנושיות. אך הוא עתיד להפוך לשעיר לעזאזל ולשלם מחיר יקר וטראגי.
הספר הותיר בי רושם עז ומחשבות זמן רב לאחר סיום קריאתו.

לפני 6 שנים•
★★★★★
•יסמין
נער האופניים

נער האופניים

אלי עמיר

כמו כל ספריו של אלי עמיר, זהו ספר טוב, קריא מאוד וכתוב בעברית יפה ועשירה. ממש תענוג לקרוא בו.
אלי עמיר מיטיב לתאר לאורך כל הספר את קורותיו של נער בשם נורי, שעלה מעיראק לישראל יחד עם בני משפחתו. התקופה המתוארת היא אמצע שנות החמישים של המאה הקודמת. נורי נקרע כל הזמן בין שני עולמות מנוגדים שמושכים אותו כל אחד לכיוונו: מצד אחד, העולם הקודם והישן שלו- המשפחה ששולטת בו, תולה בו ציפיות רבות ומחליטה בשבילו היכן יגור וכיצד יתנהג (במיוחד אביו הפטריארך), אימו התובענית והמרירה, אחיו הלגלגניים והבלתי מפרגנים, התרבות העיראקית, המנהגים, המנטליות המזרחית, השמרנות והמסורת. מצד שני- הרצון להידמות ולהתערות בקרב האוכלוסייה האשכנזית השלטת והעולים הוותיקים, הפקידים השולטים בכל הביורוקרטיה, המוזיקה וצורת הלבוש השונה, המבטא האחר והבדלי המעמדות.
נורי מצליח בזכות חוכמתו הרבה השכלית והרגשית, מידותיו הטובות, חריצותו, יושרו ורצונו העז להגשים לאט לאט את כל שאיפותיו (ושאיפות בני המשפחה ממנו).
העלילה מעניינת ופתלתלה, ומכניסה את הקורא לתוך עולם המעברות, ירושלים החצויה ותקופת כהונתו של בן גוריון.
החיסרון היחידי של הספר טמון באורכו הרב. ניתן היה לקצרו לפחות בחצי, והדבר לא היה גורע ממידת ההנאה המופקת ממנו.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•יסמין
זה הולך לכאוב

זה הולך לכאוב

אדם קיי

אכזבה מרה. אני אוהבת לקרוא על עולם הרפואה, מתעניינת בנושא וגם עובדת בבית חולים. כאשר ראיתי שיצא לאור ספר חדש, המתאר את חוויותיו של רופא מתמחה בגניקולוגיה באנגליה, שהחליט לפרוש מהמקצוע, ולכתוב על קורותיו בצורה מלאת הומור-החלטתי מיד לרכוש לעצמי את הספר הזה, בלי לחכות אפילו שהוא יוזמן לספרייה העירונית.
אבל הספר הזה כל כך מאכזב ולא שווה בכלל לקרוא אותו. אין בו שם עלילה או עניין. הוא כביכול כתוב בצורת יומן, אך בכל יומן חיים שאנו רגילים לקרוא יש רצף של התרחשויות, דמויות ועלילה מתפתחת. למעשה, הספר הזה יותר דומה לספר בדיחות. רובן בדיחות קרש שבכלל לא מצחיקות, וחלקן אנקדוטות דוחות על הפרשות גוף, או חפצים שונים ומשונים שאנשים (ובעיקר נשים) החדירו לגופם. הסוגיה היחידה החשובה בספר היא התנאים הקשים שבהם עובדים הרופאים בשלבי התמחותם (מיעוט שעות שינה, חוסר בזמן פנוי וכולי), אך גם כאן שום דבר לא חדש או מפתיע את הקורא. מערכת הבריאות באנגליה דומה לזו הישראלית. ספר מיותר ולא ראוי לכל הפרסומות והשבחים שחלקו לו.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•יסמין
הצמה

הצמה

לטישיה קולומבני

ספר מעולה, מיוחד, מעורר מחשבה, קריא ונוגע ללב. "גמעתי" אותו תוך כמה שעות. הפרקים בספר נעים לסירוגין בין סיפורן ודמותן של שלוש נשים . לכאורה, שלוש הנשים שונות לחלוטין זו מזו בתרבות, במקום המגורים, באמונה או במצבן הכלכלי. רק בסוף הספר, נשזר הקשר ביניהן, כמו צמה בשיער. החוט המקשר בין שלושתן הוא נחישות, כוח נפשי רב, מסירות למשפחה ו/או לעבודה ואסרטיביות.
אהבתי בעיקר את דמותה של סמיטה ההודית, שנאבקת בכל אמצעיה וכוחה הדלים למען מציאת עתיד טוב יותר לילדתה. התיאורים של הודו המצחינה (פשוטו כמשמעו) אך גם בעלת המנהגים המיוחדים, היו מרתקים ודוחים כאחד.
אהבתי גם את דמותה של שרה, שנאלצת להתמודד לפתע, בעקבות מחלתה, עם יחס מפלה ומכאיב של מעסיק ושותפיה לעבודה.
פחות אהבתי את הפרקים שעסקו בדמותה של ג'וליה. היא לדעתי החוליה החלשה בסיפור. הסיפור שלה היה "קיטשי" מדי לטעמי.
הספר עורר בי עניין רב ומחשבות, גם לאחר שסיימתי את קריאתו.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•יסמין
בגנו של עוג

בגנו של עוג

לילה סלימאני

הספר הזה הוא מסוג הספרים שהקורא שואל את עצמו תוך כדי הקריאה, ובמיוחד לאחר סיום הספר, מה היה הטעם בכלל לקרוא בו. לא מצאתי בספר עניין ותוכן, לא הפקתי ממנו הנאה, ידע או תובנות. אדל, גיבורת הספר היא דמות שטחית, קרה, ובעלת התנהגות לא מובנת, דוחה, שמעוררת שאט נפש רבה. היא לא משקיעה ומזניחה את בעלה, את בנה הקטן ואת עבודתה בתור עיתונאית, ועסוקה כל העת בחיפוש אחר גברים כדי להשביע לרגע את היצר המיני ודחפיה הבלתי נשלטים. לא אכפת לה אפילו איזה גבר היא מוצאת לצורך המפגש המיני הקצרצר- הוא יכול להיות מכוער לטעמה, זקן, אלים, חבר של בעלה או הבוס שלה. היא לא בוחלת בכלום. היא מוכנה אפילו לעשות זאת באמצע הרחוב, כשכולם מסתכלים.
התלבטתי האם להפסיק את קריאת הספר באמצע. קיוויתי שלפחות הסוף יהיה מעניין. אך הסוף היה פתוח ומעצבן, כמו שאר הספר.
לאור העובדה שנהניתי מאוד מקריאת הספר הקודם (שיר ענוג) של אותה סופרת- האכזבה מהספר הנוכחי היתה כפולה.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•יסמין
כל הפחדים בעולם

כל הפחדים בעולם

פיטר סוונסון

ככה ספר מתח טוב אמור להיות כתוב: מרתק מתחילתו ועד סופו, קריא, בלי אוסף של דמויות שוליות, שלא ניתן להבחין ביניהן ולזכור מי זה מי, בלי קללות בכל דף וגסויות, בלי חזרה לעבר בכל פרק, בלי בלש/חוקר מיוסר ואלכוהוליסט, בעל עבר שרודף אותו ומשפחה לא מתפקדת, שלא מתקלח, ישן או מחליף בגדים כמעט לאורך כל הספר...
אז מה כן יש בו: סיפור אמין (יחסית), מעניין ומותח שמסופר ברובו מנקודת המבט של אחת מהגיבורות, ומידי פעם מנקודת המבט של דמויות בודדות נוספות. שפה קולחת- לא גבוהה מידי אך גם לא ירודה, רוצחים סדרתיים, מעקבים, גופות מושחתות.

לפני 7 שנים•
★★★★★
•יסמין

ביקורות נוספות על "סונטה לגוסטב"

סונטה לגוסטב

סונטה לגוסטב

רוז טרמיין

#
בערך באמצע הספר – יש בו 294 עמודים – חשבתי לנטוש. חשבתי שהוא בנלי לא מחדש ולא מלהיב, שלא לומר משעמם. לפני הנטישה קראתי את הביקורות עליו וראיתי שכל המבקרות נתנו לו חמישה כוכבים והתפעלו. חזרתי בי וקראתי אותו עד הסוף. הספר לא חזר בו. יכולתי לנטוש אותו כשהחלטתי: הוא נשאר שיגרתי ובנלי בעיני.

הסיפור הוא על חייהם של שני ילדים בשווייץ, הנפגשים ביום הראשון בגן הילדים בשנות השלושים של המאה הקודמת, ומאז פחות או יותר לא נפרדים. האחד הוא בנה היתום מאב של אם ענייה בכסף ודלה ברגשות. האחר הוא בנו היחיד של בנקאי יהודי אמיד, שכל חייו מושפעים מכישרון נגינה וצורך להצטיין, שאינו יכול לממש. החלק הראשון של הסיפור, העוסקה בילדות הוא המשעמם ביותר בספר. צריך להיות סופר ממש טוב, לדעתי, כדי לכתוב על ילדים ושהקורא לא ירגיש שהוא קורא חוזר-מנכ"ל. אפשר לחוש חמלה על ילד שעושים לו עוול או מדרבנים אותו למעלה מיכולתו אך חמלה אינה עניין. ושני הילדים מתוארים בקווים שטחיים וכלליים.

הסיפור – אם אפשר לקרוא לו כך – מתרחש בשווייץ משנות השלושים של המאה הקודמת עד ימינו (294 עמודים, כן?) מזכיר בשוליים את המלחמה ומצוקת הפליטים היהודים, ששערי הכניסה לשווייץ נסגרו להם. הוא מאשש את הידוע לנו – הדשא של השכן אולי ירוק, אך החיים בשווייץ הנייטרלית, הנקיה והעשירה אינם דווקא שוקולד ותותים, ודאי לא למעמד הפועלים הדואג שהשעון ימשיך לתקתק.

רוז טרמיין היא דווקא סופרת בריטית, שכתבה די הרבה ספרים וזכתה בכמה פרסים (לא על הספר הזה...) היא לימדה כמה שנים קורסים לכתיבה יוצרת באוניברסיטת מזרח אנגליה – מה שניכר מאד בכתיבתה. אם לשפוט לפי הספר הזה – זה היחיד שלה שקראתי – היא מחבבת – בדומה לסופרים בריטים אחרים מדרגתה כמו ג'ואן האריס - כתיבה על מקומות זרים לה על חשבון היכרות מעמיקה של מושא כתיבתה. בכלל "מעמיקה" אינה ההגדרה שהייתי מגדירה את כתיבתה.

בקצרה – הכתיבה אינה טובה במיוחד, הדמויות שבלוניות ולא אמינות, התיאורים מופרכים ולמרות כל החירות האומנותית שטרמיין לקחה לעצמה – הסיפור פשוט משעמם.

לפני 8 שנים•
★★★★★
•yaelhar
סונטה לגוסטב

סונטה לגוסטב

רוז טרמיין

קראתי את הספר ביום השואה ויתכן שההתרשמות שלי ממנו מושפעת מכך. סיפור היהודים שברחו לשויץ ורובם הוחזרו למדינת המקור ונרצחו נמצא כל הזמן ברקע הסיפור. הסיפור מתרחש בשויץ הנטרלית המרחיקה עצמה מכל הארועים באירופה. אבל מתמקד בשתי משפחות משפחתו של גוסטב ומשפחתו של אנטון. שתי משפחות שונות לחלוטין גוסטב יתום מאב, חי בעוני קשה, עם אמא ממורמרת שקשה לה לתת לו אהבה.אנטון חי במשפחה יהודית ,בורגנית, אמידה, אב בנקאי, הורים חמים אוהבים מחבקים אבל דרשנים. החברות בין הילדים מתחילה בגן וממשיכה לאורך כל חייהם, סובלת מעליות ומורדות. לאורך כל השנים ובעיקר בתקופת הילדות אימו של גוסטב סולדת מחברות זו מכיון שאבא של גוסטב מת עקב השתלשלות ארועים קשה שהחלה מפיטוריו מהמשטרה המקומית מכיון שזיף מסמכים בכדי להציל יהודים מגרוש. אמו של גוסטב מאשימה את כל היהודים באסונה ומאד קשה לה הידידות הזו שנותנת לגוסטב בילויים שהיא אינה יכולה להרשות לעצמה. אמו של גוסטב אינה מאשימה ישירות את משפחתו של אנטון מכיון שהם הגיעו לשויץ בתחילת המלחמה עוד לפני הגרוש בנסיבות רגילות של שינוי משרה בבנק. אבל האסון של מות בעלה שבגללו נפלה לעוני כה עמוק אינו מרפה. כך בעקיפין היא כועסת גם על גוסטב. לאורך שנים ארוכות עד זקנתם גוסטב ואנטון חווים עליות ומורדות בקשר בינהם שלבסוף (זהירות ספוילר) מתברר כמתח מיני שהיה קיים בינהם כל השנים. ספר מענין הסיפור קצת מתבזר בספר קימות מספר מערכות יחסים והמאבק הפנימי בין חובה מוסרית לבין להציל את עורך.

לפני 7 שנים•אסתר
סונטה לגוסטב

סונטה לגוסטב

רוז טרמיין

ספר נפלא! סיפור מרגש על חברות חזקה בין שני ילדים בשוויץ "הנייטרלית" בתקופה מלחמת העולם השנייה. חברות שנוצרה בילדות ותשפיע חזק על מהלך חייהם של השניים למרות אילוצי החיים והמרחק הפיזי שנוצר.
הספר נקרא בנשימה אחת, הכתיבה זורמת והסיפור מעניין. הספר מחולק לשלושה חלקים: סיפור הילדות של גוסטב כולל ההכרות והחברות עם אנטון, סיפור חייהם של אמו ואביו של גוסטב והחלק האחרון מספר על גוסטב ואנטון הבוגרים.
הסיפור מתמקד גם בשאלה מהי המשמעות של ניטרליות מול מצפון אישי ומה קורה לפי שמחליט ללכת לפי הלב ולסטות מהחוקים. ספר מקסים, ממליצה בחום!
גוסטב נולד בשוויץ "הנייטרלית" בתקופה מלחמת העולם השנייה. הוא יתום מאב. אביו היה סגן מפקד המשטרה, נסיבות מותו לא ברורות. אמו טוענת שהוא מת בגלל שעזר ליהודים. אמו ממורמרת, אדישה כלפי גוסטב ומפגינה כלפיו קרירות. גוסטב בודד ולא זוכה לאהבה וחום.
אמו מלמדת אותו שעליו להיות חזק ולא סנטימנטלי, כדבריה: "עליך תמיד לדעת למשול ברוחך".
יום אחד מגיע ילד יהודי, אנטון, לבית הספר של גוסטב וגוסטב לוקח אותו תחת חסותו. בין השנים נוצרת חברות מאד קרובה, חברות חזקה לכל החיים.
אנטון הוא ילד מוכשר מאד והוא מנגן בפסנתר. כולם צופים לו הצלחה עולמית אבל מסתבר שיש לו פחד קהל והוא לא מצליח להתגבר עליו ולהגיע להכרה שאליה הוא שואף.
גוסטב תומך בו לאורך כל הדרך, מעודד אותו, נמצא לצידו ומשמש לו יד ימינו. אילוצי החיים והקריירה גורמים לכל אחד מהם לפנות לדרך אחרת: גוסטב מקים בית מלון ואנטון ממשיך דרכו בתחום המוזיקה, אבל הם שומרים על קשר לאורך כל הדרך, הם קשורים זה לזה בלב ובנפש.
גוסטב חוקר אודות המקרה של אביו ומותו המסתורי ולאט לאט מצליח לפענח מה באמת קרה ולמה זה השפיע כל כך חזק על אמו ועל התנהגותה.
אהבתי מאד את הסוף שמבהיר את המשמעות החזקה והמרגשת של שם הספר. מאד נהניתי מהספר ואני ממליצה לכם לקרוא!

לפני 8 שנים•
★★★★★
•תושיק
סונטה לגוסטב

סונטה לגוסטב

רוז טרמיין

ספר נוגה על 2 ילדים הגדלים להיות 2 מבוגרים, גדלים בשוויץ של אחרי מלחמת העולם השניה. איך הילדות מעצבת את הבגרות...
ממליצה בחום

לפני 8 שנים•דנה
סונטה לגוסטב

סונטה לגוסטב

רוז טרמיין

ספר נהדר. רגיש, מיוחד וכתוב כל כך יפה.
חברות בין שני ילדים כל כך שונים באופיים וברקע שלהם מתפתחת למערכת יחסים ייחודית בין שני גברים.
הנאה צרופה.
מומלץ

לפני 8 שנים•
★★★★★
•נאלה
דירוג
דירוג
דירוג
5.0
סונטה לגוסטב

סונטה לגוסטב

מאת רוז טרמיין

הביקורת של יסמין

דירוגדירוגדירוגדירוגדירוג
5.0
תמונה של יסמין
דירוג
5.0
לפני 8 שנים

“ספר נפלא! סיפור מרגש על חברות חזקה בין שני ילדים בשוויץ "הנייטרלית" בתקופה מלחמת העולם השנייה. חברות”

4/6
ביקורות על סונטה לגוסטב
הבאה
דנה
לפני 8 שנים

“ספר נוגה על 2 ילדים הגדלים להיות 2 מבוגרים, גדלים בשוויץ של אחרי מלחמת העולם השניה. איך הילדות מעצבת”